גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדינה יכולה לחלט כספים המיועדים לשכר-טרחת עורכי דין של חשוד?

ביהמ"ש העליון דן בימים אלה בבקשת ערעור שהגישו עורכי הדין של חברת התשתיות "ביבי כבישים עפר ופיתוח" על החלטת המדינה לחלט כספים שנועדו לתשלום שכר-הטרחה שלהם ● לשכת עוה"ד הצטרפה לערעור: "לעוה"ד זכות קניינית לקבלת כספי שכר-הטרחה"

אולם בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock
אולם בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock

האם מדינת ישראל יכולה לחלט מנאשם בפלילים כספים המיועדים לשמש כשכר-טרחה עבור עורך דינו, אשר ייצג אותו בהליך שאינו נוגע להליך הפלילי מכוחו הוטל על הנאשם צו חילוט זמני? זו השאלה המרכזית הניצבת במרכזה של בקשת רשות ערעור שהוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון, ושאליה הצטרפה גם לשכת עורכי הדין, באמצעות עורכי הדין יעל גרוסמן, אורי גולדמן וגיל דחוח, נוכח השלכותיה רחבות ההיקף של השאלה העקרונית על הליכים רבים אחרים.

עורכי הדין ד"ר משה וינברג ואפרים ווגדון ייצגו את חברת התשתיות "ביבי כבישים עפר ופיתוח" במסגרת הליך אזרחי שניהלה נגד רכבת ישראל. מדובר היה בהליך ארוך, סבוך ומורכב, אשר בעניינו גם נתן בית המשפט העליון פסק דין מפורט שעורר סערה בקרב הקהילה המשפטית, בהיותו פסק דין בעל השלכות רוחב על כל תחום דיני החוזים בישראל.

במסגרת הסכם שכר-הטרחה, התחייבה החברה לשלם לעורכי דינה שכר-טרחה בגובה 20% מהסכומים שיתקבלו אצלה בתום ההליך שניהלו בשמה. עורכי הדין נחלו הצלחה משמעותית בבית המשפט המחוזי, שפסק כי על רכבת ישראל לשלם לחברה 40 מיליון שקל בתוספת שכר-טרחה והוצאות משפט בסך של 1.6 מיליון שקל, ואולם בבית המשפט העליון הופחת סכום הפיצויים ל-8 מיליון שקל בלבד.

בסיומם של ההליכים, נותרה החברה חייבת לעורכי הדין סכום של כ-2.4 מיליון שקל, בעבור עבודה מאומצת וארוכת-שנים שהניבה עבורה תוצאות חיוביות.

אלא שבמקביל הגישה מדינת ישראל נגד חברת ביבי כבישים והעומד בראשה יהודה בוזגלו כתב אישום המייחס להם עבירות של מתן שוחד, מרמה והלבנת הון, וביקשה לחלט מהם רכוש וכספים מכוח חוק איסור הלבנת הון ופקודת סדר הדין הפלילי.

כשנודע למדינה כי לחברת ביבי קיימת זכות לקבלת כספים מכוח פסק הדין בהליך שניהלה נגד הרכבת, היא מיהרה להגיש בקשה דחופה ולבקש לחלט גם את כספי הזכייה, אשר מהם, כאמור, היה אמור להיות משולם שכר-טרחתם של עורכי הדין.

עורכי הדין לא ויתרו, ופנו לבית המשפט המחוזי שהורה על חילוט כספיהם של הנאשמים, בבקשה כי ישוחרר להם שכר-טרחתם. אלא שבית המשפט סירב לבקשה, וכך התגלגל הסיפור לבית המשפט העליון.

"עלולה להביא להימנעות עורכי דין מניהול הליכים"

לשיטת הלשכה, בראשות עו"ד אבי חימי, אלמלא הפעולה של עורך הדין, הרי שלא היה "נוצר" אותו רכוש שכעת מבקשים לחלטו, ועל כן לא הגיוני שעורך הדין שיצר אותו לא יקבל שכר-טרחה בגין עבודתו ב"יצירת" אותו רכוש.

ואולם, לפי החלטת המחוזי, עורכי הדין לא זכאים לשכר-טרחתם מכיוון שהם לא עומדים באף אחד מהסייגים שנקבעו בחוק לתחולת דיני החילוט: קיומה של זכות קניינית או מעין קניינית לנושה; או קיומם של נימוקים מיוחדים מכוחם יש לנושה "זכות מכרעת" על הנכסים שחולטו.

בבקשה להצטרפות כידיד בית המשפט, אותה הגישו עורכי הדין גרוסמן, גולדמן ודחוח העומדים בראשות ועדת עבירות כלכליות ואיסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, וכן באמצעות עורכי הדין אביה אלף, ליה פלוס, לירז סבן וערן גולן, לעורך דין עומדת הזכות לקבל שכר-טרחה מנאשם שרכושו חולט על בסיס כל אחד מהסייגים האמורים.

כך למשל, מסבירה הלשכה כי ההחלטה שלא לאפשר לעורכי הדין לקבל את שכר-טרחתם "מזיזה את שיווי המשקל הכלכלי שבכריתת הסכמי שכר-טרחה אשר מבוססים על הצלחה ואחוזים ועל התקשרות ארוכת טווח", ואף "עלולה להביא להימנעות עורכי דין מניהול הליכים בעבור לקוחות שמתנהל נגדם הליך פלילי או שעננת הפלילים מרחפת מעל ראשם, מחשש שמא יחולטו כספי שכר-הטרחה המגיעים להם. יש למנוע תוצאה זו, שמשמעותה מניעת ייצוג משפטי מלקוחות בניגוד לחזקת החפות".

לשיטת הלשכה, גם הסייג השני לתחולת חילוט, קיומה של זכות קניינית או מעין קנייינית, מתקיים בענייננו.

לטענתה, "לעורכי הדין זכות קניינית לקבלת כספי שכר-הטרחה מן הכספים אשר חויבה רכבת ישראל לשלם לביבי כבישים, כבר במועד בו הפך פסק הדין של בית המשפט לחלוט, ועוד קודם שניתנו צווי תפיסה זמניים עד לתום ההליכים הפליליים נגד ביבי ובוזגלו אשר הביאו לתפיסת שכר-הטרחה המגיע לעורכי הדין".

זאת, נטען, במיוחד לאחר שבית המשפט המחוזי קבע על רכבת ישראל לשלם לביבי כבישים שכר-טרחה והוצאות בסך של כ-1.6 מיליון שקל , "ובכך נתן מעין 'תוקף משפטי', באמצעות פסק דין, לזכות עורכי הדין לקבל את שכר-הטרחה".

ניתן להסיק זאת, טוענת הלשכה, גם באמצעות הקשה מההלכה הקובעת כי כאשר ניתן לטובת רוכש פסק דין המזכה אותו באכיפה מול מוכר, זכותו של הרוכש נעשית לחסינה מול נושיו של המוכר. במקרה כזה, נימקה הלשכה, "רואים את הקניין 'כאילו' עבר מן המוכר אל הרוכש".

יתרה מכך, הזכירה הלשכה, הרי שבמקרה זה שכר-טרחה לא הועבר לעורכי הדין מייד אחרי פסק הדין במחוזי בעניינן של ביבי ורכבת ישראל אך ורק בשל החלטה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה בפני בית המשפט העליון. "אין זה ראוי שתתקבל הכרעה משפטית שמכוחה בקשת עיכוב של צד להליך 'תקדם' זכות חילוט בהליך הפלילי", הסבירה.

בתגובת המדינה לבקשה נכתב כי "בשל מעמדה הראשוני של הלשכה שנקבע בחוק שתאגד את עורכי הדין בישראל כארגון מקצועי האמון, בין היתר, על ייצוג חבריו - ציבור עורכי הדין, מובן העניין 'האיגודי' שיש ללשכה בתוצאות ההליך, וזאת כמו כל איגוד מקצועי אחר, שאחד מחבריו היה נדחה מפני חילוט. בנסיבות אלה המדינה מותירה את הבקשה לשיקול-דעת בית המשפט הנכבד".

עוד כתבות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק