גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כוכבי: חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין - מהלך שגוי

הרמטכ"ל נשא את הדברים בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי ● הוא הציב זרקור גם על פעילות הפצת הטרור שלה: "העובדה שעיראק לא מצליחה לשלוט על הטריטוריה שלה מאפשרת לאיראן להעביר אמל"ח דרכה ● הוא פירט כי ישראל ביצעה יותר מ-500 תקיפות בכל הגזרות

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: דובר צה"ל
הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: דובר צה"ל

הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הגדיר את האפשרות לחזרה של ארצות-הברית להסכם הגרעין עם איראן כ"מהלך שגוי". בדברים שנשא בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS אמר כוכבי כי איראן היא בעיה עולמית, השואפת להיות מדינת גרעין צבאית ואולי לעשות בו שימוש. אמירה זו של כוכבי מתאימה לקו התקיף של ראש הממשלה נתניהו שהתנגד אז להסכם הגרעין ובשל כך התעמת חזיתית עם ממשל אובמה. נתניהו מקבל סיוע מקצועי, המגובה גם במודיעין הצבאי הקיים בצה"ל על כוונותיה של איראן.

הוא הציב זרקור גם מול פעילות הפצת הטרור שלה: "העובדה שעיראק לא מצליחה לשלוט על הטריטוריה שלה ולהחזיק את עצמה ריבונית, מאפשרת לאיראן להעביר אמל"ח דרכה, לכיוון סוריה ולבנון. הכאוס שמתרחש שם משפיע גם עלינו". עם זאת, הוסיף כי פעילותה הנמרצת של ישראל בגזרה הזו הביאה להאטה בהתבססות איראן בסוריה. הוא פירט כי ישראל ביצעה יותר מ500 תקיפות בכל הגזרות, וגם "מבצעים שאינם תקיפת מטרות".

לדבריו צה"ל פועל לפחות בחמש זירות ומתמודד מול שישה אתגרים: סוריה, לבנון, עזה, פיקוד מרכז איראן, ועוד: "בדצמבר, תקפנו בעצמה נרחבת ביותר במדינה שנקרא לה מדינה א', תקפנו שם אתר ייצור ואמצעי לחימה. למחרת, מערכת כיפת ברזל יירטה שתי רקטות שהיו בדרכן לאשקלון. אותו חמ"ל בדיוק של חיל האוויר, יחד עם פיקוד דרום, תקף בתגובה שלוש מטרות ברצועת עזה, אחת מהן היא מטרת ייצור מאוד משמעותית שלקחה להם יכולות חשובות עבורם".

הוא הזהיר כי במקומות כמו עזה ולבנון יש פיזור רב של אמל"ח רקטות וטילים בבתי מגורים ובשכונות צפופות, וכי צה"ל יפעל גם שם, אם יאלץ ותוך שמירה על כללי הדין הבינלאומי: "ביצענו פעולת קומנדו במדינה אחרת ואז תקפנו שוב העברת אמל"ח שהייתה אמורה לאיים על מדינת ישראל. בנוסף עבדנו ביהודה ושומרון וסיכלנו פיגועים, וסיכלנו מתקפות סייבר עם שב"כ, כל הפעולות שתיארתי מצריכות מודיעין מדויק, מצריכות כושר מבצעי ויכולות הפעלה בכל המעגלים, ויש בזה גם סיכונים. אנחנו צריכים לדאוג שחיילינו לא ייפגעו, שאנשים בלתי מעורבים לא יפגעו, וגם עמיתים שלנו במזרח התיכון", הוסיף.

עוד אמר כי, "למעט איראן, אין בכל הזירות משילות מלאה, או משילות בכלל. סוריה היא דוגמה לכך וגם לבנון, שם זו לא רק הממשלה אלא גם חיזבאללה. אותו מצב לגבי זירות שאין בהן משילות, היוצרות עבורנו בעיות ואתגרים. זירות אלו נוטלות חלק מחופש הפעולה שהיינו מפעילים כלפי מדינות ריבוניות".

הוא הזכיר גם את סוגיית השבויים והנעדרים :"ביטחון זה לא רק הפעלת כוח. קבענו תקרה בתחום המדיניות האזרחי, קו אדום, ואם לא תיפתר המשימה של החזרת השבויים והנעדרים - לא נתרומם מהקו הזה. רצועת עזה יכולה להיות במצב שונה מכפי שהיא, תושבי הרצועה - אתם יכולים להיות במצב שונה לחלוטין מאיכות החיים, אבל לא נתקדם מעבר לקו הזה עד שלא יחזרו השבויים והנעדרים לביתם. נתעקש על כך בצורה ברורה יותר", הדגיש כוכבי.

אשכנזי: "אנחנו זוכרים מה קרה עם האיום הסורי כשציפינו שהאמריקאים יטפלו בזה"

לדברי כוכבי, לישראל יש תוכניות תקיפה לכל אויב, לרבות איראן: "במלחמה ייפלו פה הרבה מאוד טילים ומולם נתקוף בצורה נרחבת. עשוי להיגרם נזק אגבי, אף שנקפיד על הדין הבינלאומי. אני כבר עכשיו מזהיר את אזרחי עזה ולבנון - ברגע שתחל מתיחות, עזבו את המקום שבו אתם נמצאים שעמוס בטילים. אנחנו נתקוף בעוצמה אדירה".

שר החוץ גבי אשכנזי הסכים גם הוא כי: "האיום המסוכן ביותר לישראל הוא איום הגרעין האיראני. עלינו לעשות כל מאמץ למנוע מאיראן להיות גרעינית, ולשם איראן חותרת. איום נוסף הנשקף מאיראן הוא תמיכתה בארגונים כמו חמאס וחיזבאללה והפצת טרור, נשק וטכנולוגיית טילים מתקדמת. לכן אין לי ספק שאיראן צריכה להיות במקום הראשון בכל מה שקשור לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. "

לגבי אפשרות חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין אמר: "המדיניות שלנו מול ממשל ביידן בנושא איראן צריכה לעמוד על שלוש רגלים: הראשונה - דיאלוג מקצועי ואינטימי עם הגדולה בידידותנו; השנייה - שמירה על אופציה צבאית אמינה על השולחן; שלישית - יש לשכנע את ארה"ב שאיראן גרעינית ואיראן שחותרת להגמוניה אזורית היא איום על היציבות והביטחון של האזור כולו. בשום אופן לא הייתי ממליץ על מדיניות לעומתית מול האמריקאים בתקשורת. צריך למצות קודם את האפשרות לדאוג דרך דיאלוג ושיח מקצועי אמיתי ושקוף למענה לדאגות הישראליות, ובראשן הרחקת איראן ככל שניתן מהגעה ליכולת גרעינית". הוא הוסיף כי: "באיומים קיומיים ישראל צריכה לסמוך על עצמה, צריך אופציה צבאית אמינה על השולחן. אנחנו זוכרים מה קרה עם האיום הסורי כשציפינו שהאמריקאים יטפלו בזה".

שר החוץ של בחריין: ״כל הסכם עתידי עם איראן צריך לשקף את המציאות החדשה באזור"

דר' עבד א-לטיף בן ראשד א-זיאני, שר החוץ של בחריין גם היה בכנס ואמר: "ישנם גורמים שיעשו הכול בכדי לנסות ולחבל בתהליך ובשיתוף הפעולה בינינו. אני רואה יתרונות רבים בכך שארצותינו ידברו בפני הממשל החדש בארה"ב בקול אחד בנושאים בהם ישנה בקרבנו דאגה משותפת, בפרט בנושא איראן, תוכניתה הגרעינית ותוכנית הטילים שלה והשפעתה הכללית על האזור. עמדה אזורית משותפת תזכה להשפעה רבה יותר בארצות-הברית. עלינו להבהיר שהדאגות האלו אינן רק של מדינה אחת אלא של מדינות רבות באזור.

״כל הסכם עתידי עם איראן צריך לשקף את המציאות החדשה באזור ולהיות מקובל על כלל מדינות האזור. אני מעודד מכך שהנשיא ביידן מתכוון לכלול את מדינות האזור בהתייעצות בנושא. עלינו להבטיח שכל הסכם חדש לא רק ידחה השגת יכולות גרעיניות מצד איראן, אלא גם יסיר מהשולחן את תקוותה להשיגן. בנוסף, עלינו לתת מענה לאיום הטילים האיראני, לתמיכה שהיא מעניקה לשלוחים ולהתערבותה בענייני הפנים של מדינות האזור, כדי להשיג שלום ממושך ויציבות באזור״.

דר' אנוואר גרגאש, שר החוץ של איחוד האמירויות: "הופתעתי מכך שהישראלים ראו את איחוד האמירויות כיעד תיירותי אטרקטיבי, וזו הייתה הפתעה משמחת. כאשר ממשל ביידן שוקל לחזור ל-JCPOA, בין אם במתכונת משודרגת ובין אם מתוקנת, עליו להתחשב בנקודות הבאות: ראשית, איננו מודאגים רק מהגרעין אלא גם מהטילים הבליסטיים ומהמדיניות האזורית של איראן; שנית, הדרך היחידה להתקדם היא הסדרים מדיניים-דיפלומטיים. יש לתת לאיראן תמריצים להיות בטווח הארוך חלק ממרחב של יציבות ושגשוג; שלישית, אחד הכישלונות של ה-JCPOA היה העדר הקול האזורי. הצהרת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן לגבי הצורך במעורבות ישראל ומדינות האזור בגיבוש המדיניות מול איראן חיונית וחשובה".

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

אילוסטרציה: Shutterstock

המסרון שעלה לאיש בדירת הפנטהאוז שלו כשנפרד מבת זוגו

בני זוג ידועים בציבור נפרדו, והאישה דרשה לקבל את חלקה בנכס שנרכש לפני תחילת מערכת היחסים, ושלא שימש את בני הזוג "בחיי היומיום" או למגוריהם ● למה בכל זאת בית המשפט פסק לטובתה?

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חבר הכנסת אחמד טיבי יומן השבוע, כאן ב', 04.02.26 / צילום: איל יצהר

עד כמה הרצח בחברה הערבית חריג ביחס לעולם?

ח"כ אחמד טיבי אמר ששיעור הרצח בחברה הערבית גבוה ביחס לעולם ● הנתונים מראים שהוא צודק - ויש רק שלוש מדינות שרשמו שיעורי רצח גבוהים יותר ● המשרוקית של גלובס

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16% בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הדיווח שהגדיל את הונו של צדיק בינו בחצי מיליארד שקל בתוך יום

בעקבות דיווח על כוונת פיבי של צדיק בינו להתמזג עם הבנק הבינלאומי שבשליטתה, זינקה מניית חברת ההחזקות בכ־17% וצמצמה את הדיסקאונט העמוק בו נסחרה ביחס לשווי החזקותיה בבנק ● אי.בי.אי: "השוק חיכה למהלך הזה. בינו מעוניין לסגור את הדיסקאונט ו'להתקרב לצלחת'"

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?