גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כוכבי: חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין - מהלך שגוי

הרמטכ"ל נשא את הדברים בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי ● הוא הציב זרקור גם על פעילות הפצת הטרור שלה: "העובדה שעיראק לא מצליחה לשלוט על הטריטוריה שלה מאפשרת לאיראן להעביר אמל"ח דרכה ● הוא פירט כי ישראל ביצעה יותר מ-500 תקיפות בכל הגזרות

הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: דובר צה"ל
הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: דובר צה"ל

הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הגדיר את האפשרות לחזרה של ארצות-הברית להסכם הגרעין עם איראן כ"מהלך שגוי". בדברים שנשא בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS אמר כוכבי כי איראן היא בעיה עולמית, השואפת להיות מדינת גרעין צבאית ואולי לעשות בו שימוש. אמירה זו של כוכבי מתאימה לקו התקיף של ראש הממשלה נתניהו שהתנגד אז להסכם הגרעין ובשל כך התעמת חזיתית עם ממשל אובמה. נתניהו מקבל סיוע מקצועי, המגובה גם במודיעין הצבאי הקיים בצה"ל על כוונותיה של איראן.

הוא הציב זרקור גם מול פעילות הפצת הטרור שלה: "העובדה שעיראק לא מצליחה לשלוט על הטריטוריה שלה ולהחזיק את עצמה ריבונית, מאפשרת לאיראן להעביר אמל"ח דרכה, לכיוון סוריה ולבנון. הכאוס שמתרחש שם משפיע גם עלינו". עם זאת, הוסיף כי פעילותה הנמרצת של ישראל בגזרה הזו הביאה להאטה בהתבססות איראן בסוריה. הוא פירט כי ישראל ביצעה יותר מ500 תקיפות בכל הגזרות, וגם "מבצעים שאינם תקיפת מטרות".

לדבריו צה"ל פועל לפחות בחמש זירות ומתמודד מול שישה אתגרים: סוריה, לבנון, עזה, פיקוד מרכז איראן, ועוד: "בדצמבר, תקפנו בעצמה נרחבת ביותר במדינה שנקרא לה מדינה א', תקפנו שם אתר ייצור ואמצעי לחימה. למחרת, מערכת כיפת ברזל יירטה שתי רקטות שהיו בדרכן לאשקלון. אותו חמ"ל בדיוק של חיל האוויר, יחד עם פיקוד דרום, תקף בתגובה שלוש מטרות ברצועת עזה, אחת מהן היא מטרת ייצור מאוד משמעותית שלקחה להם יכולות חשובות עבורם".

הוא הזהיר כי במקומות כמו עזה ולבנון יש פיזור רב של אמל"ח רקטות וטילים בבתי מגורים ובשכונות צפופות, וכי צה"ל יפעל גם שם, אם יאלץ ותוך שמירה על כללי הדין הבינלאומי: "ביצענו פעולת קומנדו במדינה אחרת ואז תקפנו שוב העברת אמל"ח שהייתה אמורה לאיים על מדינת ישראל. בנוסף עבדנו ביהודה ושומרון וסיכלנו פיגועים, וסיכלנו מתקפות סייבר עם שב"כ, כל הפעולות שתיארתי מצריכות מודיעין מדויק, מצריכות כושר מבצעי ויכולות הפעלה בכל המעגלים, ויש בזה גם סיכונים. אנחנו צריכים לדאוג שחיילינו לא ייפגעו, שאנשים בלתי מעורבים לא יפגעו, וגם עמיתים שלנו במזרח התיכון", הוסיף.

עוד אמר כי, "למעט איראן, אין בכל הזירות משילות מלאה, או משילות בכלל. סוריה היא דוגמה לכך וגם לבנון, שם זו לא רק הממשלה אלא גם חיזבאללה. אותו מצב לגבי זירות שאין בהן משילות, היוצרות עבורנו בעיות ואתגרים. זירות אלו נוטלות חלק מחופש הפעולה שהיינו מפעילים כלפי מדינות ריבוניות".

הוא הזכיר גם את סוגיית השבויים והנעדרים :"ביטחון זה לא רק הפעלת כוח. קבענו תקרה בתחום המדיניות האזרחי, קו אדום, ואם לא תיפתר המשימה של החזרת השבויים והנעדרים - לא נתרומם מהקו הזה. רצועת עזה יכולה להיות במצב שונה מכפי שהיא, תושבי הרצועה - אתם יכולים להיות במצב שונה לחלוטין מאיכות החיים, אבל לא נתקדם מעבר לקו הזה עד שלא יחזרו השבויים והנעדרים לביתם. נתעקש על כך בצורה ברורה יותר", הדגיש כוכבי.

אשכנזי: "אנחנו זוכרים מה קרה עם האיום הסורי כשציפינו שהאמריקאים יטפלו בזה"

לדברי כוכבי, לישראל יש תוכניות תקיפה לכל אויב, לרבות איראן: "במלחמה ייפלו פה הרבה מאוד טילים ומולם נתקוף בצורה נרחבת. עשוי להיגרם נזק אגבי, אף שנקפיד על הדין הבינלאומי. אני כבר עכשיו מזהיר את אזרחי עזה ולבנון - ברגע שתחל מתיחות, עזבו את המקום שבו אתם נמצאים שעמוס בטילים. אנחנו נתקוף בעוצמה אדירה".

שר החוץ גבי אשכנזי הסכים גם הוא כי: "האיום המסוכן ביותר לישראל הוא איום הגרעין האיראני. עלינו לעשות כל מאמץ למנוע מאיראן להיות גרעינית, ולשם איראן חותרת. איום נוסף הנשקף מאיראן הוא תמיכתה בארגונים כמו חמאס וחיזבאללה והפצת טרור, נשק וטכנולוגיית טילים מתקדמת. לכן אין לי ספק שאיראן צריכה להיות במקום הראשון בכל מה שקשור לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. "

לגבי אפשרות חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין אמר: "המדיניות שלנו מול ממשל ביידן בנושא איראן צריכה לעמוד על שלוש רגלים: הראשונה - דיאלוג מקצועי ואינטימי עם הגדולה בידידותנו; השנייה - שמירה על אופציה צבאית אמינה על השולחן; שלישית - יש לשכנע את ארה"ב שאיראן גרעינית ואיראן שחותרת להגמוניה אזורית היא איום על היציבות והביטחון של האזור כולו. בשום אופן לא הייתי ממליץ על מדיניות לעומתית מול האמריקאים בתקשורת. צריך למצות קודם את האפשרות לדאוג דרך דיאלוג ושיח מקצועי אמיתי ושקוף למענה לדאגות הישראליות, ובראשן הרחקת איראן ככל שניתן מהגעה ליכולת גרעינית". הוא הוסיף כי: "באיומים קיומיים ישראל צריכה לסמוך על עצמה, צריך אופציה צבאית אמינה על השולחן. אנחנו זוכרים מה קרה עם האיום הסורי כשציפינו שהאמריקאים יטפלו בזה".

שר החוץ של בחריין: ״כל הסכם עתידי עם איראן צריך לשקף את המציאות החדשה באזור"

דר' עבד א-לטיף בן ראשד א-זיאני, שר החוץ של בחריין גם היה בכנס ואמר: "ישנם גורמים שיעשו הכול בכדי לנסות ולחבל בתהליך ובשיתוף הפעולה בינינו. אני רואה יתרונות רבים בכך שארצותינו ידברו בפני הממשל החדש בארה"ב בקול אחד בנושאים בהם ישנה בקרבנו דאגה משותפת, בפרט בנושא איראן, תוכניתה הגרעינית ותוכנית הטילים שלה והשפעתה הכללית על האזור. עמדה אזורית משותפת תזכה להשפעה רבה יותר בארצות-הברית. עלינו להבהיר שהדאגות האלו אינן רק של מדינה אחת אלא של מדינות רבות באזור.

״כל הסכם עתידי עם איראן צריך לשקף את המציאות החדשה באזור ולהיות מקובל על כלל מדינות האזור. אני מעודד מכך שהנשיא ביידן מתכוון לכלול את מדינות האזור בהתייעצות בנושא. עלינו להבטיח שכל הסכם חדש לא רק ידחה השגת יכולות גרעיניות מצד איראן, אלא גם יסיר מהשולחן את תקוותה להשיגן. בנוסף, עלינו לתת מענה לאיום הטילים האיראני, לתמיכה שהיא מעניקה לשלוחים ולהתערבותה בענייני הפנים של מדינות האזור, כדי להשיג שלום ממושך ויציבות באזור״.

דר' אנוואר גרגאש, שר החוץ של איחוד האמירויות: "הופתעתי מכך שהישראלים ראו את איחוד האמירויות כיעד תיירותי אטרקטיבי, וזו הייתה הפתעה משמחת. כאשר ממשל ביידן שוקל לחזור ל-JCPOA, בין אם במתכונת משודרגת ובין אם מתוקנת, עליו להתחשב בנקודות הבאות: ראשית, איננו מודאגים רק מהגרעין אלא גם מהטילים הבליסטיים ומהמדיניות האזורית של איראן; שנית, הדרך היחידה להתקדם היא הסדרים מדיניים-דיפלומטיים. יש לתת לאיראן תמריצים להיות בטווח הארוך חלק ממרחב של יציבות ושגשוג; שלישית, אחד הכישלונות של ה-JCPOA היה העדר הקול האזורי. הצהרת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן לגבי הצורך במעורבות ישראל ומדינות האזור בגיבוש המדיניות מול איראן חיונית וחשובה".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תקים על הקרקע מרכז מסחרי חדש שיכלול סניף של הרשת ● הרכישה מתבצעת מידי חברת הנדל"ן שי חי ● המרכז המסחרי, שייפתח ב-2029, צפוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

ד''ר פרוסטינג

נונו מימי ברכישה נוספת: קנתה את קונדיטוריית הבוטיק ד"ר פרוסטינג

הקבוצה, בראשות איש העסקים דובב לוינסון, רכשה כבר לפני חודשיים 80% מהשליטה בקונדיטוריה תל אביבית בשם ד"ר פרוסטינג לפי שווי של 1.6 מיליון שקל

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

ינואר בענף הרכב: סך המסירות ירדו ב-10%, פלח החשמליות נעלם במהירות, והסיניות ממשיכות להתחזק

הפלח בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר בחודש החולף היה פלח הפלאג-אין היברידי, שהכפיל כמעט את חלקו לכ-23.5% מכלל השוק - על חשבון כלי הרכב עם הנעה חשמלית מלאה ואפילו על חשבון ההיברידיות הרגילות ● ומה היה הדגם הנמכר ביותר?

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; טבע זינקה בכ-7%, מניות הביטוח קפצו

מדד ת"א 35 קפץ בכ-1.1% ● אופנהיימר מורידה המלצה על נובה: מאמינים כי העליות החדות במניה כבר מגולמות ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש מעט; מיטב: התחזקות השקל נבעה מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו את מחירי הזהב והיו הראשונים להפיל אותם

הדמייה של רובע ריבל / צילום: 3dvision

תמורת 620 מיליון שקל: קרסו נדל"ן במו"מ למכירת 49% מרובע ריב"ל בתל אביב

לגלובס נודע כי המו"מ מתנהל מול חברת כלל ביטוח ופיננסים ● המתחם בשטח 14 דונם בדרום תל אביב כולל שלושה מגדלים, 410 דירות ושטחי מסחר ומלונאות ● שווי הפרויקט לאחר השלמתו מוערך בכ־4 מיליארד שקל ● לפי ההערכות, צפי לקבלת היתר והתחלת עבודות - ברבעון אחרון של 2026

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בראיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד צביקה נווה?

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

מושגים לאזרחות מיודעת. היטל השבחה / צילום: Shutterstock

היטל השבחה ומס שבח: מה ההבדלים ביניהם?

לאחרונה ביהמ"ש העליון פרסם מספר פסיקות הנוגעות להיטל השבחה ● באילו מקרים יש לשלם אותו, וכמה כסף הוא מכניס לרשויות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

לא צחק: ראש העיר לוד מאיים לתבוע את יוצר התוכן דן פונדק

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

עו”ד שלמה (מומי) למברגר / צילום: אסף רחמים

עו"ד שלמה למברגר מצטרף כשותף למשרד בלטר, גוט, אלוני ושות’

לאחר שמונה שנים כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלה (מומי) למברגר, שנודע בניהול תיקים מתוקשרים ומורכבים, יוביל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' את תחום הרגולציה ועבירות צווארון לבן

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר