שיעור מקוון. 60% מכלל התלמידים לא ירצו להמשיך ללמוד בזום / צילום: דני זקן, גלובס
דוח האינטרנט השנתי של בזק עומד השנה בסימן הקורונה וממחיש עד כמה חשוב היה להגיע למשבר עם תשתיות תקשורת רחבות פס, ועד כמה הפיגור במדינת ישראל זועק לשמיים. זה לא מובן מאליו שהמשבר עובר בשקט יחסי למרות שורת הסגרים, ושהרשתות הקיימות מתמודדות עם הגידול בצריכה בצורה סבירה. הזיכרון הציבורי קצר, אבל בסגר הראשון מדינת ישראל נאלצה לבקש מנטפליקס ויוטיוב שיקטינו את איכות השידורים שלהן, על רקע החשש שהרשתות לא יעמדו בעומס.
ואומנם תשתיות התקשורת הנייחות בישראל - בבזק, בהוט וברשתות הנייחות של פרטנר ו-IBC - עמדו בכבוד בעומס (מי יותר, מי פחות), אבל מי שגילו סימני חולשה אלה הן הרשתות הסלולריות בעיקר וספקיות האינטרנט, שלקח להן זמן להסתגל למציאות החדשה ולהרחיב את תשתיותיהן אחרי שהתברר שהן נחנקות - מה שגרם לקשיי גלישה בקרב משפחות רבות, ומאידך המחיש עד כמה המדיניות בישראל עקומה ומטורללת ונסמכת על מודלים פיקטיביים כמו פיצול בין ספק ותשתית שכמוהו אין באף מקום בעולם.
צריכת האינטרנט היומית בשנת 2020 הסתכמה ב-12 גיגה לגולש בממוצע בחודש. בשנה הקודמת עמדה הצריכה על 9 גיגה, ושנתיים לפני כן הגלישה הסתכמה ב-6 גיגה. בנוסף, 70% מהנסקרים דיווחו על שדרוג מהירות, מה שאומר שהאינטרנט הפך להיות מוצר מאוד חשוב לצרכנים.
עבודה מהבית: לאימהות קשה במיוחד
הדוח של בזק הראה כי ממוצע הצפייה במסכים עומד על 12 שעות בממוצע ביום, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לצורכי עבודה או לימודים שעברו מהפך והפכו להתקיים כמעט ורק מרחוק באמצעות תוכנות דוגמת הזום.
68% מהנשאלים השיבו כי בעקבות מגפת הקורונה הם עברו לעבוד מהבית; מתוכם 63% דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר, וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה. לעומת זאת, 69% אחוז מהנשאלים, שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית, מדווחים כי האיזון בין הבית והעבודה נפגע, וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר, ויעילות העבודה נפגעת בשל העזרה לילדים.
לדברי בזק, הדוח הדגיש כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו כי הן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית.
בקרב הילדים התמונה מדאיגה במיוחד, כאשר 83% מהתלמידים שנשאלו דיווחו על תחושת בדידות, 62% מהבנות ענו כי חוות דיכאון וחרדה, ו-60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו כי לא ירצו להמשיך ללמוד בזום.
בצד החיובי, הנשאלים השיבו כי הבירוקרטיה הצליחה סוף-סוף להפוך לדיגיטלית, כאשר 94% מהם דיווחו כי החלו להשתמש בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה.
תחום נוסף שצבר תאוצה בשנה האחרונה "הודות" לקורונה הוא תחום הרפואה מרחוק. הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת, 70% מהנשאלים סבורים כי קיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק, וכי הם היו מעדיפים בתחום הזה רפואה בלתי אמצעית.
עוברים לדייטים מרחוק
לדברי בזק, גם תחום ההיכרויות עבר לגמרי לדיגיטל. אם עד השנה רווקים נעזרו באפליקציות דיגיטליות למטרת היכרות בני זוג, השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק, ו-64% אף מציינים כי הדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל.
נתון נוסף מעניין מראה כי הציבור לא רק צורך יותר תכני וידאו, אלא גם מאזין יותר למוזיקה באמצעות הרשת, כאשר 90% מהנשאלים צורכים מוזיקה און-ליין. גם תחום ההאזנה לפודקאסט בולט עם 40%. בסך-הכול, 40% מהנשאלים מאזינים יותר השנה לתכנים און-ליין מאשר בשנה שעברה. הערוצים המאזינים ביותר על-פי הדוח הם Spotify ,Youtube Music ערוצי היסטוריה, כלכלה וכדומה. עוד נתון מעניין מראה כי אנחנו מאזינים בעיקר לתכנים בבית לפני השינה ובזמן של ניקיונות בבית.
"הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל"
לדברי קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, "השנה האחרונה התאפיינה בהאצת תהליכים דיגיטליים בכל המגזרים. הקורונה השאירה את כולנו בבתים ושינתה את האופן בו אנחנו עובדים, קונים ולומדים, ובעיקר הדגישה את הנחיצות של אינטרנט יציב שהפך למוצר צריכה בסיסי בכל בית. המסך, שעד היום נתפס כחוצץ בין אנשים, הפך לגורם מחבר, ונראה שאנחנו לא יכולים בלעדיו.
"גם בעידן פוסט-קורונה תהליכי הדיגיטציה ימשיכו להתקדם במהירות, ואם עד כה היו כאלה שחששו מביצוע פעולות ברשת, כמו קניות, העברת כספים או הורדת תוכנות - הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל. אנו נמשיך לצרוך יותר ויותר תכני וידאו, ומספר המכשירים המחוברים בכל בית יגדל, דבר שיוביל לצורך בתשתיות מתקדמות ואספקת קצבי גלישה של מאות מגה לכל בית".