בדיקה סרולוגית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד, מרכז הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות וחבר בוועדה המתעדפת את החיסונים לקורונה (Covid-19), הגיש היום נייר עמדה למשרד הבריאות בנושא הבדיקות הסרולוגיות שמציגות את כמות הנוגדנים של הנבדק אחרי מחלה או אחרי קבלת החיסון. לדבריו, אף אחד לא יודע בוודאות את הקשר בין רמות נוגדנים לבין סיכון ההדבקה.
נוגדנים הם בוודאות חלק מן האופן שבו מערכת החיסון נלחמת במחלות. אולם, על פי המסמך שהגיש ברוש, הבדיקות הסרולוגיות הקיימות היום לא מצליחות לתת תמונה מלאה של הזיכרון החיסוני נגד קורונה. הן לא מראות את כל סוגי הנוגדנים, ולא מראות פעילות נוספת אפשרית של מערכת החיסון. "אין בידנו היום נתונים המדגימים כי רמת נוגדנים מבדילה בין מחלימים (ומתחסנים) מוגנים או לא מוגנים מפני הדבקה חוזרת". ברוש מציין כי הדבקות חוזרות בקורונה הן נדירות, בעוד ירידה ברמות הנוגדנים אחרי החשיפה היא נפוצה יותר. לכן נראה כי אין קשר מלא בין הדברים.
"במסמך שהוצאנו אתמול בערב מטעם הצוות לטיפול במגיפות אנחנו מבקשים להזהיר מפני שימוש לא אחראי בבדיקות אלו. עדיין לא ידוע כיום מהו בדיוק הקשר בין רמת הנוגדנים לבין מוגנות בפני הדבקה. קבלת שתי מנות של חיסון נגד קורונה הודגמה כמביאה להגנה של 95% בפני מחלה, ללא קשר ידוע לרמת הנוגדנים בבדיקות . ככל שמדובר באנשים שהחלימו ממחלת הקורונה, העדר נוגדנים בבדיקה סרולוגית לא אומר בכלל שהם אינם מוגנים מהדבקה חוזרת".
"יש בזה קצת הונאה של הציבור"
ברוש מציין כי הוא אינו ממליץ לציבור לצאת ולבצע בדיקות נוגדנים, בין אם חלו ובין אם חוסנו. "מי שלא ידוע שחלה צריך שיתחסן. שירותי רפואה כאלו או אחרים המבטיחים פרשנות של המוגנות בפני מחלה לפי רמת נוגדנים, יש בזה אפילו קצת מן ההונאה של הציבור ."
על פי הניסויים שערכו החברות פייזר ומודרנה בשני החיסונים המוצעים למתחסנים בארץ, שתי מנות של החיסון מגנות כאמור על 95% מהאוכלוסייה, וישנה הגנה גבוהה עוד יותר מפני מחלה קשה. בימים האחרונים מתחסנים ניגשים לעתים לבדיקות סרולוגיות, כדי לצפות האם הם עלולים להיות ב-5% שנופלים בכל זאת בסטטיסטיקת ההדבקה. מדבריו של ברוש עולה כי זו דרך לא מומלצת בעיניו להתנהל, שכן אין וודאות כי רמות נוגדנים גבוהות מהוות הגנה מלאה. עוד פחות ברור שרמות נמוכות אומרות שהמחוסן אינו מוגן ושהחיסון לא פעל.
"ממחקרי החברות ידוע על 5% כישלון בהגנה המוקנית על ידי החיסון, אך לא ידוע האם מקרים אלו היה עקב הבדל בתגובה הנוגדנית של אותם מתנדבים. לכן לא ניתן בשלב זה לדעת האם יצירה או אי-יצירה של נוגדנים במתחסנים, בהכרח קשורה להצלחתו של החיסון. כמו כן, בשלב זה לא ידוע מה הקשר בין התוצאות במערכות בדיקה מסחריות שונות, לבין רמת המוגנות של אדם", אומר ברוש.
לגבי המחלימים, משרד הבריאות כרגע מציב אותם בסוף התור לחיסון, ורבים מהם אינם מרוצים מכך, בעיקר אלה שאצלם אותרו רמות הנוגדנים נמוכות. ברוש מחזק בדבריו את ההחלטה לחסן כרגע את מי שלא חלה, מתוך הערכה כי הדבקה מחדש היא נדירה, גם בקרב מי שרמות הנוגדנים שלו נמוכות.
מספר בתי חולים בארץ מציעים בדיקות סרולוגיות בתשלום. כמו כן, חברת טרגט מדקר יחד עם פרופ' גילי רגב מבית החולים שיבא, מציעות למקומות עבודה שירותי בדיקות סרולוגיות, אשר על בסיסם אמורים מקומות העבודה לקבל החלטות אילו עובדים נמצאים בסיכון רב יותר לתחלואה. רגב ציינה בעבר בראיון ל"גלובס", כי אף אם מעולם לא התקבלה הוכחה וודאית לגבי הקשר בין נוגדנים לבין הדבקה במחלת הקורונה, הרי שעל פי הידוע על הביולוגיה של מערכת החיסון, קורלציה כזו היא סבירה מספיק כדי שתתרום לקבלת החלטות לגבי סיכון, ברמה של קבוצת עובדים.
רגב עורכת בימים אלה ניסוי במתחסנים אשר עוברים בדיקה סרולוגית בכל שבוע. זהו שימוש מחקרי בבדיקה סרולוגית, ובכך ברוש תומך, כאשר המטרה היא בסופו של דבר כן לראות האם יש קשר בין הנוגדנים להגנה. אך הוא מזהיר את הנבדקים לא לקבל על בסיס זה החלטות אישיות.
ברקע הדברים מתנהל הדיון לגבי "הדרכון הירוק", אשר נועד להעניק פטור מחובת בידוד ותקנות קורונה אחרות, למחוסנים ומחלימים, אולם לא ברור האם המחלימים שמעוניינים בסטטוס הזה יצטרכו לבצע גם בדיקת נוגדנים. על פי גישתו של ברוש, יש לראות כל מי שחלה כמחלים, בלי תלות בכמות הנוגדנים.