מפגינים בכיכר רבין בתל אביב / צילום: התנועה לאיכות השלטון
הארגון הבינלאומי "שקיפות בינלאומית" (International Transparency) דירג את ישראל במקום ה-35 עם הציון 60 מתוך 100 במדד השחיתות העולמי. ככל שהציון יותר גבוה המדינה נתפסת כפחות מושחתת. ישראל נמצאת תשעה מקומות בלבד מעל "הקו האדום" של המדינות המושחתות. מעל ישראל ניתן למצוא את איחוד האמירויות, קטאר וצ'ילה, שנתפסות כפחות מושחתות. המדינות המובילות כהכי פחות מושחתות הן דנמרק וניו זילנד.
השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, הסניף הישראלי של הארגון, מציינת את הצורך בשקיפות מצד הממשלה כאמצעי להתמודדות עם פגעי הקורונה - "מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות, חמור במיוחד בשנת 2020 בה הקורונה משתוללת בקרבנו. היעדר שקיפות בפעילות הממשלה ושלוחיה הוא המפגע הראשוני הגורר בעקבותיו חוסר אמון והיעדר שיתוף-פעולה הנדרש מן הציבור בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה. כל זאת, תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות בהן מנהיגים נחשדים בפלילים, באווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות".
היום (ה') מתפרסם ברחבי העולם מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2020 מטעם הארגון ששם לו למטרה להיאבק בשחיתות. המדד בודק איך נתפסות המדינות באמצעות מכוני מחקר מקצועיים ומשמש כלי המאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי מדינות בנוגע לעשיית עסקים נוכח תפיסת השחיתות בהתנהלותן.
הסניף הישראלי הוא אחד מבין 100 הסניפים של הארגון העולמי. לפי ממצאי המדד, לאחר מגמת ירידה מדאיגה בת שלוש שנים, ישראל מדורגת זו השנה השנייה ברציפות עם הציון 60 כשהיא מדשדשת במקום ה-35 מתוך 180 מדינות. במדד 2016 קיבלה ישראל את הציון 64 ודורגה במקום ה-28, במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. במדד 2018 נמשכה הירידה לציון 61 ולמקום 34 ובשנת 2019 הוסיף הציון וירד ל-60 ולמקום 35 בדומה למיקום בשנת 2020.
ביחס למדינות ה-OECD נמצאת ישראל במקום ה-25 מבין 37 המדינות החברות בארגון. בין המדינות הנמצאות עם ישראל בשליש התחתון ב-OECD: סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.
עוד עולה מהמדד כי מגמת הירידה במיקומה של ארה"ב נמשכת - בשנת 2017 קיבלה את הציון 75 במקום ה-16 ובשנת 2020 ירד הציון עד ל-67 ולמקום 25 במדד.
בדומה למדד 2019 גם במדד 2020 אין בנמצא מדינה שקיבלה את הציון הגבוה המירבי של 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק וניו זילנד זו השנה השנייה ברציפות עם הציון 88. אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור, שוודיה ושווייץ עם הציון 85, נורבגיה עם הציון 84, הולנד עם הציון 82, גרמניה ולוקסמבורג עם הציון 80.
במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן וסומליה עם הציון הנמוך ביותר-12 אחרי סוריה עם הציון 14, ותימן וונצואלה עם הציון 15.
דגש מיוחד על התמודדות עם המגפה
בשנה זו ניתן דגש מיוחד על הקושי של הממשלות בהתמודדותן עם מגפת הקורונה תוך שצוין כי אין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד אלא במשבר, אשר כפי הנראה אינו מנוהל נכון, של העדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה. נמצא כי הפרות דמוקרטיות בתגובה להתמודדות עם מגפת הוקורונה נפוצות יותר במדינות בעלות שחיתות גבוהה.
בנוסף נמדדו כמידי שנה ההיבטים של שחיתות ומידת מיגורה ובהם: העמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור שעשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורית; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.
תפישת השחיתות נמדדת על-ידי מומחים במכוני מחקר בהסתמך על מידע שנאסף על-ידם. מכוני המחקר הם בלתי תלויים ועצמאיים ובעלי מומחיות בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומנהל עסקים. את ישראל בדקו שבעה מכוני מחקר הבוחנים את הממשל וקביעת המדיניות, סיכונים פוליטיים, כלכליים, משפטיים, מערכות מס, סיכונים תפעוליים וסיכונים ביטחוניים, בדיקת רכיב התחרותיות במדינה ובדיקה של השפעת אקלים סוציו -פוליטי וכלכלי על תחרותיות בין חברות עסקיות.