גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי התחשבנות בין חברת-בת לחברת-אם על הקצאת אופציות ומניות לעובדים תיחשב לדיבידנד חייב במס?

רשות המסים פרסמה חוזר מחמיר המצר את המקרים שבהם פקיד השומה יכיר בתשלומים מחברת-בת לחברת-אם שהקצתה עבורה אופציות או מניות לעובדים, כשיפוי פטור ממס

דיבידנדים / צילום: שאטרסטוק
דיבידנדים / צילום: שאטרסטוק

באילו מקרים תשלומים על-ידי חברת-בת המעסיקה לחברת-האם שהקצתה בעבורה את אופציות או מניות שניתנו לעובדים, מהווה שיפוי בעבור ההקצאה שחברת-האם נשאה בה חלף החברה, ומתי תשלומים אלה יסווגו כדיבידנד?

על שאלה זו עונה  רשות המסים בחוזר מקצועי שפרסמה השבוע בנושא תשלום לחברת-אם בגין הענקת מכשיריה ההוניים (אופציות או מניות) לעובדי החברה-הבת (הסכמי recharge) אגב עסקה בינלאומית.

מטרת החוזר היא לקבוע מתי התחשבנות היא בגדר החזר חוב כך שאינה מקור הכנסה ומתי המדובר בתשלום דיבידנד. החוזר קובע כי ככל שהשיפוי נעשה במסגרת הסכם שנערך בין החברות מראש, וככל שהתשלום הינו בגין מכשירים הוניים שהבשילו ועד גובה ההוצאה החשבונאית שנרשמה בגינם, הרי שהתשלום ייחשב החזר חוב - שיפוי ולא דיבידנד. כל תשלום שלא יעמוד בכללים אלה - ייחשב לדיבידנד ויהיה חייב במס.

הכללים שנקבעו בחוזר משמעותיים מאוד לחברות-בנות רבות שהן חלק מקבוצות בינלאומיות עם דגש על תחום ההייטק בכלל, וחברות ישראליות שעובדות בשיטת הקוסט פלוס מול החברות הרב לאומיות בפרט.

החברה-האם מעניקה את האופציות לעובדי החברה-הבת

מזה שנים נוהגות חברות לתגמל את עובדיהן באמצעות מכשיריהן ההוניים - אופציות או מניות. פעמים רבות התגמול מבוצע באמצעות מניות או אופציות לא של החברה המעסיקה עצמה כי אם של חברת-האם או חברה אחרת בקבוצה.בדיני המס קיימים הסדרים המטפלים באופן המיסוי של המכשירים ההוניים בידי העובדים ובידי החברה המעסיקה, תוך התייחסות אף לתשלום באמצעות מכשירים של חברה אחרת בקבוצה שאינה החברה המעסיקה.

לפי כשנתיים פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין קונטירה ואחרים אשר קבע כי במקרה ששכרם של עובדי חברה משולם בחלקו באופציות, הרי שיש לראות בהוצאת השכר בגין מרכיב האופציות, כפי רישומה החשבונאי, כעלות בחישוב ההכנסה. ב"עניין קונטירה" נבחנה חבותה במס של חברה-בת ישראלית, המשמשת כמרכז מחקר-ופיתוח עבור חברה-אם אמריקאית, תמורת הוצאות החברה-הבת בצירוף רווח מסוים (קוסט פלוס).

השופט דוד מינץ קבע כי עלות הקצאת אופציות לעובדי החברה-הבת מהווה ככלל חלק מבסיס העלות, שעל-פיו מחושב הרווח של החברה-הבת, הנותנת שירותים לחברה-האם. בנוסף, כיוון שהאופציות הוקצו במסלול רווח הון, נאסר על החברה-הבת לנכות מהכנסתה החייבת את ההוצאה בסך שווי האופציות. יחד עם זאת, התערבות פקיד השומה תתאפשר רק במקרה שבו הנישום לא עמד בנטל השכנוע להראות כי מחיר העסקה, הכולל את שווי האופציות, תואם את המחיר הנהוג בשוק בעסקאות דומות.

כלומר, כאשר קיימת עסקה בין לאומית, ובין הצדדים לעסקה מתקיימים יחסים מיוחדים, כך שהעסקה מדווחת לפי תנאי שוק, הרי שיילקחו בחשבון בקביעת תנאי השוק גם עלויות השכר בגין האופציות לעובדים. לדוגמה, ככל שהחברה נותנת שירותים לחברת-האם הזרה שלה, ועל-פי מחקר מחירי שוק השירותים מתומחרים במנגנון של COST +10%, הרי שגם על מרכיב הוצאות השכר בגין האופציות יש לקבוע הכנסה בידי החברה לפי העלות החשבונאית +10%.

עם זאת, הלכת קונטירה לא התייחסה לכך שלעתים האופציות עצמן הן של החברה הזרה, וכי החברה הזרה נתנה אותן לעובדי החברה.

במהלך הדיונים של חברות שונות עם רשות המסים התעוררה השאלה באילו מקרים תשלומים על-ידי החברה המעסיקה (החברה הישראלית בדרך-כלל) לחברת-האם שהקצתה בעבורה את המכשירים ההוניים שניתנו לעובדים, מהווה שיפוי בעבור ההקצאה שחברת-האם נשאה בה במקום החברה, ומתי תשלומים אלה יסווגו כדיבידנד.

במסגרת ביקורות שנערכו לחברות שונות עלה כי לעתים השיפוי נעשה בסכומים גבוהים בהרבה ממה שדווח במסגרת דוחות רווח והפסד של החברה המעסיקה הישראלית - הפרש אשר לעמדת רשות המסים יכול להיות מסווג כחלוקת דיבידנד המתחייבת במס.

ב-2019 קבעה רשות המסים כי העמדה לפיה ניתן להחשיב את השיפוי מהחברה הישראלית לזרה כהחזר חוב (שאינו חייב במס) היא עמדה חייבת בדיווח, וכעת מפרסמת הרשות חוזר על-מנת להבהיר לציבור הנישומים באילו מקרים השיפוי חייב במס לעמדתה ובאילו מקרים לא.

על-פי החוזר, על-מנת שתשלום לחברה המקצה ייחשב כשיפוי בגין הוצאות שכר העבודה בהן נשאה החברה המקצה בעבור החברה המעבידה ולא כדיבידנד, עליו להיות עד גובה הוצאות השכר שנרשמו בדוחותיה הכספיים של החברה המעבידה בגין הענקת המכשירים ההוניים, סופי ולא מותנה עוד בעבודה ומוסכם מראש.

נקבע כי על התשלום לקיים את כל התנאים הבאים: התשלום לחברה המקצה יהיה רק בגין המכשירים ההוניים שהבשילו; התשלום לחברה המקצה בגין כל מכשיר הוני שהבשיל הינו לפי השווי שנקבע לו ברישום, לפי כללי חשבונאות מקובלים; התשלום לחברה המקצה הינו מכוח הסכם אשר נחתם טרם הענקת המכשירים ההוניים; כל ההוצאה בגין הענקת המכשיר ההוני נכללה כהוצאה/עלות.

כל תשלום לחברה המקצה שאינו עומד בתנאים הללו - נחשב לדיבידנד, זאת גם אם שולם לחברה בקבוצה שאינה חברת-האם (הישירה או העקיפה) של החברה המעבידה.

החוזר מצר את גבולות תשלומי recharge

לדברי מומחה המס עו"ד ליאור נוימן, ראש מחלקת מסים במשרד ש. הורוביץ, "החוזר רלבנטי ומשמעותי מאוד לחברות-בנות רבות שהן חלק מקבוצות בינלאומיות עם דגש על תחום ההייטק בכלל וחברות ישראליות שעובדות בשיטת ה- cost + מול החברות הרב לאומיות בפרט".

לדבריו, "היתרון בחוזר שהוא לפחות מתווה את גבולות הגזרה של המקרים שבהם פקידי השומה לא יטענו שתשלומי recharge של חברות ישראליות לחברות בחו"ל שמקצות את המכשירים ההוניים לעובדים שלהם הם דיבידנד ובאווירה של היום שבהן שומות מוצאות חדשות לבקרים בטענות חדשניות וודאות מסוימת ללקוחותינו הברות הבינלאומיות חשובה מאוד. החוזר גם מאפשר הקלה מסוימת ביחס לעמדה החייבת בדיווח (70/2019) לפיה כל החזר יסווג כדיבידנד והחוזר קובע עד גובה ההוצאה".

עם זאת, מוסיף עו"ד נוימן, "החיסרון הגדול הוא שהחוזר מחמיר מנסה להצר באופן קיצוני את מקרים שבהם פקיד השומה יכיר בשיפוי בגין recharge כאשר מגוון המקרים הוא רחב יותר ולדעתי לא צריכים להתקיים כל תנאי החוזר לצורך סיווג השיפוי כחוב. ראשית נראה שמנסה להחיל את התנאים המחמירים באופן רטרואקטיבי. שנית החוזר מחמיר ביחס למועד התשלום ולפיו במקרה של תשלום לפני ההבשלה הוא יסווג אוט' כדיבידנד הגם שההוצאה נרשמה בספרי החברה. שלישית, הדרישה להסכם בכתב ומראש היא לא הכרח המציאות בוודאי לא ביחסים בין חברתיים כמו גם שפרשנות שתשלום מעבר לסכומי ההוצאה הוא אוט' דיבידנד ולא חו"ז בין החברות גם היא אינה מחוייבת המציאות בוודאי במקום שבו קיימים גם יחסים מסחריים בין החברה המעבידה הישראלית לחברה בחו"ל, וגם שתשלום לחברה בקבוצה היא דיבדנד לחברת-האם מעלה קשיים נוספים".

להערכת עו"ד נוימן, עמדת רשות המסים תיתקף בבתי המשפט. "כמובן החוזר הוא עמדת רשות המסים בהנחיה לפקידי השומה, אך אין בו לפי הפסיקה הקיימת לחייב את הנישומים ולא את בית המשפט".

לדברי עו"ד אורן בירן ראש מחלקת המיסים במשרד גרוס שות', "החוזר יוצר מצב של Double Deep - מצד אחד בהתאם להלכת קונטרה נדרשות החברות הישראליות לשלם מס מיידי במועד ההקצאה של האופציות לעובדים ובנוסף ההוצאה אינה מוכרת וכעת בהתאם לחוזר ההוצאה ששולמה בגין הסכמי השיפוי גם כן אינה מוכרת. עמדה זו לבטח תגיע לפתחו של בית המשפט שכן ספק אם יש בסיס שלא להכיר בהוצאה". לדברי עו"ד בירן, " מדובר בכפל מס ומיסוי בייתר של החברות ההזנק הישראליות. בנוסף, התנאים שנקבעו בחוזר אינם לוקחים בחשבון היבטי מיסוי בינלאומי וכללי מחירי ההעברה, שכן בתנאים הקיימים בחוזר יתכן שבחברת האם יסווג התקבול כפועל יוצא מתנאי החוזר דווקא כדיבידנד דבר שיגרום למיסוי ייתר בחברת האם בשל אי התאמה בין הדין הישראלי לדן הזר, וזאת בפרט בחברות אם אמריקאיות. התוצאה המתקבלת היא שחברות בינלאומיות שוב יבחנו האם העלויות הנוספות להתקשרות עם חברות סטארטפ ישראליות למתן שירותי מו"פ ו/או השקעה ו/או רכישה של חברות ישראליות אכן כדאית אל מול האלטרנטיבות האחרות במדינות אחרות". 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?