גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי התחשבנות בין חברת-בת לחברת-אם על הקצאת אופציות ומניות לעובדים תיחשב לדיבידנד חייב במס?

רשות המסים פרסמה חוזר מחמיר המצר את המקרים שבהם פקיד השומה יכיר בתשלומים מחברת-בת לחברת-אם שהקצתה עבורה אופציות או מניות לעובדים, כשיפוי פטור ממס

דיבידנדים / צילום: שאטרסטוק
דיבידנדים / צילום: שאטרסטוק

באילו מקרים תשלומים על-ידי חברת-בת המעסיקה לחברת-האם שהקצתה בעבורה את אופציות או מניות שניתנו לעובדים, מהווה שיפוי בעבור ההקצאה שחברת-האם נשאה בה חלף החברה, ומתי תשלומים אלה יסווגו כדיבידנד?

על שאלה זו עונה רשות המסים בחוזר מקצועי שפרסמה השבוע בנושא תשלום לחברת-אם בגין הענקת מכשיריה ההוניים (אופציות או מניות) לעובדי החברה-הבת (הסכמי recharge) אגב עסקה בינלאומית.

מטרת החוזר היא לקבוע מתי התחשבנות היא בגדר החזר חוב כך שאינה מקור הכנסה ומתי המדובר בתשלום דיבידנד. החוזר קובע כי ככל שהשיפוי נעשה במסגרת הסכם שנערך בין החברות מראש, וככל שהתשלום הינו בגין מכשירים הוניים שהבשילו ועד גובה ההוצאה החשבונאית שנרשמה בגינם, הרי שהתשלום ייחשב החזר חוב - שיפוי ולא דיבידנד. כל תשלום שלא יעמוד בכללים אלה - ייחשב לדיבידנד ויהיה חייב במס.

הכללים שנקבעו בחוזר משמעותיים מאוד לחברות-בנות רבות שהן חלק מקבוצות בינלאומיות עם דגש על תחום ההייטק בכלל, וחברות ישראליות שעובדות בשיטת הקוסט פלוס מול החברות הרב לאומיות בפרט.

החברה-האם מעניקה את האופציות לעובדי החברה-הבת

מזה שנים נוהגות חברות לתגמל את עובדיהן באמצעות מכשיריהן ההוניים - אופציות או מניות. פעמים רבות התגמול מבוצע באמצעות מניות או אופציות לא של החברה המעסיקה עצמה כי אם של חברת-האם או חברה אחרת בקבוצה.בדיני המס קיימים הסדרים המטפלים באופן המיסוי של המכשירים ההוניים בידי העובדים ובידי החברה המעסיקה, תוך התייחסות אף לתשלום באמצעות מכשירים של חברה אחרת בקבוצה שאינה החברה המעסיקה.

לפי כשנתיים פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין קונטירה ואחרים אשר קבע כי במקרה ששכרם של עובדי חברה משולם בחלקו באופציות, הרי שיש לראות בהוצאת השכר בגין מרכיב האופציות, כפי רישומה החשבונאי, כעלות בחישוב ההכנסה. ב"עניין קונטירה" נבחנה חבותה במס של חברה-בת ישראלית, המשמשת כמרכז מחקר-ופיתוח עבור חברה-אם אמריקאית, תמורת הוצאות החברה-הבת בצירוף רווח מסוים (קוסט פלוס).

השופט דוד מינץ קבע כי עלות הקצאת אופציות לעובדי החברה-הבת מהווה ככלל חלק מבסיס העלות, שעל-פיו מחושב הרווח של החברה-הבת, הנותנת שירותים לחברה-האם. בנוסף, כיוון שהאופציות הוקצו במסלול רווח הון, נאסר על החברה-הבת לנכות מהכנסתה החייבת את ההוצאה בסך שווי האופציות. יחד עם זאת, התערבות פקיד השומה תתאפשר רק במקרה שבו הנישום לא עמד בנטל השכנוע להראות כי מחיר העסקה, הכולל את שווי האופציות, תואם את המחיר הנהוג בשוק בעסקאות דומות.

כלומר, כאשר קיימת עסקה בין לאומית, ובין הצדדים לעסקה מתקיימים יחסים מיוחדים, כך שהעסקה מדווחת לפי תנאי שוק, הרי שיילקחו בחשבון בקביעת תנאי השוק גם עלויות השכר בגין האופציות לעובדים. לדוגמה, ככל שהחברה נותנת שירותים לחברת-האם הזרה שלה, ועל-פי מחקר מחירי שוק השירותים מתומחרים במנגנון של COST +10%, הרי שגם על מרכיב הוצאות השכר בגין האופציות יש לקבוע הכנסה בידי החברה לפי העלות החשבונאית +10%.

עם זאת, הלכת קונטירה לא התייחסה לכך שלעתים האופציות עצמן הן של החברה הזרה, וכי החברה הזרה נתנה אותן לעובדי החברה.

במהלך הדיונים של חברות שונות עם רשות המסים התעוררה השאלה באילו מקרים תשלומים על-ידי החברה המעסיקה (החברה הישראלית בדרך-כלל) לחברת-האם שהקצתה בעבורה את המכשירים ההוניים שניתנו לעובדים, מהווה שיפוי בעבור ההקצאה שחברת-האם נשאה בה במקום החברה, ומתי תשלומים אלה יסווגו כדיבידנד.

במסגרת ביקורות שנערכו לחברות שונות עלה כי לעתים השיפוי נעשה בסכומים גבוהים בהרבה ממה שדווח במסגרת דוחות רווח והפסד של החברה המעסיקה הישראלית - הפרש אשר לעמדת רשות המסים יכול להיות מסווג כחלוקת דיבידנד המתחייבת במס.

ב-2019 קבעה רשות המסים כי העמדה לפיה ניתן להחשיב את השיפוי מהחברה הישראלית לזרה כהחזר חוב (שאינו חייב במס) היא עמדה חייבת בדיווח, וכעת מפרסמת הרשות חוזר על-מנת להבהיר לציבור הנישומים באילו מקרים השיפוי חייב במס לעמדתה ובאילו מקרים לא.

על-פי החוזר, על-מנת שתשלום לחברה המקצה ייחשב כשיפוי בגין הוצאות שכר העבודה בהן נשאה החברה המקצה בעבור החברה המעבידה ולא כדיבידנד, עליו להיות עד גובה הוצאות השכר שנרשמו בדוחותיה הכספיים של החברה המעבידה בגין הענקת המכשירים ההוניים, סופי ולא מותנה עוד בעבודה ומוסכם מראש.

נקבע כי על התשלום לקיים את כל התנאים הבאים: התשלום לחברה המקצה יהיה רק בגין המכשירים ההוניים שהבשילו; התשלום לחברה המקצה בגין כל מכשיר הוני שהבשיל הינו לפי השווי שנקבע לו ברישום, לפי כללי חשבונאות מקובלים; התשלום לחברה המקצה הינו מכוח הסכם אשר נחתם טרם הענקת המכשירים ההוניים; כל ההוצאה בגין הענקת המכשיר ההוני נכללה כהוצאה/עלות.

כל תשלום לחברה המקצה שאינו עומד בתנאים הללו - נחשב לדיבידנד, זאת גם אם שולם לחברה בקבוצה שאינה חברת-האם (הישירה או העקיפה) של החברה המעבידה.

החוזר מצר את גבולות תשלומי recharge

לדברי מומחה המס עו"ד ליאור נוימן, ראש מחלקת מסים במשרד ש. הורוביץ, "החוזר רלבנטי ומשמעותי מאוד לחברות-בנות רבות שהן חלק מקבוצות בינלאומיות עם דגש על תחום ההייטק בכלל וחברות ישראליות שעובדות בשיטת ה- cost + מול החברות הרב לאומיות בפרט".

לדבריו, "היתרון בחוזר שהוא לפחות מתווה את גבולות הגזרה של המקרים שבהם פקידי השומה לא יטענו שתשלומי recharge של חברות ישראליות לחברות בחו"ל שמקצות את המכשירים ההוניים לעובדים שלהם הם דיבידנד ובאווירה של היום שבהן שומות מוצאות חדשות לבקרים בטענות חדשניות וודאות מסוימת ללקוחותינו הברות הבינלאומיות חשובה מאוד. החוזר גם מאפשר הקלה מסוימת ביחס לעמדה החייבת בדיווח (70/2019) לפיה כל החזר יסווג כדיבידנד והחוזר קובע עד גובה ההוצאה".

עם זאת, מוסיף עו"ד נוימן, "החיסרון הגדול הוא שהחוזר מחמיר מנסה להצר באופן קיצוני את מקרים שבהם פקיד השומה יכיר בשיפוי בגין recharge כאשר מגוון המקרים הוא רחב יותר ולדעתי לא צריכים להתקיים כל תנאי החוזר לצורך סיווג השיפוי כחוב. ראשית נראה שמנסה להחיל את התנאים המחמירים באופן רטרואקטיבי. שנית החוזר מחמיר ביחס למועד התשלום ולפיו במקרה של תשלום לפני ההבשלה הוא יסווג אוט' כדיבידנד הגם שההוצאה נרשמה בספרי החברה. שלישית, הדרישה להסכם בכתב ומראש היא לא הכרח המציאות בוודאי לא ביחסים בין חברתיים כמו גם שפרשנות שתשלום מעבר לסכומי ההוצאה הוא אוט' דיבידנד ולא חו"ז בין החברות גם היא אינה מחוייבת המציאות בוודאי במקום שבו קיימים גם יחסים מסחריים בין החברה המעבידה הישראלית לחברה בחו"ל, וגם שתשלום לחברה בקבוצה היא דיבדנד לחברת-האם מעלה קשיים נוספים".

להערכת עו"ד נוימן, עמדת רשות המסים תיתקף בבתי המשפט. "כמובן החוזר הוא עמדת רשות המסים בהנחיה לפקידי השומה, אך אין בו לפי הפסיקה הקיימת לחייב את הנישומים ולא את בית המשפט".

לדברי עו"ד אורן בירן ראש מחלקת המיסים במשרד גרוס שות', "החוזר יוצר מצב של Double Deep - מצד אחד בהתאם להלכת קונטרה נדרשות החברות הישראליות לשלם מס מיידי במועד ההקצאה של האופציות לעובדים ובנוסף ההוצאה אינה מוכרת וכעת בהתאם לחוזר ההוצאה ששולמה בגין הסכמי השיפוי גם כן אינה מוכרת. עמדה זו לבטח תגיע לפתחו של בית המשפט שכן ספק אם יש בסיס שלא להכיר בהוצאה". לדברי עו"ד בירן, " מדובר בכפל מס ומיסוי בייתר של החברות ההזנק הישראליות. בנוסף, התנאים שנקבעו בחוזר אינם לוקחים בחשבון היבטי מיסוי בינלאומי וכללי מחירי ההעברה, שכן בתנאים הקיימים בחוזר יתכן שבחברת האם יסווג התקבול כפועל יוצא מתנאי החוזר דווקא כדיבידנד דבר שיגרום למיסוי ייתר בחברת האם בשל אי התאמה בין הדין הישראלי לדן הזר, וזאת בפרט בחברות אם אמריקאיות. התוצאה המתקבלת היא שחברות בינלאומיות שוב יבחנו האם העלויות הנוספות להתקשרות עם חברות סטארטפ ישראליות למתן שירותי מו"פ ו/או השקעה ו/או רכישה של חברות ישראליות אכן כדאית אל מול האלטרנטיבות האחרות במדינות אחרות".

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"יש התקדמות עם איראן, בשבועיים הקרובים יחזרו עם הצעות"

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה