פינטק \ צילום: שאטרסטוק
העתידן הכלכלי ג'רמי ריפקין מתאר בספרו בעל השם הבלתי אפשרי "חברת העלות השולית האפסית" (The zero cost marginal society) את השיטה הכלכלית שתחליף, לטענתו, את הקפיטליזם. עולם כזה יאופיין בעלות אפסית של רוב השירותים וחלק גדול מהמוצרים. הוא מדגים את מהלך ה"חינמיזציה" של הכלכלה באמצעות תעשיית המוזיקה. את התקליט ששכפולו יקר, החליפה הקלטת הזולה יותר לייצור. את הקלטת החליף הCD הזול. המחיר לצרכן הלך וירד. אלא שהתפתחות טכנולוגית אחת יותר מדי שברה את כל מודלי הרווח של התעשיה. את ה-CD החליף קובץ ה-MP3. קבצים אלה מיוצרים ומשוכפלים על ידי המשתמשים ללא כל עלות. מקורות הרווח של התעשיה קרסו עד שהומצאו הפלטפורמות הגדולות דוגמת Spotify.
עולם הבנקאות עובר תהליך דומה. את הכסף הפיזי שיוצג בעבר באמצעות חיטה, מלח ובהמשך כסף וזהב החליף הנייר, ובסופו של דבר הסימן הדיגיטלי. את הסביבה והציוד הפיזי מחליפים קבצים ואפליקציות. הבנקים הולכים ומתאימים את עצמם לפעילות בסביבה דיגיטלית. הנדל"ן וחלק גדול מכוח האדם מתייתר, הפעולות הבנקאיות הופכות דיגיטליות ברובן ועלות הפעולות לבנק כמעט ומתאפסת.
מצב כזה מאפשר לשחקנים נוספים כניסה קלה יותר לזירה ופיתוח מודלים חדשים המבוססים על העלויות הפוחתות. נראה כי היווצרותו של מודל בנקאות חינמי המתחרה במודל הבנקאות הקלאסית קרוב מאי פעם.
הגל הראשון של מתחרים הורכב מה-"בנקים החדשים" (Neo Banks). סטרלינג (Starling), N26, רבולוט (Revolut) ומונזו (Monzo), פועלים באופן דיגיטלי ללא סניפים, והמודלים העסקיים שלהם משלבים וריאציות שונות של פעילות חינמית ותשלומי פרימיום נקודתיים.
אחד מהמודלים המעניינים של הגל הראשון הוא המודל של "חדר השליטה הפיננסי". בלב פעילות ה"בנק החדש" נמצאים חשבונות עו"ש, אשר עבורם משלמים הלקוחות. אל המערכת הזו הלקוחות יכולים לחבר מגוון תוספים בנקאיים מודולריים. אם באמצעות תפריט ברוח סטרלינג, או כשירותים חיצוניים מוטמעים ברוח מונזו.
תום בלומפילד, המנכ"ל הפורש של מונזו, טען בעבר, כי התחרות העצומה בקרב חברות שירותי הפינטק תדחוף את מחירי התוספים לתחתית. מרוץ כזה יסתיים ככל הנראה בשינוי המודל העסקי של יצרניות התוספים ובמתן שירותים חינם ללקוחות הבנק. המרוויח היחיד מהפעילות הבנקאית יהיה מפעיל חשבונות העו"ש, השולט במרכז הפיננסי, כלומר הבנק החדש.
דוגמה למודל הכנסות נוסף הוא המודל של צ'יים (Chime). ה"בנק" מוותר על חלק גדול מתשלומי הלקוחות, אבל מרוויח כאשר לקוחותיו משתמשים בכרטיס הדביט של צ'יים - ויזה. הבנק חולק עם ויזה את עמלת השימוש שמשלמים הסוחרים.
אלא שמודלים כאלה ומודלים נוספים של פעילות חדשה, כגון בנקאות כשירות (BaaS), או בנקאות נישתית אינם מהווים את המילה האחרונה. המיצוי המלא של מהפכת האינטרנט טרם הגיע. הבנקים החדשים אינם מתפקדים כפלטפורמה אינטרנטית במלוא מובנו של המושג.
מתחרי הגל השני עשויים לשנות לגמרי את חוקי המשחק. כדי לדמיין עתיד קרוב כזה נשתמש במודל העסקי של פלטפורמת הסאונד ספוטיפיי, וכתרגיל חשיבה ננסה לראות כיצד עשוי להתארגן בנק ברוח הפלטפורמה הזו.
ניתן להתייחס אל ספוטיפיי כאל פלטפורמת שוק ברוח Ebay ו-Amazon. עיסוקה הוא תיווך בין יצרנים לצרכנים, ולא יצור או הפקה עצמית. הפלטפורמה שהוקמה לאחר קריסת המודל העסקי הקודם של תעשיית המוזיקה, מחברת בין מאזינים המגיעים לשוק ההשמעות לבין יוצרי המוזיקה שלהם, ומאפשרת ליוצרים להרוויח בצורה חדשה. לספוטיפיי שני מקורות רווח עיקריים, העולים ממודל ה-Freemium שלה. היא מאפשרת שימוש חינמי בחלק מהפלטפורמה. חלק זה ממומן על ידי מפרסמים המציגים מודעות לקהל מפולח. מוקד הרווח השני הוא שימוש מלא בפלטפורמה. שירות כזה ניתן בתשלום מינוי. בנובמבר 2020 הודיעה ספוטיפיי על מקור הכנסה נוסף: אומנים יוכלו להשפיע על מקומם בתוצאות חיפושים. אפשרות השפעה כזו על מנוע החיפוש תפחית מהתשלומים המועברים לאומן, ותייצר לפלטפורמה הכנסות נוספות.
בתרגיל החשיבה הזעיר שלנו, מתחרה עתידי בבנקאות הקלסית יוכל לפעול על פי המודל של ספוטיפיי. הבנק יקשר בין בעלי סימנים דיגיטליים המכונים "שקלים" לבין צרכני הסימנים האלה. למעשה, הוא יתפקד כפלטפורמת מימון המונים שאליה מחוברים שירותים רבים הקשורים לסימנים הדיגיטליים. השירותים יכללו פיזור יעיל של כספי המלווה וגיוס יעיל ללווה, מאגר קבוע לסימנים (חשבון העו"ש), אפשרות העברה שלהם למקורות חיצוניים, תשלומים שונים באמצעותם, רכישות ועוד. פלטפורמה כזו, בת לדור השני של הבנקים החדשים תכיר את התנהלותם הכספית של משתמשיה ותוכל להפנות אליהם הצעות מטורגטות (המקבילה למודעות במודל של ספוטיפיי) בדמות מוצרים ושירותים שונים. מול בנקים מסוג זה ייקשה על הבנקים המסורתיים להתמודד ולא ברור אם יצליחו לשנות את מודל ההפעלה שלהם בזמן מספק.
מסתבר שהעתידן ג'רמי ריפקין צדק רק בחלק מדבריו. כנראה שסופו של כל יצור דיגיטלי הוא להפוך חינמי, אך המערכת הקפיטליסטית נשארת חיה ונושמת. היא פשוט יוצרת מודלים חדשים לרווחים.
** הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק