עוני / צילום: תמר מצפי
הממצא המרכזי והמפתיע מאוד בדוח העוני החדש של הביטוח הלאומי הוא ששיעורי העוני בשנת 2020 ירדו במעט. ממצא זה מפתיע לאור המשבר הכלכלי העצום איתו מתמודד העולם כולו, ובכלל זה גם מדינת ישראל. אלא שממצא זה משקף את העובדה המדהימה לא פחות שמדד העוני כלל לא מודד עוני. כדי להבין זאת, יש להבין מה מודד מדד העוני.
בעולם ישנה מחלוקת מהו עוני. ישנה גישה, המזוהה עם הגישה הסוציאליסטית, הסבורה שעוני פירושו פערים כלכליים. ואילו הגישה המזוהה עם הגישה הקפיטליסטית סבורה שעוני פירושו מחסור באמצעים חיוניים. בעניין זה הגישה הקפיטליסטית קרובה לגישה היהודית, כפי שנפסק בשולחן ערוך (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנג, סעיף ב): "בזמן הזה יכול [העני] ליטול [צדקה] עד שיהיה לו קרן כדי שיתפרנס הוא ובני ביתו מהריוח".
בישראל קו העוני נקבע על חצי מההכנסה החציונית, והוא משקף את פערי ההכנסות ביחס למעמד הביניים. הדבר המדהים הוא שמדד העוני בישראל מתעלם משני נתונים מרכזיים, והם, מרכיב הרכוש ומרכיב ההוצאות.
לדוגמה, קשיש שהיה עצמאי, וכעת יש לו 2 מיליון שקל בבנק, אך אין לו הכנסות מפנסיה הוא בגדר עני, כיוון שביטוח לאומי מתעלם ממרכיב הרכוש. הוא הדין לגבי אדם שיש לו כמה דירות אך אינו עובד. בנוסף, ביטוח לאומי מתעלם ממרכיב ההוצאות, ולכן מבחינת ביטוח לאומי אין שום הבדל בין משפחה שחיה בדירה שכורה, לבין משפחה שחיה בדירה השייכת לה ואין לה משכנתא, כל זמן שההכנסות שלהן שוות. החלטת המוסד לביטוח לאומי אינה טעות, אלא משקפת תפיסה על פיה עוני פירוש פערים בהכנסות, ולכן לרמת החיים של האזרח כמעט ואין חשיבות בדוח.
הגדרה זו של עוני מגיעה לידי אבסורד בעת משבר כלכלי. הדעת נותנת שבזמן משבר ישנה ירידה ברמת החיים, והמחסור באמצעים חיוניים גדל. ולכן על פי ההגדרה הקפיטליסטית לעוני היה ניתן לשער כי שיעורי העוני בישראל בשנת 2020 עלו גם עלו. אולם, על פי הגישה הסוציאליסטית הנוהגת בישראל, כיוון שההכנסות של מעמד הביניים ירדו, הרי שקו העוני ירד ב-4.4%. כאשר קו העוני יורד, באופן טבעי יש גם פחות עניים. וזה כאמור הממצא המרכזי של דו"ח העוני לשנת 2020 - ירידה בשיעורי העוני (כך היה גם בשנת 2002).
אנשי ביטוח לאומי הבינו שהתוצאות הן אבסורדיות, ולכן החליטו לבדוק את מצב העוני ביחס לקו העוני של שנת 2019. על פי חישוב זה שיעורי העוני עלו באופן דרמטי. אלא שלנתונים אלה אין שום משמעות. כיוון שאם אכן מודדים עוני יחסי יש לבדוק אותו ביחס לשכר החציוני של שנת 2020, ואם רוצים למדוד מחסור בצרכים חיוניים אז יש לחפש מדד אחד לגמרי. ואכן סמנכ"ל המחקר הקודם של המוסד לביטוח לאומי, ד"ר דניאל גוטליב, ערך כמה מחקרים ברוח זו, אולם, הם נשארו תמיד מחוץ לדו"ח העוני השנתי.
דוח העוני לשנת 2020 מהווה קריאת השכמה למוסד לביטוח לאומי להתחיל למדוד גם עוני על פי הגדרתו היהודית והאינטואיטיבית, קרי, מחסור באמצעים חיוניים. למדד הנוכחי יש חשיבות רבה, אולם, יש דבר אחד שהוא לא מודד - עוני.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון משפטי ארץ