יואב קיש, הליכוד / צילום: דוברות הכנסת עדינה וולמן
במקום לנעול את שערי נתב"ג, האם לא היה פשוט יותר לתחוב מטוש לפיו של כל מי שרוצה להיכנס לארץ? נאתר את החולים והחולות מיד אחרי הנחיתה, ולא נמרר את חייהם של השאר. בראיון ברשת 13 הפנה אברי גלעד את השאלה הזאת לסגן שר הבריאות יואב קיש. "אם הייתם עושים מה שצריך בזמן, לא היית צריך מהלכים קשים עכשיו", הוא אמר.
קיש ענה שבדיקות בלבד ממילא לא יספיקו. "הבעיה היא דווקא באי-שמירת הבידוד. גם עם הבדיקה לפני, וגם עם הבדיקה בנחיתה - עדיין מעל ל-50%, אולי 70% מהתחלואה, מגלים אותה בתקופת הבידוד". מאחר שהבדיקות מחמיצות את רוב הנדבקים, המשיך קיש, הממשלה בודקת מנגנוני פיקוח מחמירים יותר על מפרי בידוד, "כמו שמשתמשים במדינות שפחות שומרות על זכויות אזרח".
קיש טוען למעשה שמכל עשרה נוחתים שנדבקו בקורונה, בין חמישה לשבעה מקבלים תוצאה שלילית בבדיקות לפני או אחרי הנחיתה. רוב החיוביים מתגלים רק בשלב הבידוד. האם יש בסיס למספרים האלה?
נזכיר את הכללים שהיו נהוגים לפני סגירת השמיים. חוזרים מחו"ל שלא עברו בדיקת קורונה נשלחים לבידוד במלונית מטעם המדינה. כדי לקבל פטור ממלונית, אפשר לעבור בדיקת PCR בתחנת הבדיקות שבנמל התעופה. מי שנמצא שלילי יכול לבלות את הבידוד בבית, בתנאי שיעבור בדיקה נוספת ביום התשיעי. אם הוא צלח גם המבחן הזה, הוא יכול לצאת מהבידוד כבר למחרת.
כמה מהחיוביים מתגלים רק בבדיקה השנייה? קיש הפנה אותו לשירותי בריאות הציבור שבמשרד הבריאות. פנינו אליהם, והנה הנתונים: "מתוך כלל החולים, מתגלים לאחר הנחיתה כ-65%, ו-35% נוספים מתגלים לאחר מספר ימים", ענו לנו, "בין אם פיתחו תסמינים או בבדיקה ביום התשיעי". לפי דובר המשרד, "הדבר עולה בקנה אחד עם השערות רמת הטעות ( False Negative ) בבדיקה".
לקיש אולי התבלבלו המספרים. הבדיקות בנמל מחטיאות לכאורה שליש מהחיוביים, ולא שני שליש. אבל גם גם מסננת ששליש מהנדבקים עוברים דרכה נשמעת כמו משענת קנה רצוץ. איך ייתכן שיעור החטאה כזה?
ידידנו האימונולוג ד"ר דודי שטיינר, חוקר בחברת טארגטג'ן וחבר עמותת מדעת, עזר לנו לפזר את המסתורין. הסיכוי שבדיקת קורונה תניב תוצאה חיובית תלוי בעומס הנגיפי שבגוף הנבדק או הנבדקת. העומס הזה נמוך בימים שאחרי החשיפה לקורונה, עולה בתלילות כשהמחלה מתפתחת, ואחר כך שוב יורד. בדיקות PCR מבוססות על הכפלה חוזרת ונשנית של המקטעים הגנטיים שנלקחו, כדי להגביר את רגישות הבדיקה. רק אם כמות החומר הגנטי שנקבע עולה מעל לרף מסוים לפני שמגיעים למספר הכפלות נתון, הנבדק מוגדר כחיובי.
אם אדם נדבק יום-יומיים לפני הטיסה, או במטוס עצמו - תסריט סביר כשמבלים שעות עם מאות אנשים בחלל סגור - בדיקת הקורונה בנתב"ג לא תאתר את הנגיף. העומס הנגיפי עדיין נמוך מדי. אם הוא נמצא בשלבים ראשונים של התפתחות הקורונה, ייתכן שהעומס יהיה נמוך מ"ערך הסף" שנקבע כדי להגדיר בדיקה כחיובית. אבל כעבור שבוע העומס יעלה, ובדיקה שנייה תניב תוצאה אחרת.
האם הפרת הבידוד היא תופעה נפוצה כפי שקיש טוען? לפי משרד הבריאות, מאז פרוץ המגפה דווח על כ-2.1 מיליון בידודים. לפי משטרת ישראל, נרשמו כ-10,000 דוחות על הפרת בידוד. כלומר, ידוע על הפרות בכחצי אחוז מהמקרים. עם זאת, בחזרה מחו"ל התמונה שונה: בנובמבר 2020 פורסם כי כשני שליש מהשבים ממדינות אדומות מפרים את הוראות הבידוד. לפי המדווח, הדבר הביא את הממשלה לשקול את האפשרות לחייב בבדיקות קורונה כדי להיכנס למדינת ישראל.
■ בשורה התחתונה: דברי קיש חצי נכונים. לפי הערכת משרדו, כשליש מהשבים מחו"ל שנדבקו בקורונה לא אותרו בבדיקה בנתב"ג, אלא רק בבדיקה שנייה לאחר שובם. כ-70% מהחוזרים לא הקפידו על חובת הבידוד.
תחקיר: אוריה בר-מאיר