איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף / צילום: איל יצהר
זה לא סוד שענף המזון נהנה ב-2020 משנה יוצאת דופן לחיוב בשל השפעות חיצוניות במהותן, שנובעות ממגפת הקורונה. המשבר הוביל לשינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה של הציבור, באופן שהיטיב עם משווקות ויצרניות המזון. עתה, כך מתברר, לא רק שהשחקניות בענף חוגגות עם זינוק ברווחים, אלא חלקן גם מבקשות לתרגם זאת לבונוסים ותוספות שכר לבכירים, גם כשאלה חורגים ממדיניות התגמול של אותן חברות בעצמן.
בעוד שענפים רבים במשק הישראלי חוו פגיעה קשה במשבר הקורונה, רשתות המזון, המכולות וחלק ניכר מהיצרניות הגדולות, נהנו מצמיחה אדירה בפעילות הקמעונאית שלהן. הדבר בא לידי ביטוי בדוחות שהן פרסמו בכל אחד משלושת הרבעונים הראשונים של 2020.
בעוד כחודש יתפרסמו תוצאות הרבעון הרביעי, שיחשפו באופן מלא עד כמה 2020 הייתה חריגה בצמיחה המואצת שהביאה לשוק המזון, על רקע המגבלות שהוטלו על המשק הישראלי, ביניהן סגירה ממושכת של המסעדות, המלונות, והטיסות שהגבירו את השהות בבית ואת צריכה המזון שבמהלכה.
משכורות נוספות ברשת יוחננוף
אלא שכבר עתה מבקשות חברות בענף לאשר מענקים למנהלים בכירים, שאינם תואמים את מדיניות התגמול שלהן. כך, רשת המזון הציבורית יוחננוף שבהובלת איתן יוחננוף מבקשת לאשר מענק מיוחד, המוצע "שלא בהתאם להוראות מדיניות התגמול של החברה", לסמנכ"ל הסחר והשיווק, אלעד חרזי. מדובר על מענק בגובה של ארבע משכורות בסכום של 400 אלף שקל, וזאת בכפוף לאישור האסיפה הכללית שתתכנס ב-3 במרץ.
יוחננוף מפרטת כי מדיניות התגמול של החברה מאפשרת להעניק עד ארבע משכורות בשיקול-דעת, אשר הוענקו לחרזי בגין תוצאות 2020 בהתאם להחלטת ועדת התגמול והדירקטוריון, וארבע משכורות בגין עמידה ביעדים. ואולם יוחננוף מגלה כי לא בוצעה הענקה בגין יעדים, מכיוון שכלל לא נקבעו לחרזי יעדים ל-2020.
בהקשר הזה מציינת החברה כי "ב-2020 לא נקבעו לחרזי יעדים מדידים לצורך בחינת מענק מותנה עמידה ביעדים, אלא שלדעת הוועדה והדירקטוריון ובהתאם למידע שהוצג להם, ככל שהיו נקבעים לו יעדים מדידים מראש לשנת 2020, אזי ניכר שהיה עומד באותם יעדים, אילו היו נקבעים, ועל כן היה זכאי לקבלת מלוא המענק כאמור".
ככל שיאושר המענק של חרזי, תעמוד עלות השכר שלו ב-2020 על כ-2.2 מיליון שקל, זאת לעומת עלות שכר של כ-1.2 מיליון שקל ב-2019.
בין הנימוקים שמציינים ועדת התגמול ודירקטוריון החברה לאישור המענק המיוחד: "תרומתו האישית, היקף האחריות והמומחיות המקצועית של חרזי להשגת תוצאות החברה, וכן כישוריו, מומחיותו וניסיונו המקצועי המסייעים לביצועי ורווחי החברה".
התוצאות של יוחננוף לרבעון הרביעי ידווחו בעוד כחודש, אך בסיכום בתשעת החודשים הראשונים של 2020 יוחננוף לא התבלטה לחיוב בתוצאות ביחס למתחרות שלה, מה שבא לידי ביטוי גם בחולשה יחסית של המניה שלה. יוחננוף נהנתה מהשלכות משבר הקורונה ומהתרחבות לסניפים חדשים, שאפשרו לה בתשעת החודשים של 2020 לחצות לראשונה את סך המכירות הכולל שלה ב-2019, מה ששיקף גידול של 5% בהכנסות, לסך כ-2.3 מיליארד שקל. עם זאת, נכון לתשעת החודשים הראשונים השנה, קצב הגידול של יוחננוף נמוך משל מתחרותיה.
ברבעון השלישי יוחננוף רשמה קצב גידול בחנויות זהות של ב-5.9%, לסך של 792 מיליון שקל, לעומת קצב גידול של כ-9% בשוק המזון והמשקאות. זאת בעוד שפרשמרקט הציגה גידול של 12.5% במכירות החנויות הזהות, ויקטורי צמחה ב-11.6% בחנויות הזהות, ואילו שופרסל הציגה צמיחה של 13.6% בחנויות הזהות ברבעון השלישי במגזר הקמעונאות.
לפני כשנה וחצי ספגה משפחת יוחננוף ביקורת חריפה כשסביב הנפקת החברה לציבור התברר כי עלות השכר של איתן יוחננוף, שעד מאי 2018 עמדה על 20 אלף שקל בחודש, קפצה בשנה שקדמה להנפקה ל-250 אלף שקל, בתוספות הוצאות של 28 אלף שקל. גם יתר בני המשפחה נהנו מקפיצה משמעותית בשכרם בדיוק באותו עיתוי. בסופו של דבר, בעקבות הביקורת נאלץ יוחננוף לחתוך כ-30% בשכרו ולהסתפק בעלות שכר של 180 אלף שקל "בלבד". גם שאר בני המשפחה חתכו בשכרם.
העלאת שכר למנכ"ל בכרמית
חברה נוספת בענף המזון שהחליטה בימים אלה להעניק תגמול שחורג מהמדיניות הקבועה שלה היא יצרנית הממתקים כרמית, שמבקשת לאשר תיקון להסכם העסקה של מנכ"ל החברה, מתניה שוורץ, ולשדרג את שכרו מ-66 אלף שקל ברוטו ל-75 אלף שקל ברוטו. בנוסף, החברה מבקשת להעניק לו מענק פרישה בגובה של שלוש משכורות חודשיות מפברואר 2021, כך שיחרוג ממדיניות התגמול של כרמית. את התיקון להסכם מבקשת החברה לאשר באסיפה הכללית שתתכנס ב-14 בפברואר.
שוורץ מכהן כמנכ"ל החברה בשש השנים האחרונות. לפני שלוש שנים עלה שכרו מ-55 אלף ל-66 אלף שקל, ועתה בחברה מבקשים, "לאור שביעות-הרצון מעבודתו ותפקודו", לשדרג את משכורתו בחריגה ממדיניות התגמול של החברה. מדובר על תוספת של כ-14% לעומת משכורתו על-פי הסכם העסקה הקיים.
עלות הגידול במשכורת אומנם עומדת במגבלות התגמול, אולם עלות המשכורת החודשית בהתאם לתיקון החברה מבקשת לאשר עומדת על 115 אלף שקל, החורגת מתקרת השכר הקבועה במדיניות התגמול שעומד על 100 אלף שקל. ככל שתוספת השכר תאושר, תעמוד עלות השכר השנתית של שוורץ על כ-1.9 מיליון שקל, יחד עם הבטחה למענק פרישה של שלוש משכורות חודשיות.
כרמית מציינת כי "התגמול על-פי התיקון המוצע חורג מהוראות מדיניות התגמול, בכל הנוגע לתקרת המשכורת המותרת למנכ"ל, ומובא לאישור אסיפת בעלי המניות של החברה, בין היתר לאור האמור".
בין הנימוקים לבקשת החריגה מציינים בחברה את השיפור בתוצאותיה הכספיות של כרמית, הגברת היעילות והתפעול וכניסה לתחומי פעילות חדשים, בהם הרכישה של חברת רפאלס ואפשרות כניסה לתחום מוצרי מזון המשלבים רכיבי קנאביס, בנוסף להעתקת המפעל מראשון לציון לצפון.
המכירות של כרמית צמחו ב-2020, אך לפחות במחצית הראשונה הצמיחה שלהן הייתה נמוכה מזו של יתר ענף המזון. המכירות של כרמית גדלו במחצית הראשונה של 2020 בכ-6%, בעוד שלפי סטורנקסט, מכירות המזון והמשקאות צמחו ב-9%.
סוגיית הבונוסים והמענקים בגין 2020 מעסיקה בימים אלה את כלל ענף המזון, שבו פועלות גם מגוון חברות פרטיות שנתוניהן אינם גלויים לציבור.