ענת גואטה רשות נ"ע / צילום: ענבל מרמרי
הרובין הודים של שוק ההון, לוחמי צדק, הצעירים שעושים בית ספר לוותיקים או עבריינים? - אלה השאלות המרחפות מעל הפעילות של המשקיעים סביב מניית גיימסטופ, שהחלה בציוץ בטוויטר וכבשה את וול סטריט בסערה. זה קורה מעבר לים, בוול סטריט, אבל קשה שלא לתהות האם זה יכול לקרות גם כאן בישראל. ברשות ניירות ערך לא מחכים שמישהו בשוק ההון המקומי יאמץ את הפטנט" וכבר עכשיו מבהירים כי מדובר בתופעה מסוכנת ואתגר שהרשות מתכונת להתמודד איתו.
בשיחה עם גלובס מתייחסת ראש הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, לתופעה לראשונה ומבהירה, כי "הטכנולוגיה אומנם מייצרת אפשרויות חדשות להנגיש את שוק ההון לציבור שהדיר רגליו משוק ההון, אך מנגד, כפי שקורה בארה"ב - אנו רואים גם התממשות סיכונים שהטכנולוגיה טומנת בחובה - כמו תיאום או הפצת מידע בצורה מהירה ויתכן שמדובר גם במידע שקרי שמופץ על ידי בעלי אינטרס".
גואטה מוסיפה, כי "האירועים בארה"ב מחייבים אותנו הרגולטורים לבחון את האתגרים הרגולטוריים החדשים הניצבים בפנינו - כי ברור לנו שהטכנולוגיה מיום ליום הופכת דומיננטית יותר- על כל ההשלכות שנלוות לה".
האם תופעה כזו יכולה לקרות בשוק ההון הישראלי?
גואטה: "השוק הישראלי שונה במאפייניו ביחס לארה"ב, בראש ובראשונה היקף השתתפות הציבור במסחר בניירות ערך נמוך משמעותית משיעור ההשתתפות המקובל בשווקים מפותחים בעולם. ועדיין אם יש המשתעשעים בתאוריות האלו, חשוב שידעו שעינינו פקוחות. הרשות מנטרת את המסחר בשוק וגם את הרשתות החברתיות, בהן אנו עדים לפעילות ערה. הרשות תמשיך לשמור על עניינם של המשקיעים ותפעיל את סמכותה, ככל שתראה לנכון".
גואטה מוסיפה אזהרה למי שעלול להתפתות לפעילות לא לגיטימית ומבהירה: "ברשותנו הכלים הדרושים לצורך זיהוי מקרים חריגים וקבלת התרעה אוטומטית במערכות הטכנולוגיות שלנו ואנו נדע להגיב בהתאם".
על מה מדובר? על התופעה המתרחשת בוול סטריט במסגרתה מניה של חברה לא מאוד מוצלחת, מזנקת במאות אחוזים בתקופה קצרה יחסית, על סמך המלצות ברשתות חברתיות, טיק טוק וכדומה, שמבוצעות על ידי סוחרי יום, שרובם צעירים. מולם עומדים קרנות גידור ומשקיעים יותר מסורתיים, שמנסים לעשות שורט, ללא הצלחה.
החברה שעלתה לכותרות הפעם ומעוררת מחלוקת היא גיימסטופ - קמעונאית של משחקי של מחשב ואלקטרוניקה, שמפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה ופועלת בשוק שהולך ומצטמצם, וזינקה ביותר מ-800% מתחילת השנה וב-3,300% ב-12 החודשים האחרונים.
"ראינו קפיצה של 1500% במספר משקיעי ריטייל שהוסיפו את מניות AMC ו-Game Stop לתיקים שלהם. מ0.1% מהמשקיעים ל1.5% מהמשקיעים. מה שעוד מעניין זה שמדובר בפחות או יותר אותם משקיעים כלומר כשמסתכלים על המניות שנמצאות בתיקים של מי שהשקיע לאחרונה ב-Game Stop אפשר לראות שם שהאחזקות הבולטות הם AMC, BlackBerry , Nokia ועוד חברות שרוב השוק מהמר נגדם בניגוד לתיק ממוצע שכמעט תמיד אפשר לראות שם מניות FAANG", אומר אורי גרינבאום, מנכ"ל טיפרנקס.
הזינוק החד שהחל בציוץ של אלון מאסק התעצם עם סגירת פוזיציות השורט של כמה ממנהלי גידור, במה שנקרא בעגה המקצועית: 'שורט סקוויז', מצב בו מחזיקי פוזיציות שורט על המניה ממהרים לכסות את הפוזיציה על ידי רכישת המניות בחזרה - מה שמוסיף דלק למסע העליות שגם ככה אופיין בפראיות עוד קודם לכן.
אפקט דומינו של קריסת ברוקרים
לדברי עו"ד זכי רכטשאפן, מומחה בשוק ההון ורגולציית ניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן, "הדיון ביחס לאירועים האחרונים סביב מניית GameStop קיבע נראטיב של 'הסוחרים הפשוטים נגד קרנות הגידור' ובהתאם נשמעות קריאות של 'לתת לסחור ולא להתערב במסחר חופשי'. הבעיה בשיח הזה, הוא ההתעלמות מכך שלאירועים האחרונים יכולה להיות השפעה קריטית שנעלמת מהדיון בגלל האופי הטכני שלה - היציבות של הברוקרים ושל המסלקות. אותם גורמים שעומדים בתווך ואחראים לכך שבמסחר בבורסות, צד אחד יעביר כסף וצד שני יעביר את ניירות הערך במחיר המובטח, יושבים על חבית שריפה של מסחר שבנוי על מינופים/הלוואות (בשלב מסוים 144% מהמסחר ב-Game Stop היה בפוזיציית שורט) שאם לא יוחזרו, יכולים להוביל להתמוטטות אותם ברוקרים ומסלקות וחלילה לנזק בעל ישוער למערכת הפיננסית".
לדברי רכטשאפן, "המאסה של משקיעים שנכנסים לפוזיציות שורט בצירוף למשקיעים רבים שפתאום סוחרים בנגזרים כמו אופציות, מביאה לכך שנוצר גל ענק של מסחר שנשען על מעין הלוואות שמתבססות על בטוחות (Margin). אם חלילה יהיו ברוקרים/מסלקות שישגו בחשובי ה-Margin שלהם וביום פקודה לא יצליחו 'להחזיר' את אותן הלוואות, יכול להיות אפקט דומינו של קריסת ברוקרים ובמקרה קיצון אפילו מסלקות ולגרום לנזק היקפי למערכת הפיננסית. בהקשר הזה, חשוב לזכור שבישראל אין לנו חקיקת ברוקר-דילר וכל נושא ההתנהלות של הברוקרים (חברי הבורסה והבנקים) נשען על פיקוח של הבורסה (ביחס לחברי הבורסה שאינם בנקים) או לרגולציה הבנקאית".
האם מדובר בהרצת מניות?
עו"ד רכטשאפן: "ההיבט החוקי מורכב. הרצת מניות ויעוץ השקעות ללא רישיון אסור בארה"ב (שם עיקר ההתרחשות), אך כמובן שהרשויות הרלוונטיות, למשל הSEC-, יצטרכו לבדוק ולהוכיח שאכן הייתה הרצה כזאת. השאלה היותר מורכבת היא האם חוקי לברוקרים להמשיך לשרת את הלקוחות שלהם ולהגדיל את ניפוח הפוזיציות בשוק, בשעה שברור לכולם שאנחנו חוזים בהתנפחות בועתית. לכאורה, כל עוד הם שומרים על כל כללי הביטחונות וניהול הסיכונים שלהם הם יכולים להמשיך".
לדברי עו"ד איתן שמואלי, שותף ומנהל מחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות', "פעילות של קבוצות משקיעים מאורגנות באינטרנט חושפת משקיעים לתרמיות והינה מסוכנת. יש לזכור כי הזירות מנוצלות על ידי כאלה שמעוניינים להפטר מניירות ערך, או כאלה שמבקשים להריץ ניירות ערך כדי לעשות רווחים על חשבונם של משקיעים תמימים.
"סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך קובע עונשים כבדים על מי שהניע, או ניסה להניעה בתרמית אחרים לרכוש או למכור נירות ערך, ואף היו שהורשעו בעבירה על סעיף זה בעבר, למשל טל פודים שהורשע בעבירה של הנעה בשל פרסומים כוזבים שגרמו לגידול בפעילות במניות של חברת אורדן הציבורית. ההצטרפות של משקיעים פרטיים רבים לפעילות בשוק ההון, הגידול בהיקפי המסחר, התנודתיות הגדולה והרווחים האפשריים, צפוי שיגדילו את הפיתוי של אלה שיבקשו לנצל משקיעים תמימים, בדרך של הפצת אינפורמציה כוזבת, ומכך יש להיזהר. ניסיון מקומי לחקות את הפעילות של אתרי המשקיעים בארה"ב, עלול להיגמר במפח נפש והפסדים למשקיעים רבים".
מה הסיכוי שמשהו כזה יקרה בישראל?
עו"ד רכשטאפן: "תיאורטית כל תופעה מעבר לים בעלת פוטנציאל להתרחש בארץ, אבל צריך לזכור שבארץ יש הרבה פחות נזילות בשוק ואנחנו לא מדברים על אותה כמות של פקודות וסוחרים פעילים בשוק. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם הברוקרים בארץ משרתים לקוחות ביחס לפעילות שלהם בחול ולכן יש פה חשיבות גדולה שגם הגופים המקומיים (ובמיוחד הגורמים שמפקחים עליהם) יבדקו שיש התנהלות אחראית מבחינת ניהול הסיכונים והביטחונות של הברוקרים בארץ".