גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מובילים טרנספורמציה דיגיטלית בארגון? קודם כל תפנימו שלא מדובר בעניין טכנולוגי

כולם מדברים על הצורך לאמץ שינויים טכנולוגיים תכופים כדי לפתור בעיות עסקיות, אבל רק מעטים מצליחים בתהליך הטרנספורמציה ● טליה גזית, שותפה ב-PwC Israel ומפקדת ממר"ם לשעבר, מסבירה איך עושים את זה ● ניהול וקריירה

רוב העסקים לא מצליחים בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית / צילום: Shutterstock
רוב העסקים לא מצליחים בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית / צילום: Shutterstock

תקופת הקורונה טרפה את הקלפים בשוק העבודה. מנהלים ועובדים כאחד נאלצים לעכל שינויים מהירים ולהסתגל אליהם תוך כדי תנועה. איך מנהלים ומתנהלים בעולם כזה? במדור החדש "ניהול וקריירה" נציג בפניכם את מיטב המומחים שיציעו דרכים להתמודד עם עולם העבודה המשתנה, או לכל הפחות ייתנו לנו כמה נקודות למחשבה 

טרנספורמציה דיגיטלית הפכה בתקופת הקורונה לצו השעה. שנים של תוכניות עתידיות יצאו לדרך מחוסר ברירה ותוך כדי תנועה: מהמעבר המיידי לעבודה ולימודים מרחוק, ועד  שירותי רפואה מרחק שתפסו אחיזה ושירותי בנקאות דיגיטלית בלעדיים כמעט. אפילו אוכלוסיות מבוגרות ששימשו חסם במשך השנים להטמעת השירותים הללו החלו לצרוך אותם.

האם מדובר רק בשינוי טכנולוגי או בשינוי מערכתי ותרבותי? לדברי טליה גזית, שותפה ב-PwC Israel ומי שמובילה בפירמה את תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית, טרנספורמציה דיגיטלית אינה פרויקט טכנולוגי בלבד.

 

גזית, שהייתה בעבר מפקדת ממר"ם וניהלה את פיתוח הענן המבצעי בצה"ל, הובילה תהליכים שארגונים רבים מתחילים להתמודד איתו כעת. לדבריה, רק 26% מהעסקים הדיגיטליים ו-11% מהעסקים הלא דיגיטליים עושים טרנספורמציה דיגיטלית בהצלחה. מהי טרנספורמציה מוצלחת? זה תלוי במה שהגדיר הארגון מבחינת היקף התהליך והיעדים שלו - לדוגמה, גידול בפלח השוק, מניעת נטישה של לקוחות, גידול בשיעור העסקאות וכן הלאה. "הצלחה של התהליך ברמה האסטרטגית תיחשב כשהארגון יצמצם באופן משמעותי את הסיכונים שלו מול המתחרים הטכנולוגיים החדשים או מול המתחרים המסורתיים שביצעו אדפטציה לעידן הדיגיטלי", אומרת גזית.

"כולם מדברים על טרנספורמציה דיגיטלית מהמקום החדשני, היוקרתי, אבל ארגונים פחות מדברים על הקשיים והחסמים ומתקשים לתרגם את המונח לתוכנית פעולה ולמימוש. הבעיה המרכזית היא שמתייחסים לזה כתהליך טכנולוגי, בעוד שבפועל מדובר בתהליך עסקי, ארגוני תרבותי. במהלך השנים הכניסו טכנולוגיות לארגון, אבל בעידן שלנו, השינויים הטכנולוגיים הם שונים מבעבר".

באיזה אופן?
"יש היום ארבע טכנולוגיות מרכזיות, והן כולן משבשות ופורצות דרך: בינה מלאכותית, הענן, האינטרנט של הדברים והמובייל. החיבור ביניהן חולל שינוי רב ממדי בכל תחומי החיים. הם גרמו לנו לעשות עסקים אחרת, לעשות קניות אחרת, הקשרים החברתיים מתנהלים אחרת ואנחנו עוד אפילו לא בשיאה של המהפכה".

טליה גזית, שותפה ב-Pwc Israel ולשעבר מפקדת ממר"ם / צילום: גדי אהד

טעות מספר 1: לא מדובר באירוע טכנולוגי

"כשהסביבה של ארגון כל כך משתנה, לא יכול להיות שננהל אירוע כזה כאירוע טכנולוגי; כדי שחברה תהפוך לטכנולוגיות היא צריכה לעבור שינוי בכל מרכיביה. האתגר הגדול הוא שחברות לואוטק יהפכו לטכנולוגיות".

גזית מדברת על תהליך הטרנספורמציה בשלושה מישורים: מה מחולל את השינוי, מי משתנה בתוך התהליך ומה משתנה בתוכו. את השינוי, לדבריה, מחוללת גם הטכנולוגיה וגם התפיסה העסקית. "אני לא יכולה להמשיך בתפיסות העסקיות שלי בתקופת הקורונה, למשל שאנשים יבואו לקנות בגדים בקניון כשאין קניון או שאנשים אחרי הקורונה כבר לא יצפו לקבל שירותים רפואיים דרך האינטרנט. מערכת היחסים עם הלקוחות משתנה". ה"מי" הם כל השותפים לתהליך: הנהלה, דירקטוריון, עובדים, שותפים, לקוחות וספקים, וה"מה", הם כל מרכיבי החברה.

לפי נתוני מחקר שערכה, יש פער בין ציפיות הדירקטוריון מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית לציפיות המנהלים. לפי המחקר, רק 54% מהדירקטורים אומרים שהם מיודעים בצורה טובה על האסטרטגיות הדיגיטליות של הארגון, וכמעט רבע (23%) מהדירקטורים טוענים שבארגון שלהם אין המנהיגות הדרושה להניע תהליך כזה. נראה שיש נתק בין הדירקטוריון להנהלה.  

"הדבר נובע מכך שהדירקטוריון וההנהלה לא מתייחסים לשינוי כאל תהליך מערכתי שאמור לשנות את החברה מקצה לקצה. הדירקטוריון מצפה לשינוי מיידי מדיד בתוצאות של החברה, אבל טרנספורמציה דיגיטלית היא לא עוד פרויקט טכנולוגי, אלא שינוי בדי.אן.איי של החברה וכך צריך לנהל אותו".

טעות מספר 2: השינוי לא יבוא מראש הפירמידה

"כיצורים אנושיים, אנחנו לא מפחדים משינוי. מי שמנהיג שינוי ארגוני צריך להבין כמה דברים: אחד, קשה מאוד לנהל שינוי בשיטות מהעבר. לדוגמה, בממר"ם, היחידה שפיקדתי עליה, המפקדים היו מקבלים בעבר את כל ההחלטות הטכנולוגיות. היום, כשאתה מנהל ארגון ויש הרבה טכנולוגיות, אתה צריך לסמוך יותר על הבחירות של האנשים שלך, לבזר סמכויות ולהבין שהחוכמה היא רשתית. מנהל לא יכול לנהל את האירוע לבדו.

"ארגון צריך למצוא את סוכני השינוי, לבחור אותם לפי התועלת שהם יכולים להביא ולא לפי מיקומם בהיררכיה של הארגון. זה מכניס לתהליך את האנשים היותר צעירים שמבינים את העידן הדיגיטלי. כשאני עושה תהליכים עם חברות, אני מעודדת מנכ"לים לשלב צעירים בתהליך, לא משנה מה הדרגה שלהם".

לא פשוט למנהלים להתייעץ בעובדים זוטרים.
"נכון, במיוחד למנהלים בתעשייה המסורתית שלא צמחו בעולם הטכנולוגי. אני הובלתי תהליך כזה בצבא, ארגון שהוא מאוד היררכי. הכנסתי גם קצינים זוטרים וגם חיילים סדירים לתוך התהליך. כמנהל יש לך העוצמות שלך והרקורד והניסיון, אבל ברגע שיש לך אנשים שמנגישים את הרעיונות, אתה יכול להוביל את הארגון למקומות משמעותיים".

איך משכנעים עובדים לקבל את השינוי?
"יש שלושה דברים שגורמים לאנשים להיות חלק ממהלך גדול: הם מבינים את המשמעות; הם מרגישים משמעותיים בתוך המהלך; והם מרגישים שייכים".

איך הטרנספורמציה הדיגיטלית צפויה להשפיע על המבנה הארגוני?
"לאורך זמן נראה ארגונים שהם פחות היררכיים. קשה לחזות אילו ארגונים יהיה בעוד חמש או עשר שנים אבל המבנים הארגוניים ישתנו, כי הם לא משרתים את השינויים. הקצבים של השינויים מאוד מהירים ומאוד קשה לנוע במבנה מטריציוני".

טעות מספר 3: לא מתחילים משינוי גורף

כפי שסטארט-אפים ממוקדים בדרך כלל בבעיה אחת, כך ארגונים גדולים שרוצים לעשות תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית יכולים לפרק אותו ולא להתייחס אליו כאל מקשה אחת.

"המודל הנכון הוא לקחת בעיה עסקית כמו בידול, או מערכת יחסים חדשה עם הלקוחות או ייעול שרשרת האספקה, ולטפל בה. ברגע שמוצאים פתרון לבעיה אחת באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית, אפשר לשכפל את התהליך לבעיה אחרת, המהלכים יכולים לחלחל בהדרגה לשאר הארגון, ואז אפשר להתחיל להניע את שינויי התרבות.

"נניח שאני בונה שרשרת אספקה. אני מגבשת צוות רב-תחומי - לוקחת אנשים מהתחום של האספקה, אנשי שיווק, אנשים טכנולוגיים, ומדגישה בפניהם את המשמעות של המהלך. למשל, התרומה שלו לכדור הארץ. כשבוחרים לתקשר את המשמעות, הלב פועם ואנשים מביאים את המיטב שלהם".  

עוד כתבות

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים