גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי"

הרכב מורחב של 9 שופטי בג"ץ דן בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה להאריך את כהונתה מבלי להעביר תקציב ונגד הגדלת התקציב הזמני ב-11 מיליארד שקל ● העותרים מבקשים כי בג"ץ יקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי, וכי הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה

הדיון בבג"ץ בעניין תקציב המדינה / צילום: יוסי זמיר
הדיון בבג"ץ בעניין תקציב המדינה / צילום: יוסי זמיר

"כולנו יודעים למה לא עבר תקציב. זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי" - כך אמר היום (ג') שופט בית המשפט העליון יצחק עמית במסגרת דיון בבג"ץ נגד החלטת הממשלה להאריך את כהונתה מבלי להעביר תקציב מדינה באוגוסט בשנה שעברה, מהלך שכונה "פשרת האוזר" ומנע את פיזור הכנסת.

בג"ץ דן הבוקר בהרכב מורחב של 9 שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות בשלוש עתירות שהוגשו נגד הארכת המועד להגשת תקציב ונגד ההחלטה להרחיב את תקציב המדינה ב-11 מיליארד שקל נוספים. לצדה של חיות ישבו השופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, ג'ורג' קרא, דוד מינץ ויוסף אלרון.

העתירה הוגשה על-ידי חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן פארן, קריים מיניסטר, התנועה לאיכות השלטון, עמותת אחריות לאומית ויזם ההייטק אורני פטרושקה. העותרים מבקשים כי בג"ץ יקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי, ויוציא "התראת בטלות" על-מנת לנסות ולמנוע מהממשלה לפעול באופן דומה בעתיד.

נציגת הממשלה, עו"ד דניאל מרקס ממחלקת הבג"צים, טענה בדיון כי דחיית המועד להעברת התקציב הייתה חיונית ליציבות הממשלה. בתגובה שאלה אותה הנשיאה חיות: "איך שינוי החוק שירת את היציבות? כל מה שזה נתן - 3 חודשים, איך זה משרת את האינטרס בשמו אתם מדברים? אם התיקון לא משלב גם דרישה להניח הצעת חוק תקציב לשנת 2021, כשאנחנו ברבעון האחרון של 2020 - איך זה בדיוק משרת את היציבות?". עו"ד מרקס השיבה כי הדחייה נועדה לאפשר לממשלה פרק זמן נוסף לאשר תקציב מדינה, אך הממשלה לא הצליחה לעשות כן.

עו"ד אריאל ברזילי, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, טען כי ההחלטה שלא להעביר תקציב היא "ניסיון למלט את נתניהו מהסכם הרוטציה ולהשאיר אותו כראש ממשלה בממשלת חילופין. לא רצו להעביר תקציב כדי להשאיר פתח מילוט כדי לפרק את הממשלה". לדבריו, "הכנסת שינתה את חוקי המשחק תוך כדי משחק - העבירה 11 מיליארד שקל כתקציב המשכי. מדובר בשימוש לרעה בסמכות. דווקא בשעת חירום צריך להקפיד על הכללים החוקתיים".

עו"ד חגי קלעי, שייצג את סתיו שפיר וקריים מיניסטר, טען כי היה בכוחה של הממשלה להעביר תקציב אם חשבו שיש משבר גדול שמחייב לא לפנות לבחירות. לדבריו, קשה לראות בפתרון בדרך של דחיית בחירות לשם פתרון בעיה פוליטית של רוב פוליטי, כשיקול לשינוי חוקי יסוד.

במהלך הדיון אמר השופט הנדל: "מתקנים את חוק יסוד התקציב יותר מחוקי יסוד אחרים, לכן צריך שיהיה יותר פיקוח. זה דבר חמור וחריג שאין תקציב. כולם יסכימו שלא צריך להיות ככה. יכול להיות שהתוצאה מצדיקה להתייחס לעניין כחריג?".

נציגות הכנסת והממשלה: הדיון הפך לתאורטי

בית המשפט דן בשאלה האם הדיון הפך לתאורטי לאחר פיזור הכנסת בדצמבר האחרון. העותרים עמדו על החשיבות בביקורת שיפוטית על תיקון חוקי היסוד שנעשה באופן לא חוקתי ותוך שימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כך לטענתם.

נציגות הכנסת והממשלה טענו בדיון כי פיזור הכנסת הפכה את העתירות לתאורטיות. לדברי נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שטענה ממושכות בעניין, "העובדה שבעתיד ניתן יהיה לתקן את חוק היסוד, לא הופכת את העתירה ללא תאורטית". נציגת הממשלה, עו"ד מרקס, טענה כי "הוראת השעה מבטאת את הנסיבות הקונקרטיות של העניין ומשקפת נסיבות ייחודיות. גם אם בית המשפט יחליט לברר אם נכון היה לעשות תיקון כזה, ספק בעיננו אם ההכרעות המעשיות יוכלו להשליך בעתיד".

השופטת ברק-ארז השיבה לנציגת הכנסת כי "מחר בבוקר אפשר לתקן (את החוק), והוא יהפוך לקבוע. לכן העתירה לא תאורטית. גברתי משכנעת אותי שהעתירה לא תאורטית".

באשר לתוספת התקציבית של 11 מיליארד שקל - השופטת חיות דרשה תשובה מהמדינה האם נעשה שימוש בכסף. נציגת המדינה מסרה כי רוב הכסף חולק. נציג האוצר השיב כי לא ניתן "לצבוע" את הכספים, אבל לדבריו ,"גם אם לא חולק, יש התחייבות כנגד הכסף. 99% כסף מחויב". חיות ציינה במהלך הדין כי "רוב הכסף (11 מיליארד שקל) הוא לא כספים קואליציוניים, חלק נכבד הלך לצרכים ביטחוניים, יש כמיליארד שקל שהם כספים קואליציוניים".

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר מסרה לקראת הדיון: "גם לאחר פיזור הכנסת ובזמן בחירות, אנו מצפים מבית המשפט לעצור אחת ולתמיד את הפרקטיקה הפסולה של העברת הכסף שלנו האזרחים למקורבים וחברים בלי פיקוח ושקיפות. זו שחיתות מהמקפצה. מיליארדי שקלים מועברים למטרות פוליטיות במקום להצלת המשק מהקורונה - תוך פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות הבסיסיות של האזרח. חייבים לעצור את החרפה הזו".

בדיון האחרון שהתקיים בנובמבר 2020 לפני פירוק הממשלה ביקרו שופטי בג"ץ את הממשלה על היעדר תקציב מדינה, דרשו מהכנסת ומהממשלה הסברים והבהירו כי הממשלה מפרה את החוק בכך שלא הגישה הצעת חוק תקציב לשנת 2021.

העותרים טוענים כי המהלך שאיפשר לדחות את המועד להעברת התקציב מייתר את הצורך בחקיקת תקציב שנתי ומעביר את שיקול-הדעת בנוגע לתקציב לממשלה כשהכנסת לא מפקחת. עוד נטען כי כהונת ממשלה שלא זוכה לאמון הכנסת באמצעות העברת תקציב מדינה "סותרת חזיתית עקרונות בסיסיים דמוקרטיים ומעלה חשש כבד בדבר השפעת סממנים דיקטטוריים על שיטת המשטר בישראל".

בתגובת המדינה לבג"ץ נטען כי "התקיימו נסיבות חריגות ביותר, על רקע משבר מתמשך, נסיבות פוליטיות ייחודיות שנוצרו לאחר שלוש מערכות בחירות רצופות, המורכבות הנוספת הנלווית לגיבוש תקציב בממשלה פריטטית ומשבר לאומי חסר תקדים בעל השלכות כלכליות אדירות, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה".

עו"ד גלעד ברנע, בא-כוחה של תנועת "אחריות לאומית", מסר לאחר הדיון: "בפני בית המשפט העליון בהרכבו הרחב עומדת סוגיה עקרונית, חוקתית, באושיית הדמוקרטיה והליך קביעת ועיצוב תקציב המדינה. הדגשנו את המחטף שכבר נעשה בשנה שעברה, מבלי שנקבעו סדרי עדיפויות, ללא שקיפות, ללא תבחינים ובלי עמידה בכללי שוויון בסיסיים, הכול כדי לרצות צרכים קואליציוניים. מה שהממשלה עושה זה ניסוי עוקף חוקה, וזה בלתי קביל בעליל".

בג"ץ 5969/20, 6255/20, 6101/20

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?