תחנות הכוח הפחמיות בחדרה / צילום: אייל יצהר
דבר משונה קורה בעולם. הממצאים המטלטלים שנכללו בדוח המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) שפורסם בספטמבר, אמורים היו להכות גלים ולא להותיר אף אזרח אדיש. אולם בתקופה של מגפה עולמית שלצידה רועש הפופוליזם, גם בקרב ארגונים המכנים עצמם "סביבתיים", הנתונים הללו נדחקו לפינה ולא זכו להכרה הציבורית המגיעה להם.
דוח המפל"ס מתפרסם מדי שנה כפועל יוצא של חוק הגנת הסביבה משנת 2012, כדי לסייע "בגיבוש סדרי עדיפויות להתמודדות עם השפעת התעשייה על הסביבה". במילים אחרות - הוא נותן בידינו כלים בסיסיים להתמודדות מקצועית, ומציג את פליטות המזהמים וגזי החממה של 569 המפעלים הגדולים בישראל.
מהדוח עולה כי שני מפעלים בלבד אחראים ל-41% מהפליטות בישראל - גם מבחינת זיהום אוויר, וגם מבחינת פליטות גזי חממה. מדובר בשתי תחנות הכוח הפחמיות של חברת חשמל, אורות רבין (חדרה) ורוטנברג (אשקלון).
איך זה יתכן שהציבור בישראל לא מכיר את הנתונים האלו? האם כולנו ישנים בעמידה, או שדעתנו מוסחת על ידי הנושאים הלא נכונים? תחנת הכוח הפחמית בחדרה, לדוגמה, זיהמה פי 8.5 מכל המפעלים בחיפה יחדיו. הדוח גם מאפשר לראות עד כמה רחוק לפעמים השיח הציבורי מן המציאות, כפי שקרה בעיסוק האינסופי באסדת לוויתן. על פי הדוח, ב-2019 היקף הזיהום מתחנות הכוח הפחמיות היה גבוה כמעט פי 3,000 מכלל פעילות הפקת הגז בישראל. היקף פליטות המזהמים המזערי של תעשיית הגז הטבעי ב-2019 היה שווה ערך להיקף פליטות המזהמים מפעילות הלול במעגן מיכאל.
השיח על הסביבה מאוד ער ותוסס, ומצד שני, סדרי העדיפויות הם תמוהים בלשון המעטה. הרי הפסקת השימוש בפחם ומעבר לגז טבעי, תקטין את פליטות המזהמים מתחנות הכוח הפחמיות בקרוב ל-90%, ותביא לקיטון של 36% בפליטות המזהמים בכל רחבי המדינה. איך קרה שפספסנו את זה?
ראשית, כשמדברים על סביבה חשוב להבחין בין זיהום אוויר לגזי חממה: זיהום אוויר נוצר מפליטת חומרים כמו חלקיקים נשימים, תחמוצות חנקן וגופרית, הפוגעים בבריאות וגורמים לחולי ואף לתמותה. גזי החממה, לעומת זאת, משפיעים על האקלים ברמה הגלובלית (זה לא משנה אם הפליטות הן בישראל או בסין). ישראל אמנם גורם קטן בהיבט הזה, אבל תחנות הכוח הפחמיות הן גם המקור הגדול ביותר לפליטת גזי החממה. הפסקת השימוש בפחם תביא לקיטון של 10 מיליון טון גזי חממה מדי שנה - היקף מקביל לתרחיש הדמיוני שבו היינו מורידים מהכביש יותר ממחצית מכלי הרכב, כבמטה קסם.
שנית, רוב השיח בציבור ובקרב הרגולטורים עוסק בקביעת יעדים לעוד 10, 20 או 30 שנה, ולא בהווה. עיסוק בתחום המתפתח של אנרגיות מתחדשות הוא חשוב, אבל יותר חשוב לדבר על מה שאפשר לעשות כבר כעת, למען שינוי דרמטי ומיידי.
ממשלת ישראל החליטה להפסיק את השימוש בפחם המזהם בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון עד לשנת 2025. זהו צעד מבורך בכיוון הנכון, אבל למה לחכות כמעט חמש שנים?
ניתן כבר עכשיו להפחית את השימוש בפחם במחצית, וללא השקעות. איך? באמצעות הפעלה עונתית של התחנות הפחמיות. אין צורך שכל יחידות הייצור הפחמיות יעבדו כל הזמן. זה מיותר, לא כלכלי, ומביא לפליטות מזהמים אדירות. כאשר יחליפו "דיסקט" חשיבתי, ניתן יהיה להפסיק את ייצור הפחם בחלק ניכר מיחידות הייצור לחודשים ארוכים, ולהשתמש בכוח הייצור הפחמי רק במצבי קיצון.
המעבר לשיטת הפעלה עונתית גם יאפשר להפסיק לחלוטין את השימוש בפחם שנה קודם, ב-2024.
ההתנהלות בנושא משבר האקלים והמאבק בזיהום הסביבתי אינה הגיונית. כדאי מאוד שנתאפס ונשנה את זה. למען בריאותנו.
הכותב מכהן כמנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, המאגד את מפיקות הגז הטבעי בישראל