שוטרים בשכונת מאה שערים בירושלים / צילום: אוריה תדמור
חילופי המהלומות בין המשטרה לחברה החרדית ולנהגי אוטובוס אומללים שמצאו את עצמם בסצנה שכאילו נלקחה מכפר בשטחים בימי אוקטובר 2000 האומללים, נראים כמו תחילתה של מלחמת אזרחים. אבל למעשה, זהו לא מאבק על הקמתה של האוטונומיה החרדית הראשונה, אלא אם להתייחס לז'רגון של יהודה ושומרון, פאודה.
כי הרי לא מדובר במחאה. אגד וקווים, שהאוטובוסים שלהם הוצתו, לא עשו דבר, נוסעי הרכבת הקלה בירושלים שעל המסילה שלה נשפך בטון, לא תכננו לפגוע בקודשי ישראל. זוהי פשוט התפרצות זעם כנגד המדינה וכל מה שנראה שאולי מייצג אותה.
אבל גם תגובת הנגד של המשטרה לא הצטיינה באיפוק. מיד לאחר תקיפת השוטרים הסמויים בבני ברק, לא ראינו פעולת אכיפה, כי אם פעולת תגמול. כניסה של מאות שוטרים, מכות ורימוני הלם. אבל זו טעות קשה, שכבר עלתה בנפגעים ותעלה בנפגעים רבים בהמשך.
כי המשטרה אינה צבא. היא לא צריכה לעסוק בלחימה או הרתעה, אלא בשיטור - המשטרה צריכה למצוא את הפושעים, לעצור אותם, להעניש אותם, ולהשאיר את שאר האזרחים לחיות בביטחון. אבל כאשר המשטרה נכנסת בכוחות גדולים, אין סיכוי שלא יפגעו חפים מפשע. אין סיכוי שאישה שחוזרת מקניות לא תרגיש מאוימת. אין סיכוי שבחור לא יחטוף בטעות אלה לראש, כי מישהו חשב שהוא עושה משהו.
הכוח העצום הזה, רימוני ההלם והאלות, גורמים למי שנחשף אליהם להרגיש מותקף. לחשוב, שאולי מפירי החוק והפורעים לא טעו כל כך. לחשוב שגם המשטרה לא בוחלת באמצעים. ובמקום לטפל פרטנית, אנחנו בוראים במו-ידינו הלא מיומנות שני גושים קולקטיביים- חרדים נגד ישראלים, חילונים נגד חובשי כיפות שחורות, במקום להתייחס לזה כמו שצריך: פושעים מול אזרחים שומרי חוק, אנשים הגונים מול ליסטים.
כי יש עקרונות בסיסיים, שאנחנו כחברה חייבים להתגבש מאחוריהם. חוק הוא חוק, ואת זכויות האדם אסור להפר. כשם שלא יתכן שהאדמו"ר מויז'ניץ יפר הוראה חוקית ויקרא לפתיחת מוסדות החינוך בעיצומה של מגיפה משתוללת, כך לא יתכן שנסבול אלימות משטרתית. מי ששכב מתחת למכתזיות בבלפור, לא יכול שלא להזדעזע מתחושת ה"בוא ניכנס בהם" שפושה בציבור ובחלקים מגורמי האכיפה.
כי החוק אינו המלצה. לא עבור האזרחים, ולא עבור המשטרה. המשטרה חייבת מיד להפסיק להילחם, ולעסוק בשיטור. עם האוכלוסייה, ונגד הפורעים. רק כך נוכל להתאחד שוב כחברה. רק כך נוכל לצמצם שורות ולעמוד יחד- אזרחים ישרים ושומרי חוק- חילונים, חרדים, ערבים ודתיים, מול הקבוצה המצומצמת של פורעי חוק, במקום להישבר לקבוצות קבוצות, הנלחמות זו בזו.
הכותב הוא פרופסור למשפטים, מראשי הקונגרס הישראלי וראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי הפועל באוניברסיטת בר-אילן