משטרת ישראל / צילום: shutterstock
חזרתי הביתה אחרי ביקור תנחומים עם עוד 120 נשים של אם אחמד חג'אזי, סביר להניח שאתם לא יודעים מי זה! אחמד נהרג השבוע כאשר נקלע בקרב יריות בשכונה צפופה בין עבריינים לבין המשטרה. התאספנו מכל החברה הערבית נשים כי אנחנו רוצות חיים בטוחים לכולם. המוות הזה נקודת מפנה במאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית, כ-10,000 בני אדם השתתפו בהפגנה של ועדת המעקב השבוע, כי אי אפשר יותר לשתוק! החברה הערבית מרגישה מופקרת מהממשלה והמשטרה.
בכל פעם מחדש אני נדהמת מהעובדה שהמשטרה רואה אדם בלי מסכה אבל לא שומעת יריות. במשטרה מתגאים באכיפת תקנות הקורונה, שבישראל היא המובילה בעולם, ושמאות אלפי דוחות ניתנים לאזרחים - כמובן לא לכל האזרחים.
התחלואה בישובים החרדים ובישובים הערבים היא מגבוהות בישראל, אך כשמגיעים לחלוקת דוחות של המשטרה על עטיית מסיכה הפערים מאוד גדולים. השבוע התפרסמו נתונים של המשטרה שעל-פיהם רואים בבירור את ההבדלים באכיפה בין ערבים ליהודים, לדוגמה אחוז התושבים שקיבלו דוח בג'סר אזרקא הוא 29% לעומת 1.5% במודיעין עילית.
המציאות העגומה והגזענית הייתה פה לפני משבר הקורונה, באה הקורונה והציפה הכל מעל לפני השטח. היום כולנו חשופים לאלימות המשטרתית שהגיעה גם למפגינים בבלפור, אבל גם כאן האפליה ברורה - השבוע ראינו זאת כאשר קבוצה של אזרחים הפגינה נגד ביקורו של ראש הממשלה בנצרת, בדיוק כמו שעושים בכל שבת בבלפור ובקיסריה, רק שהפעם המפגינים היו ערבים. כוחות המשטרה שהוזעקו למקום היו גדולים מהרגיל, אם היו מגיעים כוחות כאלה אחרי כל אירוע ירי בחברה הערבית הם היו מביאים תוצאות משמעותיות.
השיא של ההזנחה היה השבוע באום אלפחם כאשר נרצח הצעיר מחמד אג'באריה בזמן שהפגינו בעיר נגד אלימות ופשיעה. אך חמור מכך הוא שכוחות המשטרה אשר הגיעו במטרה לדכא את ההפגנה היו גדולים ומגוונים ואף היו עצורים מההפגנה בוודאי בהשוואה לכוחות שהוקצו ופעלו על רקע מקרה הרצח אפילו עצורים אין. זה לא המקרה היחיד שלא מפוענח, זה קורה במרבית מקרי הרצח בחברה הערבית שמאמירים. מתחילת השנה נרצחו 16 צעירים.
אם אתה מפגין ערבי הדחיפות של השוטרים יהפכו לאגרופים, יגיעו כלבים, ואפילו כדורי גומי ואש חיה (כמו באירועי אוקטובר 2000). גם אם יש אישור להפגנה המשטרה מחפשת עילה - זה יכול להיות שלט, סיסמה, או דגל פלסטין - ומיד תתחיל התנפלות מכל עבר שאף פעם אי אפשר לדעת איך היא תיגמר.
השאלה נגד מי אתה מפגין ומי הם המפגינים מכתיבה את פעולות המשטרה. אירועי האלימות והפשיעה כציבור הערבי, כמעט על בסיס יומיומי אפילו בתקופת הסגר, לא גורמים למשטרה לפעול טוב יותר. במקרה הטוב היא מגיעה חצי שעה אחרי הקריאה, אנשים יכולים להתקשר ולהגיד שיש יריות והמשטרה לא תגיע. אך כוחות גדולים יכולים להיכנס לעראבה ולהרוס דוכנים שמפרים את הסגר - האכיפה של הסגר שכמעט לא קיים חשובה, אך חיי בני אדם והביטחון האישי חשובים לא פחות.
רוב הציבור בישראל - 67% מהיהודים ו-82% מהערבים על-פי מדד הדמוקרטיה בישראלי 2020 סבורים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי זה נובע גם משיטור החסר אך גם משיטור יתר וזה משקף בעיה קשה באמון במשטרה.
ההתנהלות האלימה של המשטרה לא נאכפת גם שמגישים תלונות במח"ש. רוב התיקים נסגרים ולא מוגשים כתבי אישום - זה עניין של מדיניות: הקלה על שוטרים אלימים, ולרוב סגירת התלונות נגדם.
אפשר לטפל בבעיית הגזענות. ישנם מודלים בעולם שאפשר ללמוד מהם, לדוגמה סדנאות שבה שוטרים ילמדו לאכוף את החוק במינימום הפעלת כוח, ולכבד אזרח באשר הוא אזרח, ללא אפליה על רקע מוצא או מראה חיצוני.
דרושה עכשיו תוכנית הוליסטית לטיפול בבעיית הפשיעה בחברה הערבית חינוכית וחברתית אבל בשלב הראשון איסוף כל הנשק הלא חוקי שמסתובב בחברה ויבוש התשתיות הכלכליות של ארגוני הפשיעה בדיוק כמו שנעשה בנתניה ונהריה. הפשיעה והאלימות לא תישאר רק בחברה הערבית אם לא נטפל בה באופן מידי!
הכותבת היא מנכ"לית מהפך-תע'ייר וחברה בצוותי המומחים של המשבר