4% מהאוכלוסייה בישראל, כ-226 אלף בני אדם, נפגעו מעבירת רשת כלשהי - כך עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
מאז 2014 הלמ"ס מבצעת מדי שנה סקר ביטחון אישי שבודק נפגעי עבירה, בהזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. על-פי הודעת הלשכה, "סקר ביטחון אישי שוטף מבוצע במרבית מדינות המערב. הוא משמש למדידת ההיפגעות מהעבריינות המדווחת והלא מדווחת למשטרה ולתכנון ולקביעה של מדיניות מבוססת נתונים".
העבירות השכיחות ביותר היו התחזות או גניבת זהות - כ-36%, גניבת או הפצת מידע - כ-34%, וסחיטה - כ-26.8%. יתר העבירות שנסקרו הן הטרדה מינית (10%), איומים (12%) ועבירות נגד מחשב כמו הפצת וירוס (21%).
מהסקר עולה כי הקבוצות הנפגעות ביותר הן קבוצת הגיל של בני 35 עד 44, שכמעט שליש מקרבה סבלו מעבירת רשת; גברים נפגעו יותר מנשים - 4% לעומת 3.6%; חילונים (6%) יותר מדתיים (כ-3.5%); ויהודים (4.4%) יותר מערבים (2%).
בסקר נשאלו נפגעי העבירות האם דיווחו על הפגיעה למשטרת ישראל. מהנתונים עולה כי רוב מוחץ של 86% מקרב נפגעי עבירה מקוונת לא מדווחים למשטרה על הפגיעה. רק 13% מהנפגעים דיווחו למשטרה על האירוע האחרון. הסיבות לכך הן דיווחו לגורם אחר שאינו גורם משטרתי, טענות על "חוסר יכולתה של המשטרה לטפל במקרים כאלה", או משום "שמדובר במקרה קל ערך".
אף על-פי שהסקר נערך בקרב בני 20 ומעלה, נבדק באמצעותם מצב העניינים גם בקרב ילדים. על-פי הלשכה, בכ-902 אלף משקי-בית יש ילדים בני 17-6. הנדגמים המייצגים אותם נשאלו על פגיעה מהטרדה מינית, עבריינות מקוונת ועבירות של בריונות ברשת וביוש (שיימינג) אצל אותם ילדים.
בריונות ברשת וביוש היא אחת מהעבירות השכיחות ביותר כלפי ילדים במשקי-הבית בישראל. על-פי הסקר, ב-2.7 ממשקי-הבית ישנם ילדים שנפגעו.
נתון מעניין נוסף הוא מידת ההשפעה של פגיעה על החשש מפגיעה עתידית. במידת החשש, נכתב בהודעת הלשכה, "נמצא פער משמעותי בין אנשים שציינו כי נפגעו מעבירה מקוונת בשנה שקדמה לסקר - לבין אנשים שלא נפגעו מעבירה מסוג זה. כ-20% מבני 20 ומעלה שלא נפגעו מעבירה מקוונת ציינו כי הם חוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע מעבירה מקוונת, זאת לעומת 60% בקרב בני 20 ומעלה שנפגעו מעבירה מקוונת".
