מטה פרדריקסן, ראשת ממשלת דנמרק / צילום: Ludovic Marin, AP
דנמרק ידועה כמדינת־איים - לא רק זילנד שבו נמצאת הבירה קופנהגן, בורנהולם עם בתי הקיץ שלו או גרינלנד, האי הגדול ביותר בעולם - אלא 406 איים בסך-הכול המרכיבים את המדינה הסקנדינבית.
החלטה של הפרלמנט הדני מסוף השבוע האחרון, תביא להוספת אי מסוג חדש לרשימת האיים של המדינה כבר בעשור הקרוב - "אי אנרגיה". מדובר בפרויקט שאפתני, ראשון מסוגו בעולם, לרכז באי מלאכותי - שיוקם כ־80 קילומטר בתוך הים הצפוני - את איסוף, הפקת והפצת אנרגיית הרוח מחוות של טורבינות רוח. האנרגיה שתופק מהפרויקט אמורה לספק את כל צורכי החשמל של 3 מיליון משקי הבית בדנמרק, עד שנת 2033.
דנמרק נחשבת לאחת מחלוצות אנרגיית הרוח בעולם. בעקבות המודעות הגוברת למשבר האקלים בעשורים האחרונים, היא הפכה את התנאים הסביבתיים במדינה, כמו רוחות חזקות ועומק ים רדוד יחסית, לתחום הצומח של אנרגיית רוח, והייתה המדינה הראשונה בעולם להציב טורבינות רוח בים כבר ב-1991. בעשורים מאז הפכה דנמרק לאחת מהיצואניות הגדולות בעולם של טכנולוגיה זו, והחברה הדנית "וסטאס" היא יצרנית טורבינות הרוח הגדולה בעולם.
אך הפרויקט הנוכחי חורג הרבה מעבר למה שעשתה המדינה עד כה. מדובר בפרויקט התשתיות הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, בעלות מוערכת של כ-28 מיליארד אירו (210 מיליארד קרונה דנית). רק לשם השוואה, מדובר בהשקעה גדולה פי חמישה מהגשר שמחבר בין שבדיה לדנמרק, שנחשב עד כה לאחד מהפרויקטים היקרים ביותר בהיסטוריה של המדינה.
טורבינות בגובה של 260 מטר
האי המתוכנן צפוי להיבנות כ-80 קילומטר ממערב לחוף המערבי של המדינה בחצי-האי יוטלנד. בשלב הראשון הוא אמור לאסוף את האנרגיה מ-200 טורבינות רוח שיפעלו בעת ובעונה אחת, כאשר הטורבינות עצמן יהיו הגדולות ביותר הקיימות בשוק כיום, בגובה של כ-260 מטר מעל פני הים.
השלב הראשון של הפרויקט יספק כ-3 גי'גה-ואט של חשמל, כמעט כפול מיכולת הפקת החשמל מאנרגיית רוח כיום במדינה. בשלב הסופי של הפרויקט הוא ישתרע על שטח גדול פי ארבעה, יכלול 650 טורבינות רוח, יספק חשמל גם למדינות שכנות ובסופו של דבר ישרת 10 מיליון משקי בית.
הפרויקט משתלב בחזון המהפכה הירוקה שאימצה המדינה הסקנדינבית, הכולל גם סיום הדרגתי של הפקת גז ונפט בים הצפוני, שהופכים כיום את המדינה ליצואנית הדלק הגדולה ביותר באיחוד. "ההחלטה הזו תהיה פרויקט מוביל במהפכה הירוקה, לא רק בשביל דנמרק אלא בשביל אירופה כולה", אמר שר האקלים הדני דן יורגנסן.
התקשורת במדינה דיווחה כי אין עדיין פרטים על מועמדות אפשרויות להקים את פרויקט התשתית העצום, אך כי בכל מקרה בשל העובדה שמדובר ב"תשתיות קריטיות" הממשלה תחזיק ב-51% ממנו לכל הפחות, ותשקיע תקציבים ממשלתיים גדולים בפיתוחו. חלק מהפיתוחים צפויים להיות מתקנים שבהם אנרגיית הרוח תומר בטכנולוגיות שונות לדלקים, וספינות שיוכלו לעגון ולתדלק באי המלאכותי, לפי החזון שפירסמה הממשלה.
בדנמרק העריכו כי הבנייה יכולה להתחיל כבר ב-2026, אחרי שהשנים הקרובות יוקדשו לתכנון הפרויקט, בדיקת ההשפעה הסביבתית שלו, מימונו והסכמים עם מדינות שכנות כמו גרמניה והולנד לגבי שימוש באנרגיה הנקייה שהוא ייצר, שצפויה להיות הרבה מעבר לצריכה החזויה של תושבי דנמרק.