ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: רפי קוץ
האם תיקון לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שהממשלה מקדמת, יוביל לפגיעה מוגברת בחוסכים באפיקי החיסכון לטווח ארוך? ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון חוששים מפני הגדלה פוטנציאלית של פגיעת הסדרי החוב ואף התספורות שיבצעו חברות שהנפיקו אג"ח, והממונה על הרשות, משה ברקת, קורא לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת שלא לאמץ את התיקון הזמני לחוק.
ברקת, הממונה על הגופים המוסדיים שמנהלים יחד כ-2 טריליון שקל, חושש כי אם התיקון יאומץ על ידי הכנסת כפי שהוא עתה, אזי חלקים ממנו יוכלו להיות מנוצלים לרעה על ידי חברות אג"ח. בין השאר, הוא מתריע כי אם לא ידויקו כמה מהסעיפים בהצעה הממשלתית להוראת השעה לשינוי זמני בחוק חדלות פירעון, שחוקק ב-2018, הנוסח הנוכחי עלול להוביל לפגיעה בחוסכים מהציבור הרחב.
החשש של ברקת נשמע והופנם על ידי חברי ועדת החוקה, בראשותו של ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), ולדבריו, בוועדה ערים לסוגיה "ולצורך לשקול בנפרד ולעומק את הסוגיות הקשורות לחברות האג"ח - ואם בכלל לאפשר את ההקלות שנכללות בתיקון המוצע גם לחברות האג"ח".
על כן, מסתמן כי ההתייחסות לחברות שהנפיקו אג"ח, תפוצל מהתיקון והוראותיו לגבי חובות של אנשים פרטיים ושל תאגידים שאין להם חוב ציבורי. זאת, מאחר שיו"ר הוועדה רוצה בעיקר להקל על עסקים קטנים ואנשים פרטיים, ומבין כי להקלות גורפות על חברות האג"ח עלולות להיות השלכות שליליות על כלל החוסכים בישראל.
החשש: פטורים לחברות האג"ח בהסדרי חוב
מוקדם יותר השבוע קיימה הוועדה דיון בהצעת תיקון החוק הממשלתית לאחר קריאה ראשונה בכנסת ולקראת הקריאות השנייה והשלישית. לקראת דיון זה, ברקת שלח מכתב ליו"ר הוועדה ולשאר חבריה, ובה קרא להם שלא לאשר את הוראת השעה לתיקון זמני של חוק חדלו פירעון ושיקום כלכלי, בעניין "עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב", כפי שהן. זאת, לדבריו, בשל השלכות התיקון הזמני, שבא להקל עם החייבים שנפגעו ממשבר הקורונה - ושעלולות להוביל לגל של הסדרי חוב ותספורות, שיחתכו את החיסכון הפנסיוני ציבור.
"לאור החשש כי הוראות הצעת החוק במתכונתן הנוכחית החלות על תאגידים שגייסו אג"ח מן הציבור עלולות להביא לפגיעה מהותית בכספי החוסכים, אנו מבקשים להוסיף הוראה נוספת שבמסגרתה, ביחס לתאגידים אשר גייסו אג"ח מהציבור, ישולבו העקרונות המנחים לגיבוש מתווה החלפה ודחייה זמנית של לוחות סילוקין של הלוואות ואג"ח, כפי שאלה הוצגו במסגרת נייר ההתייעצות בדבר מתווה הדגל של רשות שוק ההון", כתב ברקת במכתבו.
בהקשר זה הוסיף הממונה כי "שילוב עקרונות מנחים כאמור יאפשר שמירה על טובתם של ציבור החוסכים לצד שאר הנושים ללא יוצא מן הכלל".
הקלה על חייבים להיכנס להסדר חוב
במה מדובר? ועדת החוקה מקדמת את הטיפול בהצעת החוק הממשלתית, ב"לוחות זמנים דחוקים", "על מנת להביא מזור למשק בהקדם", כדברי היו"ר אשר בדיון שנערך השבוע בעניין זה. מטרת הוראת השעה היא לתת "מענה מסוים" לעלייה בהיקף החייבים שנקלעו לקשיים כלכליים בשל משבר הקורונה. זאת, "באמצעות יצירת מסגרת המקלה על חייבים להיכנס למסלול של הסדר חוב, שיאפשר להם לארגן מחדש את חובותיהם ולחזור למסלול עסקים תקין, בלא להיכנס להליך חדלות פירעון מלא על כל המשמעויות שלו. בניגוד להליך חדלות פירעון טיפוסי, מוצע כי החייב ימשיך לשלוט בנכסיו ולא ימונה נאמן חיצוני".
במסגרת זו, כפי שפירטו בסביבת הוועדה, "מוצע לאפשר לחייב שפונה למסלול של הסדר חוב לבקש 'עיכוב הליכים' - הקפאה של ההליכים המשפטיים ושל הליכי גבייה נגדו בזמן המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב עם הנושים. זאת, בדומה לעיכוב ההליכים החל ביחס לחייב בהליך חדלות פירעון מלא".
ההסדר הזמני בהוראת השעה יאפשר להגיש בקשות לעיכוב הליכים עד לסוף 2021, כאשר שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה בעוד חצי שנה, עד לסוף יוני 2022.
כחלק מהוראת השעה, כפי שהיא מנוסחת עתה, מוצע להקל על חברות שהנפיקו אג"ח לציבור, כך ש"חברת אג"ח תהיה פטורה מהחובה המוטלת עליה לפנות לבית המשפט למינוי מומחה שילווה מטעם ציבור מחזיקי אג"ח את הליך המשא ומתן להסדר חוב מהותי, וזאת בהתקיים שורה של תנאים הנכללים בהסדר". כמו כן, לפי שעה, "מוצע לתת לחברות אג"ח פטור מהצורך לאשר הסדר חוב מהותי לפי תנאי חוק חדלות פירעון, שמחייב אישור ההסדר באסיפות סוג של בעלי העניין ברוב הדרוש, ואישור בית המשפט", ובמקום זאת, "לאפשר להן לאשר את ההסדר בהחלטה רגילה של מחזיקי האג"ח".
"פגיעה פוטנציאלית משמעותית בציבור"
במכתבו לחברי הוועדה בכנסת כתב ברקת: "אליה וקוץ בה. בד בבד עם התיקון המבורך המוצע, שמטרתו להקל על יחידים ותאגידים אשר הינם עסקים קטנים הנאבקים בקשיי הביורוקרטיה, נכרך באופן חפוז ולא מדוד תיקון המתיר פגיעה פוטנציאלית משמעותית בציבור הרחב, החוסך ומפקיד לפנסיה לישראל, על דרך של מתן הקלות בלתי מידתיות בתהליך גיבוש הסדרי חוב (ובשמם הנפוץ, 'תספורות') של תאגידים שהנפיקו אג"ח הנסחרות בידי הציבור בבורסה, בהיקף עצום של מיליארדי שקלים ויותר".
לפיכך קרא ברקת לוועדה "לוודא כי מתווה להקלת הנטל הביורוקרטי לפי חוק חדלות פירעון, ביחס לחברות אג"ח, יגובש תוך שמירה על טובת הנושים (ובכללם כאמור גם ציבור החוסכים)". לדעתו, "על החוק לקבוע תנאים רחבים ומקיפים יותר ביחס למבחני היכולת של התאגיד לפרוע את החובות לבעלי האג"ח, על מנת להבטיח כי בעת דחייה זמנית של לוחות סילוקין של הלוואות ואג"ח, לא יפגעו זכויות העמיתים החוסכים באמצעות הגופים המוסדיים ביחס לנושים אחרים".
ברקת והרשות סבורים גם כי "הוראות שונות במסגרת ההסדר המוצע, ככל שאלה נוגעות לתאגיד שגייס אג"ח מן הציבור, פוגעות בזכותם של מחזיקי אג"ח להתנגד לעצם כניסת תאגיד להסדר הקפאת ההליכים לפי הצעת החוק, להשפיע על גיבוש תנאי ההסדר ולעמוד על זכויותיהם שנפגעו בדיעבד. התוצאה היא פגיעה פוטנציאלית קשה בזכויות קניין, ובוודאות ואמון שוק ההון".
בוועדה ערים לסוגיה הבעייתית ולפוטנציאל התספורות שהיא נושאת בחובה. יו"ר הוועדה אשר אמר לגלובס: "אני רואה חשיבות רבה בכל החוק, ויש לי רק מילים טובות לומר למשרד המשפטים בעניין הזה, שנקדמו במהירות האפשרית ונסיימו, בהקשר של האנשים הפרטיים והחברות שאינן חברות אג"ח. נושא חברות האג"ח כבד בהרבה. אני חושב שנצטרך להקדיש יותר זמן גם לחברות האג"ח, ונבחן אם לפצל זאת מהוראת השעה לאנשים פרטיים ולחברות שלא הנפיקו אג"ח לציבור". לדבריו, מדובר בנושא "מורכב מאוד", ש"יש לו השלכה אדירה".
כיצד מציע הממונה ברקת להימנע מפגיעה בחוסכים
■ תיחום ההקלות המוצעות ללווים שהינם סולבנטיים
■ הלווה שיזכה להקלות סובל ממשבר נזילות זמני בלבד
■ בתקופת הדחייה יחולו כל אמות המידה הפיננסיות והאחרות שנקבעו בשטר הנאמנות