מגדל האופרה בתל אביב / צילום: איל יצהר
סכסוך ארוך שנים סביב פרויקט מגדל האופרה שעל הטיילת בתל אביב הסתיים לאחרונה בניצחונה של חברה, שמחזיקה ב-42 דירות במגדל. לפי תביעה שהגישה חברה שבעבר שימשה כחברת הניהול של המגדל, חברת גרוזה קשפיצקי בע"מ הסבה לה נזק של 4.5 מיליון שקל כשפעלה להדחתה מניהול הבניין, ועל כן תבעה אותה בסכום זה. בימים האחרונים דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עינת רביד, את התביעה, תוך שהשיתה על התובעת הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין בגובה 105 אלף שקל.
בנייתו של מגדל האופרה הסתיימה בשנת 1993, והוא כולל 3 קומות חניון תת-קרקעי, 3 קומות מסחר ועוד 23 קומות ובהן 110 יחידות דיור. המגרש של מגדל האופרה נרכש בשנת 1971 על-ידי משפחת קשפיצקי, כאשר בשנת 1987 נחתם חוזה עם חברת אלרוב שהביא להקמת מגדל דירות ומסחר במקום. בשנת 2011 רכש גבי אדרי, הבעלים של חברת אדרי-אל, שתי קומות מתוך שלושת הקומות של שטחי המסחר של המגדל. בנוסף, הוא הפך לבעל השליטה (62.5%) בחברת הניהול של הבניין ("דירות מגדל האופרה ניהול בע"מ"). אותן קומות הפכו בחודש יולי 2019 לבית מלון בבעלות קבוצת האחים נקש, אלא שכפי שמתואר בהליך משפטי ארוך שנים, בחלק גדול מהעשור הקודם התנהל סביב מגדל האופרה קרב משפטי.
בית המשפט המחוזי הכריע לאחרונה בנושא
בשנת 2012, הגישה חברת גרוזה קשפיצקי, המחזיקה כאמור 42 יחידות דיור בבניין, יחד עם עוד 50 בעלי דירות, תביעה נגד חברת הניהול של הבניין. התובעים דרשו להפסיק באופן מיידי את פעולת חברת הניהול. לטענתם, היה ניגוד עניינים בין ניהול תחזוקת הבניין וניסיון של חברת הניהול לשנות את הייעוד של החלק המסחרי ממלונאות למגורים. בפסק דין שניתן ב-2014 נקבע שחברת הניהול תפסיק את פעולתה.
במרץ 2015 היה זה תורה של חברת הניהול להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת גרוזה קשפיצקי. לטענתם סילוק חברת הניהול גרם להם נזק של 4.5 מיליון שקל. הבסיס לטענה היה שנמנע מאדרי-אל לקבל את 15% הרווח בחברת הניהול. גרוזה קשפיצקי, הנתבעת, טענה בתגובה שפסק הדין שסילק את חברת הניהול מתפקידה, חל גם על אדרי-אל עצמה וכי יש קרבה משפטית בין שני הגופים האלו.
לאחרונה הכריע בית המשפט המחוזי בנושא כשדחה את התביעה. בהחלטה נקבע כי מתקיימת קרבה משפטית בין חברת הניהול ואדריאל וכי מבחינת הדין, פסק הדין נגד חברת הניהול כמוהו כפסק דין נגד אדרי-אל והקביעות בדבר הפרת חובת הנאמנות חלות גם על אדרי-אל: "במצב כזה נותר ניגוד אינטרסים מהותי בין חברת הניהול לבין הדיירים בנושא עקרוני, שהוא ייעוד הקומה, נושא אשר יכול להשפיע על הדיירים אשר לא רצו את כמות הדירות בבניין כלל משום שחששו מפגיעה באיכות חייהם ובערך דירותיהם. וזאת להבין שמדובר בחברת ניהול ייעודית לבניין ולא חברה חיצונית המנהלת מספר בניינים. יתר על כן, עצם העובדה שבעלי הרוב בחברת הניהול מבקשים לפעול בניגוד לעמדת הדיירים אינה יכולה שלא להוות ניגוד עניינים".
עו"ד גדיאל בלושטיין, שותף במשרד עורכי הדין AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', שייצג את חברת גרוזה קשפיצקי, מסר לגלובס כי "בהליך הראשון של המרצת הפתיחה אמרה חברת הניהול שאין שום קשר בינה לבין חברת-האם שלה (אדרי-אל). בהליך במחוזי טען אדריאל משהו בדיוק הפוך. הוא אמר שזה שיש ניגוד עניינים לא מעניין בכלל. עמדה כאן שאלה משפטית מורכבת. האם פסק הדין שניתן בהמרצת הפתיחה חל גם על חברת-האם. בשפה המקצועית זה ניקרא 'privity', או 'קרבה'. הגישה הבסיסית היא שפסק דין חל רק על הצדדים הישירים. זה די נדיר שבית משפט קובע כי פסק דין חל גם על צדדים שלא היו צדדים ישירים להליך".
את חברת הניהול ייצג בהליך עו"ד שי רובינשטיין.