דונלד טראמפ / צילום: AP
אף כי אין כמעט כל סיכוי שהסנאט של ארה"ב ירשיע את דונלד טראמפ בהסתה למרד, מהלך היום השני של משפטו אתמול חשף את המטרה הממשית של התביעה: לחקוק את 6 בינואר בזכרונו של הציבור האמריקאי, ממש כפי שנחקקו שם 7 בדצמבר 1941 ו-11 בספטמבר 2001.
השניים האחרים היו ימים של בגידה ושל השפלה לאומית, תוצאת התקפה מצד זרים. כל אחד מהם הניב נחישות והתקפת נגד. 6 בינואר היה שונה. התוקפים היו אזרחים אמריקאים, שהסתערו על הקפיטול, סמלה של הדמוקרטיה האמריקאית.
הם עשו כן מפני שהאמינו לדונלד טראמפ, כי הבחירות לנשיאות שבהן נוצח "נגנבו" ממנו. שלושה רבעים של תומכי הנשיא מוסיפים להאמין שהבחירות נגנבו, על-פי רוב הסקרים. ממילא הם מתקשים לתפוס את תוקפי הקפיטול באופן שבו תפסו את היפנים בפרל הרבור ואת אל קאעידה במגדלים התאומים. הקטגוריה במשפט הנשיא יצאה ביומיים האחרונים מגדרה להזכיר להם מה קרה לפני חמישה שבועות.
התביעה כוללת תשעה צירים דמוקרטיים של בית הנבחרים. בית הנבחרים הוא שהצביע לפני חודש להגיש כתב אישום נגד הנשיא דאז, דונלד טראמפ. על נציגי בית הנבחרים, כולם אנשי הרוב הדמוקרטי, מוטלת המשימה לשכנע את הסנאט להרשיע. הרשעה מצריכה רוב מיוחס של 67 מתוך 100. ספק גדול מאוד אם רוב כזה יימצא. התביעה מנסה אפוא ללמד היסטוריה.
עד התביעה: וידאו
לתביעה ולסנגוריה יש 16 שעות כל אחת כדי להציג את טיעוניהן. במשפט הזה אין עדים, אבל התביעה גייסה סרטי וידאו דרמטיים לדבר בשמה. אתמול היא הקרינה והשמיעה דברים שעדיין לא נראו ולא נשמעו.
היא הראתה את פלישתם של תומכי טראמפ אל האכסדראות הפנימיות של הקפיטול. שני סנאטורים בולטים נראו נמלטים בריצה, ומיד נמלטים בכיוון ההפוך. אחד מהם היה מנהיג הרוב הדמוקרטי, צ'אק שומר; השני היה המועמד הרפובליקאי לשעבר לנשיאות, כיום סנאטור, מיט רומני, שניהם בשנות ה-70 שלהם.
קטע אחד הראה את אנשי המטה של יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, מסתתרים באחד החדרים בסוויטה שלה, מאחורי שתי דלתות. הם נשמעים מתלחשים, כדי שהפולשים לא ישמעו אותם. אחד הפולשים פורץ את הדלת החיצונית, אבל מוותר על הדלת הפנימית ונסוג. אחר צועד לאורך הפרוזדור, וקורא, "ננסי… ננסי… ננסי, איפה את". קשה לדעת מה היה האיש הזה עושה לפלוסי אילו פגש בה. אבל המעמד העביר חלחלה בגופם של סנאטורים משתי המפלגות.
קטע וידאו אחר הראה אנשי ביטחון מבריחים את סגן הנשיא דאז, מייק פנס, למקום מבטחים, כאשר הפולשים מתקרבים במהירות, "מרחק של 58 צעדים", בלשונו של אחד הקטגורים. חלק מן הפולשים קראו להוציא את פנס להורג. בחוץ המתינה רפליקה של גרדום עם חבל תלייה.
זקן הסנאטורים הרפובליקאיים (86), צ'אק גראסלי ממדינת איווה, אמר כי לפני שצפה בווידאו הוא לא ידע כמה קרובים היו הפולשים אל מליאת הסנאט ועד כמה הסכנה הייתה ממשית.
קטע אחר היה פסקול של קריאות לעזרה מצד שוטרי הקפיטול. הם היו מעטים, חסרי אונים ונואשים. אחד מהם קרא במכשיר הקשר, "איבדנו את הקו, איבדנו את הקו", זאת אומרת נאלצנו לסגת. בשלב מסוים, שוטר אחד ויחיד הפריד בין ההמון למליאת הסנאט, וניסה להטעות את הפורצים.
מה קרה שתי דקות לאחר הציוץ
כללית, הווידאו לא עורר רושם של ארגון צבאי מדוקדק, גם אם אחדים לבשו דגמ"ח וחבשו קסדות. אבל לא היה ספק במניעיהם וברצונותיהם. הם חזרו פעם אחר פעם על שמו של הנשיא. חלקם קראו בתוך הקפיטול, "הילחמו למען טראמפ", ו"עצרו את הגניבה", זאת אומרת גניבת הבחירות. אחרים אישרו, שהם נמצאים שם בשם טראמפ ובשליחותו.
ראש צוות התביעה, ציר הקונגרס ג'יימי ראסקין, שהוא פרופסור למשפט חוקתי, אמר על התנהגות טראמפ בזמן הפריצה לקפיטול: "המפקד העליון של ארה"ב הפך למסית העליון".
התביעה הציגה לוח זמנים של הכרזות הנשיא וציוציו. היא הקבילה אותם למאורעות בקפיטול, והראתה שהנשיא צייץ גינוי חריף לסגנו ב-2:24 אחה"צ. שתי דקות אחר כך, פנס הוברח ממליאת בית הנבחרים, שבה ישב בראש ישיבה שנועדה לאשר את תוצאות הבחירות.
טראמפ התלונן, שפנס לא עמד בציפיותיו. הנשיא תבע ממנו לפסול את תוצאות הבחירות משורה של מדינות, שבהן טראמפ טען לזיוף. פנס סירב, מפני שלא הייתה לו הסמכות לפסול תוצאות שהמדינות עצמן אישרו כדת וכדין. "חסר אומץ", צייץ הנשיא על סגנו הנאמן. הקריאה לרצוח את פנס פשטה מיד בין התוקפים.
משועממים, עייפים ומוסחי-דעת
הרפובליקאים במליאה גילו עניין מוגבל במהלך הרצאתה של התביעה. נאמני הנשיא כמעט השתדלו להיראות משועממים, עייפים ומוסחי דעת. אחדים קראו מגזינים, אחרים פשוט לא הקשיבו. האווירה השתנתה בזמן הקרנת הווידאו. העיניים ננעצו במסך, וסנאטורים וסנאטוריות הנידו בראשיהם. לא היו חילוקי דעות על הדרמטיות של הווידאו. אבל לא היו סימנים שהווידאו ישנה דעות.
השאלה התלויה ועומדת היא כמה רפובליקאים יפרקו את עול טראמפ, ויצביעו לטובת הרשעתו. לפי שעה המספר המשוער מגיע אולי לששה. נחוצים 17.
הסנאטורים מתפקדים במשפט הזה כחבר מושבעים, והם אמורים להצביע על יסוד הראיות המוגשות להם, לא על יסוד העדפותיהם הפוליטיות. אבל הסנאט הוא מוסד פוליטי, והאווירה ספוגה בפוליטיקה. אם, כצפוי, פוליטיקה היא שתכריע את הכף המשפט הזה יסתיים בזיכוי, לפחות במובן הטכני. נראה שהמשפט יימשך עד יום ב'.
_________________
רשימות קודמות ב yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב twitter.com/YoavKarny