גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנימין נתניהו / צילום: טל שחר, "ידיעות אחרונות"

לקראת סוף השבוע קיבלנו הזדמנות מיוחדת לבחון בבת אחת שורה ארוכה של טענות שראש הממשלה בנימין נתניהו מפזר בזמן האחרון. זה היה בראיון ארוך וסבלני מאוד שהוא נתן ביום ד' לבעז גולן, באולפן הפתוח בערוץ 20. נתניהו הוא אחד הפוליטיקאים שמשתמשים הכי הרבה בעובדות, לטוב ולרע: הוא מציין מספרים, מוסר נתונים, נוקב בשמות, עושה השוואות. כמה הוא נאמן לאמת? הנה המסקנות של תחקירני המשרוקית.

הטענות הנבדקות:

"למה לפיד, בנט וסער לא קוראים לציבור להתחסן? תשאל אותם"

במהלך הראיון הציג גולן לנתניהו שאלת תם: "הציבור מחכה לשמוע את נבחרי הציבור תמיד, והוא לא שומע מבנט, לפיד, סער את הקריאות 'לכו להתחסן'. מדוע לדעתך?" נתניהו הנהן בהסכמה. "כדאי שהם יעשו את זה. תשאל אותם". שניהם, המראיין והמרואיין, חזרו כעובדה מוסכמת על האשמה שרבים - כולל אנשי תקשורת - מפיצים בשבוע האחרון באופן שיטתי נגד יריביו של נתניהו. חיפוש קצרצר בגוגל יראה שלהאשמה הזאת אין קשר למציאות. כמה דוגמאות: יאיר לפיד כתב בטוויטר כבר ב-16 בדצמבר: "אני קורא לכולם להתחסן". נפתלי בנט צייץ ב-3 בפברואר: "אזרחים יקרים, צאו להתחסן!". גם חברתו למפלגה איילת שקד כתבה ב-9 בפברואר: "דברו עם בני משפחה וחברים ותעודדו אותם להתחסן!". גדעון סער אמר ב-7 בפברואר ברדיו 103FM: "אני התחסנתי כבר פעמיים, לכו להתחסן!". יום קודם הוא מחה כי "ההימנעות מחיסון עובדי ההוראה עד כה מקוממת, ויש לבצעה מייד".

"כמעט 97% מהמתים ו-93% מהחולים קשה הם מעל גיל 50"

נתניהו חזר על נתונים שמסר בטוויטר לפני יותר משבוע. אם בודקים את חלקם של בני 50+ בתמותה מקורונה מאז תחילת המגפה, הנתונים שלו מדויקים, ככל שמסתמכים על המידע של קופת חולים כללית. בשבועות האחרונים, עם התקדמות החיסון של מבוגרים, חלקם של הצעירים עולה. ועדיין כמעט תשעה מעשרה חולים קשים הם בני יותר מ-50.

"מדינות אחרות בגודל שלנו: בהולנד 14 אלף מתים, בבלגיה 23 אלף, בשווייץ, בשוודיה, הרבה יותר מאיתנו"

אלה אכן הנתונים המצטברים הרשמיים מתחילת המגיפה, כפי שהם מופיעים למשל במאגר של Our World in Data. שיעור התמותה בישראל הוא מעט יותר מ-600 מתים לכל מיליון תושבות ותושבים, והוא נמוך מאשר ברבות ממדינות המערב, אם כי לא מכולן. הנתון המקביל באוסטרליה, למשל, נמוך פי 20 בערך.

"הייתי בערערה בנגב לדאוג שיתחסנו, כי שיעורי החיסון נמוכים יותר. אמרו לי שבעקבות הביקורים זה עלה"

לפי הדיווח השוטף על שיעור ההתחסנות ביישובים שמפרסם משרד הבריאות רק 4.63% מהמיועדים לחיסון בערערה בנגב שקיבלו מנה ראשונה - מקום 16 מהסוף בכל הארץ. האם הביקורים של נתניהו הובילו להאצת קצב ההתחסנות ביישוב? לא מצאנו עדיין נתונים שיאששו או יפריכו את הטענה.

"בן-גביר יהיה מן הסתם חלק מהקואליציה, כמו שהיה בזמנו בן ארי"

מיכאל בן ארי מעולם לא היה חלק מהקואליציה. הוא ייצג את האיחוד הלאומי בכנסת אחת, ה-כנסת ה-18, וסיעתו ישבה אז באופוזיציה.

"עד עכשיו לא ביקשנו דחייה במשפט אפילו פעם אחת"

נתניהו ועורכי דינו הגישו בקשות רבות לדחיית שלבים שונים במשפטו. הנה רשימה:

בקשה לדחות את דיון ההוכחות עד שיוחלט בדבר ההעמדה לדין של וואלה ובזק; בקשה לדחות את מתן התשובה לאחר תיקון כתב האישום. טענה שהסגר מקשה על ההכנה; בקשה לדחות מתן תשובה לכתב האישום מאחר שלא הוחלט אם להעביר לההגנה חומרי חקירה נוספים; בקשה לדחות את הקראת כתב האישום שכן לא התקבלו כל חומרי החקירה; דחייה בפועל עקב בקשת ההגנה; בקשת דחייה בשל הקורונה.

"אותנו רוצים [בהאג] להעמיד על פשעי מלחמה, ואת אלה - למשל הדיקטטורות הברוטליות של אירן וסוריה - אפילו לא חוקרים"

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החליט לאחרונה לחקור אם נעשו פשעי מלחמה במסגרת הסכסוך בפלסטין, כהגדרתו, כלומר בשטחים שכבשה ישראל ב-1967. ההחלטה מאפשרת לחקור לא רק מעשים של ישראלים, אלא גם של פלסטינים, ובפרט אנשי חמאס שהיו מעורבים בירי על אזרחי ישראל. לפי טענה רווחת בישראל, בית הדין בהאג נמנע מלחקור משטרים דיקטטוריים ומתמקד בדמוקרטיות, אבל המציאות הפוכה. כפי שהראינו בבדיקה קודמת, רוב אזורי הסכסוך הנחקרים היום נמצאים באפריקה ובאסיה, וכל 36 האנשים שהוגשו נגדם כתבי אישום מאז הקמת בית הדין ב-2002 היו מעורבים בסכסוכים באפריקה. נתניהו צודק שאיראן וסוריה לא נחקרו. הסיבה מורכבת: מצד אחד, בניגוד לרשות הפלסטינית, הן לא הצטרפו לאמנת רומא, הצטרפות שהיא בדרך כלל תנאי לכך שבית הדין יפעיל את סמכותו בטריטוריה מסוימת. מצד שני, אכן היה ניסיון לקדם חקירה של פשעים בסוריה בהליך מיוחד של פנייה ממועצת הביטחון של האו"ם. הצעת החלטה כזו הוצגה במועצה ב-2014, אבל נדחתה בגלל התנגדות סין ורוסיה.

"נציג ה-OECD אמר לי בממשלה: אצלכם יש יותר ביורוקרטיה ומשפטיזציה מכל מדינה ב-OECD"

נתניהו מתכוון כנראה לדברים שאמר מזכ"ל OECD אנחל גורייה, באחד מהופעותיו בפני הממשלה. גורייה הגיע לישראל ב-2010, ב-2012 וב-2016 כדי להציג את ממצאי הדוח הדו-שנתי שהארגון מקדיש לישראל. את הדברים המדויקים שהוא אמר לא יכולנו לבדוק, כי הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה חסויים. בהודעות הרשמיות של מזכירות הממשלה (למשל כאן) לא מוזכר שגורייה דיבר על "ביורוקרטיה ומשפטיזציה", אבל בעמ' 29 בדוח משנת 2016 מופיע משפט מסויג יותר: "האינדיקטורים של ישראל באשר להגבלות על המסחר ורגולציה על שוק המוצרים הם המחמירים ביותר ב-OECD".

"דירוג האשראי שלנו גבוה מאוד ונשאר ללא שום שינוי, עם תחזית טובה של סוכנויות דירוג האשראי"

דירוג האשראי של ישראל בשלוש חברות הדירוג המובילות מכובד: +A אצל פיץ'; A1 אצל מודי'ס; -AA אצל S&P. עם זאת הוא עדיין נמוך בדרגה או שתיים מהציונים של מדינות מערביות מבוססות כמו קנדה, נורבגיה, אוסטרליה וגרמניה. אף חברת דירוג לא הורידה את הדירוג של ישראל בתקופת הקורונה. אשר לתחזית האשראי, נתניהו נוטה לשכוח שמודי'ס החליטה ב-25 באפריל להוריד את התחזית שלנו מחיובי לנייטרלי. בניגוד שלו בנושא, נתניהו נמנע בראיון הזה מטענות חסרות בסיס על ירידת הדירוג של מדינות מערביות אחרות בזמן המגפה.

"בעשור הזה כמעט הכפלנו את תקציב הבריאות. האוכלוסייה לא גדלה פי שניים, היא גדלה בשליש"

כפי שהראינו בבדיקה קודמת, תקציב הבריאות של ממשלת ישראל עלה בין 2008 ל-2017 פי 2.15. אוכלוסיית ישראל, בפרק זמן דומה, גדלה ב-20% בערך, כלומר בפחות משליש. תקציב הבריאות גדל לא רק ביחס לאוכלוסייה, אלא גם ביחס לתקציב המדינה כולו. במילים אחרות, הנתח של הבריאות בתקציב המדינה עלה. המספרים האלה לא מלמדים בהכרח שהמשאבים שהממשלה מקצה לבריאות מספיקים, או שמערכת הבריאות במצב טוב. אלה שאלות מורכבות יותר שאפשר לבחון בדרכים שונות. בכתבה שפרסמנו בעבר השווינו בין כמה גישות נבדלות לטיפול בשאלה הזאת.