נתב"ג בסגר / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
עתירה דחופה לבג"ץ: לא ניתן למנוע את כניסתם של אזרחים ישראלים לישראל. מניעת הכניסה, נטען בעתירה שהוגשה בשם מספר אזרחים ישראלים על-ידי עורכי הדין נחמה עובדיה ומיכאל דקר, נעשית באופן עקיף באמצעות תקנות המגבילות את הטיסות לישראל ובאופן ישיר באמצעות תקנות האוסרות את כניסת הישראלים למעט "חריגים".
טענת העותרים היא כי התקנות אינן עומדות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכי ההגבלה אינה עומדת במבחני המידתיות. יודגש כי מאות ואף אלפי ישראלים תקועים במדינות שונות כשאין באפשרותם לחזור ארצה. המדינה שהבינה את הסיטואציה אחרי שסגרה את השמיים - אפשרה לבצע טיסות חילוץ להשבת ישראלים, אלא שמספר המושבים בטיסות קטן בהרבה ממספר הישראלים שתקועים בחו"ל ויתרה מכך רבים לא מצליחים לקבל אישור לשוב לביתם. הוועדה קבעה מספר קריטריונים הכוללים נימוק של טיפול רפואי דחוף, סוגיה משפטית, טיפול בבן משפחה קרוב וכד'.
"הפגיעה באזרחים שבגלות דה פקטו היא חמורה מאוד ומתעצמת מדי יום כאשר אלפי ישראלים לא יכולים לשוב לחייהם, למשפחתם, לעבודתם, לאורחות חייהם", טוענת העתירה לפיכך גם לשלילת זכויות אחרות כמו זכותם לחיי משפחה או לחופש העיסוק. העותרים הם ישראלים שנתקעו בחו"ל בסיטואציות שונות. בעתירה נטען כי גם במסגרת חוק הקורונה שמאפשר לממשלה לקבל החלטות קיצוניות לא נלקחו בחשבון שיקולים מידתיים כששערי המדינה נסגרו בפני אזרחים - גם כאלה שקיבלו אישור חריג - וזאת לאור היצע הטסות המוגבל. במקביל חלק מהשוהים במדינות אחרות כבר הפכו לשוהים בלתי חוקיים במדינות בהן הם נמצאים.
לבסוף טוענים העותרים כי החוק אף אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראלים כמדינה יהודית ודמוקרטית "שמאז קום המדינה לא נעלה את שעריה בפני אזרחיה או הזכאים לעלות אליה באופן גורף". זאת ועוד נטען כי אם האיסור להכניס אזרחים אמור להוריד את נתוני התחלואה "לא ברור כיצד בד בבד עם איסור זה הוסף קריטריון המתיר לכאורה כניסת מרבית הנמצאים בחו"ל". לבית המשפט מזכירים כי ממילא יש חובת בידוד במלונית על כל הנכנסים לצד חובת ביצוע בדיקת קורונה. גם נושא האכיפה הבעייתיות למחויבים בבידוד עולה בעתירה "עצם העובדה שנוח יותר לממשלה לשלול את זכות הכניסה מן הנמצאים מחוץ לישראל מאשר לאכוף את הבידוד וההנחיות על הנכנסים לישראל אינה יכולה להוות הצדקה לפגיעה כה חמורה בזכויות היסוד של האזרחים".