"מתחת לרדאר" ובלי לעורר הרבה תשומת-לב, צפויה חברת הלוויינים הקטנה סאטקום - שריד אחרון לקבוצת החברות שהתנהלה תחת קבוצת יורוקום של שאול אלוביץ - לעבור שינוי במבנה המחזיקים בה. זאת, לאחר שבאחרונה החליט משרד התקשורת לאפשר למכור את החזקות יורוקום בסאטקום לכמה גופים מוסדיים ישראליים.
נתח המניות העומד על הפרק כולל כ-41% מהונה של סאטקום, שנמצא כיום בידי יורוקום (המוחזקת בידי מפרקים - עוה"ד פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאון). ב-5% נוספים מהחברה מחזיקים יחד שאול ואחיו יוסי אלוביץ, וחברת הביטוח הפניקס מחזיקה בכ-15% מההון, בעיקר בקופות הגמל. החזקות הציבור בסאטקום עומדות על קרוב ל-40%.
עמי ברלב, יו"ר סאטקום, המלווה את עסקיו של אלוביץ כבר משנת 2008, סבור כי המהלך עשוי לתרום משמעותית לצמיחת עסקיה. לדברי ברלב, "סאטקום עברה בשלוש השנים האחרונות סיפור הישרדות משוגע. ללא בעל שליטה והנהגה, החברה הייתה 'מסומנת' והלקוחות לא היו בטוחים שהם רוצים להמשיך לעבוד איתה, למרות שסוגיית השליטה לא נגעה לעסקיה. אבל שוק הלוויינים עדיין חי ובועט - מעיפים לחלל לוויינים כל הזמן.
"חששנו שהחברה לא תשרוד, משום שהיה לסאטקום בעל שליטה שהסתבך, והיא הייתה חברה הפסדית, אבל כחברת לוויינים, השכלנו להבין ששוק התקשורת הוא מאוד דינמי, ושנדרש לבצע התאמות כדי לנצח. שינינו והרחבנו את סל המוצרים שלנו, והיתרון הגדול שלנו היה טמון ביכולת המהירה לאמץ ולהטמיע טכנולוגיות חדשות".
עוד אומר ברלב לגבי הפעילות, כי "למרות שבעולם הולכים למקום של סיבים אופטיים, שוק הלוויינות יודע לבצע את ההתאמות הנדרשות ולפתח מוצרים מתוחכמים. לוויינות בעיני הוא תחום סקסי ומתפתח, וחלוצים דוגמת אלון מאסק ויצרנית הטילים שלו ספייס איקס, שמובילה לוויינים לחלל, מעודדים את זה. החוכמה בתחום הזה היא לבצע את ההתאמות הנדרשות. בסאטקום התחלנו לפתח טכנולוגיות משל עצמנו, ויש לנו יכולת מהירה לאמץ ולהטמיע טכנולוגיות חדשות".
במבט קדימה, ברלב אומר, כי "יש לקוחות ועסקים שקרסו במשבר הקורונה, שאפשר לרכוש אותם, אבל לכך צריך כסף וצריך לצאת לשוק ההון. לכן, אנחנו צריכים בעל שליטה חזק, או לחלופין פיזור גרעין השליטה ומעבר למודל פעילות דומה לזה של חברת האנרגיה הירוקה אנלייט (שהייתה גם היא בשליטת אלוביץ', א' ל'), שתייצר לחברה הרבה אפשרויות לגיוס הון".
"מביאים גאווה לישראל באפריקה"
סאטקום מערכות עוסקת במתן שירותי תקשורת לוויינית. בחברה מסבירים, כי יכולותיה "מאפשרות לה להביא תקשורת, אינטרנט וסלולר למקומות שונים ברחבי העולם ברמה טכנולוגית גבוהה, לרבות למקומות מרוחקים", וכי פעילותה מתנהלת "בעיקר מול גופים עסקיים, חברות בינלאומיות גדולות, מוסדות מדינה (בישראל), לקוחות מוסדיים" ועוד.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020 הכנסותיה של סאטקום נשחקו ב-2% והתקרבו ל-42 מיליון דולר - עיקרן (קרוב ל-80%) מפעילות באפריקה, והיא הציגה הפסד של כ-1.5 מיליון דולר - דומה לתקופה המקבילה - ובנטרול הפחתות חשבונאיות, עברה לרווח.
למה דווקא אפריקה?
"באפריקה הפעילות הלוויינית חזקה מאוד, כי התשתית הקרקעית שם חלשה, שלא כמו במדינות מפותחות. אפריקה היא גם יבשת גדולה מאוד, לכן צריך שם לוויינים, ואנחנו נמצאים שם כבר הרבה שנים. בעיני אנחנו גם מביאים גאווה לישראל, עם חיבור אוכלוסייה מנותקת ותמיכה בקרוב ל-100 מיליון אזרחים, בתי חולים, מוסדות חינוך ועוד.
מה לגבי הסיכונים בפעילות שם?
"ענייני הגבייה הם לא פשוטים ודורשים מאמצים גדולים, וישנם גם סיכונים תרבותיים של גישה שונה של אנשים, ושיח שונה. סיכונים נוספים קשורים לתנאי השטח, שהם לעיתים מאוד קשים. באופן כללי החיים באפריקה מאוד מעניינים, ואתה יכול פתאום לקבל הודעה מהממשל שנכנסים לתקופת בחירות ומחליטים להשבית את התקשורת במדינה".
איך התמודדתם שם בתקופת הקורונה?
"היינו צריכים להסתגל ולבנות תחנות קרקע מרחוק - עניין לא פשוט. לקחנו צוותים מקומיים והכנו להם ספר מפורט כדי שיצליחו לבנות תחנת לוויין, היינו צריכים להתקין מרחוק מצלמות וללמד אותם מרחוק איך לטפל בתקלות".
"אחרי כמה גיוסים המניה תוכל לצמוח"
בינתיים, מניית סאטקום מתקשה להתרומם, ונסחרת ללא שינויים משמעותיים בערכה בחמש השנים האחרונות, כך שהיא משקפת לחברה שווי נוכחי של כ-60 מיליון שקל בלבד.
בעניין זה אומר ברלב, כי "יש תדמית שלילית לפירוק, כך שאוטומטית העסק נראה תקוע. אבל אני מאמין שאחרי כמה גיוסי הון המניה תוכל לצמוח".
עוד הוא מוסיף בעניין, כי "אני רואה את כל ההנפקות החדשות שיש היום בבורסה, עם כל מיני חברות מו"פ שהעתיד שלהן עוד לא ברור, כשמתחת לעין יש למשקיעים חברה טכנולוגית יציבה, שמפיקה הכנסות ברמה חודשית, רזה ורעבה, שעושה עבודה יפה".
מה השתנה בסאטקום בשנים האחרונות?
"ניהול נכון. סאטקום עבדה בעבר עם חוזים ארוכים מאוד עם חברות לוויין. היינו קונים קיבולות לווייניות גדולות מאוד, ואז מנסים למלא אותן. אבל התנתקו מזה, והפכנו להיות חברת פרויקטים, עם רכישת קיבולות לפי פרויקט. אנחנו רוצים להיות הפרויקטור, ולעבוד עם חברות תקשורת - לספק להן צוות מקומי שייתן שירות, לדבר עם הלקוחות, לתפעל תקלות וגם לרכוש עבורן את הקיבולות. שינוי הגישה הזה מוביל לכך שמכירים בנו כחברת פרויקטים שיכולה לספק ללקוח ראש שקט".
ברלב (42), כאמור, ליווה את עסקיו של אלוביץ' במשך שנים ארוכות והוא שימש בין היתר כדירקטור בחברות השונות בקבוצת בזק. ב-2019, שימש כמנכ"ל בי-קום, בעלת השליטה בבזק, במהלך הסדר החוב שגובש בחברה ומכירתה לקרן סרצ'לייט.
מתגעגע לאלוביץ'?
"בהחלט. מדובר באיש טכנולוגיה ותקשורת בכל רמ"ח איבריו. אדם שפרנס למעלה מ-30 אלף משפחות בישראל למעלה משני עשורים. אף אדם אינו חף מטעויות עסקיות, אך שאול שאני מכיר הוא אדם ישר, מקצוען אמיתי, ואני מאמין במערכת המשפט שתעשה את עבודתה נאמנה, ומה שצריך להתברר, יתברר על-ידי ביהמ"ש".