עופר קוטלר, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי / צילום: סיון פרג'
פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לבאי-כוחן של חברת שיכון ובינוי, החברה-הבת SBI תשתיות והחברה-הנכדה הזרה SBI שווייץ, שתיהן בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי, וכן לבאי-כוחם של נושאי משרה לשעבר בחברות, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך - כל אחד לפי חלקו - אשר נעברו אגב קידום עסקי קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לישראל.
העובדה שהפרקליטות תזמן לשימוע את שיכון ובינוי ואת בכירי החברה לשעבר, נחשפה לראשונה בגלובס בחודש שעבר.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי מיולי 2008 ועד מועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018. על-פי החשד, לאורך תקופה זו - ואף בשנים שקדמו לה - הפעילה שיכון ובינוי מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות בהן פעלה, וזאת לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה. מתן השוחד לווה לכאורה במערך של הלבנת הון ועבירות דיווח ורישום כוזב, הכול באמצעות מנהלים ועובדים לשעבר בקבוצה, ובכללם בכירים.
על-פי החשד, תשלומי השוחד ששילמה קבוצת שיכון ובינוי בתקופה הרלוונטית לעובדי ציבור זרים עמדו על עשרות רבות של מיליוני שקלים מדי שנה והצטברו למאות מיליוני שקלים לאורך התקופה. לפי החשד, תרבות השוחד הצמיחה לקבוצת שיכון ובינוי תועלת כלכלית אדירה בהיקפה.
כאמור, לפי החשד, מתן השוחד והסתרתו לוו ברישומים כוזבים בספרי החברה. בתוך כך, חלק מתשלומי השוחד לכאורה בוצעו במזומן שלא כנגד קבלות, וחלק אחר ניתן כנגד המצאת חשבוניות או קבלות, ולאחר מכן כל הוצאות השוחד הוטמעו לכאורה בהוצאות הלגיטימיות של שיכון ובינוי.
בנוסף, לפי החשד, הדוחות הכספיים השנתיים של שיכון ובינוי כללו ביאור ספציפי שעסק בהוצאות המזומן שהוציאה החברה אשר כנגדן לא ניתנו חשבוניות או קבלות. לפי החשד, החברה ומנהליה ידעו כי חלקן הארי של הוצאות אלו כלל תשלומי שוחד, אך למרות זאת הצהירו כי אין בכך חשיפה מהותית לחברות הקבוצה. על-פי החשד, הצהרות אלה וכן ההצהרות בדבר אפקטיביות הליכי הבקרה בחברה היו הצהרות כוזבות ומטעות.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
שיכון ובינוי ניהלה משא-ומתן להסדר טיעון
בגלובס נחשף לאחרונה כי חברת שיכון ובינוי ניהלה מול הפרקליטות משא-ומתן להסדר טיעון בפרשת השוחד באפריקה. על-פי המידע שהגיע לידי גלובס, סנגורה של חברת שיכון ובינוי, עו"ד פיני רובין, הגיש הצעה להסדר טיעון במסגרתו תודה שיכון ובינוי בעובדות המיוחסות לה, אולם סעיף העבירה המרכזי יוחלף. על-פי הצעתו, שיכון ובינוי לא תורשע בסעיף מתן שוחד לעובד ציבור זר אלא בסעיף קל יותר, זאת בנוסף לעבירות נלוות כגון עבירות דיווח לרשות ניירות ערך. הפרקליטות ככל הנראה סירבה להצעה זו.
מעו"ד רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', נמסר כי "איננו נוהגים להגיב על שיחות שהתקיימו, או שלא התקיימו, עם הפרקליטות ובוודאי שלא על תוכנן". מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "איננו מתייחסים לשיחות עם סנגורים, בין שאלה מתקיימות ובין שלא, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען בפנייה".
השופט גיא אבנון האריך לאחרונה את תפיסת המדינה של רבע מיליארד השקלים מחשבונה של חברת שיכון ובינוי. בהחלטתו כתב אבנון כי הוא בחן בעיון את הדוחות הסודיים המקיפים, כמו גם את חומרי החקירה הגולמיים שעליהם התבססו. "מבלי להיכנס לראיות גופן, אוֹמַר כי המדינה הניחה תשתית ראייתית מבוססת ביותר אשר נשענת על עדויות של גורמים שונים, חלקם בכירים של ממש (לשעבר) בקבוצה, ועל אסופה נרחבת של מסמכים מגוונים. כל אלה מצביעים על כך ש'תרבות' תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות בהן פעלה החברה-הבת, הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש".
אבנון כתב בהחלטתו כי החליט להאריך את התפיסה "לאור עוצמתם הגבוהה מאוד של החשדות; בהתחשב באופי המתוכנן והמתוחכם של המעשים שבוצעו לאורך שנים ארוכות, לא רק כ'תרבות ארגונית' של שוחד, אלא, למרבה הצער, כחלק בלתי נפרד מהעסקים שביצעה הקבוצה במדינות הקרויות 'עולם שלישי'; במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות, כאמור, מראש הפירמידה ממש ועד 'מוסר המעטפה'; ובסיכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך; בבחינה של כל אלה, ומבלי שהתעלמתי מחזקת החפות, אני סבור כי ראוי לאפשר בשלב זה תפיסת רכוש בשווי מלוא עבירות שוחד והלבנת הון".
כזכור, פרשת שיכון ובינוי נחקרה בגלוי מפברואר 2018. זאת, בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה, ובקניה בפרט, על-ידי שיכון ובינוי בשנים 2008-2016. התשלומים הועברו לכאורה כדי לזכות במכרזי תשתיות.
לגרסת המשטרה ורשות ניירות ערך, בקניה לבדה, שבה התמקדה החקירה, הועברו תשלומי שוחד לכאורה של עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות לשיכון ובינוי הנמדדות במאות מיליוני שקלים. סך התפיסות הכלכליות שבוצעו במסגרת החקירה עומדות על סך של כ-420 מיליון שקל.
חקירת הפרשה החלה כסמויה בעקבות פנייה של הבנק העולמי לגורמי האכיפה בישראל. זאת, לאחר בדיקות שערך הבנק בנוגע לפעילות חברות-בנות של שיכון ובינוי באפריקה ובדרום אמריקה. במסגרת הבדיקות עובד החברה שי סקף ועובד נוסף סיפקו למשטרה חומרים המבססים לכאורה את החשדות, ובהם הקלטות, מסמכים ויומנים.
מלבד החברות, הוחלט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע גם נגד עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי מ-2008 עד 2015; רוית ברניב, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2007 עד 2012; משה לחמני, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2012 עד 2019; יהודה אלימלך, מנכ"ל חברות SBI תשתיות ו-SBI שווייץ מ-2003 עד 2011; רוני פלוך, מנכ"ל חברות SBI תשתיות ו-SBI שווייץ מ-2011 עד 2018; וכן נגד עו"ד יחזקאל קטן ורו"ח ראובן לזרוב. עובדים נוספים נגדם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע הם משה הפלינג, בנימין ארביט, אלכסנדר ישיש, דן שחם וכן שי סקף.
התיק נגד בעלת השליטה לשעבר בשיכון ובינוי, שרי אריסון, צפוי להיסגר - כפי שפורסם לראשונה בגלובס.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, בכפוף לשימוע, כל החשודים מכחישים את המיוחס להם ועומדת להם חזקת החפות