דרור בין / צילום: רד תקשורת
רשות החדשנות הודיעה השבוע על מינויו של מנכ"ל ונשיא חברת רד (RAD) דרור בין לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות. בין יחליף בתפקיד המנכ"ל את אהרון אהרון, שסיים את תפקידו סופית בשבוע שעבר. אהרון הודיע על פרישתו כבר באוגוסט אשתקד, ומכרז להחלפתו פורסם באוקטובר. כ-60 מועמדים ניגשו למכרז וועדת האיתור, בראשות יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ד"ר עמי אפלבום, בחרה בבין לתפקיד, והבחירה אושרה על ידי מועצת הרשות.
רשות החדשנות היא גוף סטטוטורי הממונה על קידום החדשנות הטכנולוגית בישראל. הכלי המרכזי שמפעילה הרשות הוא חלוקת מענקים לחברות וסטארט-אפים. ב-2020 קיבלה הרשות מהמדינה תקציב מוגדל של 2.25 מיליארד דולר כדי לסייע לחברות טכנולוגיה ישראליות לשרוד את מה שנראה היה כמו משבר צפוי לענף בעקבות מגפת הקורונה. הרשות השתמשה בתקציב זה לחלק 1,600 מענקים לחברות ומיזמים אשתקד.
אהרון אמור היה לסיים את תפקידו כבר בסוף 2020, אך בעקבות התארכות תהליכי בחירת מחליפו נשאר בתפקיד עד השבוע שעבר. עד לכניסתו הרשמית של בין לתפקיד, שצפויה בקרוב, מכהן צחי שנרך, מנהל מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות, כממלא מקום זמני. מינויו של בין עדיין טעון התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות כמוגדר בחוק, אך מדובר בהליך פורמלי שלא אמור להשפיע על הבחירה.
עזב את עולם ההשקעות אחרי פחות משנה
ההודעה על בחירתו של בין התקבלה בהפתעה בתעשיית ההייטק, בעיקר בגלל קורות החיים והניסיון המצומצם יחסית בכל הנוגע לעולם הסטארט-אפים, תחום מרכזי מאוד בפעילות רשות החדשנות. סטארט-אפים הם המרכיב המוביל כיום בקידום היזמות בישראל וההערכה הבולטת הייתה כי המנכ"ל הבא של הרשות יביא ניסיון רחב כיזם בסטארט-אפים או כמשקיע בהם.
בין אכן מביא איתו ניסיון מקצועי עשיר אך בעיקר בעבודה בחברות טכנולוגיה גדולות יחסית. מאז 2012 בין משמש כמנכ"ל ונשיא רד, המפתחת פתרונות גישה לרשתות תקשורת. החברה שהקימו האחים יהודה וזהר זיסאפל בתחילת שנות ה-80 הוציאה מתוכה בעבר שורה ארוכה של יזמים שהקימו חברות עצמאיות, אך כיום החברה פועלת בתחום הרחוק מהליבה של תעשיית ההייטק הישראלית החדשה, שעברה מעולמות של חומרה לתחומי תוכנה.
לפני רד, כיהן בין כשותף ומשקיע בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס (כיום ויולה ונצ'רס), אך זו הייתה קדנציה קצרה שנמשכה כתשעה חודשים בלבד. בראיון בעבר לגלובס סיפר בין כי עזב את עולם ההשקעות אחרי פחות משנה, כיוון שהגיע למסקנה שחסר לו האדרנלין של ניהול.
עוד קודם עבד בין במשך כמעט עשור בתפקידים בכירים בחברת טכנולוגיה גדולה אחרת - קומברס - עד שנת 2011. בתפקידו האחרון בקומברס הוא שימש כחבר הנהלה וסמנכ"ל המכירות הגלובליות. בראיון אחר לגלובס סיפר בין כי עזב את קומברס לאחר שהתנגד לתוכנית האסטרטגית שקידם הדירקטוריון. בין אמר כי קיבל הצעה להפוך למנכ"ל קומברס אך ויתר על התפקיד כיוון שלא יכול היה ליישם את התוכנית. "הרגשתי שמבחינה אתית לא אוכל לעמוד מול העובדים ולהוביל אותה", הוא סיפר אז.
יצטרך ללמוד לעבוד בלי תקציב
בין התחיל את הקריירה שלו כעתודאי. הוא סיים תואר ראשון כפול בהנדסת מערכות מידע ומחשבים ובתעשייה וניהול מהטכניון, ואחריהם שירת כמהנדס במחלקת התכנון במטה חיל האוויר. לאחר שחרורו הוא פנה לעבודה בחברת הייעוץ שלדור, שם החל כיועץ זוטר וסיים כשותף. דרך העבודה בשלדור הכיר את הנהלת קומברס, אחד הלקוחות של החברה, וכך הצטרף אליה.
לבין יש בהחלט ניסיון ניהולי נרחב, ובתפקידו ברד הוא ניהל כ-600 עובדים, אך הוא יצטרך ללמוד לעומק את עולם הסטארט-אפים הישראלי ואת הקשיים שאיתם מתמודדים מיזמים בתחילת הדרך, אותן החברות שנזקקות לרוב לעזרת רשות החדשנות. בין מגיע במידה רבה עם ניסיון דומה לזה שיש ליו"ר הרשות אפלבום, מי שעמד בראש ועדת הבחירה שלו לתפקיד, שגם הוא הגיע מארגון גדול והיה בכיר בתאגיד הבינלאומי הגדול KLA טנקור. אולם הניסיון שלו שונה מזה של קודמו אהרון, שהגיע מליבת ההייטק הישראלי, שניהל שורת סטארט-אפים לפני שמונה לעמוד בראש מרכז הפיתוח של אפל בישראל.
נושא נוסף שבין יצטרך ללמוד הוא העבודה במגזר הציבורי וההתנהלות בתוך המערכת הממשלתית השונה מהמגזר הפרטי. דוגמה ראשונה למורכבות של המגזר הציבורי הוא יקבל כבר עם כניסתו לתפקיד. בחודש שעבר הודיעה רשות החדשנות כי בשל היעדר תקציב מדינה מאושר ל-2021, הרשות לא קיבלה מסגרת תקציב לשנה זו מהמדינה. כתוצאה מכך הרשות עצרה אישור מענקים חדשים לסטארט-אפים.
נכנס לנעליים גדולות מאוד
בין בכל מקרה נכנס לנעליים גדולות מאוד. אהרון זכה לשבחים רבים בתעשיית ההייטק על כהונתו ובעיקר על תפקוד הרשות בתקופת הקורונה. במהלך תקופה זו יזמה הרשות מסלול מהיר לחלוקת מענקים לסטארט-אפים שנקלעו לקשיי נזילות. אהרון גם הוביל תוכנית גדולה לעידוד הגופים המוסדיים הישראלים לכניסה להשקעה בתעשיית ההייטק. התוכנית ספגה גם לא מעט ביקורת מכיוון שהיא נותנת הגנה מהפסדים לגופים המוסדיים.
בניגוד להערכות המוקדמות, משבר הקורונה לא פגע בצורה משמעותית בתעשיית ההייטק הישראלית. למעשה ההפך אפילו קרה כאשר כסף גדול זרם לתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית, שנחשבת למוקד השקעה מבטיח בתקופה שבה ענפים אחרים כמו נדל"ן נפגעים קשות. אולם בין והרשות יצטרכו לשמור יד על הדופק כדי לוודא שהמשבר הכלכלי לא חודר לתחום ההייטק, מנוע הייצוא הגדול של ישראל.
ב-2019 פרסם בין טור דעה בגלובס ובו הוא התייחס למחסור במהנדסים בתעשיית ההייטק הישראלית. בין המליץ שם לעודד החזרת ישראלים מרילוקיישן כמו גם למשוך מהנדסים מהעולם לבוא לישראל באמצעות מסלול מיוחד, רעיון שהוא ככל הנראה לקח מתפקידו כחבר ועד בארגון תגלית. בנוסף השמיע בין דעה קצת יותר שנויה במחלוקת כשהציע להעניק אשרות עבודה לעד 25 אלף בוגרים מצטיינים לא יהודים מאוניברסיטאות בחו"ל.
בחודש שעבר היה בין אחד המנכ"לים שחתם על קריאה דחופה לראש הממשלה ושר האוצר לנקוט צעדים מיידיים כדי לסיים את מה שהוגדר שם כ"מגפת הדולר". המנכ"לים הזהירו כי לשער הדולר המתדרדר יש השלכות כלכליות חמורות והוא עלול להוביל לפיטורים נרחבים במגזר ההייטק. חברות הייטק מקבלות את הכנסותיהן בדולרים אך משלמות לעובדים בישראל בשקלים ולכן נפגעות מהדולר הנמוך.
דרור בין
בן 54, נשוי ואב לשלושה מתגורר ברמת השרון • שימש מנכ"ל ונשיא רד (RAD) מאז 2012 • כיהן בתפקידים בכירים בהנהלת קומברס • בעל תואר ראשון בהנדסת מערכות ובמחשבים וכן בתעשייה וניהול מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א