השופט אורי שהם, נציב תלונות הציבור על שופטים / צילום: ליאור מזרחי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט אורי שהם, הצדיק תלונה שהוגשה אליו נגד השופטת רקפת סגל-מוהר. הסיפור החל בדצמבר 2020, עת נדון בפני השופטת עניינה של אישה קשישה שהואשמה בעבירה של חניה במקום אסור, ושבעקבות בקשתה להישפט, חלף המועד לתשלום הקנס.
בתארה את הנסיבות שהובילו לביצוע העבירה שיוחסה לה, העלתה הנאשמת, בין השאר, טענות שעניינן בפניותיה אל עו"ד טל אליהו, אשר כיהן באותה עת כסגן ראש עיריית חדרה. לטענתה, סגן ראש העיר הבטיח לעזור לה לבטל את הדוח, אך לא עשה זאת.
השופטת כתבה בהחלטתה כי "בכל הנוגע לנסיבות שהובילו לביצוע העבירה ולאורן, בדעתי להקל עליה (על הנאשמת - א.ג) עד מאוד בגובה הקנס שיוטל עליה, שכן מהרשעתה בעבירה המיוחסת לה לא אוכל להימנע. אין זו הפעם הראשונה שבה עומד בפניי תושב העיר חדרה וטוען כי פנה אל מי מסגני ראש העיר או עוזריו בבקשה לסיוע בעניינים הקשורים לדוחות חניה או לעבירות על חוק התכנון והבניה וכיו"ב.
"האיסור על התערבות נבחרי ציבור בעניינים כגון דא ברור וידוע, וצר לי מאוד בכל פעם שאני נחשפת לסיפור של אדם הנותן אמון במי מאלה המבטיחים לסייע לו, בשעה שהם יודעים כי לא יוכלו לעשות כן, ומעבר לכך הדבר אף אסור עליהם.
"במקרה זה מדובר בסגן ראש העיר, מר טל אליהו, שלדברי הנאשמת אשר הותירה עליי רושם מהימן עד מאוד, הבטיח לה סיוע לקראת הסגר הראשון שהוטל על המדינה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, לא עמד בהבטחתו, ולאחר שקיבלה את הדוח נשוא כתב האישום, חזר ויצר בפניה מצג כאילו יוכל לעזור לה גם בכך".
בעקבות זאת החליטה השופטת לקנוס את הקשישה ב-50 שקל בלבד, והעבירה את פסק דינה לחבר המועצה עו"ד טל אליהו לצורך תגובתו.
חבר המועצה אליהו הגיש תלונה על החלטת השופטת, שלטענתו הכפישה אותו והוציאה את דיבתו ללא בקשת תגובתו וללא שמיעת גרסתו.
הנציב שהם קיבל את תלונתו של אליהו וכתב בהחלטתו כי השופטת קיבלה את דברי הנאשמת כהווייתם ללא שביקשה את תגובת אליהו, ורק לאחר שקבעה קביעות קשות בעניינו, פנתה במסגרת פסק הדין לתגובתו.
"רק לאחר מתן פסק הדין, שבו נמתחה כאמור ביקורת חריפה על המתלונן, נתבקשה תגובתו לטענות שהועלו נגדו. עם מצב דברים זה לא ניתן להשלים".
הנציב שהם הוסיף כי "על-מנת לצמצם את הנזק שנגרם למתלונן, תשקול השופטת אם יש מקום לתקן או להבהיר את הדברים שכתבה בפסק הדין".
עו"ד אליהו כתב בתגובתו לבית המשפט כי הנאשמת אכן פנתה אליו בנוגע לדוח החניה שקיבלה, וכי הוא השיב שיסייע לה, אך טען כי לא הבטיח שידאג לביטול הדוח, ואם היא מצידה טיפחה ציפיות שכך יעשה, אזי אין האשם נעוץ בו.
השופטת כתבה כי "לאחר שנתתי דעתי לטענות עוה"ד אליהו, מבלי שיהא בכך כדי ללמד על קיומה של כוונה כלשהי מצדי להטיל בו דופי בשעתו, ואך בשל העובדה שנמנעתי מדחיית מתן פסק הדין עד לאחר הגשת התייחסותו, אני מחליטה להיעתר לבקשה ומורה על תיקון פסק הדין בדרך של מחיקת השורות 22-25 בעמ' 3 לפרוטוקול".