גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם 45% נכשלים בבחינות הלשכה, המתמחים עולים (שוב) להתקפה

שיעור הנכשלים בשתי בחינות ההסמכה האחרונות עמד על כ-45%, והוביל את הנבחנים שנכשלו לפתוח במאבק ● גורם המעורה בעבודת ועדת הבחינות, מפנה אצבע מאשימה כלפי הסטודנטים שנכשלו: "הסטודנטים פחות טובים מבעבר" ● הנכשלים: הבחינות נועדו למנוע כניסה לשערי המקצוע

נבחנים במועד חורף 2020 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
נבחנים במועד חורף 2020 / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

מאבק על איכות מקצוע עריכת הדין נמשך. הסטודנטים שנכשלו בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכו באוגוסט (קיץ) ובדצמבר (חורף) 2020, טוענים שהן היו קשות מדי ומכשילות. זאת, כפי שקורה כמעט אחרי כל בחינת הסמכה בשנים האחרונות.

לטענת הנכשלים, מטרת הבחינות למנוע מרבים מהם כניסה לשערי המקצוע. כמו כן, הם טוענים כי בשני המועדים האחרונים שנערכו בזמן הקורונה, לא התחשבה ועדת הבוחנים המנסחת את הבחינות, בקשיים שהערימה המגפה על יכולתם להתכונן לבחינה.

מנגד, ועדת הבוחנים טוענת כי רמת הקושי של שתי בחינות ההסמכה האחרונות אינה גבוהה יותר מבעבר ו"משקפת את הרף המקצועי הנדרש ממי שמבקש להיות עו"ד בישראל". בתגובה לטענות הנכשלים מסרה הוועדה, כי טענות נגד בחינות הלשכה מועלות כדבר שבשגרה לאחר כל בחינה, ללא קשר לאחוזי המעבר.

ועדת הבוחנים מורכבת משופטים ונציגי הסקטור הפרטי והציבורי, ובראשה יושב שופט בית המשפט המחוזי בדימוס משה יועד הכהן. גורם המעורה בעבודת הוועדה אמר לגלובס כי "הטענה שבחינות ההסמכה יותר קשות לא נכונה. יש אנשים שלא ראויים לעבור את הבחינה, יש נבחנים שניגשים פעם אחר פעם ונכשלים. הדור הולך ופוחת, והסטודנטים היום פחות טובים מבעבר".

במועד דצמבר 2020 עמד אחוז הנכשלים על 47%, ואילו במועד אוגוסט 2020 עמד שיעור הנכשלים על 66%. לאחר שהוגשו השגות לגבי מועד אוגוסט 2020, נפסלו שמונה שאלות שהובילו למעבר 600 נבחנים נוספים, ושיעור הנכשלים ירד ל-45%.

 

פנייה לגנץ

המתמחים שנכשלו תומכים את טענתם בחוות דעת של עורכי הדין מנשה כהן וחיים שטנגר אודות כשלים בניסוח הבחינות. הם הגישו לוועדה הבוחנת השגות, ואלו יוכרעו בשבוע הבא. בינתיים מפעילים הנכשלים לחץ באמצעות הפגנות מול לשכת עוה"ד ומול ביתו של ראש הלשכה אבי חימי. בנוסף, הם פועלים להביא את ממלא מקום שר המשפטים, בני גנץ, להעביר הצעת חוק ממשלתית להעלאת הציונים.

על מנת לשכנע את גנץ לקדם את החוק, פנו ראשי מועצות במכתבים ליו"ר כחול לבן כדי להביע את תמיכתם במאבק המתמחים. כך, ראש עירייית עכו, שמעון לנקרי, כתב כי "משפחות רבות בגליל המערבי משוועות לפרנסה והן על סף קריסה. זהו צו השעה להושיט להן יד". גם ראש מועצה מקומית סאג'ור ויו"ר פורום ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, ג'אבר חמוד, ציין בפנייתו כי "מאות משפחות מהעדה הדרוזית והצ'רקסית משוועת לפרנסה ועל סף קריסה".

מוועדת הבוחנים נמסר ביחס ליוזמת הצעת החוק, כי הסמכות לתת פקטור לנבחנים נמצאת בידי הוועדה בלבד וכי "כל מהלך אחר (העברת החוק, נ' ש') יש בו משום התערבות ופגיעה בוועדה ובעצמאותה". בוועדה מדגישים כי מהלך של העלאת ציוני הנבחנים לא הוצע עד היום לגבי כל רשות בוחנת אחרת על פי דין האחראית על רישוי מקצועי.

קשיי הקורונה

חלק מטענות הנכשלים לגבי רמת הקושי של הבחינות האחרונות מתייחסות, כאמור, לאי התחשבות ועדת הבוחנים במגבלות שהוטלו בשל התפרצות מגפת הקורונה. לטענת הנכשלים, הסגרים שהוטלו על הציבור בשל המגפה פגעו ביכולתם להתכונן לבחינה כנדרש. לגישתם, הנבחנים נאלצו להתמודד עם צירוף נסיבות שלא התקיימו בבחינות הסמכה קודמות. כך, לדבריהם, הספריות למשפטים נסגרו ולא היו מקומות ציבוריים שבהם יכלו ללמוד, ומתמחים שהם בעלי משפחות התקשו למצוא מקום שקט ללמוד.
לדברי נציגות הנכשלים, "לשכת עוה"ד חייבת להבין שאנחנו האנשים שלה, השקענו חמש שנים מחיינו בכדי להגיע לרגע שבו נוכל להיות חלק ממנה. אנחנו לא מבקשים רחמים מאף אחד, אלא מצפים מהלשכה שתגלה אכפתיות ותפעיל שיקול דעת בהתייחסות להשגות שלנו.

"תקופת הקורונה קשה לכולם ופגעה קשות במרבית האזרחים. לא ייתכן שכל מדינות העולם מוצאות לנכון להיטיב עם הנבחנים בתחומיהן, ורק מדינת ישראל אינה מגלה אכפתיות".

הנכשלים טוענים גם כי הצניחה באחוזי המעבר בשל רמת הקושי של הבחינות האחרונות אינה באה לידי ביטוי רק במוסד אקדמי מסוים, כפי שטוענת הלשכה, אלא היא חוצה שורות ופוגע בבוגרים של כל המוסדות האקדמיים.

אולם בחינת הנתונים מראה כי בשנים האחרונות אין שינויים מהותיים בשיעור הנכשלים הכללי. בנוסף, שיעורי המעבר נמוכים משמעותית בקרב המכללות ביחס לאוניברסיטאות, וכך היה בכל השנים האחרונות. מנתוני הבחינה מקיץ 2020 עולה כי מתוך 433 בוגרי אוניברסיטאות שניגשו לבחינה - 72% מהם עברו; ואילו מתוך 2,457 בוגרי מכללות עברו את הבחינה 28% בלבד. בבחינה האחרונה מחורף 2020 - 92% (316) מבוגרי האוניברסיטאות עברו את הבחינה, לעומת 49% (915) מבוגרי המכללות. בנוסף, מספר המתמחים הנבחנים יותר מפעם אחת עולה בשנים האחרונות, ובאוכלוסייה זו אחוזי המעבר נמוכים.

פערים בין המוסדות

מחקר שנערך בשנת 2019 בדק את השאלה - אם שיעורי הנכשלים הגבוהים יחסית נובע מסיבות הקשורות לדרגת הקושי של הבחינה או משינוי בהרכב הנבחנים. עורכי המחקר - ד"ר חנן גולדשמיט מהמרכז לטכנולוגיה חינוכית שכיהן בעבר כיועץ הפסיכומטרי של הוועדה הבוחנת בעבר, פרופ' אייל גמליאל מהמרכז האקדמי רופין, ופרופ' גילי גולדצוויג ממכללת תל אביב יפו - בדקו את נתוני מעבר הבחינה של 10 מוסדות אקדמיים במהלך 13 שנים - 2005-2018.

מסקנת המחקר היא שהסיבה העיקרית לעלייה בשיעורי הנכשלים בבחינות ההסמכה של הלשכה לא טמונה בעלייה בדרגת הקושי של הבחינה, אלא בירידה ברמת מוכנותם של הנבחנים בה. עוד עלה מהמחקר כי הרפורמה במבנה הבחינה בסתיו 2017 הובילה לשינוי מזערי בשיעורי המעבר במוסדות השונים. לפי המחקר, מרבית הירידה בשיעורי העוברים ניתנת לייחוס לירידה ברמת המוכנות של הנבחנים.

המחקר בדק אם הייתה ירידה בשיעור העוברים בקרב בוגרי כל המוסדות, ונמצא דפוס שונה בקרב בוגרי שלוש קבוצות של מוסדות: בוגרי שלוש אוניברסיטאות (העברית, ת"א ובר אילן) משקפים יציבות בשיעורי המעבר; בוגרי שלושה מוסדות אחרים (אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי והמכללה למנהל) משקפים ירידה קלה בשיעורי המעבר; ואילו בוגרי ארבעה מוסדות נוספים (המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הקריה הרקדמית אונו, מכללת נתניהו שערי משפט), ששיעורם היחסי בקרב הנבחנים עלה מאוד בשנים האחרונות, משקפים ירידה משמעותית מאוד.

"ועדה עצמאית"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "הוועדה הבוחנת, שבה חברים שלושה שופטים בדימוס, שני נציגים מהשירות הציבורי, אנשי אקדמיה ועורכי דין מהשורה הראשונה, ואשר מונתה על ידי שר המשפטים הקודם ובאישורה של נשיאת בית המשפט העליון, הינה ועדה עצמאית ובלתי תלויה".

עוד הוסיפו בלשכה כי "אין לה כל שיח מקצועי או שליטה על תוכן בחינות ההסמכה, והיא אינה לוקחת חלק בחיבור הבחינות. הלשכה תמשיך לפעול לטובת ציבור המתמחים, כפי שעשתה עד היום, ותעניק להם את מירב התנאים הנדרשים להצלחתם".

עוד כתבות

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

הפקולטה לניהול. אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני / צילום: Shutterstock

לדבר לעצמכם, לעשות במקום לנוח ולהתמקד בכאן ועכשיו: אלה העקרונות שיעזרו לכם להיות חסינים במשבר קיצוני

בחצי השנה האחרונה אנו חווים ימים מורכבים וזקוקים יותר מתמיד לכלים שיסייעו לנו לפתח חוסן אישי, חברתי, קהילתי וארגוני ● כך תעשו את זה נכון

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

מהפך: יצוא המכוניות מסין לישראל התרסק ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של 2024, יצוא הרכבים החשמליים הסיניים לישראל התכווץ ב-51%, כך לפי נתונים שפרסם המכס בסין. אלו הסיבות לכך ● קבוצת ב.מ.וו חשפה חשמלית חדשה של המותג "מיני", XPENG מתחילה לייצא קרוס־אובר חשמלי חדש ו־DAYUN משיקה סדאן גדולה ומפוארת - וכל אלו יגיעו לישראל עוד השנה ● השבוע בענף הרכב

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"