בנק אגוד / צילום: שי אפשטיין
בסיומו של מאבק משפטי שהתנהל בביהמ"ש המחוזי ובביהמ"ש העליון - גלובס חושף פרטים מהדיונים וההחלטות של בנק אגוד בנוגע למתן אשראי לאיש העסקים פושט הרגל, אליעזר פישמן.
ב-19 בינואר 2021 קיבל ביהמ"ש העליון את עמדת גלובס והח"מ ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א לאפשר לגלובס לפרסם פרטים מהחלטות בנק אגוד במתן אשראי לפישמן לאורך השנים. מדובר במסמכים, סיכומים, ודוחות שונים שהוגשו לביהמ"ש במסגרת תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד על-ידי שלמה גלובינסקי בשל אשראי מופרז שלפי הנטען נתן הבנק לפישמן.
בתי המשפט נתנו לבנק שהות להעביר את החומרים לגלובס וכעת אנחנו מתחילים בחשיפתם. אחד הפרטים המעניינים והחשובים שניתן לפרסם כעת הוא דוח הוועדה הבלתי תלויה שמונתה על ידי דירקטוריון בנק אגוד כדי לבחון את סוגיית מתן האשראי לפישמן לאחר שהפסיד 270 מיליון שקל ללא ביטחונות. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס ד"ר עדי זרנקין, 23 ישיבות התקיימו, נשמעו עדים והתקבלו אלפי מסמכים.
הוועדה דנה בטענת התובע, גלובינסקי, באמצעות עורכי דינו עופר נאור ורנן גרשט כי הליך אישור ההלוואות בסכום חריג וללא ביטחונות מספקים נעשה בניגוד להוראות בנק ישראל וכי פישמן היה "אדם אגרסיבי מאוד מבחינה עסקית הלוקה בסיכונים גדולים מאד, בשוק שכמות המשתנים בו היא אדירה ואין כל שליטה או יכולת בחיזוייהם". טענה מרכזית נוספת הייתה כי האשראי ניתן ל"קוף" שהוצב בפרונט שלא צרך את האשראי.
לפי דוח הוועדה מאפריל 2018, בשנת 2014 החל פישמן לבצע בבנק פעילות בחדר עסקאות מט"ח בפרט מסוג כתיבת אופציות על הלירה התורכית. בכך היה חשוף להפסדים בגין ירידה חדה בשווי הלירה מול מטבעות אחרים. במאי 2006 חלה ירידה וכתוצאה ממנה נגרמו לו הפסדים של ממש ונוצר חוב.
פישמן העמיד ביטחונות וכיסה 150 מיליון שקל מהחוב. למרות שנותר חוב של 120 מיליון שקל בשנת 2007 הבנק שוב אישר לו לבצע עסקאות דומות שגרמו לו להפסדים במשבר 2006. בעת הדיונים על חידוש מסגרת הפעילות פישמן סבל מהפסדים קשים וגילה נכונות להיפרד מהבנק אך הבנק בחר להמשיך ולעבוד עמו. וכך בשנת 2008 נוצר חוב נוסף כשהלירה שוב התדרדרה וכחלק ממשבר עולמי הייתה ירידה נוספת שהביא את פישמן לחוב של 360 מיליון שקל.
בנק אגוד בחר שלא לפעול באופן כפוי למימוש הביטחונות עד לשנת 2017. במהלך השנים 2016-2017 הוכרז פישמן פושט רגל ולאחר מימוש מרבית הביטחונות שהועמדו לבנק עלה כי הבנק לא יוכל לגבות 270 מיליון שקל מהחוב.
"אפקט ההילה עמד לנגד עיניהם ועבר כחוט השני לאורך כל ההתנהלות של פישמן"
בדוח הוועדה צוין כי פישמן נשאל אודות עסקאות בבנקים אחרים אך סירב למסור מידע מדויק. הוועדה קבעה כי לא היתה מניעה להתעקש עם פישמן שימציא מסמכים וכי התמונה המלאה על חובותיו לא עמדה בפני הבנק.
הוועדה כותבת כי: "אפקט ההילה עמד לנגד עיניהם של הגורמים השונים שדנו בעניין ועבר כחוט השני לאורך כל ההתנהלות של פישמן, הן בשלבי העמדת האשראי, הן בשלבי חידוש האשראי, והן בשלבי הטיפול בחוק".
בדוח נחשפות, בין היתר, אמירות מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון משנת 2006 שבה נדון מתן האשראי לפישמן. בין היתר, אמור חברי הדירקטוריון כי: "ייתכן שאילו לא היה מדובר במר פישמן לא היינו מגיעים למצב כזה", "נפלנו פה ולא היינו אמורים להגיע למצב כזה", "היינו יכולים לסגור את הפוזיציה קודם ומתוך דעה צלולה בחרנו לנהוג אחרת".
נושא משרה בכיר שהופיע בפני הוועדה ונשאל לעמדתו בעניין הטיפול של הבנק בפישמן וברצותו להביע את מידת האמון שהבנק רכש לפישמן, אמר: "פישמן הוא פישמן הוא פישמן".
לצד זאת אחד הדירקטורים העיד כי הבנק פעל מתוך מודעות לסיכון וכי תקלות ואירועי כשל כמו במקרה של פישמן יקרו גם בעתיד.
"חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון מקבל משנה תוקף כשמדובר בחקירה אודות חברות ציבוריות"
בסופו של דבר הוועדה הגיעה למסקנה כי בדירקטוריון התקיימו דיונים ונשמעו דעות סותרות שחשבו שהבנק היה צריך לנהוג אחרת אך סברה כי הופעל שיקול דעת עסקי המגן על נושאי משרה.
כאמור, המסמכים שאותם אנחנו מפרסמים היום הגיעו לידי גלובס לאחר שבית המשפט העליון קיבל את עמדת גלובס והח"מ ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד על החלטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לאפשר לגלובס לפרסם פרטים מהחלטות בנק אגוד במתן אשראי לפישמן לאורך השנים.
השופט פרופ' עופר גרוסקופף פסק כי: "עניינה של בקשת אישור התביעה הנגזרת בה עסקינן בנושא שיש לו חשיבות לא רק לכלל בעלי מניות הבנק, אלא גם לכלל לקוחות הבנק ולציבור בכללותו. וכבר צוין כי 'חשיבותו של עיקרון פומביות הדיון מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בחקירה אודות חברות ציבוריות, בהן משקיעים בעלי מניות את כספיהם'".
במצב דברים זה, סבר השופט גרוסקופף כי גילוי הפרטים "אך יגביר את אמון הציבור בגופים העושים בכספו וברכושו", וזאת נוכח היקפי האשראי בהם עסקינן, אשר משליכים על כלל הציבור, ולמצער כלל ציבור לקוחות הבנק (וכבר ידענו מקרים בהם הקופה הציבורית נדרשה לחלץ בנק שנקלע למשבר בשל התנהלות לא אחראית מצד הנהלתו.
יצוין כי בנק אגוד טוען שהחלטות הבנק בקשר עם עניין האשראי של אליעזר פישמן התקבלו באופן מיודע, לאחר תהליך מסודר. "ההחלטות שהתקבלו על ידי דירקטוריון הבנק התקבלו באופן מיודע: התקיימו עשרות דיונים מעמיקים בדירקטוריון בעניין פישמן שבמהלכם ניתן לחברי הדירקטוריון חופש ביטוי מוחלט; נשקלו היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל אחת מההחלטות", נאמר במסמכים שהגיש הבנק בתגובה לתביעה הנגזרת.
בנק אגוד מיוצג על-ידי עורכי הדין ישראל לשם, דרור קדם, חן לוי וגל יוגב. גלובינסקי מיוצג על ידי עוה"ד אופיר נאור ורנן גרשט שתמכו בבקשת גלובס (רע"א 6624/20).
*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בעיתון "גלובס".