ועדת האכיפה המינהלית קבעה כי אריאל וילנסקי, מנכ"ל חברת דורי לשעבר, סמנכ"ל הביצוע וסמנכ"ל הכספים לשעבר אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות בשנים 2012-2014. הוועדה הטילה עליהם עיצומים כספיים בסכום כולל של 725 אלף שקל והגבלות על כהונתם כנושאי משרה. השלושה ניהלו את ההליך המינהלי ללא עריכת הסדר.
ועדת האכיפה המינהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה, עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר, קבעו כי התיק הוא מהחמורים בתיקי הדיווח שהובאו בפניה - הן מבחינת היקף הפרטים המטעים מבחינה כספית והן מבחינת משך תקופת ההפרה שהתפרסה על פני שישה רבעונים עוקבים.
הוועדה הטילה על וילנסקי עיצום כספי בסכום של 400 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה למשך שלוש שנים. על סמנכ"ל הביצוע לשעבר של החברה, דורון מילר, הוטל עיצום כספי בהיקף של 250 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה למשך שנתיים. על סמנכ"ל הכספים לשעבר, איתמר אלדר, הוטל עיצום בסכום של 75 אלף שקל ומניעת כהונת נושא משרה על-תנאי. וילנסקי ומילר ביצעו שש הפרות דווח של הכללת פרט מטעה, ואלדר ביצע שתי הפרות דווח של הכללת פרט מטעה.
ההחלטה מתפרסמת היום (ד') בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה, והיא מסיימת את הליך האכיפה המינהלי בתיק דורי. המעורבים הנוספים בתיק סיימו את עניינם בהסדרי אכיפה בעבר. על החברה הוטל עיצום כספי בסך 1.5 מיליון שקל.
הוועדה קבע כי בין השנים 2012-2014 דורי בנייה הייתה חברה ציבורית, נסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ונחשבה לאחת מחברות הבנייה הגדולות בארץ. החברה עבדה בכ-35 פרויקטים בהיקף של למעלה מ-40 מיליון שקל כל אחד. בשנים שחלפו לאחר התקופה הרלוונטית הועברה השליטה בחברה מקבוצת גזית גלוב לקבוצת לוזון, וכיום דורי היא חברה פרטית ואינה תאגיד מדווח. ביולי 2019 מונו לה נאמנים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וניתן נגדה צו הקפאת הליכים זמנית.
בתחילת 2013 נקלעה דורי לקשיים תזרימיים, שגררו דחיית תשלומים לספקים ולקבלני משנה. כתוצאה מכך נגרמו עיכובים בפרויקטים רבים וייקור עלויות. כתוצאה מהקשיים התזרימיים ובהנחיית וילנסקי למילר ולמנהל הבקרה התקציבית שהיו כפופים לו, הכלילו השלושה בדוחות הבקרה התקציבית של החברה פרטים מטעים, אשר גרמו להצגה בלתי נכונה של רווחיות הפרויקטים ולהכללתם בדוחות הכספיים עצמם.
עוד קבעה הוועדה כי הפרטים המטעים בדוחות הכספיים נבעו משימוש פסול בשלוש פרקטיקות: קביעת יעדי חיסכון לא ראליים אשר הופחתו מעלויות הפרויקטים בטרם הושגו; הכרה מוקדמת בהכנסות מ"חריגים" שבוצעו בטרם ההכנסות בגינן אושרו על-ידי המזמין, ללא בסיס המאפשר לאמוד באופן מהימן את שיעור ההכנסות הצפויות מחריגים אלה; והוצאת פרויקטים מהליך הבקרה התקציבית ומדוחות הבקרה התקציבית, לאחר שהוחלט שהגיעו להשלמת 90% (ולעיתים בפועל אף קודם לכך), דבר שהביא לכך שהוצאות שונות לגבי פרויקטים אלה לא נלקחו בחשבון עד להשלמת הפרויקט בפועל.
פעולות אלה גרמו לכך שהוכללו פרטים מטעים אשר גרמו להצגה לא נכונה של רווחיות הפרויקטים. רק במהלך ביצוע הסקירה לרבעון השני לשנת 2014 התגלו מלוא הטעויות, ונושא זה דווח לציבור המשקיעים ולרשות ניירות ערך. הדוחות הכספיים כללו פרטים מטעים אשר חייבו הצגה מחדש בדוחותיה הכספיים של החברה בגין טעויות בסכום של 441 מיליון שקל. מתוך סכום זה, סכום של 313 מיליון שקל מיוחס להפרות נושא ההסדר. כתוצאה מהתיקונים שבדיווחים, נמחקה יתרת העודפים של החברה, ונוצר לחברה גירעון בהון העצמי.
הדוחות עברו ממצב של הון עצמי חיובי של 241 מיליון שקל למצב של הון עצמי גירעוני בסך 220 מיליון שקל. הרווח הנקי של 9 מיליון שקל בדוח השנתי לשנת 2013 התברר כהפסד בגובה 128 מיליון שקל, והדבר אף החמיר בדוחות הבאים. מדובר בהשפעה מהותית ביותר ובריסטייטמנט של מאות מיליוני שקלים ובהיקף כספי עצום על פני שש תקופות דיווח.
עוד נקבע בוועדה כי וילנסקי ומילר נקטו טקטיקות פסולות, במסגרתן נקבעו שרירותית סכומים ומספרים בדוחות הכספיים של דורי, במטרה לשמור על הרווחיות בין דול כספי אחד למשנהו. הראיות התבססו על עדותה של עובדת מחלקת הבקרה התקציבית בחברת דורי.
הבירור המינהלי נערך על-ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך. התיק המינהלי נוהל על-ידי ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מינהלית ברשות ניירות ערך.
עו״ד יואב נרי, המייצג את מנכ״ל חברת דורי לשעבר אריאל וילנסקי, מסר בתגובה: "מרשנו סבור כי ההחלטה שגויה ופגומה מיסודה, ובכוונתו להגיש בימים הקרובים עתירה מינהלית לביטולה".
עורכות הדין שרון קלינמן והילה פרנקו, המייצגות את סמנכ"ל הכספים לשעבר איתמר אלדר, מסרו בתגובה: ״מההחלטה עולה כי בחברה התקיימה קנוניה שאלדר לא היה חלק ממנה, ולהפך - ועדת האכיפה המינהלית הכירה במאמציו ובתרומתו לגילוי העיוותים בדוחות ולהתנעת התהליך שהוביל לחשיפת הפרשה. מטעם זה הוועדה מצאה לנכון להטיל על אלדר אמצעי אכיפה פחותים משמעותית, שאף אינם כוללים מניעת כהונה בפועל.
"לטעמנו, הוועדה שגתה בכך שיחסה לאלדר אחריות כלשהי להפרות, ואף שלחה מסר שגוי לנושאי משרה בחברות ציבוריות, לפיו עדיף להתפטר לנוכח בעיות שצפות, ולא לפעול לתיקונן".