גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 600 ג'ודוקות ושוליותיהם פשטו על ישראל בלי להתבודד ולהיבדק?

יו"ר ועדת הקורונה מציירת את טורניר הג'ודו כשער פרוץ למגפות ● היא לא מדייקת ● המשרוקית של גלובס

יפעת שאשא-ביטון / צילום: דוברות הכנסת
יפעת שאשא-ביטון / צילום: דוברות הכנסת

"600 אנשים שנכנסים ללא צורך בבידוד" - מחתה בגלי צה"ל יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא-ביטון, על טורניר הג'ודו הבינלאומי שיתקיים בתל אביב בסוף השבוע. "יש איזשהו הסבר רפואי לכך, כשהאחרים נדרשים - עוד מאוגוסט אני דרשתי - שיהיו בדיקות לכל מי שנכנס למדינת ישראל?" בלי בידוד ובדיקות, היא תהתה, מי לידנו יתקע שהם "לא ייבאו מוטציה, או נגיף, או כל דבר אחר?"

אם זה נכון, זה מדהים ומזעזע. אבל רגע אחד. יום אחרי הראיון עם שאשא-ביטון קראנו בכותרות על חמישה ג'ודוקות שעם הגעתם לטורניר התגלו כנשאי קורונה "גבוליים". משרד הבריאות מסר שהם יישארו בבידוד עד שיקבלו תוצאות שליליות. אפשר לקבל תוצאות בלי להיבדק? אפשר להישאר בלי להיכנס?

נעשה סדר. הגרנד סלאם ג'ודו, אירוע ספורט חשוב שישראל מארחת השנה, יתקיים בין 18 ל-20 בפברואר. ברור שמגבלות הקורונה הרגילות לא מוטלות על המשתתפים בו ככתבן וכלשונן. סתם בני אדם הרי לא יכולים לטוס היום לישראל בלי אישור מיוחד, בגלל סגירת השמיים. אם קיבלו אישור, הם צריכים להציג בדיקת PCR משלושת הימים האחרונים ולהיכנס לבידוד לשבועיים. את הבידוד אפשר לקצר ל-10 ימים אם מציגים שתי בדיקות שליליות, אחת מיום הנחיתה ואחת אחרי תשעה ימים.

אבל כמו באירועי ספורט גדולים אחרים שהתקיימו השנה בעולם, מארגני הגרנד סלאם תפרו תוכנית קפדנית שאמורה למנוע מהספורטאים להפיץ הנגיף. בעיריית תל אביב, שמארחת את התחרות, סיכמו את הדברים בהודעה הבאה: "כל הספורטאים שיגיעו לישראל יעברו בישראל בדיקת קורונה לאחריה יישארו בבידוד בחדרם במלון ורק לאחר אישור יוכלו לצאת מהבידוד. התחרות עצמה תיערך תוך הקפדה רבה של האיגוד העולמי על הפרדה בין 'בועות' ושמירה על בריאות הספורטאים". ממשרד הבריאות מסרו לנו דברים דומים.

בפדרציית הג'ודו הבינלאומית מפרטים יותר: בדיקת קורונה ראשונה תיערך בשלושת הימים שלפני ההמראה. כל המשתתפים אמורים לנחות בישראל לפחות שלושה ימים לפני התחרות, ואז להיבדק שוב, לפחות 48 שעות מהבדיקה הקודמת. אחר כך הם חייבים להיכנס לבידוד במלון, ולא לצאת ממנו לפני שקיבלו תוצאה שלילית. אם התוצאה חיובית - הם ימשיכו להסתגר בחדר במשך שבועיים, כאחד האדם. ספורטאים שיפרו את הכללים מסתכנים בהשעיה ובעונשים.

התחרות עצמה תיערך בתנאי "בועה" לפי מתכונת שהפדרציה לג'ודו מקיימת בכל האירועים הבינלאומיים. לספורטאים מותר לנוע בין המלונות למתקני האימונים והתחרויות רק באמצעות תחבורה רשמית שהוקצתה להם. אסור להם להתערבב עם האוכלוסייה המקומית. במטען שהביאו הם צריכים לטפל בעצמם, כדי לצמצם את המגע עם נהגים או עובדי מלון מקומיים.

שאלנו את שאשא-ביטון אם יש לה מקורות אחרים. היא הפנתה אותנו לדיווחים בתקשורת, בפרט במהדורה המרכזית של חדשות 12. במהדורה אכן שודרה כתבה שבה הופיע ציטוט של אריה דרעי, שתהה איך ייתכן ש"ספורטאים מגיעים לכאן מכל העולם בלי בידוד". אבל ממונה הקורונה פרופ' נחמן אש השיב לו כי "הספורטאים נבדקים ונשארים בחדר, מתחרים וחוזרים למלון". בכתבה גם נאמר שהמתחרים לא ייצאו מה"בועות" שלהם.

הקריאה בעיתונים השונים באמת הייתה מבלבלת. ב"כלכליסט" הדגישו את הבדיקות, הבידוד במלון והבועות. ב-ynet בחרו לספר בכותרת שהספורטאים "לא יידרשו לבידוד ארוך". ב"ידיעות אחרונות" הכריזו בפשטות: "טורניר בלי בידוד". שלוש המערכות, אגב, פועלות מאותה קומה בבניין של קבוצת ידיעות.

בשורה התחתונה: דברי שאשא-ביטון מטעים. אף שמשתתפי הגרנד סלאם בג'ודו לא ישהו שבועיים בבידוד, הם כפופים לשורת מגבלות: בדיקות קורונה לפני ואחרי הנחיתה, בידוד עד התחרות, וחיים ב"בועות" בלי מגע חופשי עם ישראלים.

 

תחקיר: אוריה בר-מאיר

עוד כתבות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

יצחק קרויזר, עוצמה יהודית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם שיעורי הגיוס באוכלוסייה הכללית נמצאים במגמת ירידה?

האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים ● המשרוקית של גלובס

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

בנק דיסקונט ובנק לאומי

הריבית במשק נשארת גבוהה, המינוס לא השתנה, והבנקים מקזזים הטבות

בנק לאומי הודיע כי הוא מעלה את הריבית המקסימלית לחשבונות שנמצאים במשיכת יתר ● דיסקונט הודיע לפני כמה שבועות על ביטול ההטבה על אוברדאפט עד 2,000 שקל

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

סודות מתוך ועדת ההשקעות: כך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

בניין הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, Fabio Nodari

מגמה חיובית באסיה; ההנג סנג מטפס בכ-1%

הניקיי עולה ב-0.3% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה חיובית ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה