מדד שארפ הוא מדד לביצועים של תיקי השקעות, קרנות נאמנות וקופות גמל. הוא מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה. המדד פותח ב-1966 על ידי הכלכלן האמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה ויליאם שארפ.
1. מדד שארפ - מה הוא מודד?
מדד שארפ הפך רלוונטי בעקבות מצבים של תנודתיות חריגה בשווקים. תמיד יש תנודתיות בשווקים (מדד התנודתיות נקרא VIX - מדד הפחד), השאלה היא עד כמה. תנודתיות רבה אומנם לא מביאה למפלות ולקריסות, אבל מקשה על המשקיעים. הסיבה לה היא בעיקר תגובות קיצוניות לידיעות חדשותיות על חשבון שמירה על איפוק והמתנה לטווח הארוך. ככל שהתנודתיות בשווקים גבוהה יותר, כך גדל הפער בין תשואת הקרן או המדד לבין תשואות המשקיע, כך שאלו מתקזזות עם דמי הניהול והרווח קטן או לא קיים.
לכאן נכנס מדד שארפ. מדד שארפ בוחן לא רק את התשואה שהשיגו המדד או הקרן, אלא גם את הדרך שהובילה לתשואה. מדד שארפ משמש להשוואה בין נכסים שונים, ובודק את עודף התשואה לכל יחידת סיכון. המדד עוזר להשוות בין התשואה שהושגה לבין הסיכון שנלקח, ומאפשר בכך להשוות בין נכסים שהשיגו תשואה דומה וגם לדעת מה רמת הסיכון.
המדד מסובך יחסית מבחינה מתמטית ומחושב באמצעות החסרת הריבית חסרת הסיכון מתשואת הנכס וחלוקת ההפרש בסטיית התקן של תשואת הנכס, המבטאת למעשה את רמת התנודתיות שלו. כך, אם הנכס תנודתי יותר, ייפגע הציון שהוא יקבל במדד שארפ. ככל שהתשואה גבוהה יותר, כך מדד שארפ יהיה גבוה וטוב יותר. אם שני נכסים באותה רמת סיכון ישיגו תשואה שונה, הנכס בעל התשואה הגבוהה יותר יהיה מדורג גבוה יותר במדד שארפ.
אם מדד שארפ גבוה, המשמעות היא שהתשואה שהושגה ביחס לסיכון שנלקח הייתה גבוהה. כך, בשתי קרנות עם תשואה דומה המשקיע יכול להחליט לפי היחס לסיכון. שארפ נמוך מעיד על תנודתיות גבוהה ויגרום להרבה משקיעים לברוח.
2. חסרונות מדד שארפ
הבעיה במדד שארפ היא בעיקר כשהתשואה שלילית. כך התגלה במשבר 2008. קופות רבות לא השיגו תשואה גבוהה עודפת, וכך המכנה בנוסחה הפך לשלילי.
מקור הטעות הוא שככל שמספר שלילי הוא קטן יותר, כך הוא גבוה יותר במונחים מוחלטים, ולהפך. אולם גובה התוצאה השלילית במדד שארפ יכול לנבוע מסטיית תקן נמוכה במיוחד (מצב חיובי כשלעצמו), או מתשואה שלילית גבוהה. ולכן, כשמדד שארפ גבוה או נמוך במיוחד - אי אפשר לקבוע מהי הסיבה.
עם זאת, בהינתן מדדי הסיכון הקיימים כיום, הרי שמדד שארפ הוא אחד מהמדדים הטובים הקיימים להשוואה בין מוצרי השקעה.
3. מדד טריינור
מדד אחר שמשמש לבחינת ביצועי תיקים, קרנות וקופות הוא מדד טריינור. מדובר על מדד שפותח על ידי ג'ק ל. טריינור, ובדומה למדד שארפ גם הוא בוחן את התשואה העודפת של הקרן ביחס לריבית חסרת סיכון. ההבדל - ההפרש מחולק בבטא של הקרן (הבטא היא מדד סיכון, תנודתיות). הרעיון של המדד הוא שהרכב הקרן עשוי להיות שונה מזה של מדד הייחוס שלה, ולכן יש לבחון את התשואה העודפת ביחס לבטא של הקרן ולא ביחס לסטיית התקן שלה.
ככל שמדד טריינור גבוה יותר, כך מנהל התיק, הקרן, הקופה, טוב יותר.
4. מדד אלפא - התשואה העודפת
מדד אלפא של הכלכלן מייקל ג'נסן מודד את התשואה העודפת אחרי דמי ניהול. המדד למעשה בוחן את יכולתו של מנהל הקרן לייצר למשקיעים תשואה מעבר למה שהיתה אמורה להשיג על פי רמת הסיכון שלה ותשואת השוק. תיק, קרן או קופה שהשיגו אלפא חיובית פירושו כי למרות דמי הניהול, הצליח המנהל להשיג תשואה חיובית מעבר למה שהיה אמור להשיג בהינתן רמת הסיכון.
תכנים נוספים מאתר הון:
קופות גמל - יתרונות שלא קיימים במכשירי החיסכון האחרים
איך בוחרים קרן השתלמות ומי קרן ההשתלמות הטובה בעשר השנים האחרונות?
* המדריך נכתב על ידי מערכת הון, מדריכים פיננסיים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור ניירות ערך ואינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
