גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופציות לעובדים – כל מה שצריך לדעת עליהן

מה הן "אופציות"? ● איזה סוג מניות מקבלים בעת המימוש? ● מהיא תקופת ההבשלה? ● מה כדאי לנצל ולבדוק? ● ממה רצוי להיזהר?

אופציות / א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock
אופציות / א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock

ההטבה של אופציות בחברה שכיחה בחברות הייטק. בשלבים הראשונים של החברה (סטארטאפ) נהוג להעניק לעובדים אופציות שבמידה שהחברה תצליח ותימכר עשויות להיות שוות הרבה כסף. עם זאת, אופציות הן הימור ולפעמים בסופו של דבר ההטבה לא תהיה שווה כלל. בשלבים מתקדמים יותר הנוהג של חלוקת אופציות עדיין קיים, והופך להיות הרבה יותר מובנה ומוגדר - קבלת אופציות עם הכניסה לתפקיד,

התבשרתם בשמחה שאתם מקבלים אופציות? על מנת שתבינו מה זה אומר בדיוק ואם כדאי לכם לממש אותן, יש כמה מושגים שאתם צריכים להכיר. במדריך הבא נציג אותם לפניכם ונסביר לכם את משמעותם.

מהי אופציה?

הענקת אופציות לעובדים היא הטבה כלכלית, והיא חלק ממערך התגמול של החברה לעובדים שלה. אם הציעו לכם אופציות, למעשה נתנו לכם את הזכות לקנות מניות בחברה במחיר מימוש שנקבע מראש. אם הגעתם לעבוד בחברה בשלב מוקדם של הקמתה, אז מחיר האופציה שתקבלו יהיה מאוד נמוך, אבל אז צריך לקחת בחשבון שכאשר בהמשך הדרך יגיעו משקיעים שישקיעו בחברה, אז הערך של האופציות שקיבלתם יקטן משמעותית - זה מה שנקרא דילול.

אופציות ניתנות גם בחברות פרטיות, אך מימושן מתבצע בדרך כלל לאחר שהחברה נרשמה למסחר בבורסה או בעת מכירת החברה.

אילו סוגי מניות ניתנים לעובדים כאופציות?

חברות פרטיות רבות פותחות בפני העובדים את האופציות לרכוש מניות רגילות. עם זאת, פעמים רבות המשקיעים מקבלים עבור השקעתם מניות בכורה, שמקנות זכויות עדיפות בהרבה במקרה של מכירת החברה. כתוצאה מכך, כאשר החברה נמכרת, העובדים המחזיקים באופציות אינם נהנים מפירות ה-"אקזיט", ורווחי הרכישה מגיעים למשקיעים המחזיקים במניות בכורה.

ככל שהאופציות ניתנות לטווח רחוק יותר, גדל הסיכוי שמימושן יהיה כדאי לעובד, מאחר שעולה הסיכוי כי במשך הזמן יעלה מחיר המניה מעל למחיר מימוש האופציה. כך, אם מחיר המניה עומד על 15 דולר, ומחיר המימוש של האופציה הוא 8 דולר, העובד יכול לממש את האופציה, לקבל מניה ולמכור אותה ברווח של 7 דולר (15 דולר מחיר המניה פחות תשלום של מחיר המימוש 8 דולר).

החברות נוהגות להעניק אופציות שמבשילות בהדרגה, במשך ארבע שנים. אם עובד מחליט לעזוב את החברה, נמחקת לו הזכות למימוש אופציות. אולם לפני העזיבה הוא יכול להחליט אם להפוך אותן למניות, בהתאם למצבה של החברה שבה הוא עובד ולמחיר המניה הנוכחי שלה.

למה זה כדאי לחברה?

1. חיסכון בהוצאות - חברות שמציעות אופציות לעובדים חוסכות חלק מההוצאות השוטפות הקבועות במזומן, וממירות אותן באפשרות לדילול חלקם של בעלי המניות בעתיד. דילול זה הוא בלתי נמנע, מכיוון שהחברה מנפיקה מניה חדשה לעובד, אך מקבלת תמורתה סכום נמוך יותר מערכה.

חברות הייטק צעירות נוהגות להעניק לעובדים שלהן אופציות, כדי לחסוך בהוצאות השכר ולדרבן אותם לעבוד קשה. העובדים אמנם יכולים לממש את האופציה למניות, אך יהיה להם קשה למכור אותן לפני הנפקה (שהופכת את המניות לנזילות) או מכירת החברה. מחיר המימוש של האופציה נגזר ממחיר המניה בסבבי גיוס ההון של החברה הפרטית. כך, העובדים הראשונים מקבלים אופציות עם מחיר מימוש נמוך מאוד, שהולך וגדל עם התקדמות החברה.

2. יצירת אינטרס משותף - היתרון במתן אופציות היא לקשור בין האינטרסים של העובדים לאלו של בעלי המניות, שעלולים להיות מנוגדים - מכיוון ששכר גבוה מדי לעובדים עלול לפגוע ברווחיות החברה. עם זאת, חלוקת אופציות נדיבה מדי תבוא לבסוף על חשבון ציבור בעלי המניות, ולכן חלוקת אופציות צריכה להתבצע בפרופורציות המתאימות.

האם זה כדאי לעובדים?

חברות ציבוריות נוהגות לפרט מידע לגבי האופציות שחילקו, בדוחות השנתיים ובתשקיף לפני הנפקה. כך ניתן לבחון מהי כמות האופציות שהבשילו, מה כמות האופציות שלא הבשילו ומה מחירי המימוש הממוצעים. בעלי המניות יכולים להיעזר במידע זה כדי לדעת מהי רמת הדילול שלהם.

לדוגמה, אם קיבלתם אלף אופציות לרכישת מניות במחיר מסוים ובחברה חילקו 10,000 מניות, יש לכם 10% מהבעלות בחברה. אבל ברגע שייכנסו משקיעים יחלקו עוד מניות. אם למשל מספר המניות שחולקו יגדל ל-100 אלף, הנתח שלכם בחברה ירד ל-1% בלבד. הגנה בפני דילול אינה קיימת - אפילו למי שהקים את החברה, מכיוון שאף משקיע לא יסכים לוותר על התמורה להשקעתו.

כאשר עובדים מצטרפים בשלבים מאוחרים יותר, הם מקבלים אופציות לרכישת המניה במחיר השווי שלה באותה עת, מחיר שנקבע לפי מה שהשקיעו בחברה. לפעמים השווי של החברה עשוי לרדת ואז האופציות לא יהיו שוות דבר. אם לדוגמה ניתנה לעובד אופציה לרכוש את המניות ב-10 דולר אך הערך של המניה בשוק יורד ל-5 דולר, לא משתלם לעובד לרכוש את המניות בתום ההעסקה.

מהי "תקופת הבשלה"?

ברוב התוכניות הזכות לממש את האופציה היא לאחר שנה של העסקה, זוהי תקופה שנקראת תקופת ההבשלה (Vesting). בדרך כלל, בהנחה שלא קרה אירוע כמו אקזיט למשל, לעובד אין אינטרס לרכוש את המניות במהלך תקופת ההעסקה, מכיוון שהזכות נשמרת לו כל עוד הוא עובד. במרבית החוזים הזכות לרכוש את המניות נשמרת למשך שלושה חודשים לאחר תום ההעסקה.

כדי שהאופציות יהוו הטבה מאוד משמעותית צריכים להתקיים כמה תנאים: הראשון הוא שהעובד ייכנס בתחילת הדרך של החברה; השני - שהחברה תצליח ותשגשג, והשלישי - שהדילול יהיה נמוך יחסית, כלומר שעל אף שנכנסו משקיעים כמות הכסף שנכנסה לא הייתה גדולה מאוד. שלושת התנאים האלה מתקיימים לעתים רחוקות במיוחד.

כמובן, היו מקרים של עובדים שקיבלו הרבה מאוד כסף בזמן שחברה עשתה אקזיט, אך זהו עניין של מזל. אם עובד מסוים חשוב מאוד לחברה והוא קיבל בתחילת הדרך שיעור מסוים, והגיעו משקיעים, החברה יכולה להעניק לו עוד אופציות במטרה לשמר אותו, והוא יוכל להגיע לאחוזים נכבדים ולהרוויח.

חשוב לזכור, רוב חברות הסטארט אפ לא עושות אקזיטים אסטרונומיים. גם אם קוראים על אקזיט בסכומים מאוד גבוהים צריך לבדוק כמה כסף הושקע לאורך הדרך. כך למשל, אם חברה עושה אקזיט ב-40 מיליון דולר, אבל בדרך הושקעו 50 מיליון דולר - העובד שהיו לו אופציות בחברה ככל הנראה לא ירוויח דבר מהאקזיט הזה.

כמו כן, כאשר החברה נרכשת על ידי חברה בינלאומית, לרוב החברה הקונה לא מעוניינת שיהיו לה עוד בעלי מניות, והיא תעדיף לרכוש את האופציות מהעובדים בחברת הסטארטאפ ולהעניק להם אופציות בחברה שלה. כלומר, החברה החדשה רוכשת את האופציות מהעובדים בחברת הסטאראטאפ ומעניקה להם אופציות בחברה שלה.

מה כדאי לבדוק בחוזה לרכישת אופציות?

בדרך כלל חוזה האופציות לא משאיר הרבה מקום למשא ומתן, מכיוון שהתכנית אחידה לכל העובדים ואיננה אישית. המטרה היא קודם כל שמתן האופציות לא יגביל את החברה - למשל שעובד לא יוכל למנוע רכישה של החברה.

בדרך כלל אפשר לדון בעניין הכלכלי הפרטי, כלומר לראות אם העובד יכול לרכוש אופציות במחיר ערך המניה הנקוב או שהוא חייב לקבל את האופציה במחיר ההשקעה האחרונה. אם העובד הצליח לקבל את האופציה במחיר הערך הנקוב, כשיש כבר ערך למניה, זוהי הטבת מס והעובד צריך לבדוק מה המשמעות של הדבר מבחינת מיסוי.

לדוגמה, אם הערך הנקוב של המניה הוא 0.01 דולר ולחברה אין עדיין ערך שוק, העובד יוכל לרכוש את המניה בערך הזה. לעומת זאת, אם כבר השקיעו ומישהו קנה את מניות החברה, בדרך כלל העובד לא יוכל לרכוש אותן בפחות ממחיר הרכישה, אם הוא כן יוכל לרכוש במחיר נמוך יותר - יש כאן למעשה הטבה שהעובד עשוי להיות חייב עליה במס. כלומר, יכול להיות מצב שהעובד יהיה חייב במס על הטבה 'על הנייר'.

בכל תוכניות האופציות מי שנושא במס הוא העובד. בדרך כלל החברות עושות מאמצים לעשות מסלולי מס הוניים שאפשריים על פי פקודת מס הכנסה, ועל העובד לבדוק מהו מסלול המס הקיים בחברה שלו.

מי בכלל מקבל אופציות?

ובכן, אופציות מקבלים בעיקר עובדים בחברות טכנולוגיה, והערך הגדול של האופציה נוצר כאשר החברות האלו ( אם בכלל) נמכרות או מגייסות בוול סטריט (יוצאות להנפקה ראשונה - IPO ). רוב העובדים בחברות האלו הם אנשי טכנולוגיה - מתכנתים, מהנדסים, כאלו שלמדו זאת בצבא, באוניברסיטה או עשו קורסי הסבה. לצידם יש כמובן את העובדים הנוספים - בכספים, בשיווק ועוד, אם כי עובדי הטכנולוגיה הם הרוב הגדול של המועסקים בחברות האלו.

תכנים נוספים מאתר הון:

איפה האופציות הטובות ביותר בסטארט-אפים?

הקצאת אופציות - איך זה נרשם בדוחות? למה המנכ"לים מעדיפים אופציות על שכר?

מהי הנפקה פרטית ומהי הנפקה ציבורית?

* המדריך נכתב על ידי מערכת הון, מדריכים פיננסיים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור ניירות ערך ואינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה