שוטרים / צילום: וואלה חדשות
הודעת דוברות קצרה ותמימה למראה ששיגרה משטרת ישראל לאחרונה, שופכת אור בוהק ומסנוור בדבר הנרטיב השלילי שיש מי שמבקשים להטמיע בציבוריות הישראלית בנוגע לתושבי יהודה ושומרון בכלל ו"נוער הגבעות" בפרט. התנהלות זו היא חלק מתופעה שלצערנו ננקטת על-ידי חלק מגורמי אכיפת החוק - "אלימות מילולית משטרתית".
על שימוש לא סביר בכוח ופיזי ואלימות משטרתית הושחתו מילים רבות, אולם הדעת לא ניתנת מספיק על האלימות המילולית שמופעלת על-ידי כוחות אכיפת החוק. הנה קמה לנו "יחידות אכיפה" אשר נושאת שם תמים למדי, "יחידות דוברות", אשר אנשיה מצוידים בעטים ובמקלדות תחת אלות ואקדחים. אנו מוצאים את אנשיה שוב ושוב עושים שימוש לרעה בכוח המשרה ומפעילים אלימות מילולית לא מוצדקת.
אין להקל ראש בתופעה זו. דקירת העט לא חמורה פחות מחבטת האלה, ובמיוחד שמשיכת העט הלא מוצדקת - סוללת את הדרך לחבטת האלה האסורה.
כאמור, לאחרונה שלחה דוברות המשטרה (מג"ב) הודעה בתפוצה רחבה שעד מהרה מצאה את דרכה מככבת בכותרות של אמצעי התקשורת השונים, ללא כל בדיקת עובדות בסיסית.
לפי ההודעה, לוחמי משמר הגבול נאלצו לעשות שימוש ב"אמצעים לפיזור הפגנות" כדי לעצור מספר תושבים יהודיים שיידו אבנים; במהלך האירוע נרגמה ניידת המשטרה באבנים, ואף נעצר צעיר תושב גבעת רונן שיידה אבנים, "דחף חייל צה"ל" ו"נשא על גופו אקדח".
על פניו, מדובר באירוע חמור שיש לטפל בו במלוא החומרה. אלא שבהודעה, התמימה למראה, נשכחו משום מה מספר פרטים מהותיים ביותר: לא צוין בהודעה כי האקדח שנשא על גופו הצעיר שנעצר מוחזק על-ידו ברישיון, וכי האקדח לא נשלף בשום שלב של האירוע, והוא ניטל ממנו עם עיכובו. עוד שכחו לציין כי לפי גרסת צה"ל, זריקות האבנים היו הדדיות; וכי לפי מספר תושבים שנכחו במקום, זריקת האבנים החלה מצדם של ערבים ששהו במקום. התושב שנעצר כבר יכול להניח את הסיפור ההזוי הזה מאחוריו, שכן כצפוי הוא שוחרר כעבור מספר שעות ללא כל תנאי. על כך לא יצאה כל הודעת דוברות.
אבל הסיפור המרכזי והמהותי ביותר שטומנת בחובה אותה הודעת דוברות מסולפת, הוא זה שצריך להדאיג כל אזרח שומר חוק במדינת ישראל: היא קיומה של אלימות מילולית משטרתית. על אלימות כזו יספרו לכם מפגינים, מתנחלים, ערבים, חרדים, יוצאי העדה האתיופית וקבוצות אידאולוגיות נוספות.
אותה אלימות מילולית, המשתלחת כעת במתנחלים, קיבלה ביטוי מדאיג גם באירוע נוסף שאירע לאחרונה, אירוע ה"תקיפה" של מפקד סיירת גולני במהלך הפגנה ליד קדומים על מות אהוביה סנדק שנהרג בתום מרדף משטרתי אחריו. הידיעה על התקיפה, אותה מיהרו כמובן לגנות שר הביטחון והרמטכ"ל, דווחה במרבית כלי התקשורת ללא כל התייחסות למספר עובדות בסיסיות: כך למשל, לא דווח כי החשוד בתקיפה טען כי הוא פעל לאחר שהבחין כי חייל תופס בחוזקה נערות צעירות שהתיישבו על המדרכה ולא הפריעו לסדר הציבורי. לא דווח כי אותו חשוד בתקיפה, שהוא עורך דין מבוגר, שוחרר לאחר מספר דקות ללא כל תנאים מגבילים.
נוכח התנהלות זו, אי-אפשר שלא להיזכר בדברים שהשמיעה דוברת המשטרה לשעבר, מירב לפידות, בעת פינוי עמונה, כאשר האשימה את המתיישבים בכך שנערכו מראש לפגוע בכוחות הביטחון.
נראה כי אנשי יחידות הדוברות של גורמי אכיפת החוק אינם מודעים מספיק למשמעות הכוח הטמון במילים, והם אינם מפעילים כוח זה בזהירות המתחייבת. אולי תמים אנוכי, שמא אנשי אכיפת החוק ביחידות הדוברות עושים שימוש לרעה בכוח המשרה ומפעילים אלימות מילולית מכוונת על-מנת להשיג מטרות כאלה ואחרות. ייתכן כי המטרות כשלעצמן ראויות, אבל הדרך איננה ראויה. לא כל האמצעים כשרים.
יש גם לתת את הדעת על כך שהפצת עובדות מסולפות ודעה שלילית שקרית על-ידי יחידת הדוברות מובילה גם לאלימות משטרתית פיזית.
כל שנותר לנו לקוות הוא כי הגורמים הרלוונטיים יתעשתו, יבינו כי "מילים הורגות" וישכילו לעשות שימוש בכוח שניתן להם בהדרך הראויה.
הכותב הוא שותף במשרד ארבוס קדם צור ותושב אלון מורה