בן אופק / צילום: תמר מצפי
נגד בן אופק, מנכ"ל חברת איקיוטק, הוגש כתב אישום חמור המייחס לו ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה מעשרות אלפי מתלוננים.
מטרת החברות של אופק הייתה, בין היתר, להוות פלטפורמה מקשרת באמצעות שירותי תוכן בין גופים שונים בתעשיית הבידור, לבין אנשים המעוניינים להשתתף באודישנים.
באתרי האינטרנט הוצגו, בכוונה לרמות, מספר מצגים כוזבים: הראשון - עלות שירות האודישנים לנרשמים בהליך המקוון תחושב לפי מספר המסרונים שישלחו אליו לאחר סיום הליך הרישום; השני - מחירו של מסרון הנשלח ללקוח הוא קבוע, ולא משתנה, בהתאם למחיר המוצג באתר ביום שבו נרשם הלקוח; השלישי - על-מנת לעבור לסטטוס "לקוח", על "המתעניין בשירות" להשלים את כל תהליך הרישום המקוון, ורק אז ישלחו אליו הודעות אשר יחייבו אותו בתשלום.
על בסיס מצגי-השווא של איקיוטק, קיבלו החברות במרמה, נתונים רבים, ובהם מספרי טלפון סלולרי שהוזנו בהליך הרישום המקוון, גם על-ידי מתעניינים אשר לא סיימו את הליך ההרשמה לאתר. באמצעות הנתונים אשר הגיעו לידי הנאשמים התקבלו במרמה מיליוני שקלים מאלפי לקוחות ומתעניינים בשירות.
לשם קידום מעשי המרמה, העבירה איקיוטק לחברות הסליקה את מספרי הטלפון שקיבלו על בסיס מצגי-השווא ובאמצעות תהליכי הרישום באתרי האינטרנט של החברות, והורו לחברות הסליקה לשלוח מסרוני הודעות חיוב למספרים אלה. חברות הסליקה העבירו את הנתונים לחברות הסלולר הרלוונטיות, אשר שלחו את מסרוני הודעות החיוב למתלוננים וגבו את התשלום עבורם. חברות הסלולר העבירו את התשלום דרך חברות הסליקה אל אופק ולחברות שבבעלותו, לאחר ניכוי עמלות.
מואשם גם בעבירות מס
על-פי כתב האישום, במהלך תחילתה של שנת 2013 ועל בסיס המצגים הכוזבים, פנו אופק והחברות למתלוננים, בדרישות תשלום עבור החוב, שצברו בגין הודעות החיוב שנשלחו אליהם. על-מנת להגדיל במרמה, את סכומי דרישות התשלום שנשלחו למתלוננים, נערך חישוב החוב על בסיס תעריף שונה מזה שהוצג למתלוננים באתר, ועל בסיס מספר מסרונים שונה מזה שנשלח בפועל. בנוסף, נשלחו דרישות תשלום על-ידי הנאשמים למתלוננים, אשר כלל לא נרשמו באופן מקוון, או לא סיימו את הליך הרישום באופן מקוון או לא קיבלו כלל הודעות חיוב.
חלק מן המתלוננים, אשר קיבלו את דרישות התשלום, נענו לדרישות ושילמו לנאשמים ולחברות את הסכומים אשר דרשו מהם.
על פי כתב האישום, באמצעות מצגי-השווא ומעשי המרמה קיבלו הנאשמים והחברות למעלה מ-3 מיליון שקל, וניסו לקבל במרמה למעלה מ-4 מיליון שקל מאלפי מתלוננים.
בכתב האישום נטען כי "המעשים המתוארים בכתב האישום בוצעו באופן מתוחכם כלפי עשרות אלפי מתלוננים, על-ידי הצגת מצגי-שווא הן בשלבי הליך הרישום באתרי האינטרנט, והן בשלב חישוב, דרישה וגביית החוב. במעשים אלה קיבלו הנאשמים וניסו לקבל במרמה מיליוני שקלים מהמהתלוננים".
מעבר לכך, מואשם אופק וחברת איקיוטק בעבירות מס. "בשנים הרלוונטיות, פעלו הנאשמים במזיד, בכוונה להתחמק ממס, באופן שבו השמיטו במכוון מהדוחות שהוגשו לרשויות המס בשנת 2015, חלק מהתשלומים שהתקבלו אצלם... באופן זה, השמיטו הנאשמים במזיד ובכוונה להתחמק ממס, הכנסה שהתקבלה אצלם בסך כולל של כ-5.8 מיליון שקל".
כתב אישום 3.5 שנים לאחר הזימון לשימוע
פרשת איקיוטק עלתה לכותרות ב-2013, כאשר החברה (לשעבר במרום הפקות) שיגרה למאות אלפי לקוחות דרישות לפירעון חובות שצברו לכאורה בעת שהצטרפו לשירותי תוכן לפני שנים (ולפעמים בגילאי ינקות). ב-2015 המשיכה הפרשה לעלות לכותרות, כאשר החברה ובעליה, בן אופק, כיכבו בבתי המשפט. שורה ארוכה של תביעות התנהלו - לעתים הלקוחות תבעו את איקיוטק, ולעתים ההפך. ברבות מהתביעות החברה הפסידה, ונפסק כי תשלם אלפי שקלים (כעת נותר לתובעים לקוות כי המרדף אחר כספם לא יהיה מייגע).
באוגוסט 2017 הגיע "מסע הגבייה" הידוע לשמצה של ספקית התוכן לסלולר איקיוטק והפיאסקו שהגיע בעקבותיו - שכלל דיונים בכנסת וחקירה פלילית - לשלב כתבי האישום, בכפוף לשימוע. פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) הודיעה אז לאופק כי נשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות.
בסופו של דבר, רק בפברואר 2021 התקבלה ההחלטה הסופית על הגשת כתב האישום נגד אופק. זאת אחרי שנים של מו"מ עם הסנגור בניסיון להגיע להסדר לפני כתב אישום.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בן אופק, הוא מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.