גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אליעזר פישמן סירב להעביר לבנק אגוד מסמכים, והמשיך לקבל ממנו אשראי כמעט ללא הגבלה

גלובס ממשיך לחשוף את התנהלות בנק אגוד לאורך השנים מול אליעזר פישמן ● המסמכים שהתקבלו בתום מאבק משפטי מראים כי איש העסקים המשיך לקבל יחס מועדף לאחר שספג הפסדי עתק במט"ח, למרות שסירב לחשוף את חובותיו לבנקים אחרים ● "לנוכח הערכת הבנק ליכולת ההחזר של פישמן יש לאפשר אשראי לפעילות במט"ח, כי מדובר במוקד רווח עיקרי"

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן סירב לאורך השנים למסור לבנק אגוד מידע אודות חובותיו בבנקים אחרים, ולמרות האמור המשיך הבנק לתת לו אשראי - כך עולה מהמסמכים של הבנק שהועברו לאחרונה לידי גלובס בצו בית המשפט העליון. בשבוע שעבר פרסם גלובס לראשונה מידע מהמסמכים, ובו פרטים מדוח הוועדה הבלתי תלויה שמונתה על-ידי דירקטוריון בנק אגוד באפריל 2018, כדי לבחון את מתן האשראי לפישמן.

המסמכים, שהוגשו במסגרת תביעה נגזרת המנוהלת נגד הבנק, חושפים כיצד העניק לכאורה בנק אגוד לפישמן יחס מועדף, גם לאחר שהוא סבל הפסדי עתק, זאת בין היתר בעקבות השקעה כושלת בלירה הטורקית. לפישמן נותר חוב לבנק אגוד בגובה 270 מיליון שקל ללא ביטחונות, המהווה כ-11% מהון הבנק בגובה של כ-2.5 מיליארד שקל.

מהמסמכים שהועברו לידי גלובס עולה כי כבר במהלך הדיונים בבנק אגוד במאי 2006 על מסגרת האשראי של פישמן, הבינו בבנק כי יש בעיה עם חובותיו לבנקים אחרים. בפרוטוקול ישיבת הוועדה המייעצת נכתב: "ידוע לנו שהוא מעורב בעסקים דומים בבנקים אחרים, אך לא ידוע לנו באיזה היקף. ביקשתי ממנו (מפישמן, ח' מ' ו-נ' ש') אתמול את הנתונים לגבי מצבו במערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל, אך הוא סירב למסור".

מסלול האשראי של פישמן בבנק אגוד החל ב-2004, אז התחיל איש העסקים לבצע בבנק פעילות בחדר עסקאות מט"ח, בפרט מסוג כתיבת אופציות על הלירה הטורקית. בכך הוא היה חשוף להפסדים בגין ירידה חדה בשווי הלירה מול מטבעות אחרים. במאי 2006 חלה ירידה, וכתוצאה ממנה נגרמו לפישמן הפסדים, ונוצר לו חוב לבנק בגובה 270 מיליון שקל. פישמן העמיד ביטחונות וכיסה 150 מיליון שקל מהחוב, אך נותר לו חוב של 120 מיליון שקל.

למרות החוב, ב-2007 בנק אגוד שוב אישר לפישמן לבצע עסקאות דומות לאלה שגרמו לו להפסדים ב-2006. ב-2008 נוצר לפישמן חוב נוסף כשהלירה הטורקית שוב הידרדרה, וכחלק מהמשבר הכלכלי העולמי בשנה זו הייתה ירידה נוספת שהביאה את פישמן לחוב של 360 מיליון שקל.

הבנק בחר שלא לפעול באופן כפוי למימוש הביטחונות עד לשנת 2017. במהלך השנים 2016-2017 הוכרז פישמן פושט רגל, ולאחר מימוש מרבית הביטחונות שהועמדו לבנק, עלה כי הבנק לא יוכל לגבות 270 מיליון שקל מהחוב.

היקף התחייבויות לא ידוע

ממסמכי הבנק עולה כי חיים פרייליכמן, מנכ"ל הבנק ב-2006, כתב כי הבנק היה מודע בזמן אמת לחריגה ממסגרת האשראי ולסיכון, ולכך שיש ספק באשר ליכולתו של פישמן להעמיד ביטחונות. הדירקטוריון עודכן כי לפישמן בעיות בבנקים אחרים בארץ ובחו"ל, וכי פישמן מסרב למסור מידע מלא על מצבו במערכת הבנקאית. 

ב-29 ביוני 2006 החליט דירקטוריון הבנק כי יש להמשיך ולתת אשראי "לפעילות של לקוחות הבנק בתחום המט"ח והנגזרים הפיננסים - כדוגמת פישמן. זאת, מאחר שמדובר באחד ממוקדי הרווח העיקריים בבנק".

בישיבת דירקטוריון נוספת שנערכה ב-31 ביולי של אותה שנה, אמר הדירקטור יצחק מנור כי "צריך לקחת בחשבון שייתכן שיש לפישמן חובות בחו"ל. אין לי ידיעה מוסמכת על כך".

ולמרות האמור, בנובמבר 2007 אושרה הגדלת אשראי נוספת לפישמן. במסגרת הדיון על האישור צוין כי לא ידוע היקף ההתחייבויות שיש לאיש העסקים ביתר הבנקים. אולם כמו כן צוין כי לטענת פישמן 100% מהתחייבויותיו מגובות בביטחונות ביחס של 1 ל-1, וכי פישמן קיים את התחייבויותיו לבנק עד כה.

"החלטה סבירה ומתבקשת"

הסנריו הזה המשיך גם בשנים הבאות. בשנת 2012 נערכה פגישה של פישמן עם הנהלת הבנק, והיא תועדה במסמכים שהועברו לגלובס. בפגישה נאמר כי "פישמן סירב לפרט את החובות הפיננסים החברות שבבעלותו שאינן בעלות חשבון בבנק אגוד. לאחר שהובהר לפישמן נושא הפגישה, הוא טען כי אין בכוונתו לבקש כל אשראי חדש מהמערכת הבנקאית בישראל, וכי כעת האסטרטגיה העסקית שלו היא מימוש נכסיו תוך פירעונות החובות הבנקאיים". פישמן ציין כי הוא חושש מדליפת נתונים מהמערכת הבנקאית.

ואיך הגיב יו"ר בנק אגוד דאז, זאב אבלס, לטענה להיעדר נתונים מדויקים על היקף התחייבויות פישמן למערכת הבנקאית? בתצהיר שהגיש אבלס במסגרת הבקשה לתביעה נגזרת, הוא כתב כי "לנוכח הערכת הבנק ליכולת ההחזר של פישמן המבוססת על שווי נטו, אין משמעות רבה לכך שלא היה בידי הבנק מידע מדויק ופרטני על ההתחייבויות של פישמן בכלל המערכת הבנקאית. בפשטות - די בכך שלבנק היה ידוע שוויו נטו של פישמן, ושהיו בידיו בשלב זה בטוחות מספיקות" .

אבלס מוסיף כי "החלטת ההתנעה המחודשת של פעילות פישמן בחדר העסקאות בשנת 2007 התקבלה לטובת הבנק, באופן מודע ובאופן מיודע, והייתה סבירה ואף מתבקשת בנסיבות העניין". עוד לדבריו, "השיקולים שעמדו לנגד עיני הבנק היו כי יש לאפשר אשראי ללקוחות לצורך פעילות בתחום המט"ח והנגזרים הפיננסים, מאחר שמדובר באחד ממוקדי הרווח העיקריים בבנק".

בתצהירו של אבלס נחשף כי בין השנים 2008 למחצית 2016 הוזרמו לבנק למעלה מ-200 מיליון שקל ממימוש ביטחונות ומדיבידנדים. הבנק קיבל תקבולים מדיבידנדים שנזקפו גם על חשבון הריבית ולא רק על חשבון הקרן. זאת, מבלי להביא בחשבון הכנסות נוספות של עשרות מיליוני שקלים שצמחו לבנק מהשירותים הבנקאיים שניתנו לפישמן ולקבוצות בשליטתו.

המסמכים מעלים כי הכנסות בנק אגוד מפעילותו של פישמן בחדר העסקאות בשנים 2004-2007 עמדו על כ-20 מיליון שקל. עוד עולה מהמסמכים כי בין השנים 2004-2014 היו לבנק הכנסות מפעילות בנקאית בהיקף של 48 מיליון שקל בחשבונות שונים של קבוצת פישמן. סכום הרווח של הבנק מפעילות המט"ח הושחר מהמסמכים שהועברו לגלובס. לאור רווחים אלה ציין אבלס כי יש להעריך את חיסרון הכיס של הבנק אם לא היה מעמיד את האשראי לפישמן. 

"'אפקט ההילה'" של פישמן 

שיקול נוסף ומרכזי להעמדת האשראי לפישמן היה, לדברי אבלס, חוסנו הכלכלי של פישמן, שנאמד באותה העת על 1.5 מיליארד דולר נטו, וניסיון הבנק עימו כמי שמכסה את חובותיו - עניין זה הביא ל"אפקט ההילה" של פישמן, בכל פעם שחברי הדירקטוריון דנו בחובותיו של איש העסקים. "אפקט ההילה" הוא מושג שבו השתמשה הוועדה הבלתי תלויה בבנק שהוקמה ב-2018 כדי לבחון את מתן האשראי לפישמן.

נזכיר כי לפני כחודש קיבל בית המשפט העליון את עמדת גלובס והח"מ ודחה את הערעור שהגיש בנק אגוד על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לאפשר לגלובס לפרסם פרטים מהחלטות בנק אגוד במתן אשראי לפישמן לאורך השנים. מדובר במסמכים, סיכומים ודוחות שונים שהוגשו לבית המשפט במסגרת תביעה נגזרת שהוגשה נגד בנק אגוד על-ידי שלמה גלובינסקי בשל אשראי מופרז שלפי הנטען נתן הבנק לפישמן.

החומרים שהעביר הבנק כוללים, בין היתר, אלפי מסמכים מדיוני דירקטוריון פנימיים, שבהם התחבטו הדירקטורים בשאלה כיצד להתייחס להלוואות לפישמן.  חלק מהמידע במסמכים הושחר על-ידי פרקליטי הבנק. זאת, לטענתם, משום חשש לפגיעה בפרטיותו של פישמן או משום שמדובר בסודות מסחריים של הבנק. 

אחד מהמסמכים, שפרטים ממנו נחשפו בגלובס בשבוע שעבר, הוא כאמור דוח הוועדה הבלתי תלויה מ-2018. בין היתר קבעה הוועדה כי "אפקט ההילה" של פישמן "עמד לנגד עיניהם של הגורמים השונים בבנק אגוד שדנו בעניין הקצאת האשראי לפישמן, ועבר כחוט השני לאורך כל ההתנהלות של פישמן, הן בשלבי העמדת האשראי, הן בשלבי חידוש האשראי והן בשלבי הטיפול בחוק". 

הוועדה אומנם הגיעה למסקנה כי בדירקטוריון התקיימו דיונים, ונשמעו דעות סותרות, שלפיהן הבנק היה צריך לנהוג אחרת בנוגע להקצאת האשראי לפישמן; אולם הוועדה סברה כי הופעל שיקול-דעת עסקי המגן על נושאי משרה בבנק. 

בדוח הוועדה נחשפות, בין היתר, אמירות מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון הבנק ב-29 ביוני 2006 שבה נדון מתן האשראי לפישמן. אחד מחברי הדירקטוריון, יצחק מנור, אמר בדיון: "נפלנו פה, ולא היינו אמורים להגיע למצב כזה. היינו יכולים לסגור את הפוזיציה (בלירה הטורקית, ח' מ' ו-נ' ש') קודם, ומתוך דעה צלולה בחרנו לנהוג אחרת". חברי הדירקטוריון הודו כי "ייתכן שאילו לא היה מדובר בפישמן, לא היינו מגיעים למצב כזה".

יצוין כי בנק אגוד טוען כי החלטות הבנק בקשר עם עניין האשראי לפישמן התקבלו לאחר תהליך מסודר. "ההחלטות שהתקבלו על-ידי דירקטוריון הבנק התקבלו באופן מיודע: התקיימו עשרות דיונים מעמיקים בדירקטוריון בעניין פישמן, שבמהלכם ניתן לחברי הדירקטוריון חופש ביטוי מוחלט; נשקלו היתרונות והחסרונות הכרוכים בכל אחת מההחלטות", נאמר במסמכים שהגיש הבנק בתגובה לתביעה הנגזרת (רע"א 6624/20).

*** גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בגלובס.

עוד כתבות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

הסימנים כבר תומכים בירידת ריבית המשכנתא, אז למה זה לא קורה בשטח?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

מכונות הדפוס של לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: באדיבות לנדא דיגיטל פרינטינג

הצרות בחברת הדפוס של בני לנדא מגיעות לחברת הנדל"ן המניב

חברת ויתניה דיווחה היום כי חברת לנדא דיגיטל פרינטינג שוכרת משרדים בשלב א' בפרויקט שהיא מקימה בנס ציונה ואמור להתאכלס בשנה הבאה ● דמי השכירות שאמורים היו להיות משולמים מוערכים בכ-48 מיליון שקל בשנה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבות המס מהמאה ה־18 בוטלו, והעשירים נוהרים החוצה מבריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות, ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● לפני מספר חודשים, החוק כבר תוקן כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בעקבות חשיפת גלובס: דרישה לדיון בוועדת הכספים בנושא מצוקת השוכרים והמשכירים

חברי הכנסת נאור שירי וולדימיר בליאק מבקשים דיון דחוף בנושא הסדרת הפיצויים לשוכרים ולמשכירים עקב הטילים מאיראן ● בבקשה נכתב כי "בעלי הדירות נמצאים במצב בעייתי, הם נותרים עם נכס שאינו ראוי למגורים ושאינו מניב הכנסה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

צילומים: ענת לברון, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי, טלי בוגדנובסקי

פי 3 בשנה: מאחורי התשואה הפנטסטית של מניות הביטוח בת"א

מדד ת"א ביטוח קפץ היום ביותר מ-5% בבורסת ת"א בהובלת מניית מגדל ● בין הסיבות לזינוק: החברות לא צפויות להיפגע מהמלחמה עם איראן, הדוחות הטובים מהרבעון הראשון ורוח גבית מהביצועים החזקים של הבורסה המקומית ● ואיזו חברה מובילה בתשואה בשנה האחרונה?

"כיפת סייבר": הפרויקט של ישראל עם בעלת הברית הקרובה באירופה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: קרן הפנסיה הנורבגית הודיעה כי לא תשקיע עוד בחברות טינסקרופ ואושקוש, פרטים חדשים על חיסול מדעני הגרעין האיראנים, וגרמניה מקימה עם ישראל "כיפת סייבר" ● כותרות העיתונים בעולם

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

''הזמן הכי טוב לקנות''. פוסט על OST בקבוצת הנוכלים בוואטסאפ / צילום: צילום מסך

ההונאה הושלמה: מטא גררה רגליים, המניה הסינית קרסה - והמתחזים ברחו עם הכסף

קבוצות וואטסאפ "אקסקלוסיביות", הבטחות לתשואות חלומיות והתחזות לדמויות מפתח בשוק ההון: כך פעלה התרמית סביב מניית OST הסינית - שהתרסקה והשאירה אלפי משקיעים בעולם עם הפסדים כבדים ● איך תגנו על עצמכם בזמן שמטא מתקשה לבלום את התופעה?

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

האם זו החברה הראשונה בוול סטריט שתגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר

58 מתוך 66 האנליסטים שמסקרים את מניית אנבידיה בוול סטריט ממליצים לרכוש אותה, ואנליסט אחד אף צופה שהיא תזנק עד למחיר של 250 דולר, כ-60% מעל מחירה כעת ● "אנחנו בנקודה שבה אנבידיה מתחילה להגדיל את ייצור שבבי ה-Blackwell"

המשרוקית מארחת. חברה ממשלתית / צילום: Shutterstock

להפריט או לא? זה המושג שעומד בלב המחלוקת המתמשכת

בממשלה נאבקים על השליטה בהן, והוויכוחים אודותן נמשכים כבר עשורים • מה עומד מאחורי "החברות הממשלתיות"? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח