ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היום / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים. ההצעה צפויה לעבור השבוע במליאת הכנסת.
על-פי ההסדר, המוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים, המידע יועבר במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, בין היתר באמצעות פנייה אישית, בירור הסיבות לאי-התחסנות וסיוע בהנגשת המידע והחיסון עצמו. בנוסף קובעת ההצעה איסור פנייה ושימוש במידע כלפי לאדם מוכר ואיסור לכרוך בין עידוד להתחסנות לבין הפעלת סמכות או התניות של הגוף שקיבל את המידע כלפי אותו אדם.
בישיבה ניכר הכעס של יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, על המשפטנים שמתנגדים למהלכים בהקשר ללא מחוסנים. עו"ד ראובן אידלמן, יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות, אמר כי "הוועדה צריכה לבחון האם היתרון שיש לרשויות המקומיות בעידוד התחסנות הוא כזה שמצדיק מידע אישי על כל תושב ותושב, להבדיל ממידע סטטיסטי". כץ הגיב: "תסביר לי כמה אנשים צריכים למות כדי שזה ייחשב מוצדק? 5 מתים? 10? האם הפרטיות יותר חשובה מחופש החיים? אנחנו נמצאים במגפה, והקורונה לא חושבת בהיגיון. היא תקפה אנשים מבוגרים, עכשיו נשים בהיריון, ומי שלא דופק חשבון ולא מתחסן, מסכן אנשים אחרים. מי שהורג אדם בכביש בטעות ברגע אחד של היסח הדעת עלול ללכת לכלא, וכאן כלום? החוק הזה בא כשלב ראשון. אני מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן - אל תבוא לעבודה. אם זה היה תלוי בי, כך זה היה. היינו יוצאים מזה ולא היינו יפי-נפש".
עו"ד ענת מימון, יועמ"ש הוועדה, הסבירה כי המידע שיועבר יכלול שם, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון. לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה, יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה. כמו כן הבהירה כי הנוסח מדבר על מי שרשאי להתחסן, כלומר בוגרים בלבד והסבירה כי לאדם שפנו אליו לצורך עידוד התחסנות ניתנת אפשרות לבקש להסיר עצמו מהרשימות ולבקש שלא יפנו אליו שוב.
עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות, הסבירה: "ההיגיון מאחורי הצעת החוק הוא שגופים כמו רשויות מקומיות ומשרד החינוך יודעים יותר טוב להגיע לאנשים, להבין למה הם לא מתחסנים, מה מפריע להם, האם הם צריכים מידע נוסף או סיוע. התוכנית היא שהמידע יגיע רק לגורם שיבקש אותו באופן אקטיבי ממשרד הבריאות ולומר מה הם מתכוונים לעשות - רעיונות, שיטות ועבודה, ועל סמך זה מנכ"ל המשרד יחליט האם יש תועלת בהעברת המידע".
עו"ד עמית עמיר ממשרד המשפטים הסביר: "לפי החקיקה הזאת, המידע ישמש אך ורק לעידוד התחסנות, ויש איסור לעשות בו כל שימוש אחר. יש חובה להגביל את בעלי הגישה, להחתים אותם על התחייבות לשמירה על סודיות ועל מחיקת המידע בתום השימוש, כדי לאזן את הפגיעה בפרטיות".
נציין כי הצעת החוק קובעת בנוסף איסור פנייה ושימוש במידע כלפי לאדם מוכר ואיסור לכרוך בין עידוד להתחסנות לבין הפעלת סמכות או התניות של הגוף שקיבל את המידע כלפי אותו אדם.