מישל קרמרמן / צילום: רונן אקרמן
למרות צו בג"ץ שחייב את הממשלה לדיון באישור המינויים של מישל קרמרמן לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה וניר שוויקי לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ולמרות בקשת עמותת "הצלחה" לחייב את הממשלה בביזיון בית המשפט, שוב לא הועלה אתמול (ב') להצבעה המינוי של השניים, זאת לאחר ששרי הליכוד הבהירו כי לא יצביעו בעד המינויים.
נזכיר כי שוויקי וקרמרמן נבחרו לתפקידים לפני פיזור הכנסת בסבב בחירות א', במסגרת מכרז שערך שר התקשורת דאז איוב קרא, ועברו את כל ההליכים הנדרשים - לרבות אישור ועדת גילאור.
בתחילת הישיבה הציג את הנושא בני גנץ בכובעו כשר התקשורת והזכיר כי למרות שאישור הממשלה אמור להיות טכני, הממשלה נדרשת לדון בכך שוב אחרי כל כך הרבה זמן רק בגלל שבג"ץ חייב את הממשלה לדון בנושא. גנץ טען כי כבר תקופה ארוכה אין ברשויות דרג ניהולי קבוע, שני הרגולטורים מייצגים אינטרסים של שיפור טכנולוגיות, הורדת השירות, פיתוח תוכן. הוא הדגיש שבסופו של דבר, מעבר לבעייתיות, שיש במקרה הזה באספקט הניהולי יש שני אנשים שמחכים 3 שנים למינוי. גנץ הבהיר כי אין לו עניין אישי במינויים כי הם לא נבחרו בתקופתי.
השר דוד אמסלם, ששימש כשר התקשורת אחרי קרא, הזכיר כי קיבל את הנושא לטיפולו ולא חתם על המינויים כי כבר הייתה אז סיטואציה של בחירות. לטענתו המינוי צריך להיות על דעת השר ודעת הממשלה, יש בדרך עוד מינויים כאלו ולא הגיוני שבג"ץ יאלץ את הממשלה לדון בנושא.
בשלב הזה התריע היועמ"ש אבישי מנדלבליט בפני חברי הממשלה כי בית המשפט העליון חייב אותם לדיון ענייני, אך הדיון כפי שהתנהל לא מקיים את פסק הדין שקבע כי ולמרות תקופת הבחירות שהממשלה תדון במינויים הללו באופן ענייני. על פי הצו הדיון אמור להיות לגופם של אנשים ולא בענייני פרוצדורה.
למרות זאת אמסלם הבהיר כי בליכוד רוצים זמן להסדיר את נושא המינויים בחקיקה ושלא יכול להיות שבית המשפט יכפה על הממשלה לקיים דיון, "כי ממשלה זה לא חותמת גומי". שרים אחרים של הליכוד, כמו למשל מירי רגב, דיברו גם הם על הקושי להוציא לפועל מינויים, למשל דריקטורים: "לא מאשרים לנו דירקטורים", אמרה רגב, "מוציאים לי את הנשמה. יש חברות ותאגידים שלא מתפקדים". ואילו אמסלם סיכם: "הם מחליטים מה שהם רוצים. הם פוסלים איפה שזה מתאים להם".
לדון ולא להחליט, לא לאשר
נזכיר כי מאז המינויים כבר הוגשו שלושה בג"צים בנושא, באחד מהם חייב כבר בית המשפט את הממשלה לדון בנושא. כתוצאה מכך דיון אכן נערך והוחלט בו לדחות את ההכרעה עד הגעתו של שר תקשורת קבוע. כשהגיע יועז הנדל לתפקיד שר התקשורת הוא אשרר את המינויים ושוב החלה מריחת אישורם על ידי הממשלה עד להגשת בג"ץ חדש. כפי שפורסם בגלובס, במסגרת הבג"ץ גם היועמ"ש נקט עמדה לפיה יש לחייב את הממשלה לדון במינויים ועם חלוף השבועיים שהקציב לכך בית המשפט הגישה עמותת "הצלחה" בקשה לביזיון בית המשפט.
גם הפעם הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו קו של "לעשות וי על הדרישה" ואמר כי ההנחיה של בית המשפט היא לדון ולא להחליט, לא לאשר. "בית המשפט לא יקבע לנו במה לדון ואיך לדון", אמר בישיבה. "אנחנו דנים בזה חצי שנה. אני מבין את התסכול של השרים כאן. אני יכול להגיד לכם שרציתי למנות ראש מוסד ונאמר לי שזה לא ניתן. אני מקווה שלא יכריחו אותנו, זה יהיה אבסורדי. זה יהיה אקסידנט מכיוון שרובנו היינו רוצים למנות אנשים ונאמר לנו להמתין, ראוי לסכם את הדיון בזה שנביא את זה לממשלה הבא לשר הבא".
גנץ מצידו הבהיר כי הטיעונים הם על הפרוצדורה ולא שום דיון מהותי. "הוא הדגיש בפניך ובפני כל החברים. זו ועדה אחרת שבדקה אותם זה עניין יש 35 מינויי שגרירים מקצועיים ואנחנו לא דנים בסיפור הזה, למרות שלא היה נמנע מבחינת הייעוץ המשפטי. יש פה אנשים שמחכים כמעט 3 שנים. אני לא מקבל את זה ש'אנחנו ואתם'. היועץ המשפטי לא באף צד. הוא בצד של החוק וטוב שזה כך".
על כך השיב נתניהו: "העובדה שאתה מדבר על אנשים שאמורים לקבל החלטות, יבוא שר חדש, וציוותנו להם מישהו שהם לא רוצים. 30 יום לפני בחירות להיכנס לגופם של אנשים. זה התעקשות שאני לא מבין. יש תחושה כללית שזה לא ראוי. הוא משקף, ואני מציע להקשיב לו".
על כך השיב גנץ: "זה נכון, אני לא מיניתי מנכ"ל במשרד המשפטים, כי אני ממלא-מקום. אבל במקרה הזה אלו מינויים עצמאים, בדיוק כמו ששגרירים הם מקצועיים. זה לא מינוי פוליטי".
בסופו של דבר ולאחר שהיה ברור כי המינויים לא יאושרו בהצבעה החליטו חברי כחול לבן לא לקיים את ההצבעה, כדי שלא תיווצר סיטואציה שבה הממשלה הצביעה נגד המינויים וניתן יהיה להעלות אותם בזמן אחר.