בני גנץ / צילום: אלעד מלכה
משרד התקשורת משנה את התוכנית שיזם לביטול הפיצול בשוק האינטרנט בין ספק לתשתית, ומפרסם היום (ד') שימוע משני שמחליף את השימוע שפרסם באוקטובר. המשרד דבק בעמדתו שיש לבטל את הפיצול הנהוג בישראל, אבל החליט שהדגש בתהליך יהיה להבטיח שהשוק הסיטונאי עובד כמו שצריך. כך, מצד אחד ספקיות אינטרנט קטנות יוכלו לקבל ודאות שהעבודה מול חברות התשתית תתנהל כסדרה, ומנגד חברות התשתית לא ינצלו את כוחן כדי להחלישם.
הרעיון החדש שמפרסם המשרד בשימוע המשני מתבסס על אסדרה עצמית בין המפעילים לבין ספקיות האינטרנט, והמשרד קורא לזה "משטור עצמי". מתוך הכרה שעדיף שהמפעילים יגיעו להבנות בינם לבין עצמם במקום שהמשרד יקבע כללי משחק, מציע המשרד שהמפעילים (כלומר בזק והוט מצד אחד כחברות תשתית, וספקיות אינטרנט כגון סלקום, פרטנר, אינטרנט רימון וכד' מצד שני) יקבעו לעצמם מדדים ברורים כיצד יעבוד השוק הסיטונאי, ומנגד מה יהיה הפיצוי במקרה שאחד הצדדים חורג מההסכמות.
במסגרת התוכנית החדשה, המפעילים יצטרכו לנסח הצעת מדף שברגע שהיא מוסכמת על אחת מחברות התשתית וספקית אינטרנט, תועבר לעיון המשרד בתוך חודשיים שיצטרך לבחון אותה בתוך חודש נוסף.
ככל שהצעת המדף לא תהיה מוסכמת על הצדדים, רשאי המשרד לקבוע הסדר הצעת מדף הכוללת מדדי תפוקה לשוק הסיטונאי ופיצוי מוסכם, הן על בסיס ההתקדמות במו"מ בין הצדדים, הן על בסיס הצעת מדף שיגיש בעל תשתית ותימצא סבירה, והן על בסיס אחר.
לאחר האישור של הצעת המדף תחול תקופה של שלושה חודשים, שבה המשרד יבחן את יעילות הצעת המדף. הוא יהיה רשאי להאריך את תקופת הכיול במקרה שיגלה שמנגנון השוק הסיטונאי לא עובד כסדרו. לאחר שיימצא כי המנגנון עובד יינתנו עוד 3 חודשים להתארגנות ולאחר מכן יוכלו בזק והוט כחברות תשתית לקבל אישור לספק אינטרנט אחוד אם הכול עובד כשורה.
המנגנון שקבע משרד התקשורת מתבסס על הרגולציה באיחוד האירופאי, אלא שלא בטוח שמה שאולי עובד באירופה יעבוד גם בישראל, במיוחד בכל הקשור לניסיונות של המפעילים לסכם בינם לבין עצמם מנגנוני עבודה סדירים, ובטח כאשר מדובר במנגנוני פיצוי. מעניין אם במשרד התקשורת בדקו מתי בפעם האחרונה מישהו מהמפעילים שילם פיצוי למפעיל אחר על הפרת הסכמים, כך שמדובר בניסיון מרחיק לכת של המשרד לשנות מציאות בשוק התקשורת, ודווקא באחד התחומים הכי בעייתיים ורגישים בשוק.
לסיכום, כותב המשרד שהוא "איתן בדעתו כי יש להמשך ולקדם את איחוד שירות האינטרנט הקמעונאי בישראל לכדי מוצר אחוד, על-מנת לשפר את רווחת צרכני השירות. זאת, לצד קיומו של שוק תחרותי בו כל ספק, בין אם הוא ספק תשתית ובין אם רוכש שירותים בשוק הסיטונאי, יעמוד בשורה אחת מול הצרכן הסופי.
"אנו סבורים כי הכלי המרכזי להגעה ליעד זה, הן בתקופת הביניים עד איחוד השירות האמור, והן בתקופה שאחרי האיחוד, הוא שיפור השוק הסיטונאי והבאתו למצב של משטור עצמי ושוויון מהותי. בניגוד למתווה שהוצע בשימוע הראשון מתווה זה אינו מעמיק את הפיצול בין השירותים עד ליום הקובע, מייצר ודאות גבוהה יותר לשוק ביחס ללוחות הזמנים לביטול הפיצול, וכן מעמיק את מנגנוני הפיקוח העצמיים והמנהליים על השוק הסיטונאי גם לאחר היום הקובע, באופן המגדר חששות לניצול לרעה של כוחן של בעלי התשתית ומאפשר פיקוח על פעילותו התקינה של השוק הסיטונאי הן לקראת היום הקובע והן לאחריו".
חשוב להדגיש כי כל המהלך מותנה, היות שגם אם שר התקשורת בני גנץ יאשר אותו, ספק אם היועץ המשפטי לממשלה יאפשר הוצאתו אל הפועל בתקופת בחירות, כך שככל הנראה האישור למדיניות החדשה תמתין לשר תקשורת חדש שיצטרך לבחון אותה מחדש וייתכן שגם לא יאשר אותה.