גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלן האופטימי: הוא מועמד לאחד התפקידים המובילים בעולם והוא בטוח שההתאוששות תהיה חזקה מהצפוי

פיליפ הילדברנד, סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק ומי שהיה מועמד לתפקיד מנכ"ל ה-OECD, דווקא אופטימי לגבי העידן שאחרי הקורונה: "ההתאוששות תהיה חזקה מהצפוי" ● בראיון ל-G הוא מסביר איך תרמו הבנקים המרכזיים, וגם הוא עצמו, להגדלת אי השוויון

פיליפ הילדברנד. סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק ומועמד לתפקיד מנכ"ל  ה־ / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann
פיליפ הילדברנד. סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק ומועמד לתפקיד מנכ"ל ה־ / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

"אם החיסונים יעבדו, ואם נוכל לחלק אותם ביעילות לאורך השנה הקרובה, אנחנו נראה הפתעה לטובה. אנחנו נראה התאוששות כלכלית חזקה יותר משאנשים משערים כרגע". זו, על קצה המזלג, התחזית האופטימית של ד"ר פיליפ הילדברנד, סגן יו"ר ענקית ההשקעות בלקרוק, ואחד האנשים המשפיעים, והמקושרים, בתחום הכלכלה והפיננסים בעולם.

בהנחה שמבצע החיסונים יצליח ברמה העולמית, ושבמחצית השנייה של השנה תהיה חזרה לפעילות כלכלית, אומר הילדברנד, "החדשות הטובות הן שכאשר נסתכל לאחור, בעוד שנתיים, נגלה שהנסיגה הכלכלית המצרפית מהמשבר הוא שבריר מהחסר הכלכלי שסבלנו אחרי המשבר הפיננסי. אני מצפה שנראה התאוששות מאוד מהירה, ושבסופו של דבר - ואני מדבר במונחים כלכליים בלבד, כמובן - נהיה במצב הרבה יותר טוב מאשר אחרי המשבר הפיננסי".

פול קרוגמן / צילום: Associated Press, Evan Agostini

התחזית של הילדברנד כוללת לא רק צמיחה מהירה מהצפוי, אלא גם את שובה של האינפלציה, המשך של גאות בשוק המניות, וגם "רגע אמת", כהגדרתו, עבור הבנקים המרכזיים, שיצטרכו לחזור להפגין את עצמאותם. לאלה הוא מוסיף גם את הצורך להתמודד עם אי השוויון הגואה ועם משבר האקלים. ואת כל זה הוא שוטח בראיון משווייץ, מולדתו. אחרי שהמשרדים של בלקרוק בלונדון נאלצו להיסגר שוב ושוב, גם הוא עבר לעבוד מרחוק, כמו 90% מעובדי החברה. בפתח השיחה הוא מספר שהערפל בדיוק התפוגג, והוא יכול לראות הרים מושלגים שטופים בשמש. כל אחד והנוף שלו מהחלון.

הילדברנד (57), שהצטרף לבלקרוק ב-2012, היה עד לאחרונה אחד מארבעת המועמדים שהגיעו לישורת האחרונה בהתמודדות על התפקיד היוקרתי של מנכ"ל ה-OECD, ארגון הכלכלות העשירות בעולם (שגם ישראל חברה בו) - עניין שעוד נחזור אליו. היום הודיע הילדברנד כי הוא מסיר את מועמדותו לתפקיד. 

בינתיים אפשר לציין שברזומה הגדוש שלו נמצאים גם שחייה תחרותית, דוקטורט ביחסים בינלאומיים מאוקספורד, ניהול קרנות גידור בלונדון, ניהול השקעות בשני בנקים שוויצריים, וכהונה כיו"ר הבנק המרכזי של שוויץ, שאותה נאלץ לעזוב בצל שערוריה אחרי שנתיים בלבד, עניין שגם אליו עוד נשוב. במקביל, הוא גם חבר ב"קבוצת השלושים" - גוף אקסקלוסיבי המונה כמה ממקבלי ההחלטות והאקדמאים הבכירים בעולם (ובהם שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן, הכלכלן חתן הנובל פול קרוגמן, ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, ועוד. היו"ר, אגב, הוא יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר). כדי להשלים את התמונה, את תחילת הקריירה שלו הילדברנד עשה במטה הפורום הכלכלי העולמי.

ג'נט ילן / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

במילים אחרות, את הילדברנד ניתן לקטלג כמה שנקרא "גלובליסט". ובשנים האחרונות, הגלובליזציה, ואלה המקושרים איתה, ניצבו בפני תגובות נגד חריפות, מהצבעת הברקזיט בבריטניה, ועד לבחירתו של דונלד טראמפ. "אני יכול לומר בכנות שהחווייה של המשבר הפיננסי, ובמקרה שלי, הכמעט-קריסה של הבנקים הגדולים ביותר שלנו, בתקופה בה הייתי אחראי על יציבות פיננסית (בבנק המרכזי) הייתה אירוע מפתח מבחינתי. אין שאלה בכלל", הוא אומר כשאני מברר אם אירועי השנים האחרונות הביאו אותו לשקול מחדש את עמדותיו. "יצאתי מזה עם דעה מאוד ברורה שסקטור הפיננסים אכזב את החברה (society), ושאנחנו צריכים לחשוב היטב איך לבנות אותו מחדש".

"לפני המשבר הפיננסי", הוא מחדד, "הייתי הרבה יותר משוכנע בכוחם של השווקים לתקן כל דבר. היום אני יודע שהשווקים לבדם לא יפתרו את הבעיה. אבל אני עדיין מאמין שבלי מערכות מבוססות שווקים, בלי המשמעת שמגיעה עם השווקים, אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות של העולם. כך שאני עדיין במידה רבה גלובליסט. אני מאמין שיש לנו בעיות עולמיות ייחודיות שניתן לפתור רק באמצעות שיתוף פעולה גלובלי. אני עדיין מאמין שלשווקים יש תפקיד חשוב, אבל ראיתי, למדתי וחוויתי ממקור ראשון שאם עוזבים את השווקים לנפשם, הם לא יוצרים שגשוג בר קיימא".

"יש לנו הזדמנות היסטורית"

את השיחה עם הילדברנד - שהוא גם אחד הדוברים בכנס השקעות שאותו תערוך בלקרוק ב-10 במרץ בישראל - אנחנו פותחים בתחזית הכלכלית שלו. כאמור, הוא אופטימי, ומזכיר שחלק מהסיבה להתאוששות המהירה שהוא צופה היא התגייסות חסרת תקדים של הבנקים המרכזיים ושל הממשלות בכל הכלכלות המתקדמות, "באופן שלא ראינו בעבר".

אלא שתוכניות הסיוע המסיביות הן לעיתים גם מקור למחלוקת. בארצות הברית יש מי שמותח ביקורת על גודל תוכנית הסיוע אדירת הממדים שגיבש ממשל ביידן, שעלותה כ-1.9 טריליון דולר, ושאחריה אמורה להגיע עוד תוכנית כלכלית, להאצת הצמיחה.
"יש לנו הזדמנות היסטורית", אומר הילדברנד כשאני מנסה לברר מה עמדתו בנושא, "וזה נכון בכל רחבי העולם: אף פעם - בטח מאז מלחמת העולם - לא הייתה לנו יכולת להוציא כל כך הרבה כסף, ולהשקיע כל כך הרבה, בעלות כל כך נמוכה" - בגלל שהממשלות היום יכולות ללוות כסף בשווקים בריבית אפסית.

הילדברנד מסביר שתוכניות הסיוע שמדברים עליהן עכשיו, גם בארה"ב וגם באירופה, גדולות פי כמה מאלה שהועברו אחרי המשבר הפיננסי. "המספרים ענקיים. ושאלת המפתח כרגע היא איך יוציאו את הכסף. אנחנו רואים ממשלות בכל העולם מוציאות כמויות ענקיות של כסף, ואפשר למצוא נימוקים טובים לכך, בהינתן עלויות המימון. אבל אם מקצים את הכסף הזה באופן שגוי, או מבזבזים אותו, זה ירדוף אותנו בעתיד".

בתרחיש שלילי, הוא מסביר, מדינות יתקשו להתמודד עם החובות שהן צוברות כיום.
לעומת זאת, "אם נוציא את הכסף על מנת להפוך את הכלכלות שלנו ליותר יצרניות, להגדיל את פוטנציאל הצמיחה בטווח הארוך, לעזור לממן את המעבר האקלימי, להתמודד באופן חכם עם חלק מהאי שוויון שנבנה מאז המשבר - אז נוכל להסתכל במבט לאחור על התקופה הנוכחית ולהגיד שקובעי המדיניות השכילו לנצל הזדמנות ייחודית.
"כך שהשאלה בעיני היא פחות מה גודל התמריץ הנדרש. השאלה הגדולה והחשובה בהרבה היא האם אנחנו יכולים למצוא דרכים להוציא את הכסף הזה באופן שבאמת יסייע לנו להגביר את הצמיחה ואת התחרותיות, כך שבסופו של דבר נוכל להרשות לעצמנו את רמות החוב הגדולות שנירש כתוצאה מהמשבר הזה. זו בעיני שאלת המפתח".

קל דורש קשה מקיים

בלקרוק, בה הילדברנד מכהן כאמור כבר כמעט עשור, הייתה בעשור החולף לאחד המוסדות הפיננסיים העוצמתיים בעולם, והיא מנהלת כיום נכסים בהיקף דמיוני של כמעט 8.7 טריליון דולר. אנקדוטה קטנה שממחישה את עוצמתה קשורה ישירות להילדברנד: מי שכיהן עד לפני חודשים ספורים תחתיו, בתור האחראי הגלובלי על השקעות מקיימות בבלקרוק (וקודם לכן עבד בממשל אובמה), בריאן דיז, מונה ממש לאחרונה ליועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא ג'ו ביידן. "הוא בבירור עבר אותי בקריירה שלו", צוחק הילדברנד. "זה הסיפוק הכי גדול שיש למנטור".

בשנים האחרונות, בלקרוק מושכת תשומת לב גם בזכות המכתבים השנתיים למנהלי תאגידים שמפרסם לארי פינק, יו"ר ומנכ"ל החברה, בהם הוא שם דגש גובר על נושאים כמו קיימות. במכתב שלו השנה הוא שם את במרכז את שינוי האקלים, הכריז ש"אנחנו ניצבים על ספו של עיצוב מחדש יסודי של תחום הפיננסים", וביקש ממנהלי החברות שבלקרוק מושקעת בהן לפרט כיצד המודל העסקי שלהם מתאים ליעד של התחממות גלובלית של עד 2%, ואפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050. מה שמעניין כאן במיוחד הוא שאת כל זה הוא מנסח לא במונחים של שוחר טבע, אלא במונחים מעולם הפיננסים: משבר האקלים מהווה סיכון שחברות צריכות להכיר בו - וגם הזדמנות.

הילדברנד מספר שהשינוי הזה הגיע משני מקורות. לדבריו, הוא התחיל מלמטה, מהלקוחות, ובעיקר מהלקוחות של החברה באירופה, לפני כארבע שנים. "יכולת לראות שהלקוחות מתחילים להתמקד בקיימות. זה היה משהו שהם רצו תשובות לגביו, הם רצו עזרה, תמיכה אנליטית, לגבי איך לחשוב על זה". זו הייתה התקופה בה דיז (כיום יועצו של ביידן, כאמור) הצטרף לחברה, והילדברנד מספר שאז החליטו לעסוק באופן רציני הרבה יותר בשאלות כמו "איך קיימות תשפיע על הלקוחות שלנו, השווקים, המוצרים".

לזה צריך להוסיף שינוי תפיסתי. מסורתית, מספר הילדברנד, נהוג היה לחשוב בעולם ההשקעות על קיימות כעל משהו שכרוך בו טרייד אוף. הקיימות באה על חשבון התשואות. אתה משקיע בקיימות "כי אכפת לך, ואתה מקבל את זה שתאבד קצת ערך פיננסי.

"אבל ב-2018 התחלנו לראות יותר ויותר מחקרים שמראים שלמעשה, כשמסתכלים על סיכון משוקלל, ההפך הוא נכון". כשמביאים בחשבון את הסיכון ששינוי האקלים מביא איתו, מפרט הילדברנד, מגלים שדווקא התעלמות ממנו היא שתוביל לתשואות פחות טובות, ולהפך. הילדברנד מוצא כאן מקבילה ללקח שנלמד במשבר הפיננסי: מי שרק התמנף בעוד ועוד הלוואות אולי הצליח לשפר את התשואות שלו בטווח הקצר, "אבל בסופו של דבר הההפך קורה, ואתה נהרס".

"ראינו את זה מאוד בבירור כשהסתכלנו על סיכון פיזי בתיקי השקעות, על נזקים של גלי חום והצפות בארה"ב. בחנו תשתיות ציבוריות, ואיגרות חוב עירוניות, כמעט ברמת כתובות מיקוד. והתחלנו לראות בבירור שלא מדובר באיזה אירוע גדול בעתיד, שאם מתעלמים מהסיכונים האלה זה ממש מתחיל להשפיע על מחירים של נכסים פיננסיים, ושל שווי תיק ההשקעה". את כל זה בלקרוק מתרגמת כיום למוצרי השקעה, והילדברנד מפרט שלל מוצרים שהחברה מציעה, וממשיכה לפתח, מכלי השקעה פסיביים ועד כלים מנוהלים - שמשקללים את סיכוני האקלים.

אבל האם בלקרוק אכן מגשימה את החזון של לארי פינק? לאורך השנים האחרונות ישנה גם ביקורת שמצביעה על כך שיש פער בין המכתבים השנתיים של פינק לבין ההתנהלות של בלקרוק בפועל. שתי טענות רווחות הן שבלקרוק לא מנצלת את כוחה כבעלת מניות עוצמתית על מנת לשנות את ההתנהלות של החברות בהן היא מושקעת לכיוון מקיים יותר, ושהיא בעצמה מחזיקה (באמצעות קרנות הסל שהיא משווקת) גם במניות של חברות מזהמות.

קידוח נפט / צילום: Associated Press, Keith Srakocic

"כבעלי המניות הגדולים ביותר בעולם, יש לנו החזקות באלפי חברות", מגיב על כך הילדברנד, ומזכיר שענקית ההשקעות היא בסופו של דבר רק הנאמן מטעם הלקוחות שהשקיעו אצלה הון - והשאלה שניצבה בפני אנשי בלקרוק היא איך לפעול מטעמם. באפיקי השקעה אקטיביים שבהם לחברה יש אפשרות להפעיל שיקול דעת, הוא מוסיף, בלקרוק כבר יוצאת לחלוטין מהשקעות בחברות מזהמות (למשל מחברות שיותר מ־25% מההכנסות שלהן מגיעות מהפקת פחם).

ובכל זאת, הילדברנד מודה שנדרש לבלקרוק מעט זמן להדביק את הפער בין תיזת ההשקעות שהיא מציגה לבין ההתנהלות שלה בפועל כבעלת מניות שיש לה יכולת להשפיע על החברות בהן היא מחזיקה מניות. יחד עם זאת, הוא מוסיף שהוא משוכנע שיש הכרה גוברת בכך שהחברה מצויה בעיצומו של שינוי גישה משמעותי בנושא. בין היתר, אגב, החברה מינתה בשנה החולפת אחראית חדשה על התחום.

ומה לגבי העובדה שבלקרוק משקיעה גם בחברות מזהמות? כאן התמונה יותר מורכבת. הילדברנד מזכיר שהחברה לא יוצרת את המדדים שעליהם מתבססות תעודות הסל שלה, אלא מציעה למשקיעים הזדמנויות להשקיע דרכה במדדים כאלה. "כל עוד אנשים משקיעים במדדים כאלה, ובמדדים האלה יהיו חברות דלק מאובנים גדולות, תהיה לנו חשיפה לחברות כאלה", הוא מבהיר.

"במובן מסוים יש כאן מטרה קלה עבור אלה שרוצים לומר 'כן, אבל אתם עדיין מחזיקים ב(חברות) דלקי מאובנים'. הרי אותו הדבר נכון גם לכלכלה העולמית". במילים אחרות, בתור בעלת המניות הגדולה בעולם, בלקרוק פשוט משקפת את הכלכלה העולמית. אם בכלכלה העולמית אפשר יהיה למצוא דלקי מאובנים, אפשר יהיה למצוא אותם גם בין הנכסים שמחזיקה החברה. "ולכן הסיפור האמיתי כאן", אומר הילדברנד, הוא המעבר של העולם לכלכלה בת קיימא.

"רגע קשה מאוד עבורי"

אנחנו מסיימים במה שהיה עשוי להיות התפקיד הבא של הילדברנד: מנכ"ל ה-OECD, ארגון הכלכלות המתקדמות (או בשמו הרשמי: הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי). אבל לפני כן, כדאי להזכיר את האופן הכואב שבו הוא עזב את תפקידו הקודם במגזר הציבורי כנגיד הבנק המרכזי של שוויץ, בראשית 2012.

הילדברנד נאלץ להתפטר מהתפקיד לאחר שאשתו דאז, קשיה, בעלת גלריה שהייתה בעברה סוחרת בקרן גידור, ביצעה עסקה לרכישת דולרים שבועות ספורים בלבד לפני שהבנק המרכזי בראשות הילדברנד ביצע צעדים דרמטיים להחלשת הפרנק השוויצרי. למרות שלטענתו הוא לא היה מודע לעסקה הזאת בזמן אמת, הילדברנד התפטר עם חשיפת השקעתה של אשתו.

"היו כמה חקירות, כולל חקירה ממשלתית, שמצאו בבירור שלא הופרו שום כללים", הוא אומר עכשיו. "ועדיין, מה שקרה בהקשר של המשפחה שלי לא היה צריך לקרות. והייתי חייב לקחת אחריות כדי להגן על המוסד. זה היה רגע מאוד קשה עבורי. אהבתי להיות בנקאי מרכזי, חשבתי שהייתי די טוב בזה, והייתי מאוד רוצה להמשיך. אבל ברגעים כאלה אתה צריך למצוא את הכוח לחשוב על המוסד ולא על עצמך. ולכן התפטרתי. זה היה שיעור נוראי, כואב, אבל חשוב". מאז הילדברנד התגרש, וכיום הוא בן זוגה של מיליארדרית הסחורות מרגריטה לואיס-דרייפוס, והשניים מגדלים יחד זוג תאומות.

כיום, כמעט עשור מאוחר יותר, הילדברנד כאמור היה מועמדה של שוויץ לתפקיד מנכ"ל ה-OECD. הוא היה אחד מארבעת המועמדים שנותרו ברשימה הסופית, מתוכם יגיע מחליפו של אנחל גוריה, מנכ"ל הארגון ב-15 השנים האחרונות.

הילדברנד מספר שלתחושתו הוא בגיל נכון לחזור למגזר הציבורי, עם הרבה יותר ניסיון, ומסביר שאחת הסיבות שמניעות אותו להתמודד על התפקיד היא העובדה שאנחנו נמצאים בתקופה קריטית. הכלים הקלאסיים ששימשו את קברניטי הכלכלה ב-15 השנים האחרונות מתחילים למצות את עצמם: כבר אי אפשר להוריד את הריבית יותר, ולמרות שלממשלות יש עוד מקום להגדיל את התקציב, גם לזה יהיה גבול.

המוקד יעבור, הוא חוזה, לבנייה מחדש של הכלכלה. וזה היה המוקד המקורי של ה-OECD, שנוסד כדי לעזור לתעל את הכספים של תוכנית מרשל, לבנייה מחדש של אירופה אחרי מלחמה העולם השנייה. "יש כאן אנלוגיה. למרבה המזל, העולם לא נהרס. אבל בהרבה מובנים אנחנו בונים מחדש את הכלכלות שלנו. ואני מאמין שה-OECD יכול להיות אפקטיבי מאי פעם".

מה האג'נדה שאתה מציע לארגון?
"היא סובבת סביב שלושה דברים. איך להשקיע את הכסף כדי להבטיח צמיחה עתידית, ולשפר את יכולתנו לשלם את החוב בעתיד; איך להשתמש במדיניות ציבורית, ובכסף ציבורי, על מנת לתמרץ את המגזר הפרטי לגייס את ההון שדרוש כדי לממן את המעבר האקלימי; ואיך אנחנו יכולים לפתח מדיניות כלכלית טובה יותר, שתעזור להתמודד עם חלק מתופעות האי שוויון הבוטות שהחמירו בכל רחבי העולם, ב-15-20 השנים האחרונות".

אחד הנושאים שהעסיקו את ה-OECD בתקופת המנכ"ל היוצא היה נושא המיסוי, וליתר דיוק, המאבק במקלטי המס ובהעלמות המס. הילדברנד, מצדו, חושב שאחד היעדים הבאים של הארגון בחזית הזאת צריך להיות גיבוש של מסגרת עולמית למיסוי דיגיטלי. רוב שיטות המס, הוא מסביר, משקפות את הכלכלה של תחילת המאה העשרים, ולא מותאמות עד הסוף לכלכלה של המאה ה־21. "משבר הקורונה רק הדגיש את הצורך בשינוי, בהינתן שכמה מהחברות שהרוויחו הכי הרבה מהקורונה הן גם החברות שהכי סביר שיוכלו לחמוק ממיסוי תחת משטר המס המסורתי".

מכאן השיחה עוברת לחברות הענק שצוברות יותר ויותר כוח, והילדברנד מדבר על הצורך בניתוח שיאפשר לנו להבין מה חשיבות התופעה. מה שמוביל אותו לדבר על אי שוויון. "אנחנו צריכים להבין למה אי השוויון גדל כל כך, ומה הם הגורמים שתרמו לזה, ובאיזה מידה מיסוי יכול לשחק תפקיד בהתמודדות איתם. זה מה שמרתק ב-OECD, כמאגר עולמי של נתונים ואנליטיקה. יש שאלות ממש גדולות שאנחנו צריכים להתמודד איתן אם אנחנו רוצים שהאוכלוסיות שלנו ימשיכו לתמוך בשיטה הכלכלית כפי שהתפתחה".

כשאתה אומר שמיסוי יכול לשחק תפקיד, אני מניח שאתה לא מדבר רק על מיסוי תאגידים בינלאומיים אלא אולי גם על מיסוי פרוגרסיבי יותר, או מיסוי רווחי הון גם ברמה הלאומית?

"בדיוק. אי אפשר להפריד לגמרי את הדיון במיסוי מהאופן שבו מבנה הכלכלות שלנו התפתח ב-15-20 השנים האחרונות. ולמרבה הצער, ואני אומר את זה כבנקאי מרכזי לשעבר: מה שהיינו חייבים לעשות בבנקים המרכזיים במהלך המשבר הפיננסי, ושוב במשבר הנוכחי, החריף באופנים רבים את אי השוויון. בטח כשמדובר במי שיש להם נכסים פיננסיים בהשוואה לאלה שתלויים לחלוטין במשכורות. אין שום ספק שחלק מהמדיניות שננקטה היה להעלות את מחירי הנכסים, מה שהפך את אי השוויון במישור הזה להרבה יותר גרוע.

"אני עדיין חושב שהיינו חייבים לעשות מה שעשינו, שמצב העניינים היה הרבה יותר גרוע אם לא היינו מתערבים באופן הזה, ושהחלקים המוחלשים של החברה שלנו היו סובלים אפילו יותר. ועדיין, אנחנו צריכים להכיר בכך שזה נכון שההתערבויות יוצאות הדופן שלנו הביאו להחרפה של אי השוויון".

עוד כתבות

אבי כץ, מייסד ומנכ''ל GigCapital / צילום: באדיבות המצולם

מיליארד וחצי דולר לרכישות דיפנס ישראליות: חברות הספאק בקאמבק

חברות הספאק חוזרות לבמה ומגייסות סכומי עתק ● המשקיעים הישראלים מובילים את הגל החדש בוול־סטריט, כשהמוקד הוא החברות הביטחוניות מישראל ● ברקע: ההתחמשות הגדולה במערב

ארקדי וולוז', ממייסדי יאנדקס ונביוס / צילום: יח''צ

ענקית הענן הישראלית-הולנדית בעסקת מיליארדים עם מטא

החוזה שנחתם בין נביוס למטא הוא לאספקת תשתיות מחשוב לבינה מלאכותית לתקופה של חמש שנים ● מדובר בחוזה שני של נביוס עם ענקית טכנולוגיה גלובלית השנה, לאחר שחתמה בספטמבר על עסקה בהיקף עתק של 17.4 מיליארד דולר עם מיקרוסופט

משקיעי הנדל''ן שרוליק חנוך (מימין) ודן ליברמן / צילום: בוריס קוזנץ

אנשי הנדל"ן שהתחילו בבאר שבע מקימים קרן גידור עם אייל בקשי

הפריחה בתעשיית קרנות הגידור המקומית הובילה צמד משקיעי נדל"ן להקמת קרן יחד עם שחקן הנוסטרו הוותיק אייל בקשי ● "הבקשה של אייל הייתה שכל הנכסים יהיו נזילים תמיד"

מנכ''ל רשת 13, אמיליאנו קלמזוק / צילום: יח''צ

ועד עובדי חדשות 13: הודיעו לנו על קיצוץ

המשמעות המיידית של מהלך הקיצוץ בחדשות 13, כפי שהוצגה רשמית לוועד בימים האחרונים, היא הורדת תוכניות יומיות ● החשש הוא מפיטורים של 50-40 אנשים, ולפי ועד העובדים, "מדובר בהימור על עתיד החברה"

פקקים באיילון / צילום: בר לביא

החל מינואר: המסים על רכבים חדשים יטפסו באלפי שקלים

מס הקנייה על רכב חשמלי יעלה ל-52%, והטבת "המס הירוק" על כל סוגי הרכב תתכווץ ב-750 שקל, אבל שווי השימוש למקבלי רכב צמוד "ירוק" לא ישתנה ● גם תקרת ההטבה השקלית תרד מ-35 אלף שקל כיום ל-30 אלף שקל בלבד

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

הפשרה שמקדמת את נקודות הזיכוי ממס ללוחמי המילואים

יו"ר ועדת הכספים דרש לכלול בחבילת ההטבות גם משרתים ששכרם נמוך מכדי ליהנות מנקודות זיכוי ממס, והגיע להבנות עם האוצר על הרחבת החוק ● בין ההסכמות: קיבוע התשלום המינימלי של 321 שקל ליום מילואים, אשר היה נהוג במהלך המלחמה ● העלות הצפויה: כחצי מיליארד שקל בשנה

מטה סופטבנק בעמק הסיליקון / צילום: Shutterstock

מניית אנבידיה נפלה לאחר שסופטבנק חיסלה במפתיע את החזקותיה בחברה

סופטבנק חשפה היום כי מכרה את מניות של אנבידיה בשווי של 5.83 מיליארד דולר ● מניית אנבידיה ירדה בכ-3% לאחר עלייה מרשימה של קרוב ל־6% אמש לאחר פרסום הידיעות על סיום ההשבתות בממשל האמריקאי ● עוד מדווחת סופטבנק על עלייה משמעותית ברווח הנקי שלה בשל החזקותיה ב-OpenAI

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

כ"ץ: גלי צה"ל תיסגר בקרוב. ביהמ"ש יכריע אם תידרש חקיקה

כ"ץ: "הפעלת התחנה מערבת את צה"ל, בעל-כורחו, בשיח הפוליטי" ● המתנגדים נערכים להגשת עתירות משפטיות, בטענה כי המהלך לסגירת גל"צ דורש חקיקה בכנסת ● ארגון עובדי צה"ל בהסתדרות הכריז על סכסוך עבודה בתחנת הרדיו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?

המלחמה האיצה עוד יותר את העזיבה מהארץ והיא הגיעה לשיא של 78 אלף ב-2024 ● העיר ממנה עוזבים הכי הרבה את הארץ היא תל אביב, ממנה מגיעים 14% מהעוזבים; מירושלים, הגדולה יותר, מגיעים 6.3% מהעוזבים

רובוט של בלייד ריינג'ר לניקוי פאנלים סולאריים / צילום: מצגת החברה

אחיו של עופר ינאי מוכר את הפעילות שנכשלה בת"א בפי 4 משוויה

אחרי שלא הצליחה להתרומם בבורסה המקומית, בלייד ריינג'ר מוכרת את פעילות חברת ניקוי הפאנלים, סולאר דרון אותה יצק לחברה שמוליק ינאי לפני פחות משנתיים, בעסקה המגלמת לה שווי של 22 מיליון דולר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

מבקר המדינה מטיל אחריות על נתניהו: "כשל רב שנים"

דוח המבקר, השביעי בסדרת "חרבות ברזל", מצביע על כשל מבני בכל הקשור לתפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של ישראל ● "נתניהו לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב", נכתב ● המבקר ציין כי גם ראשי המל"ל לא מימשו את תפקידם, והזהיר מפני תוצאות טרגיות נוספות

מוטי בבצ'יק / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הפרקליטות הודיעה למוטי בבצ'יק כי היא שוקלת להעמידו לדין פלילי

לפי החשד, מנכ"ל רוש אבי דנציגר שילם ללוביסט מנחם גשייד עשרות אלפי שקלים בחודש כדי שיפעיל את קשריו בלשכת שר הבריאות לשעבר ליצמן ויקדם את ענייני חברת התרופות ● גשייד ועוזרו לשעבר של ליצמן, מוטי בבצ’יק, חשודים כי פעלו מאחורי הקלעים להשפיע על מודל תמחור התרופות לטובת רוש - תוך העברת מידע פנימי בניגוד עניינים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עסקת ענק לעידן עופר: השליטה באתלטיקו מדריד נמכרת לפי שווי של 2.5 מיליארד אירו

קרן אפולו רוכשת 55% ממניות מועדון הפאר הספרדי לפי שווי של 2.5 מיליארד אירו ● המיליארדר עידן עופר מחזיק כשליש ממניות המועדון, אותן רכש לפני 7 שנים תמורת 100 מיליון אירו בלבד, ובעקבות המהלך הפך עופר לבעל המניות השני בגודלו בקבוצת הכדורגל ● השלמת העסקה צפויה ברבעון הראשון של שנת 2026

רשות המסים / צילום: איל יצהר

"אם שואלים אותך את לא מכירה אותי": מתווך נדל"ן ועו"ד מואשמים בהעלמת מס ממכירת קרקעות חקלאיות

פרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע כתב אישום נגד עו"ד ומתווך נדל"ן בגין שורת עבירות מס, שבוצעו במסגרת עסקאות למכירת קרקעות חקלאיות באזור אשקלון ● עוד באישום: המתווך יצר קשר עם רוכשים וניסה לשכנע אותם לשקר בחקירה לגבי סכום העסקאות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לא אכתוב עוד את הדוח השנתי": באפט נפרד מהמשקיעים עם הרהורים על מזל וזיקנה

בגיל 95, לאחר שישה עשורים בראש ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי, וורן באפט נפרד מתפקיד המנכ"ל ומעביר את הניהול לגרג אייבל ● גלובס מציג את עיקרי מכתב הפרידה, בו באפט חושף כיצד יחלק את הונו העצום, מהרהר בעתיד החברה ובערך המניה, ומותיר למשקיעים שיעור אחרון בצניעות, אחריות ואופטימיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, קורוויב ב-16%

נאסד"ק ירד ב-0.2%, דאו ג'ונס זינק במעל ל-1% ● אנבידיה ירדה לאחר שסופטבנק חשפה היום כי מכרה את כלל החזקותיה בחברה, בשווי של 5.83 מיליארד דולר ● הסנאט האמריקאי אישר אתמול הצעת חוק לסיום השבתת הממשל ● ישראליות בוול סטריט: לייבפרסון וקלטורה זינקו בעקבות הדוח הרבעוני ● הביטקוין מתקשה להתאושש, מתחת ל-104 אלף דולר ● נעילה חיובית באירופה

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka

"לא בכל מקום מתאים לצופף": באוצר רוצים צפיפות מסביב לתחנות הרכבת

משרד האוצר מקדם בחוק ההסדרים התניה של הקמת פרויקטים תחבורתיים ברמת צפיפות הבינוי מסביבם ● לפי התוכנית, בשלב הראשון מינהל התכנון יגבש תוכנית לצפיפות רצויה בכל אזור, ובשלב השני תקצוב הפרויקט יותנה בעמידה ביעדים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל שובר שיא חדש, והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע

התחזקות השקל, לצד הרגיעה הביטחונית והאופטימיות בוול סטריט, מחזקות את ההערכות שבנק ישראל יפחית ריבית בהחלטה הקרובה ● מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום שישי יהיה גורם מכריע

שמוליק רופא, מנכ''ל ריט 1 / צילום: נטי לוי

ריט 1 רכשה 45% ממתחם סיפולוקס בת"א בכ-127 מיליון שקל

מתחם סיפולוקס משתרע על שטח של כ-4 דונם ברחוב יגאל אלון בתל אביב, בצמוד לדרך השלום ● במקום יוקם מגדל לתעסוקה ומסחר בהיקף של 54 אלף מ"ר, אך השותפים יצטרכו לשלם לעיריית תל אביב דמי חכירה בגובה 324 מיליון שקל

הדמיית פארק טבעון טק / הדמיה: Oilin

הדיון המכריע סימן: הקמפוס החדש של אנבידיה יוקם בקריית טבעון

לגלובס נודע כי הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה להקצות קרקע בפטור ממכרז בקריית טבעון עבור ענקית השבבים ● בדיון שהתקיים השבוע ברמ"י בנוכחות בכירי החברה בישראל, נציגי ממשלה ומנהל התכנון, סוכמו מרבית הפרטים ● אנבידיה: בוחנים את כלל החלופות