גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האפריקנרים הפסידו הכול כי סירבו לוותר כמעט על כלום. מה הלקח?

מלחמת המטבעות: 60 שנה לקריאת התיגר הכושלת של האפריקנרים בניסיון-שווא לנתק את עצמם מן המהלך הטבעי של ההיסטוריה

הראנד של דרום אפריקה. יאן פאן ריבק, המתיישב ההולנדי הראשון, 1652; ונלסון מנדלה, הנשיא השחור הראשון, 1994 / צילום: Shutterstock
הראנד של דרום אפריקה. יאן פאן ריבק, המתיישב ההולנדי הראשון, 1652; ונלסון מנדלה, הנשיא השחור הראשון, 1994 / צילום: Shutterstock

האם צריך לדבר מפעם לפעם בשבח ההגזמה ובגנות הזהירות? אני חושב שלא, אבל אולי אני מגזים בשלילת ההגזמה. אולי סימני קריאה דווקא מועילים לדיון הציבורי, לפחות מפני שהם מביאים כל טענה עד האבסורד ההכרחי הנובע ממנה.

כתבתי כאן לפני שבועיים על שימוש הלשון "אפרטהייד" בביקורת על התנהגות ישראל כלפי נתיניה הפלסטיניים. חשבתי ש"בצלם" מזיקה לעצמה, ומסיחה את הדעת מסדר יומה כאשר היא יוזמת מערכת פרסום בינלאומית תחת הכותרת "זה אפרטהייד".

הגיעו אליי הערות ביקורת, כולל מידידי "בצלם". אין לי הרשות לצטט, אבל כללית, הביקורת העיקרית נוגעת לטענתי שאי אפשר להחיל את האפיון "אפרטהייד" על ישראל. לדעתי, "אפרטהייד" הייתה נוסחה פוליטית וחברתית מלאה. היא הוחלה על כל נתיניה הלא-לבנים של מדינת הלאום האפריקנרית. המאבק נגד האפרטהייד נועד לשים קץ למדינת הלאום. ואמנם סיומו היה כרוך בסיומה.

כותב אחד חלק על התיאור הזה. דרום אפריקה לא הסתיימה, הוא הטעים. התחלף בה המשטר, אבל היא מוסיפה להתקיים בשמה ובגבולותיה.

אני חושש שהוא טועה. את מדינת הלאום האפריקנרית החליפה מדינת כל-אזרחיה. הלאום הדומיננטי משכבר הימים הוא עכשיו מיעוט קטן ולא חשוב במדינה אחרת, גם אם שמה וגבולותיה לא השתנו.

האם זו הייתה תוצאה רצויה? כן, בהתחשב באופיה של דרום אפריקה.
אבל האם זו הייתה התוצאה הרצויה היחידה? זו אינה שאלה אקדמית. אני חושב שהניסיון להשיב עליה צריך לעניין ישראלים חושבים, יהיה מקומם במפה הפוליטית אשר יהיה.

יריבי האפריקנרים לא היו רק השחורים

את שאלת הדמיון בין ישראל לדרום אפריקה הטור הזה מציג מפעם לפעם שלא על מנת לשלול את הלגיטימיות של ישראל, אלא אדרבא, כדי לנסות ולמנוע את אובדן הלגיטימיות.

ואני עושה כן עכשיו בקשר עם ציון דרך היסטורי. בשבוע שעבר מלאו 60 שנה לאקט שבשעתו התפרש כקריאת תיגר של האפריקנרים על העולם החיצון. בפברואר 1961 המדינה האפריקנרית ניתקה עצמה מגוש הסטרלינג ויצרה מטבע משלה, הראנד. על הראנר החדש נטבע דיוקנו של ראשון המתיישבים ההולנדיים בכף התקווה הטובה, ב-1652.

מחלציהם של ההולנדים ההם, ושל ההוגנוטים הצרפתים שבאו בעקבותיהם, בקעה האומה האפריקנרית. היא הגיעה אל פרקה, וסיגלה לעצמה הליכות של אומה, רק 200 שנה ויותר אחר כך. במובן הזה, היא הייתה צעירה למדי, כאשר קיצוניה ניצחו בבחירות ללבנים-בלבד, ב-1948, ויסדו את שיטת ההפרדה הגזעית, הידועה בשמה ההולנדי-אפריקנרי "אפרטהייד" (היינו, "בנפרד").

שלושה חודשים לאחר יצירת הראנד, האפריקנרים ניתקו את קשריהם עם הכתר הבריטי, הכריזו על רפובליקה, והתחילו 30 שנה של מלחמה נגד המהלך הטבעי של ההיסטוריה. הם האמינו שינצחו.

הם עשו כן תחת השפעה של נאום. שנה אחת קודם, ראש ממשלת בריטניה דאז, הרולד מקמילן, סר אל הפרלמנט שלהם בקייפטאון, ודיבר על לבם להסתגל ל"רוחות השינוי" הנושבות באפריקה. בסוף שנות ה-50, מקמילן נעשה כונס הנכסים של האימפריה הבריטית. עשר שנים לאחר ההסתלקות מהודו ומארץ ישראל, בריטניה התחילה לשחרר את מושבותיה באפריקה, מגאנה בצפון עד זמביה בדרום.

בנאום ההוא, מקמילן כלל את המלים "אנו הבריטים דוחים את הרעיון של עליונות טבועה (inherent) של גזע על גזע".

זה לא היה נאום נועז, אבל הוא עורר תגובה קיצונית. שמונה חודשים אחר כך, משאל עם בין הלבנים הכריע לטובת ניתוק הקשרים ההיסטוריים עם בריטניה.

מוטב לזכור כי כאשר הלאומנים האפריקנרים הגיעו לשלטון, ב-1948, היריבים העיקריים במרכז תודעתם לא היו השחורים, אלא הבריטים, או ה"אנגלו" המקומיים. זה היה חצי מאה לאחר תבוסתם הניצחת של האפריקנרים מידי הבריטים במלחמת הבורים.

המדינה שהם כוננו לאחר ניצחון הבחירות ב-1948 הייתה בראש ובראשונה מדינת לאום. מלוא הסמכויות הפוליטיות עברו לידיהם. האנגלו היו אמנם שווי זכויות, אבל נדחקו בהדרגה לעמדה של חוסר רלוונטיות פוליטית.

מי שמחפשים צדדי דמיון עם ישראל מוזמנים לשקול מה קרה למפלגת השלטון שייצגה את האנגלו: היא לא התאוששה עוד מתבוסתה, ונחלשה והלכה עד שהתפזרה לכל רוח 30 שנה אחר כך. פלגים ליברליים קטנים ירשו אותה, והגיעו בשיא כוחם ל-20% של מושבי הפרלמנט. ללאומנים היה כמעט כל השאר.

בין מתנגדים לבנים רבי-שנים של האפרטהייד רווחה דעה שהיה אפשר להביא את הפרק הנואל הזה אל קיצו הרצוי באופן אחר: היה אפשר להציע תוכנית חלוקה לרוב השחור, שהייתה מעניקה ל-75% מן האוכלוסייה לא רק את חלקם ההולם בשטח כי אם גם במשאבים (בארץ בעלת עושר מינרלים מופלג). תחת זאת, האפריקנרים הציעו לשחורים 13%, באוסף מגוחך של מובלעות ללא רצף טריטוריאלי.

היסטוריה אינה מדע מדויק. היא רק מציעה תובנות. אין ודאות שדרום אפריקה הייתה יכולה להתחלק בדרכי שלום. אבל אין זה מן הנמנע שהאפריקנרים הפסידו הכול מפני שלא היו מוכנים לוותר כמעט על כלום. והם עשו כן מפני שהיו אחוזים אמונה בלתי מתפשרת בזכויותיהם הבלבדיות ובעוצמתם הצבאית. החודש לפני 60 שנה הם חשבו שהם בלתי מנוצחים, ורוב העולם החיצון נטה להסכים.

הנה הצעה: במקום לעסוק בשאלה אם ישראל ראויה להיקרא מדינת "אפרטהייד" או לא, אולי מוטב לעודד ויכוח ציבורי בשאלה מה אפשר ללמוד מניסיון האפריקנרים; לא דיון של התנצחות ושל עלבונות הדדיים, אלא דיון לצורך מחשבה. סוף-סוף, די הרבה מוטל על כפות המאזניים.

עוד כתבות

ורדה וירט ליבנה שופטת / צילום: הנהלת בתי המשפט

הענקתם שירות כקבלן חיצוני ובדיעבד הוגדרתם כשכירים: כך יחושב הפיצוי שתקבלו

ביה"ד הארצי לעבודה קבע הלכה חדשה בנוגע לפיצוי שיינתן בגין הפערים בין השכר כקבלן לבין השכר כעובד שכיר, הכולל גם זכויות סוציאליות

נשיא איראן חסן רוחאני סוקר את ההתפתחויות הגרעיניות החדשות באיראן במהלך "יום האנרגיה הגרעינית" בטהראן, שבת / צילום: Reuters, IRANIAN PRESIDENCY

שיחות הגרעין: ישראל במקום משני אחרי האינטרס האסטרטגי-כלכלי באירופה

איראן היא חלק ממשוואה, שבה לישראל יש תפקיד משני ● ארה"ב מועידה לבעלות בריתה באירופה תפקיד תיווך, לא מפני שהבנה אמריקאית־איראנית היא יעד נכסף, אלא בגלל שביידן מנסה לשקם את השותפות עם אירופה ● הבנה עם איראן תקל על ארה"ב לטפל בשתי הפצצות הגלובליות המתקתקות האחרות

הענקת אות הערכה של ראש הממשלה על הישג מודיעיני-מבצעי לשנת  2020 / צילום: תקשורת שב"כ

ראש הממשלה העניק אותות הערכה למבצעים פורצי דרך בשב"כ

אות ההערכה של ראש הממשלה וראש שירות הביטחון הכללי מוענק למבצע או פרויקט מהתחום המודיעיני-מבצעי שבו באו לידי ביטוי מצוינות, מקצועיות ויצירתיות יוצאת דופן ● המבצעים שנבחרו הינם מבצעים מודיעיניים, טכנולוגים וסיכוליים ממודרים, שבוצעו בשנה החולפת ע"י שב"כ בזירות השונות

מפעלי ים המלח / צילום: בר - אל

המדינה מזגזגת: דורשת ממפעלי ים המלח 83 מיליון שקל על מים, אבל לא גובה אותם

גביית הסכום המבוקש עשויה להביא להורדת התעריפים לצרכן ● לטענת מפעלי ים המלח מדובר בפרשנות שגויה של הסכם הזיכיון שלה ● מקורות לא גובה את הכסף מאחר שמשרד המשפטים עדיין דן בתנאי הזיכיון של החברה

דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר

המנכ"ל, המקורבת ופקיד הבנק החשדן שהוביל לחקירה בסודהסטרים

מנכ"ל סודהסטרים לשעבר דניאל בירנבאום ומקורבתו ועובדת החברה לשעבר איילה שרח-כהן מואשמים, בכפוף לשימוע, בשימוש במידע פנים ● גלובס חושף כיצד פקיד הבנק שבו ניהלה שרח-כהן את חשבונה, החליט לדווח עליה לרשויות

תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

דוח IVC ומיתר מזהיר: למרות רבעון חסר תקדים בהייטק - חגיגת ההשקעות לא צפויה להימשך

לפי הדוח, נרשם זינוק אדיר במדדים העיקריים של השקעות בהייטק הישראלי: זינוק בסבבי גיוס גדולים של מעל 50 או 100 מיליון דולר; ואחרי קריסה בהשקעות בתקופת הקורונה, זינוק עצום בהשקעות בסטארט-אפים בשלבי סיד ● רבע ממספר ההשקעות בחמש השנים האחרונות – בתחומי הסייבר והפינטק

משכן הכנסת / צילום: שלומי יוסף

הבחירות נגמרו, החובות נשארו: מי חייבת לכנסת יותר מ-3 מיליון שקל?

מבין המפלגות שלא התמודדו לכנסת ה-24 ונדרשו להסדיר את תשלומיהן עבור הלוואות שנלקחו מהכנסת עד לשבוע שעבר, נותרה הבית היהודי היחידה שלא פרעה את חובה ● יו"רית הבית היהודי חגית משה אמרה לגלובס כי בכוונתה להסדיר את התשלומים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, windwalk

קרן העושר הנורבגית תשקיע מיליארדי דולרים באנרגיה ירוקה

קרן העושר של נורבגיה, הגדולה בעולם מסוגה שמחזיקה ב־1.3 טריליון דולר, תרכוש מניות של חוות טורבינות רוח בים בכ-3 מיליארד דולר

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ירידות בבורסה; קדימהסטם מזנקת ב-19%, מודיעין ב-15%

מגמה שלילית באירופה ובחוזים על מדדי וול סטריט ● הביטקוין מטפס מעל לרמת 60,000 דולר ● צחי נחמיאס מונה ליו"ר דירקטוריון דסק"ש

רמי רשף, מנכ"ל ג'נסל / צילום: איל יצהר

מעוררת עניין: ג'נסל גייסה כ-47 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים בינלאומיים

ההנפקה בוצעה לפי מחיר של 13.5 למניה, הנחה של כ-6% על מחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה

גידולים של ורטיקל פילד / צילום: אתר החברה

המיליארדר מיכאל מירילשווילי לוקח את ורטיקל פילד לבורסה בקנדה לפי 100 מיליון דולר

חברת האגרוטק מרעננה, שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת לגידולים חקלאיים, צפויה להתמזג בשלד בורסאי ולגייס 20 מיליון דולר

דקר הסלעים (לוקוס) ביום התיכון / צילום: שאטרסטוק

דגי הדקר יהפכו למין מוגן מפני דיג. עם כוכבית

השרה להגנת הסביבה הכריזה על הכנסת דג "דקר אלכסנדרוני" לרשימת המינים המוגנים וש"דקר הסלעים" (לוקוס) יהפוך למין מוגן בהוראת שעה למשך שנה – אך לשיטת דייג אחת בלבד ● שני המינים הם בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

הברקס של בן גביר והנסיעה המסתורית של לפיד: 5 דברים שקרו היום בפוליטיקה

בן גביר חבר ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' והודיע כי הוא מתנגד להקמת ממשלה בתמיכת רע"מ ● האם נתניהו בדרך לנשיאות ומה עושה יאיר לפיד בארה"ב? ● כך נראתה היום המערכת הפוליטית

שבבים / צילום: שאטרסטוק

שבב של תקווה: כך מתמודדים עם המחסור בשבבים בעולם

מגפת הקורונה יצרה הפרעה בשרשרת האספקה הגלובלית שהביאה בין היתר למחסור עולמי ברכיבי אלקטרוניקה ● מדינות שונות מגיבות למחסור הזה בעידוד ייצור השבבים המקומי, והיצרניות עצמן מאמצות תוכניות השקעה נרחבות ● המגמה הזו גוזרת עתיד ורוד לחברות שמייצרות ציוד למפעלי שבבים, לפחות לשנתיים הקרובות

צחי נחמיאס / צילום: לימור זפרני

צחי נחמיאס מתחיל לעבוד: מונה ליו"ר דסק"ש במקום דורון כהן

לאחרונה הושלם השלב הראשון בעסקת העברת השליטה בדסק"ש, שבו רכשו משקיעים בראשות חברת מגה אור של נחמיאס 47.4% מהמניות

שכר הבכירים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הקורונה הורידה את הכלכלה על הברכיים, אז למה שכר המנכ"לים המשיך לעלות

חבילות הפיצוי של מנכ"לים ל-2020 נמצאות על המסלול לשבור שיאים אפילו בזמן שבעלי המניות הביעו חוסר שביעות רצון מחלק מההסדרים

שרן השכל / צילום: שלומי יוסף

לא הבית של יעל: האם התקנון אסר על השכל ג'וניור להיכנס למליאה?

האמא הטרייה השכל טוענת כי תקנון הכנסת מסתייג מעוללים. האמת פחות ילדותית ● המשרוקית של גלובס

אייל פישמן הבן של אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף

פשיטת רגל? בני משפחתו של אליעזר פישמן צפויים לקבל כ-200 מיליון שקל ממכירת הנכס האחרון

פעילות קמעונאית של ממכר פרחים, סיגריות, ממתקים, צעצועים ועוד ייצרו אשתקד לפישמן רשתות הכנסות של יותר מ-500 מיליון שקל ● מכירת מניות החברה, שמחציתן מוחזקת בידי הבנקים הנושים, עשויה להניב לבני משפחת פישמן, המחזיקים ביתרתן, כ-200 מיליון שקל

אילן ישועה / צילום: אורן בן חקון

ישועה בדיון ההוכחות: "הבוס הנחה אותי לתת סיוע ארטילרי מלא"

במהלך הדיון הרביעי במשפט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר מנכ"ל וואלה לשעבר כי סמוך לבחירות בפברואר 2015 הוא הורה לעורך האתר לאשר מולו מראש כל כתבה רגישה ● בתכתובת מיילים שהוצגה היום בינו לבין אלוביץ' כתב ישועה "ברור לי לחלוטין מה צריך לעשות. אחרי, יהיה מאוחר והילד בכלל ישתולל". לשאלת התובעת, הסביר כי הוא חושב כי התכוון ליאיר נתניהו

דיסקאברי / צילום: Shutterstock, איגור גולובניוב

אותה חברה, 2 מניות שונות ופער של עשרות אחוזים: איך זה קורה וממה צריך להיזהר?

במצב נורמלי, שתי מניות של אותה החברה אמורות לזוז באותו קצב, כי אם ייווצר פער בין שתי מניות של אותה החברה, מהר מאוד שחקנים מתוחכמים ואלגוריתמים יזהו את הפירצה ● ואז באות מניות דיסקאברי ומפריכות את האקסיומה