גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את האדריכל הישראלי שמתכנן את המבנה שיאפשר לאנושות לחיות על המאדים

"אנחנו מתכננים את מבנה ההייטק הכי מטורף - ובסופו של דבר עוטפים אותו בבוץ" ● הכירו את האדריכל מראשל"צ שהקים במצפה רמון את מיזם החלל D-MARS, ובונה באשקלון מבני מגורים - שמיועדים למאדים

האדריכל אלון שיקאר עם הדמייה של מיזם החלל D-MARS / צילום: ניר לנגר. הדמיה: אלון שיקאר
האדריכל אלון שיקאר עם הדמייה של מיזם החלל D-MARS / צילום: ניר לנגר. הדמיה: אלון שיקאר

במפעל האשקלוני "א. יאיר תעשיות מתכת" רגילים לעבוד על פרויקטים מורכבים. הם עושים את זה כבר 40 שנה. אבל הקונסטרוקציה העצומה שמעסיקה את עובדי המפעל מסביב לשעון בשבועות האחרונים - 9 מודולים של 3 מ"ר כל אחד, עשויים ממתכת בעובי 40 ס"מ ומחוברים זה לזה - הפתיעה גם אותם. זהו באמת פרויקט יוצא דופן. גודלו הכולל של המבנה, שמחולק כאמור ל-9 קוביות שונות, יהיה 57 מ"ר, והוא יכלול מעבדה, אזור בקרה, מתחמי ספורט, מטבח וקפסולות שינה. והוא גם אמור, לפחות באופן עקרוני, לשרוד מסע של כ-500 מיליון ק"מ עד למאדים ולשמש שם כמבנה מגורים לאסטרונאוטים.

המבנה במפעל באשקלון / צילום: אלון שיקאר

"הקוטר של טיל שיגור הוא 10 מטרים והגובה הוא 30 מטרים", מסביר האדריכל אלון שיקאר, שתכנן את הקונסטרוקציה המסובכת. "כל המשחק בלשגר דברים לחלל זה איך לצמצם כמה שיותר את המקום של מתקן המגורים, שאמור לאפשר פעילות של 6 אנשים, ואיך מצליחים למצוא פתרונות יצירתיים. נקודת המוצא של המחקר שלנו הייתה איך לדחוס את המבנה כמה שיותר - ומצד שני, שיידע להיפתח ולגדול".

ומה יקרה כשמגיעים למאדים?
"ברגע שאתה מחבר את המבנים ביחד יש מנגנון שטוחן את האדמה המקומית, מרים אותה לגג המבנה ושופך את האדמה לדפנות. בעצם, אנחנו מתכננים את מבנה ההייטק הכי מטורף - ובסופו של דבר עוטפים אותו בבוץ. אני מרגיש שזה קצת כמו לבנות מבנים פרהיסטוריים".

שיקאר הוא לא איש חלל או פיזיקאי, הוא אדריכל. אבל אדריכל שכל עיסוקו הוא באפשרות שיום אחד, האנושות תוכל להתיישב במאדים. "הירח היה האתגר של הדור של שנות ה-60, מאדים זה האתגר שלנו", הוא מסביר. "אני חושב שחשוב שנפתח את הגבולות שלנו, ונתמודד גם עם מקומות אחרים. אני בטוח שנמצא שם הזדמנויות חדשות. יש שם אפשרות לחיות אחרת, לפתח חברה קצת אחרת, לנסח כלכלה אחרת".

המטרה של המיזם שהקים, D-MARS (ראשי תיבות של Desert Mars Analog Ramon Station), היא לתת שירותי הדמיית חלל לצוותים מקצועיים מהארץ ומחו"ל. כלומר, לדמות נחיתה של אסטרונאוטים על המאדים, פשוט על אדמת כדור הארץ, כדי לבחון את כל ההשלכות של אירוע כזה - פסיכולוגיות, מדעיות, פיזיקליות, אדריכליות ועוד. עבור זה נדרשים מבנים שמדמים את המבנים שיישלחו או ייבנו ביום מן הימים על אדמת מאדים, כדי להתנסות במגורים ובעבודה בהם. D-MARS מבצעים הדמיות כאלה במיקום מבודד בסמוך למכתש רמון.

זה קצת מפתיע, אבל מתברר שדווקא בישראל הזעירה יש את כל התנאים למחקר שיבחן את היתכנות הקיום האנושי על המאדים. זה נובע גם מאזורי אקלים שונים וקיצוניים שנמצאים במרחק לא גדול זה מזה - שלג ומדבר, ים המלח ומכתשים - וגם מכוח האדם המקצועי, המגוון ובעיקר השאפתן שנמצא כאן. "יש לנו פה הון אנושי והישגים מדהימים בתחום החלל", מסביר שיקאר, "וחוץ מזה, אנחנו הרבה יותר חוצפנים".

הפיגוע שהסיט את חייו

קריירת האדריכלות של שיקאר לא התחילה ישר ממאדים. הוא גדל בראשל"צ ואחרי השירות הצבאי יצא, כמו רבים, לטיול ארוך בנפאל. כשהיה באמצע הטיול, אביו נהרג בפיגוע - והוא חזר ארצה. "הייתי בשיא הטיול שלי, ומצאתי את עצמי חוזר לארץ תחת הנסיבות המפתיעות והקשות ביותר שאפשר", נזכר שיקאר, שהיה אז בן 22. הוא נכנס מיד לעסק המשפחתי בתחום האינסטלציה ודודי שמש. "במשך ארבע שנים ניהלתי את העסק של אבי ז"ל, ובמקביל לא עזבה אותי המחשבה וההבנה שאני רוצה להיות אדריכל. כשסיימנו לעמוד בכל הפרוייקטים שנשארו פתוחים, עזבתי הכל, עברתי לצפון ולמדתי אמנות ואדריכלות במכללת אורנים ובטכניון".

בטכניון העביר שיקאר קורס, בסיוע של הפיזיקאי ד"ר הלל רובינשטיין ממכון ויצמן ושותפו ב-D-MARS - שמטרתו הייתה לבנות "הביטאט" - מתקן התיישבות על המאדים. ההביטאט הראשון שבנו היה עוד יחסית פרימיטיבי, ועשוי ממכולה. "ידענו שיהיה קל לשנע אותה, ועדיין היא תהיה חזקה", הוא מספר. "פירקנו את הצדדים שלה ועטפנו אותה במעטפת חדשה שיודעת, כמעט בלחיצת כפתור, לפתוח שתי כנפיים: אחת היא מעבדה ואזור של ישיבות צוות, והשנייה היא אגף מגורים שבו יש לכל אסטרונאוט קפסולת שינה, מדף לפריטים אישיים ומקום אחסון. כמו כן יש 'אייר לוק' ('מנעול אוויר', מה שמאפשר מעבר של בני אדם בין אזורים בעלי לחץ אוויר שונה) - תא בעל דלתות כפולות שבו לובשים ופושטים את חליפות החלל".

מאדים. ההדמייה הראשונה. "בסופו של דבר אתה צריך מדענים שיילכו בשטח" / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

הקורס וההתנסות המשותפת הובילו את שיקאר ואת ד"ר רובינשטיין להקים את D-MARS כמרכז ל"משימות אנלוגיות" במכתש רמון. בהמשך קיבל שיקאר מלגה של קרן רמון ונסע לאוניברסיטת החלל הבינלאומית בצרפת כדי להשתלם בתחום. בעקבות הנסיעה נוצר גם הקשר עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ופורום החלל האוסטרי (OeWF), שהוא הגוף המוביל בעולם בתחום המחקר האנלוגי. כל הגופים הללו מעמידים מימון לניסויים שעורכת D-MARS, כמו גם גופים פרטיים כמו חלל תקשורת שסיפקו לווינים, וכן חברות בנייה, אינסטלציה ועוד.

"סוכנות החלל הישראלית נתנה לנו סיוע כלכלי, אבל בעיקר פתחה בפנינו דלתות", הוא אומר, "הם ראו את ההביטאט הראשון שעשינו עם סטודנטים מהטכניון ותלמידים מבית הספר לאסטרונאוטים צעירים במכון ויצמן, וזה שבה את ליבם. אף אחד לא האמין שנצליח לבנות מבנה כזה בכוחות עצמנו".

אז אתם עובדים בשבילם?
"לא. אנחנו למעשה כמו קבלן או ספק שסוכנות החלל היא הלקוח שלו. הניסוי המשותף של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האוסטרית הוא לבדוק איך עושים משימות חלל מאוישות למאדים. D-MARS בונים עבורם את המתקן".

לפני כשנתיים ערכו D-MARS, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע, את ההדמיה הראשונה. זו הייתה "משימה אנלוגית", כלומר כזו שדומה, עם מגבלות רבות, למשימת חלל אמיתית. 6 אסטרונאוטים חיו במבנה שתכנן שיקאר, ויצאו ממנו רק כשהם לבושים בחליפות חלל מיוחדות, ורק על מנת לבצע ניסויים ומחקרים. באוקטובר השנה תתרחש הדמיה נוספת, עם המבנה החדש שנבנה בימים אלה, ובמהלכה ייערכו ניסויים שיבחנו ניווט ברכב שטח אמריקאי המיועד למאדים, הטסת רחפן על מאדים, הפעלת רובוטים אוטונומיים להקמת תשתיות, מחקרים גיאולוגים וביולוגיים ועוד. בין השאר, תיבדק ההתנהלות של האסטרונאוטים האנלוגיים עצמם, מתחושת הסכנה שלהם ועד שינוי ההרכב של אוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם. המימון, אם תהיתם, מגיע מסוכנות החלל הישראלית, מקרן יק"א של הברון הירש וגם מפעילויות הפתוחות לקהל הרחב בנושאי חינוך. המחזור השנתי הוא כמיליון שקל, אך השנה התחילו ב-D-MARS גיוס של 10 מיליון דולר לצרכי תשתיות מקצועיות רחבות יותר.

מדוע בכלל לערוך ניסויים כשאפשר לשלוח גשושיות לא מאויישות?
"בסופו של דבר, כדי לענות על השאלות היסודיות הגדולות, אתה צריך מדענים, אסטרונאוטים שילכו בשטח וינסו לענות על השאלה המרכזית במחקר והיא: האם היו חיים בעבר במאדים", מסביר פרופ' יואב יאיר, הדיקן של ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, שמלווה את D-MARS. "ידוע לנו שהיו שם מים נוזלים, אטמוספירה עברה ואפילו גשם. השאלה היא האם נוצרו חיים ביולוגיים, כמו בכדור הארץ לפני 3.8 מיליארד שנים. התשובה לשאלה הזאת דרמטית בחשיבותה. משום שזה אומר שיכול להיות שהיקום שוקק חיים. כי אם סביב שמש רגילה לגמרי וגלקסיה רגילה לגמרי נוצרו בשני כוכבי לכת חיים ביולוגיים זה נותן פתח לשאלות מסקרנות על התפתחות תבונה ביקום ועוד".

מעט מרכיבים, מקסימום יעילות

פניו של מאדים, כפי שניתן היה לראות השבוע בתמונות שזרמו מנאס"א, מלאים במכתשים. האטמוספירה מורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני, והטמפרטורה הממוצעת היא מינוס 63 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. וזה לא הכול: אין במאדים שכבת אוזון המסננת את קרינת העל-סגול (UV) של השמש, ויש שם סופות ענני חול שנמשכות שבועות ארוכים. אתגר נוסף הוא כוח המשיכה על פניו, שהוא כ־38% בלבד מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. המשמעות היא שאתגרי הבנייה מורכבים עשרות מונים יותר מעל פני כדור הארץ.

"המבנים בכדור הארץ רוצים תמיד לקרוס למטה. במאדים, הלחץ בתוך המבנה יהיה פי מאה יותר מאשר בחוץ", מסביר שיקאר. "אתה צריך להחזיק כל הזמן שהבניין לא יתנפח, ויתפרץ ויתפוצץ כמו בלון".

אתגר נוסף נוגע לקרינת ה-UV. בגלל שהאטמוספירה במאדים כל-כך דלילה כמעט כל אנרגיית השמש יכולה לחדור, וצריך להגן על המבנה, מסביר שיקאר. למעשה, בשל תנאי האקלים הקשים במאדים, בני האדם לא יוכלו להסתובב בחוץ בשום שלב, וכל הבנייה תצטרך להיות מחוברת זו לזו, כבסיס ליצירת קולוניה. "הבנייה שם תהיה כמו שפעם בנו ערים", הוא אומר. "המבנים חייבים יהיו להיות מחוברים אחד לשני, כדי לייצר רציפות והגנה. היתרון הוא שהרבה יותר קל לפרוס ככה תשתיות. בכלל, מה שמעניין באדריכלות בחלל זה שהיא דווקא הרבה יותר בסיסית.

"יש כאלה שמתייחסים לאדריכלות במובן הכי נחות שלה, כאילו התפקיד של האדריכל זה לבחור את הצבע של הקרמיקה. אני רואה את זה לגמרי אחרת. אדריכלות במהות שלה אמורה לתכלל אספקטים רבים. אם אתה בונה בית למשפחה אתה צריך להתאים לה את הבית. בעיניי, לבנות הביטאט, סביבת חיים, במאדים זה אותו דבר. יש פה שילוב של הנדסה, תרבות, כלכלה, ואנושיות".

מאדים, כפי שנצפה השבוע / צילום: Associated Press, Gregory Baldwin

איך זה בא לידי ביטוי בהביטאט הנוכחי?
"כל פיקסל (קונסטרוקציה של 3X3X3, ג"נ) קיבל את הפונקציה שלו. את חלקי המבנה השונים אנחנו יודעים לחבר בצורה מאוד פשוטה וככה המבנה יכול לגדול. בדרך כלל בתחנת חלל אתה הולך לאורך מסדרונות ארוכים. מצד שני, מניסיון של אסטרונאוטים, ידענו שזה מביא לדיכאון. הבנו שאסור לנו לעשות את זה - ההביטאט אמור לתת לאנשים תחושה של שגשוג. הפתרון היה באמצעות התוכנית האדריכלית, שמייצרת סירקולציה מרבית של אוויר ו-ורסטיליות".

מה זה אומר בפועל?
"המבנה שלנו בנוי מקונסטרוקציית פלדה מרחבית, כמו שלד קורי עכביש תלוי, כך הוא מנצל את פריסת הכוחות בצורה היעילה ביותר. המעטפת עצמה עשויה מפאנלים שקופים למחצה - חומר פלסטי, מעין כוורת צפופה של הרבה מכלים קטנטנים שמבודד אקלימית בצורה נהדרת. זהו חומר קל מאוד ויעיל מאוד".

ואת כל זה תשגר למאדים?
"במאדים הדברים יהיו קצת שונים. המבנה יהיה עשוי מסגסוגת מתכתית קלה או מחומר פלסטי קשיח, שאנחנו שואפים לייצר על הכוכב עצמו. המשחק פה הוא למעשה לשלוח מעט מרכיבים וחומרים מכדור הארץ ולקבל את מקסימום היעילות והנוחות שם".

פרופ' יאיר מרחיב על הנקודה הזו: "יש כמה קונספטים למבנים רעיוניים שצריך לשנע למאדים או לבנות מחומרים מקומיים. גרסה אחת אומרת שאי אפשר לשלוח למאדים פלטות של בטון או חומר בנייה אחר ושצריך לשלוח מדפסות תלת מימד ולבנות שם מחומרים מקומיים. D-MARS הוא סוג של קונספט לאופן שבו רוצים לעשות אופטימיזציה של מרחב בנוי, כדי להגן על הצוות שהולך להיות במדבר, לפחות תשעה חודשים, ללא חמצן. צריך להגן על הצוות מקרינות, סופות אבק וכל מיני תופעות אטמוספריות אחרות שיכולות להתרחש. ולכן, למבנה כזה צריכות להיות תכונות מגוננות וגם לאפשר לשמור על השפיות".

למה בעצם צריך שהות כל־כך ממושכת על הכוכב?
יאיר: "התוכנית כרגע היא לבנות בתים להתיישבות קצרה. מעט מדענים למעט זמן. רכב השיגור יישאר בהקפה מסלולית של מאדים וכשייפתח חלון השיגור לכדור הארץ הם יחזרו. צריך להבין שאי אפשר לשגר ממאדים בכל זמן שהוא. יש חלונות זמן מסוימים, לפי המצב היחסי בין שני כוכבי הלכת, על מנת לעשות אופטימיזציה של האנרגיה והדלק של המסע הזה. אתה רוצה אותו כמה שיותר יעיל מבחינה אנרגטית וקצר. ההערכה היא שמדובר במשך זמן של תשעה חודשים".

ועד כמה כל העניין הזה הוא תיאורטי? מתי זה יקרה בפועל?
שיקאר: "אני מקווה שעוד 30-20 שנה לא תצטרך לשאול אותי את השאלה הזאת. יש לנו עוד דרך לעבור במחקר הזה, אבל ככל שנמשיך ונתמיד כך נתקרב להישג הזה. המטרה היא לפתוח אפשרויות ריאליות לשבירת גבולות, לאפשר למין האנושי להתרחב ולשגשג בפלנטות אחרות. ונראה, אולי עוד נפתיע את עצמנו". 

המשימה היא לא להגיע למאדים. היא לחזור משם | גלי וינרב

לפני שבוע נחתה Perseverance בהצלחה על המאדים, לאחר שיצאה לדרכה ביולי 2020. מטרתה היא לאסוף דגימות מאדמת המאדים ולנתח אותן ניתוח מורכב, ולשלוח מידע בחזרה לכדור הארץ. היא גם אוגרת דגימות, כדי שאולי, יום אחד, כשאפשר יהיה לבצע מסע בחזרה לכדור הארץ, יהיה ניתן להביא גם את הדגימות הללו לבדיקה. מסע כזה אינו אלמנטרי בכלל: "אנחנו מתכננים גשושית חדשה שכל תפקידה יהיה לקחת את הדגימות, להרים אותן ולשים אותן בתוך טיל חדש", הסבירה בראיון לגלובס לפני כשנה נג'ין קוקס, מנהלת צוות התכנות של משימות הרובוטים למאדים.

הטיל, הוסיפה, יהיה צריך לצאת ממאדים בחזרה אל רכב חלל אחר - שסובב סביב המאדים, "כי לטיל שנמצא על מאדים לא תהיה מספיק אנרגיה גם כדי לצאת מהאטמוספירה של מאדים וגם להגיע עד כדור הארץ". נשמע מסובך? עכשיו נסו לדמיין משלחת אסטרונאוטים על המאדים, מנסה לעשות דרכה חזרה לכדור הארץ.

הכנת מסע מאויש עתידי היא אחת מהמטרות של הגשושית, המכונה "פרסי". בנוסף היא מנסה לפענח האם היו פעם חיים על המאדים, והאם מתקיימים שם תנאים שיכולים לאפשר חיים אנושיים לטווח ארוך גם בעתיד. ואם יש חיים אנושיים, הרי שדרושים עבורם מבני מגורים.

נשמע כמו פנטזיה רחוקה? אלון מאסק, שהיה לאחרונה לכמה רגעים האיש העשיר ביותר בעולם (עכשיו הוא במקום השני, ואולי שוב עלה למקום הראשון), מתכנן למות על המאדים. והוא רציני: חברת SpaceX שהוא עומד בראשה פיתחה יכולות מרשימות בשיגור לוויינים לחלל - אבל משימתה העיקרית היא להביא אנשים, ואיש אחד ספציפי, למאדים. אבל מאסק יודע שגם אם יפתח את היכולות להגיע לשם, זה עוד לא אומר שהוא יוכל להגיע בחזרה.

מאסק ציין בעבר כי אפשר יהיה להוציא בני אדם לכיוון המאדים כבר ב-2024. מאוחר יותר דיבר על 2026. הוא נוטה לתת הערכות זמן אופטימיות לפרוייקטים שלו - אבל לרוב הוא גם לא טועה בהרבה. גם סוכנות נאס"א מתכננת את המסע המאויש הראשון למאדים כבר לשנת 2030. כלומר, יכול עדיין להיות שזה יקרה לפני שתיפתח הרכבת הקלה בתל אביב.

עוד כתבות

שר החוץ האיראני מוחמד זריף / צילום: Associated Press, Hadi Mizban

שר החוץ האיראני מאשים את ישראל בפעולה מכוונת: "ננקום בציונים"

דובר משרד החוץ האיראני הצטרף לאיום, טען כי מדובר ב"פשע נגד האנושות", ואמר: "איראן תגיב בזמן ובמקום שתראה לנכון" ● בדיווחים בתקשורת באיראן נטען כי במדינה יודעים מי האדם שגרם לחבלה במתקן העשרת האורניום

אסמבלאז'- מלון בוטיק / צילום: יובל גורין

מלון בוטיק חדש בתל אביב: אסמבלאז' ברחוב אלנבי

המלון ממוקם בבניין לשימור מחמיר שנבנה בתחילת המאה ה-20 כחלק מה"עיר הלבנה", והוא מציע 20 חדרים בגדלים שונים ● המחיר ללילה בחודשים יוני/מאי מתחיל ב-900 שקל לזוג

בני ברק עסקים סגורים סגר 3 / צילום: כדיה לוי

ועדת ערר לענייני קורונה: ירידת המחזור של העסק עקב ויתור על שכירות לא שוללת זכאות למענקים

ברשות המסים דחו באופן כמעט גורף את הבקשות לקבלת מענקים של עסקים שוויתרו על דמי השכירות לשוכרים או העניקו להם הנחה משמעותית, בטענה כי אובדן דמי השכירות אינו מהווה ירידה בהכנסות הנובעת מהקורונה ● ועדת הערר הדנה בעררים על החלטות רשות המסים דחתה את גישת הרשות והוציאה הכרעה פרו-עסקים

ורדה וירט ליבנה שופטת / צילום: הנהלת בתי המשפט

הענקתם שירות כקבלן חיצוני ובדיעבד הוגדרתם כשכירים: כך יחושב הפיצוי שתקבלו

ביה"ד הארצי לעבודה קבע הלכה חדשה בנוגע לפיצוי שיינתן בגין הפערים בין השכר כקבלן לבין השכר כעובד שכיר, הכולל גם זכויות סוציאליות

מיתוג מעסיק בעידן פוסט משבר / צילום: Shutterstock

שלטי חוצות ופודקאסטים: כך נראה מיתוג מעסיק בעידן פוסט משבר

בתחילת משבר הקורונה דיברו על כך שיחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים משתנים לטובת המעסיקים, אבל עכשיו חברות מתקשות לגייס טאלנטים ועובדים בכל הדרגים מקמפיין שלטי חוצות ועד שינוי הדגשים בהטבות לעובדים - ארגונים מעדכנים את מיתוג המעסיק ● ניהול וקריירה

הלוגו של מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

העסקה השנייה בגודלה בתולדות מיקרוסופט: רוכשת חברה לזיהוי דיבור בכ-20 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה רוכשת את חברת Nuance, שפיתחה טכנולוגיית זיהוי דיבור, ב-19.7 מיליארד דולר ● זו העסקה השנייה בגודלה בתולדות חברת מיקרוסופט אחרי רכישת ליקנדאין בשנת 2016 ● העסקה תושלם בסוף השנה לאחר קבלת אישורים נוספים, בהם של בעלי המניות של Nuance

טנקים של צה"ל ברמת הגולן / צילום: Ariel Schalit, AP

מבקר המדינה: 73% משטחי האש שצה"ל היה צריך לפנות, לא פונו

לפי דוח המבקר שעוסק במערכת הביטחון, 11 מתוך 15 שטחי אש שיועדו לגריעה עבור צרכים אזרחיים בשנת 2015, טרם נגרעו בעיקר בשל אי פינוי נפלי פגזים ופצצות ● אי סגירת שטחי האימונים ע"י צה"ל פוגעת במימושן של תוכניות מתאר

נפתלי בנט / צילום: אורון בן חקון

בנט לקראת פגישתו עם נתניהו: "יכולתי לשבת בכסא ראש הממשלה כבר עכשיו"

שעה קלה לפני פגישתם של ראש הממשלה ויו"ר ימינה, יצא בנט במסר מרגיע מצד אחד לנתנהו, ומצד שני לא שלל אפשרות של הקמת כל ממשלה במטרה למנוע בחירות חמישיות ● "הקרקס הזה של בחירות חמישיות מסמן לאויבים שלנו שאנחנו בהתפרקות"

נמל התעופה שארל דה גול בצרפת / צילום: Shutterstock, bellena

האם בקרוב אזרחי צרפת לא יוכלו לקחת טיסות פנים קצרות?‎

בית המחוקיים הצרפתי אישר השבוע על חקיקה שמבטלת טיסות פנימיות בעלות אלטרנטיבה תחבורתית יבשתית בת פחות משעתיים וחצי ● זאת בניסיון לצמצם את פליטות הפחמן בענף התעופה, אך החוק הצרפתי מעורר סערה ומצליח להרגיז גם את ארגוני הסביבה

צחי נחמיאס / צילום: לימור זפרני

צחי נחמיאס מתחיל לעבוד: מונה ליו"ר דסק"ש במקום דורון כהן

לאחרונה הושלם השלב הראשון בעסקת העברת השליטה בדסק"ש, שבו רכשו משקיעים בראשות חברת מגה אור של נחמיאס 47.4% מהמניות

חנות האפליקציות של אפל, אפסטור / צילום: Shutterstock

האם אפל וגוגל מחסלות תחרות בחנויות האפליקציות? הסנאט יכריע

בעוד כשבוע יתקיים שימוע בוועדת המשנה להגבלים עסקיים בסנאט האמריקאי – שם ידונו בפעילות ענקיות הטכנולוגיה בחנויות האפליקציות המקוונות ● לאחר ביקורת של הסנאטורים, אפל הודיעה כי תשלח נציג לדיון

חנן מלצר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

השופט חנן מלצר נפרד מביהמ"ש העליון: "מקווה כי עצמאות הרשות השופטת תישמר"

בנאום הפרישה שלו אמר מלצר כי "על ביהמ"ש העליון להיות מעוזו האחרון של האזרח בריבו עם השלטון", וסיים בקריאה ש"ראוי שראשי הרשויות האחרות וכן הציבור יפנימו את המסר כי שופטים על ישראל מביאים לשקט, לשלום ולשלווה על ישראל"

6 מיליון משתמשים חדשים לפלטפורמת המטבעות הדיגיטליים של אפליקציית המסחר / צילום: Shutterstock

כמעט פי 6 תוך רבעון: מספר סוחרי הקריפטו ברובין הוד הגיע ל-9.5 מיליון

רק בחודשים ינואר-פברואר הצטרפו 6 מיליון משתמשים חדשים לפלטפורמת המטבעות הדיגיטליים של אפליקציית המסחר, בה ניתן לסחור בשבעה סוגי מטבעות, בהם ביטקוין, את'ריום ולייטקוין ● והשבוע צפויה coinbase, המנהלת את בורסת הביטקוין הגדולה בארה"ב, להנפיק את מניותיה בנאסד"ק

חיפוש אחר מאגרי גז ליד לבנון ב-2013 / צילום: Mohammed Azakir, רויטרס

לבנון: מחילים את ריבונותנו על שטחי המחלוקת עם ישראל בים התיכון

סך-הכול סופחו 1,430 קמ"ר בהצהרת הריבונות הזו ● באזור המחלוקת נמצאים כמה אתרי קידוח מתוכננים לחיפוש אחר גז טבעי שנמצא בכמויות גדולות במאגרים אחרים במזרח הים התיכון ● שר האנרגיה שטייניץ: "בלבנון מעדיפים לפוצץ את השיחות במקום לנסות ולהגיע לפתרונות מוסכמים"

שר העבודה והרווחה איציק שמולי / צילום: שלומי יוסף

רפורמה חדשה להסדרת מערך הגישור הממשלתי ביחסי העבודה במשק

בשלב הראשון יתפרסם השבוע "קול קורא" שנועד להביא לתהליך בעלי מומחיות בתחום ● מטרת הרפורמה היא לאפשר תוספת כוח האדם מיומן, מקצועי ומנוסה, בהסדרת יחסי העבודה בארץ, ללא צורך בעיכובי זמן במהלך סכסוכים במשק

שחר בן מאיר/ צילום: יונתן בלום

לפ"מ פועלת לגיבוש כללי גילוי נאות ביחס לתוכן שיווקי ופרסום סמוי

ההודעה ניתנה במסגרת עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שביקש להורות ליועמ"ש וללפ"מ להסביר מדוע לא יורו לכלל משרדי הממשלה ולגורמים ממשלתיים נוספים שלא להתקשר עם כל גורם תקשורתי בעסקאות תוכן שיווקי

תעשיית ההייטק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ההייטק סוגר רבעון: עלייה במעורבות משקיעים זרים ואף מילה על "בועה"

הרבעון הראשון של השנה שבר שיאים במדדים העיקריים של השקעות בהייטק הישראלי וסך גיוסי ההון זינק לפי IVC ומיתר ב-89% ל-5.4 מיליארד דולר ● עם זאת, הם מעריכים כי בטווח הקצר המגמה לא תימשך ● האם אכן מדובר בבועה ולמה הזרים יותר מתעניינים בשוק?

דקר הסלעים (לוקוס) ביום התיכון / צילום: שאטרסטוק

דגי הדקר יהפכו למין מוגן מפני דיג. עם כוכבית

השרה להגנת הסביבה הכריזה על הכנסת דג "דקר אלכסנדרוני" לרשימת המינים המוגנים וש"דקר הסלעים" (לוקוס) יהפוך למין מוגן בהוראת שעה למשך שנה – אך לשיטת דייג אחת בלבד ● שני המינים הם בעלי חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותם טורפים, השומרים על שיווי המשקל האקולוגי בים

המוצר של ממיק / צילום: ממיק כירוגיה חדשנית

תחום הרובוטיקה תוסס: ממיק הישראלית גייסה 96 מיליון דולר

החברה צפויה להשיק בקרוב רובוט רפואי חדש, לאחר שקיבלה אישור FDA לטכנולוגיה שלה ● סכום הגיוס מעיד גם על התבגרות חברות המכשור הרפואי הישראליות וגם על רמת העניין ברובוטיקה רפואית, התחום שבו פועלת החברה

מפגינים בורחים אחרי שהמשטרה ירתה לעברם  גז מדמיע / צילום: Associated Press, AP Photo

כלכלת מיאנמר נמצאת בצניחה חופשית: בתי החרושת והבנקים סגורים והאינטרנט הוחשך

יותר מחודשיים אחרי שהצבא השתלט על המדינה ופתח במבצע קטלני לדיכוי הפגנות, הכלכלה קורסת ● מומחים צופים קיטון דו-ספרתי של הכלכלה שהתקדמה בעשור האחרון במיגור העוני ומשיכת השקעות זרות