גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

אישור עסקת הפניקס-הלמן אלדובי: מה זה מלמד על מיזוג פסגות אלטשולר

האור הירוק מהממונה על רשות שוק ההון לאחת משתי עסקאות המיזוג הגדולות בענף הפיננסים, יביא לצמצום מספר השחקנים בפנסיה החדשה ובגמל • הוא גם מסמן שמספר השחקנים בשוק החיסכון לא קדוש

החלק הראשון בשינוי של מבנה שוק ניהול החיסכון של הציבור והשירותים הפיננסיים בישראל עבר בהצלחה את המשוכה האחרונה, בהמתנה למפץ הגדול יותר, של מיזוג פסגות למתחריו: הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, נתן "אור ירוק" לרכישת הלמן-אלדובי על ידי קבוצת הפניקס, שמחזיקה בבית ההשקעות אקסלנס, והעסקה למיזוג בית ההשקעות, שנוסד ב-1995, לתוך קבוצת הביטוח הגדולה בישראל במונחי שווי שוק - תושלם ביום ראשון הקרוב.

בכך מגיע לסיומו מהלך שהתחיל בשלהי 2019, אז רצתה הפניקס לרכוש את הלמן-אלדובי גמל ופנסיה, ושהמשיך ב-2020 עם תחרות שבה השתתף גם אלטשולר שחם גמל ופנסיה, שלאחר מכן חתם על הסכם לרכישת בית ההשקעות פסגות בתמורה לכ-910 מיליון שקל.

האישור של ברקת היה האישור המהותי האחרון שהצדדים לעסקה היו צריכים לקבל כדי שיוכלו להשלימה, לאחר שניתן כבר אישור הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, ותוך שחברת הדירוג מידרוג הודיעה כי לא תחול ירידה בדירוג האג"ח של בית ההשקעות הנרכש - דבר שמביא לכך שאין צורך בקבלת אישור מחזיקי האג"ח לעסקה.

היקף העסקה הוא 275 מיליון שקל, וכחלק ממנה נקבע כי עד לסוף מאי יימכרו עסקי הפנסיה החדשה של הלמן-אלדובי למיטב דש ב-45 מיליון שקל. כלומר, עלות הרכישה עבור הפניקס של נכסי גמל והשתלמות ושתי קרנות פנסיה ותיקות וקופה מרכזית לקצבה, שיישארו בידיה, תעמוד על סך 230 מיליון שקל, בניכוי ההכנסה ממיטב דש.

נציין כי העסקה מול מיטב דש נעשתה, בין השאר, משום שהממונה הבהיר להפניקס שלא תורשה להחזיק בקרן פנסיה ברירת מחדל. לפיכך, הפניקס תנהל את קרנות הפנסיה החדשות של הלמן-אלדובי בנפרד מהקרנות שלה, והיא תמכור אותן עד לסוף מאי (אחרת תאבד את מעמד הקרן ברירת מחדל).

השלמת העסקה ביום ראשון, שתביא לצמצום מספר השחקנים העצמאיים בשוק הפנסיה החדשה ל-8, תלויה עוד בקבלה הצפויה של אישורי הצדדים בדבר נכונות מצגים ושל תעודת המיזוג שתתקבל מרשם החברות. כשזה יקרה, תהפוך הלמן-אלדובי לחברה פרטית.

"מסיימים תקופה ארוכה בעצב"

מבחינת בעלי השליטה בהלמן-אלדובי, ובראשם המייסדים אורי אלדובי, שמכהן כיו"ר בית ההשקעות, ורוני הלמן, מדובר בסיומה של דרך עצמאית ארוכה, שכללה מיזוג עם הדס ארזים והצטרפות לבורסה דרך מיזוג עם השלד הבורסאי סוהו נדל"ן במחצית 2017.

לדברי אלדובי, "העסקה שהושלמה היום, ותיכנס לתוקפה בשבוע הבא, משקפת להלמן-אלדובי שווי של 275 מיליון שקל - כמעט מכפול משוויו כשהפך לציבורי". הוא הוסיף כי "אנחנו מסיימים תקופה ארוכה בעצב, אבל גם בסיפוק ובגאווה גדולה על שורה של מהלכים שהובלנו. בכלל זה, הקמת קרן הפנסיה הפרטית הראשונה בישראל, התחרות הצרכנית שחוללנו עם פנסיית ברירת המחדל, תחום ההשקעות האלטרנטיביות המתקדמות ועוד".

המכירה של בית ההשקעות, המנוהל על ידי רמי דרור, לוותה במאבקים בין בעלי מניות מיעוט לבעלי מניות שליטה בהלמן-אלדובי. עם הנהנים מהשלמת העסקה נמנה גם בית ההשקעות אי.בי.אי, שמחזיק בכשליש ממניות הלמן-אלדובי, שאותן קיבל כשמיזג את פעילות הגמל וההשתלמות שלו לזו של הלמן-אלדובי.

על רקע זה אי.בי.אי הודיע כי בכוונתו "לנצל הפסדים לצורכי מס שלא חושבו בגינם מסים נדחים, כך שסך הרווח לאחר מסים מהעסקה צפוי לעמוד על כ-38 מיליון שקל". ככל שזה יקרה כמתוכנן, הרי שיהיה מדובר בתוספת רווח נאה לאי.בי.אי, שבשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 רשם רווח נקי של כ-49 מיליון שקל, לאחר שבכל 2019 רשם רווח נקי של כ-66 מיליון שקל.

מבחינת הפניקס, המנוהלת על ידי אייל בן סימון, מדובר במימוש התוכנית האסטרטגית, שכוללת גידול בנכסים המנוהלים על ידי החברה, בדגש על תחומים שבהם אין ריתוקי הון גבוהים במיוחד. במסגרת זו הפניקס, שנמצאת בשליטת קרנות ההשקעה הזרות סנטרברידג' וגלטין פוינט, צפויה להמשיך ולהתחרות על רכישת פעילויות נוספות.

בהקשר זה נשמע שמה של הפניקס, ושל אקסלנס שבבעלותה, יחד עם שמותיהם של גופים רבים נוספים, ובכללם אי.בי.אי, שמחזיק עתה בנזילות לא זניחה עבורו, מיטב דש, סיגמא, הראל פיננסים, מור בית השקעות ואחרים, העשויים להתחרות על חלקים מפסגות. זאת, משום שאלטשולר שחם גמל ופנסיה בעיקר מעוניינת לרכוש את פעילויות החיסכון לטווח ארוך של פסגות, כך שפעילויות ניהול קרנות הנאמנות ופסגות ני"ע (שדרכה מחזיק פסגות בתיקים המנוהלים ובחבר הבורסה והברוקראז') אמורות להימכר לצד שלישי. בימים אלה מתקיימים מגעים רבים בשוק בין אייפקס ואלטשולר שחם לבין רוכשים פוטנציאליים על שתי הפעילויות האלה.

לא חושש מאיבוד שחקן שאינו מהותי לתחרות

גם השלמתה של עסקת פסגות תלויה בקבלת אישורים מהרגולטורים, כשהיא נחשבת למהותית יותר עבור השוק. האישורים של ברקת ושל הלפרין לעסקת הפניקס-הלמן-אלדובי אינם מבטיחים דבר לגבי האישורים לעסקת אלטשולר שחם-פסגות, אבל ייתכן שזה מסמן כי הרגולטור לא חושש מדי מאיבוד שחקן שאינו מהותי לתחרות בשווקים מסוימים.

כמו כן, מהאמירה של ברקת כי אינו מוכן שחברת ביטוח תחזיק בקרן פנסיה שנבחרה כברירת מחדל לציבור כולו, תוך אישור בליעתה על ידי בית השקעות אחר שפעיל בשוק הפנסיה ברירת מחדל, מתברר כי הוא מוכן ללכת על מכירתה של פעילות כלשהי כדי לאשר עסקה גדולה יותר.

מה זה אומר? אולי זה מבשר על כך שעסקת אלטשולר שחם תאושר בתנאים כמו מכירת חלק מעסקי הגמל (בדגש על גמל להשקעה) או ההשתלמות, שיצטרכו להימכר לפני מיזוג. מבחינת הלפרין, דבר מעין זה קרה במיזוגים פיננסיים קודמים, כמו מכירת תיק האשראי ליהלומנים של אגוד לפני מיזוגו לבנק מזרחי טפחות, או מכירת תיק אשראי לרשויות מקומיות של בנק מוניציפל (בעבר דקסיה) לפני אישור מיזוגו לתוך בנק מרכנתיל דיסקונט.

גם בעבר היותר רחוק היו דוגמאות שכאלה - למשל, בעת מיזוג מיטב ודש, אז הוכרח בית ההשקעות הממוזג למכור את חברת תעודות הסל מבט.

מיטב דש: גיוון, פינטק ורכישות

בית ההשקעות מיטב דש יקבל בקרוב תוספת נכסים של 4.3 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה החדשות שהוא מנהל, כשירכוש מהפניקס את קרנות הלמן אלדובי. בעקבות זאת ינהל מיטב 19.4 מיליארד שקל בתחום הפנסיה החדשה, ויחזיק בנתח של 4% משוק זה.

מבחינת מיטב דש, שרשם ב-2020 הצלחות בניהול ההשקעות, יהיה מדובר בהמשך צמיחה בפעילות שוק הפנסיה דרך רכישות ממתחרים. הפעם הקודמת הייתה בתחילת 2017, עם מיזוג פעילויות החיסכון לטווח ארוך של חברת הביטוח איילון, עבור 20% ממניות חברת הגמל והפנסיה של מיטב דש.

מיטב דש לא מגביל את הרכישות לתחום החיסכון לטווח ארוך, ואלו רק שניים מהמיזוגים שיצרו את בית ההשקעות, שבניהול אילן רביב ובשליטת צבי סטפק, בנו אבנר ואלי ברקת, אשר שונה מאוד מרבים ממתחריו.

למרות שהפעם מדובר בהתרחבות בתחום ליבה "מסורתי" (הגם שהפנסיה היא תחום חדש עבור בתי ההשקעות, ובקרוב רק שניים מהם ימשיכו לפעול בו), בית ההשקעות נקט במודע ובמכוון אסטרטגיה של פיזור וגיוון בשלל תחומים, כולל אשראי ופינטק. לפני כחצי שנה החברה הבת פנינסולה - שמיטב דש רכש את השליטה בה בהדרגה בשנים האחרונות - רכשה את תיק האשראי ליהלומנים של אגוד. גם אז זו הייתה עסקה נלווית למיזוג גדול יותר, של אגוד למזרחי טפחות.

מיטב דש צמח מרכישות ומיזוגים אולי יותר מכל אחד אחר בשוק. זאת דרך רכישת קופות ישיר, פעילות גאון, מילניום ותכלית, כשהשיא היה במיזוג דש איפקס למיטב. היו עוד כמה עסקאות ולעתים גם פחות מוצלחות, למשל הרכישה עבור סכום לא מהותי של חברת eLoan שלא התרוממה, הגם שהיא הבסיס לפעילות האשראי הקמעוני - מיטב דש הלוואות.

הגישה במיטב דש היא שהוא לא בית השקעות בלבד, אלא חברה פיננסית שפועלת גם בתחום ניהול נכסי ציבור. כיום הדרך הזו כבר לא ייחודית למיטב דש. זה גם אומר שלא מן הנמנע שמיטב דש מחכים לראות מה עוד יהיה בעסקאות פירוק פסגות, והאם הם יוכלו להשתלב ברכישת נתחים ממנו. שם הם ממש לא לבד, כשגם אי.בי.אי, מור, סיגמא, כלל ביטוח, הראל, והפניקס-אקסלנס, מוזכרים לא אחת כרוכשים פוטנציאליים של הפעילויות שאלטשולר שחם גמל לא רוצה לרכוש מאייפקס.

2020 היטיבה עם מיטב דש, החל מרווח חד-פעמי מהשקעה מוצלחת במיוחד: בליקווידיטי, אשר תתרום 72 מיליון שקל לרווחי הרבעון הרביעי (בעקבות השקעה של ספארק קפיטל ושל מיצובישי), ושעדיין שומרת על פוטנציאל השבחה ניכר. לצד זאת יש למיטב דש עוד השקעות אלטרנטיביות, כגון פאגאיה (קרן לאשראי צרכני בארה"ב), לוטוס (אשראי לנדל"ן באירלנד) ורייגו (קרן להלוואות מגובות נדל"ן בארה"ב).

באמצע ינואר 2021 שב מיטב דש להיסחר מעל לרף שווי של מיליארד שקל לאחר שנים שנסחר למטה מכך - למעשה מאז יולי 2017, בימים שלפני כישלון עסקת מכירתו ל-XIO. כיום נסחר מיטב דש לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל, כאשר שווי השיא שלו היה בסוף 2016 ותחילת 2017, כאשר בשיא משבר הקורונה, במרץ אשתקד, מיטב דש היה שווה פחות מ-570 מיליון שקל.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מדד הביטחוניות קפץ במעל 3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● קמטק, נובה וטאואר איבדו גובה לאחר הנסיגה בסקטור השבבים בוול סטריט ● מניות הבנקים התקשו להתרומם ● תשואות האג"ח בארה"ב עלו לאחר שיו"ר הפד הדגיש כי יעד העל שלו הוא ריסון האינפלציה ● מחירי הנפט ירדו לשפל, בעוד השוק הימר על הפסקת האש של טראמפ

איור: Shutterstock

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון

נתונים חדשים חושפים כי מספר התביעות הייצוגיות צנח בשנה שעברה, בעיקר בשל בלימת גל תביעות הנגישות באתרי אינטרנט ● מנגד, בתחום דיני התחרות הוגשו שבע תביעות בלבד, ובענף מסבירים זאת בחסמי כניסה גבוהים, בעלויות מומחים כבדות ובהליכים ממושכים

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

נוחי דנקנר בבית המשפט, בסוף יוני / צילום: עמירם גיל

הדרך הארוכה לפשיטת רגל: האם נוחי דנקנר יכול היה לחסוך 100 מיליון שקל?

במשך עשור ביקש דנקנר להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל, אבל לא עמד בהסדר מול הנושים ● חוק חדלות פירעון שנחקק מאז עשוי לאפשר לו לצאת מהר מהסטטוס הזה ● לו היה פונה להליך משפטי בתחילת הדרך, ייתכן שהיו נחסכים התשלומים הגדולים שהעמידו לו בני משפחה

איזה קניון שווה הכי הרבה בישראל?

מי הקניון עם השווי הכי גבוה בישראל, לפי דוחות חברות הנדל"ן הציבוריות? • מי הן שתי המדינות שלא נכנעות ל"שיטת הפרוטקשן" של איראן? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס 

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח - לע''מ

עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק

קבוצת אדלטק, בעלת מניות בתחנת הכוח דוראד, טוענת כי בתקופה שבה כיהנה מיכל עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר דוראד לפני מינויה לחשכ"לית, הפכה מחלוקת מסחרית בין בעלי המניות בדוראד ל"קרב אישי" נגד קבוצת אדלטק ובעל השליטה בה אורי אדלסבורג, ולכן יש למנוע ממנה לעסוק בענייני הקבוצה ובפרויקט תחנת הכוח שורק בשל ניגוד עניינים

נפגעי עבירה לא ממצים את הזכויות / איור: Shutterstock

נפגעי עבירה לא ממצים זכויות. איך המדינה יכולה לשנות את זה?

מי שנפגעו מעבירות שונות, כמו מין ואלימות, אינם צד להליך הפלילי, אך הם יכולים לתבוע פיצויים בהליך אזרחי ● אלא שבפועל כמעט כל נפגעי העבירות לא עושים את זה - ולוואקום הזה ניסתה הממשלה להיכנס ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי קידום זכויות נפגעי עבירה

מייקל ברי

מייקל ברי מצביע על "תחילת הסוף" באמצעות פוזיציות שורט חדשות על בינה מלאכותית

טסלה, קטרפילר וקרן סל של מניות שבבים נמצאות על הכוונת של המשקיע האקסצנטרי

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קוד שטיינבוך הופך את הפרסומת של בנק לאומי לזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע הרביעי שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במדד מתברגת גם הפרסומת החדשה של קופת חולים לאומית, שמקדמת את הצלחתה במדד השירות של גלובס

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

בעקבות חקירה של ה-FBI: המניה הישראלית שצנחה בכמעט 40% בוול סטריט

דיווחים לפיהם הרשויות האמריקאיות חוקרות מעורבות של חברת אלארום הישראלית, בשימוש במכשירים פרטיים המקושרים לאינטרנט ללא הסכמת בעליהם, הצניחו את מניית חברת איסוף הנתונים הדואלית

משרדים של בלאקרוק בארה''ב / צילום: Shutterstock

מה צפוי ב-AI, והאזהרה למשקיעים: התחזית של בלקרוק למחצית השנייה של השנה

ענקית ההשקעות שולחת את המשקיעים לחברות שמספקות את החשמל והתשתיות למהפכת ה־AI, במקום לחפש את המנצחות הגדולות ● במקביל, היא מעדיפה מניות אמריקאיות ואג"ח לטווח קצר

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

זום גלובלי / צילומים: AP-Hadi Mizban, שאטרסטוק

דוח חדש חושף: זו המדינה שאחראית ליותר ממחצית מהמיליונרים בעולם

איראן נערכת לאירוע הגדול בתולדותיה - הלווית ח'מינאי ● תוכנית חדשה של האיחוד האירופי בולמת יבוא מסין ● והאם מספר המיליונרים בשיא כל הזמנים? ● זום גלובלי

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

מטוסי קרב ועסקאות ענק: למה כל העולם מחזר אחר ארדואן?

ועידת נאט"ו שתתקיים בשבוע הבא באנקרה ממחישה כיצד המערב מתיישר לפי אינטרסים כלכליים ומבצעיים ● ארה"ב מחפשת דרך לספק לטורקיה מטוסים חמקניים, קנדה רוצה למכור לה כורים וגם איטליה ובריטניה מקדמות עמה עסקאות ענק ● כך חזר ארדואן למרכז הבמה

כותרות העיתונים בעולם

בישראל וביוון חוששים: האם טראמפ ייתן מתנה לטורקיה על חשבונן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בישראל וביוון חוששים שטראמפ יודיע על מכירת מטוסי F-35 לטורקיה, הנפט מתחיל לזרום במצר הורמוז, והאיחוד האירופי משקיע כספים במחקר אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם   

צילום: Shutterstock

מסופרין ועד רמי לוי: למה יזמי הנדל"ן קונים חברות ביצוע דווקא עכשיו?

בתוך פחות משנה הודיעו חמש חברות ייזום נדל"ן על רכישת חברת ביצוע, או על הקמת זרוע ביצוע משלהן ● הסיבות רבות: החל בשליטה על כל "שרשרת הייצור", דרך הרצון לוודאות גדולה יותר ללא תלות בגורמים חיצוניים - ועד בניית המוניטין ● אך יש מי שמזהיר: "אם אתה לא קבלן ביצוע בנשמה - אל תיכנס לזה"