גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסון הזפת: מה הסיכוי שהאחראים ישלמו מחיר, ומה יהיה על דגי המאכל בים התיכון

סביב אחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שהתרחשו במדינה עדיין ניצבים כמה סימני שאלה משמעותיים ● גלובס בוחן את הסוגיות הבוערות ומבהיר את הקושי בניהול המערכה ● וגם: מה סיכויי ההצלחה של תוכנית הפעולה שהציגה הממשלה, ואיך להימנע ממקרים דומים בעתיד

הזפת שנערמה באחד החופים / צילום: דפנה בן נון
הזפת שנערמה באחד החופים / צילום: דפנה בן נון

בסוף השבוע הקרוב יפקדו שוב אלפי ישראלים את החופים. הם יצטרפו לעובדי הרשויות, וינסו לסייע בטיפול באסון הזפת שפקד את מדינת ישראל בשבוע שעבר. לאורך כ-160 ק"מ של רצועת חופי ישראל (מתוך 195 ק"מ), מחוף בצת בצפון ועד לחופי ניצנים בדרום, נחתו כמויות גדולות של גושי זפת. מהחול ועד הסלעים, כמעט ולא נותר אזור ללא פגע.

למרות שמדובר באחד האסונות האקולוגיים הגדולים שהתרחשו במדינת ישראל, גם בשלב זה - שבוע לתוך האירוע - קיימים לא מעט סימני שאלה. החל מהתפעול בשטח ועד לשאלה הגדולה: האם יימצא האחראי לאסון, ואם יימצא, האם יצליחו הרשויות לגבות ממנו את מחיר המחדל.

בינתיים, משרדי הבריאות והחקלאות הוציאו הוראה לדייגים ולמשווקי הדגים בים התיכון, כי אין לשווק דגים ובעלי חיים ימיים שנדוגו בים עד להודעה חדשה. זאת, בעקבות חשש לבריאות הציבור, לאחר שמי הים זוהמו בכמויות גדולות של זפת.

ועדיין נותרו כמה שאלות בוערות בנושא, שיעסיקו אותנו בתקופה הקרובה.

הזפת שנערמה באחד החופים / צילום: דפנה בן נון

1 מי האנייה שגרמה למפגע?

שבוע לאחר שהחלו להיפלט לחופי ישראל כמויות גדולות של זפת, חקירת הגורמים האפשריים למפגע עדיין נמשכת. לישראל אין טכנולוגיה מתאימה כדי לזהות אירוע דליפת דלק בים בזמן אמת, ובכך איבדו הרשויות זמן יקר מאוד שיכול היה לאפשר להן "לתפוס על חם" את המפגע, ולפעול לענישתו.

עם הגעת הזפת לחוף פנה המשרד להגנת הסביבה לסוכנות הבטיחות הימית האירופית EMSA, בבקשה לשחזר את צילומי הלוויין ולנסות לאתר את מקור המפגע. זאת לאחר שהמנוי הקבוע של ישראל לסוכנות בוטל לפני כמה חודשים.

עד כה אותרו כ-10 ספינות החשודות באירוע, אך פרטי המקרה לא פורסמו על ידי המשרד להגנת הסביבה. השבוע ביקש המשרד וקיבל מבית המשפט צו איסור פרסום על כל פרטי הפרשה, שעות ספורות לאחר פרסום פרטים אפשריים על אחת הספינות החשודות בתוכנית "הצינור" של גיא לרר.

לפי החשיפה של העיתונאי אמיר שואן בתוכנית, אחד מכלי השיט החשודים הוא הספינה 'מינרווה הלן', שנשאה נפט גולמי והשליכה עשרות טונות ממנו למים. האנייה עגנה בנמל במצרים, השליכה את הנפט לים כ-50 ק"מ מחופי ישראל, וחזרה למצרים - אולי בשל תקלה. בהמשך הפך הדלק הגולמי לזפת, לאחר שחלקים ממנו התאדו, והוא התייבש בים, והגיע לישראל עם הרוח המערבית החזקה. בין היתר, נבדק גם חשד למעורבות של אנייה נוספת באותה תקרית.

גם אילו היה מדובר בתקלה או בביצוע שטיפה של המכלית בים, מרבית הסיכויים הם שבספינה ידעו שהם מבצעים פשע חמור, והיו אמורים לדווח על כך, כדי לאפשר לרשויות להיערך להתמודדות. ישראל, כאמור, נאלצה להתמודד עם תאונת 'פגע וברח', שהפכה למפגע חמור.

אהוד גונן, חוקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, מסביר עד כמה מורכבת המשימה. "ענף הספנות הוא הענף הגלובלי ביותר בעולם. חברה שרשומה באיי קיימן יכולה להיות בעלים של אנייה שרשומה באיי הבתולה, ולהוביל מטען להודו עם קפטן סינגפורי. הן רשומות מאחורי 'דגלי נוחות' משיקולי מס, וקשה להגיע לאחראי עצמו.

"לכן, יש משמעות לפעילות בזמן אמת. כשהאנייה נתפסת, יש לך משהו ביד. כשהיא מפליגה לנמל אחר במדינה אחרת, זה כבר קשה מאוד להגיע לבעלים. הדרך היחידה כמעט היא לעצור את האנייה כשהיא עומדת בנמל, ולגרום לבעלים הפסדים של מיליוני דולרים".

לגונן יש גם פתרון עתידי למקרים שעלולים להתרחש: סנכרון בין גורמים ממשלתיים. זה נשמע פשוט לכאורה, אך ייתכן שאיש בצמרת לא חשב על כך קודם. "בישראל אין מודעות ימית, למרות שיש לה אמצעים לניטור המרחב הימי ברזולוציות מאוד מדויקות 24/7, בגלל חיל הים.

"חיל הים מוציא טיסות סיור כל הזמן, כל מה שצריך זה להוסיף לו את המשימה הזו, מתוך בנייה של מודעות ימית. חיל הים יכול לדווח למשרד להגנת הסביבה אם הוא מאתר זיהום משמעותי, זה רק עניין של חיבור ושל רצון פוליטי. כרגע, אנחנו לוקים בעיוורון ימי בכל מה שקורה אחרי קו החוף. אנחנו יודעים מה קורה בכל נקודה בסוריה, אבל לא בים, שמתנהל כשטח הפקר".

2 מה סוג הזפת, ומה השפעתו?

עדיין לא ידוע באופן ודאי מהו הרכבו של החומר שזלג אל הים, והפך לזפת. המשרד להגנת הסביבה ביצע סדרה של דיגומים לאורך חופי המדינה וחלק מהאנליזות כבר התקבלו, אך אין זיהוי ודאי. שבוע שלם לאחר התקרית - עדיין אין תוצאה למהות החומר.

ההשערה הראשונית הייתה שמדובר במזוט, אך האפשרות של דליפת נפט גולמי לא נשללה. לסוג החומר יש חשיבות רבה עבור מבצע הניקיון, וההיערכות לטיפול במערכות האקולוגיות שנפגעו בשל התקרית. עד שהרשויות לא יידעו מה סוג החומר, לא תהיה דרך לאמוד באופן מלא את הנזק, ובוודאי שלא את הנזק לצמחייה ולים. אם מדובר בכמה סוגים של חומרים שנשפכו לים, גם לכך ישנה משמעות שונה. ברשות הטבע והגנים אספו זפת מכל החופים כדי לבדוק האם יש שונות, אך תוצאות הדיגום אינן מיידיות.

ההשפעה של הזפת על הסלעים, למשל, איננה רק ניכרת לעין. חיות מיקרוסקופיות הניזונות מצמחים הגדלים בין או על הסלעים, ייפגעו - וזה עלול להשפיע על המערכת האקולוגית באזור. שושנות הים, צמחיית הים והספוגים הצמודים לקרקע ספגו אף הם נפט או זפת ששקעו. ברשות הטבע והגנים יבצעו בחודשי הקיץ סקר במטרה לאמוד את השפעת האירוע - ולגלות האם הותיר חותם משמעותי מתחת לפני הים ובסביבת הסלעים.

אגב כך, ברשות הטבע והגנים ניסו בימים האחרונים לחלץ את הזפת מהסלעים. זוהי משימה קשה וסיזיפית, שעד עתה נתקלה בכישלונות טכנולוגיים. הפעילות הזו יכולה להיערך חודשים, לאחר שהניסיון לפרק את הזפת באמצעות חומרים שונים כשל, ובחופים חזרו לעבוד עם הידיים - פטיש, איזמל וגירוד פיזי של הזפת. "ביקשנו להפסיק שם את כל הניסיונות האלו, כי הם גרמו נזק לסלעים", מספר שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים. "אנחנו חושבים על דרכים אחרות להסיר את הזפת, אולי כשתתקשה. מנסים למצוא את השיטה הטובה לפירוק מבלי לגרום נזק נוסף. זה ייקח זמן".

זיהום זפת מול חוף ראש הנקרה / צילום: שאול גולדשטיין מנכ״ל רשות הטבע והגנים

3 מה עושים עם הפסולת?

בשלב זה, זפת עדיין קיימת במים, וברשות הטבע והגנים מעריכים שהיא תוסיף להגיע אל החופים (ממש לאחרונה היא הגיעה למכמורת, למשל). חלק מהזפת יישאר בזמן הקרוב בים, כיוון שהיא נדבקה לאצות הנסחפות בהדרגה אל החוף.

עד היום, נאספו כ- 1,200 טונות של זפת מעורבת בפסולת מהחופים , ומלאכת האיסוף עודנה נמשכת, אך לא לכל הפסולת יש כתובת. רק ביום רביעי, שבוע לאחר התקרית, איתר המשרד להגנת הסביבה את הנקודה שאליה ניתן להעביר את הפסולת הרבה שנערמה: אתר ההטמנה ברמת חובב. שם תופרד הפסולת, כך שהזפת תחולץ מבליל דביק של שברי עצים, פלסטיק, צדפות ופסולת שגררה יחד איתה מהים.

ההפרדה בחופים עצמם, כפי שהגדיר המשרד להגנת הסביבה שמוטב שתתבצע, לא צלחה - לאחר שמתנדבים רבים גדשו את החופים, והאירוע הפך קשה לניהול. אך גם לאחר הפרדת החומרים ברמת חובב, עד לשלב זה, עדיין אין תוכנית סופית לטיפול בפסולת הקצה. חלקה תועבר להטמנה, וחלקה תעבור כנראה לטיפול במפעלי נשר.

בכל מקרה, הזפת לא תיעלם כל כך מהר מהחופים, כפי שמדגיש גולדשטיין. לדבריו, "הזיהום יישאר בשנים הקרובות. מה שלא נעשה, יש חלקיקים קטנים שאי אפשר לאסוף מהחוף, ומי שיבלה שם יחזור הביתה עם רגליים שחורות. זה לא נחשב 'מלוכלך', אבל אי אפשר לנקות את החוף ב-100%. זה סיזיפי, לא סביבתי וגם לא כלכלי".

חיילי צה"ל עוסקים בניקוי ופינוי זפת מהגן הלאומי חוף השרון / צילום: דפנה בן נון

4 האם הכסף בתוכנית הכלכלית יספיק?

השבוע אישרה הממשלה הקצאת 45 מיליון שקל לטיפול בזיהום החופים ולפינוי הפסולת לאתרי הטמנה. הכסף יגיע מקופת הקרן למניעת זיהום ים, ולפי התוכנית יוקצו עד 250 אלף שקל לכל קילומטר של קו חוף, לטובת הרשויות שעל כתפיהן הוטלה מלאכת הניקיון, או אזורי השמורות שבהן מטפלת רשות הטבע והגנים.

גולדשטיין סבור שהתקציב שהקצתה המדינה נמוך בכמחצית מהנדרש. לדבריו, יש צורך בתקציב של -70-84 מיליון בכדי לטפל בחופים החוליים והסלעיים, ולשקם את בתי הגידול הטבעיים. "בחישוב פשוט, העלות האמיתית לניקוי קילומטר היא פי כמה וכמה ממש שפרסם המשרד להגנת הסביבה. בחוף חולי זה יכול להגיע לפי 10 עד פי 20, וניקוי שטחים סלעיים יכול לעלות גם פי 50".

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות שמורות הטבע והגנים / צילום: רפי קוץ

לפי גולדשטיין, המתנדבים הם פתרון זמני בלבד. "ברגע שייפתחו חופי הרחצה העניין הציבורי יירד, והניקוי ייעשה בעזרת צוותים מקצועיים וקבלנים. מה שלא יוחלט עכשיו, לא יוחלט בהמשך. זה אסון שפוקד אותנו בפעם הראשונה בהיקף הזה. אנחנו לא יכולים להשתמש בכל מקום באנשים לא מיומנים, אלו מקומות שיושבים על קו המים, יש שם זרמים, יש לנו גם אחריות על מתנדבים ולא מעט הוצאות בגינם".

הניסיון להגדיל את התקציב המדובר, אגב כך, לא צלח בשלב זה. לדברי גולדשטיין, "הוצאנו מיליון שקל מהתקציב הדל של רשות הטבע והגנים כדי להתחיל לטפל במפגע. אם נצטרך, ניכנס לחובות, כי אסור להשאיר את הים וחופיו עם הזפת".

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"