מד מים - שעון מים / צילום: איל יצהר
רשות המים אישרה אתמול (ד') את התוכנית להעביר ביצוע פרויקטים בהיקף כספי כולל של 1.3 מיליארד שקל לאגודות המים הפרטיות של קיבוצים ומושבים בגליל המזרחי ובעמקים המזרחיים.
העלות תמומן באמצעות העלאת תעריפי המים לצרכנים. התוכנית מעוררת ביקורת מצד גורמים בממשלה, הטוענים כי תזרים עשרות מליוני שקלים לאגודות הפרטיות של הקיבוצים והמושבים, על-רקע לחץ כבד שהפעילו על הדרגים הפוליטיים והמקצועיים הבכירים ברשות.
מדובר בתוכנית נרחבת שמטרתה להשלים את חיבור היישובים בצפון הארץ למערכת המים הארצית לצורך הזרמת מים לחקלאות.
מקורות חברת המים הלאומית טענה כי היא זו שצריכה לבצע את הפרויקטים, אולם בלחץ אגודות המים הוחלט להעביר את הנתח העיקרי של ביצוע העבודות לידיהן. ביצוע התוכנית אמור להתפרס על-פני כעשור כשבמסגרת השלב הראשון, שיימשך כשלוש שנים, יושקעו כ-400 מיליון שקל.
הפרויקט אושר אתמול על ידי ועדת השיפוט של רשות המים, והוא צפוי להגיע לאישור סופי במועצת רשות המים בעוד כשלושה שבועות. אישור רשות המים יאפשר לממן את העבודות באמצעות העלאת תעריף המים לכלל הצרכנים.
הכוונה להעביר את ביצוע הפרויקטים מעוררת ביקורת מצד גורמים בממשלה הטוענים שמדובר בעבודות בהיקף כספי נרחב ביותר, הנמסרות ללא מכרז וללא פיקוח אמיתי לגופים פרטיים לא שקופים שיש ספק לגבי יכולות הביצוע והמימון שלהם - מה שיוצר פתח לניפוח עלויות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.
אגודות המים הם גופים היסטוריים שהוקמו על ידי קיבוצים ומושבים לפני הקמת המדינה. מדובר בתאגידים הרשומים כאגודות עות'מאניות ולכן אינם מחויבים בפרסום דוחות והפיקוח הציבורי על התנהלותם מוגבל. רשות המים לא הציגה כל חלופה לביצוע העבודות שלא באמצעות אגודות המים.
מנגד טוענים גורמים ברשות המים כי יש דחיפות רבה בביצוע העבודות על-רקע מצוקת מים חריפה בבקעת הירדן, שכבר מגבילה את כמויות המים שבשימוש חקלאי האזור. לטענתם, בעבר עלו טענות על התנהלות מקורות באספקת המים באזורים האלה.
גורמים ברשות המים ציינו כי האגודות מחזיקות ברישיון מטעם המדינה והן ספקי המים הבלעדיים למעשה באזורים הגיאוגרפיים של הגליל המזרחי, הכנרת והעמקים המזרחיים, עוד מלפני הקמת המדינה.
באשר לפרויקטים, מציינים ברשות המים כי האגודות הוכיחו יכולת לבצע את הפרויקטים ביעילות גבוהה יותר ובתקורות נמוכות יותר מחברת מקורות. באשר לחשש מניפוח עלויות אמרו ברשות המים כי אגודות המים מחויבות לפרסם מכרזים לביצוע העבודות וכי רשות המים תפקח על כך. הארגונים הכלכליים של הקיבוצים והמושבים המחזיקים בבעלות על אגודות המים העבירו לרשות המים מכתבי ערבות לאגודות.
בנוסף, ציינו אותם גורמים כי העלויות שימומנו באמצעות תעריף המים הן נורמטיוויות, כלומר נקבעו מראש על-ידי רשות המים ולא על-פי ההוצאות בפועל. בנוסף מדגישים ברשות כי סיכוני השוק או במקרה זה הביקוש למים, נופלים על אגודות המים. המשמעות היא שצרכני המים לא יידרשו לממן את הפרויקטים בתרחיש שבו הפרויקט יהפוך לפיל לבן עקב ביקושים חלשים מהצפוי שאינם מצדיקים את עלותו הכלכלית.
מרשות המים נמסר בתגובה כי "הרשות פועלת מתוך מחויבות למשימה הלאומית הדחופה לאספקת מים לתושבי הבקעה ולמימוש מדיניות הממשלה ומועצת רשות המים לאספקת מים לאזורים המנותקים מהמערכת הארצית.
"אגודות המים הן בעלות הרישיון מטעם המדינה לאספקת מים באזורים אלו. צר לנו שגורמים בעלי אינטרס מנסים כעת בטענות שווא לעכב את אספקת המים החיוניים לתושבי הבקעה".
יו"ר מועצת ערבות הירדן דוד אלחייני מסר ל"גלובס" בעקבות פרסום הידיעה כי הוא "מתנגד בתוקף" לתכניות רשות המים ודורש לאפשר ליישובי בקעת הירדן להתחבר לרשת המים הארצית של מקורות. אלחייני אישר כי יישובי האזור סובלים ממצוקת מים אך לדבריו הפתרון למצוקה נמצא בידי מקורות ולא בידי אגודות המים. אלחייני טען כי הצגת התוכנית כדחופה נועדה לאפשר לרשות המים לאשר אותה כעת כשאין ממשלה מתפקדת כשבפועל גם לפי תוכניות הרשות, חיבור יישובי בקעת הירדן למים יארך בין שלוש לארבע שנים.
מול אלחייני המתנגד להחלטת רשות המים, טוען יו"ר אגודת המים "מים לגליל" דובי אמיתי כי מדובר בהחלטה טובה למשק המים כולו. "מים לגליל" היא גוף חדש יחסית שהתאגד ב-2012 ומייצג קיבוצים ומושבים באזור הגליל המזרחי. במסגרת התוכניות שאושרו על-ידי רשות מים אמורה אגודת המים מים לגליל לבצע פרויקטים בהיקף 300 מיליון שקל לאיגום מים ופרויקט בהיקף 125 מיליון שקל לחיבור רשת המים האזורית למערכת הארצית. לטענת אמיתי, המשמש גם כיו"ר נשיאות המגזר העסקי, התוכנית שהציגה האגודה הייתה זולה בכ-30% עד 40% מהעלויות של חברת מקורות בפרוייקטים דומים. לדבריו, "האוצר ואגף התקציבים צריכים לתמוך ברשות המים במאמציה להכניס תחרות למשק המים ולייעל אותו".