גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

בזוס יעשה רילוקיישן? התוכנית להטיל מס עושר מאיימת על המיליארדרים של אמריקה

מחוקקים במדינה דנים בהצעת חוק להטיל מס של 1% על הונם של מיליארדרים ● המיליארדים שגרים בוושינגטון, בהם ג'ף בזוס וביל גייטס, שווים יותר מעשירי כל המדינות בארה"ב ● אם החוק יעבור, בזוס לדוגמה ייאלץ לשלם מס בגובה של כ-2 מיליארד דולר וגייטס 1.24 מיליארד

ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Clodagh Kilcoyne
ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Clodagh Kilcoyne

מחוקקים במדינת וושינגטון עושים צעד נועז אל עבר כינון מס עושר על המגה-עשירים שמתגוררים בתחומה. המס המוצע יהיה בגובה של 1% והוא יושת על מיליארדרים בלבד.

אם החוק ייצא לפועל הוא יהיה רלוונטי לכ-100 משקי בית בלבד. ההצעה מגיעה כחלק מהמאמץ לעדכן את מערכת המיסוי המיושנת בוושינגטון, ולהעלות הכנסות עקב הפגיעה הכלכלית של מגפת הקורונה. לפי מחלקת הגבייה במדינה, במסגרת המס החדש תוכל וושינגטון לקבל 2.25 מיליארד דולר ב-2023 ו-2.5 מיליארד דולר ב-2024.

על פי נתונים עדכניים בדירוג עשירי ארה"ב של מגזין "פורבס", שווי הנטו של 13 מיליארדרים מוושינגטון עלה בכ-156 מיליארד דולר מאז שפרצה המגפה לפני כשנה. זאת בעוד שאלפי עסקים בוושינגטון נסגרו לצמיתות ומאות אלפי עובדים נרשמו לקבל דמי אבטלה.

על פי מחלקת הגבייה בוושינגטון, בערך 100 מתושבי המדינה הם בעלי הון של יותר ממיליארד דולר. בממוצע המיליארדרים במדינת וושינגטון עשירים יותר מהממוצע בכל אחת מהמדינות האחרות של ארה"ב, וזאת במידה רבה מאחר שוושינגטון היא ביתם של כמה מהאנשים העשירים בעולם, כולל ביל גייטס, מקנזי סקוט והגרוש שלה ג'ף בזוס, הווארד שולץ וסטיב באלמר.

בזוס, לדוגמה, שעל פי "פורבס" שווה כיום 189 מיליארד דולר, עשוי לשלם מס בגובה של 1.89 מיליארד דולר. ביל גייטס שהונו מוערך בכ-124 מיליארד דולר, עלול להעביר למדינה 1.24 מיליארד דולר וכך הלאה.

רויטרס - Orlando Ramirez    AP - John Loche, Evan Agostini

לפחות המיליארד הראשון פטור ממס

במסגרת הצעת החוק, מס של 1% יוטל על נכסים פיננסיים, כולל כסף מזומן, אופציות נסחרות, חוזים עתידיים, מניות ואיגרות חוב - אך לא על הכנסה. מיליארד הדולר הראשונים יהיו פטורים מתשלום המס שיוטל על כל תושב וושינגטון - בין אם הון זה ממוקם בתוך המדינה או בכול מקום אחר ברחבי העולם.

המאמצים בוושינגטון נעשים במקביל לדיונים על מס עושר, שמתקיימים גם ברמה הלאומית. סנאטורים כגון אליזבת וורן וברני סנדרס הציעו מיסי עושר. רק באחרונה קראה וורן, בתור חברה חדשה בוועדת הכספים של הסנאט, להחיל מס שכזה.

הצעות למיסוי עשירים לרוב זוכות לפופולריות בקרב הציבור הרחב, ובאחרונה גם בקרב חלק מהמצביעים של המפלגה הרפובליקאית, שמתנגדת נחרצות למס על עושר.

וורן וסנדרס לא לבד. בשנים האחרונות הצטרפו כמה כלכלנים בעלי שם, שחלקם קנו את שמם הודות לרעיונות אלה, לחוד החנית שקורא לשינוי שיטת המיסוי כך שבאופן מובנה תפעל לביטול האי שוויון ולהקטנת הפערים, שרק גדלים והולכים בעשורים האחרונים. בין הכלכלנים הבולטים שקוראים למיסוי המגה-עשירים אפשר למנות את תומס פיקטי, גבריאל זוקמן ועמנואל סאאז - שלושתם צרפתים.

עיקרון ההוגנות הבסיסי - העשירים ישלמו יותר

פיקטי וזוקמן רואיינו ב"גלובס" בשנים האחרונות על ידי אורי פסובסקי. המחקרים של כולם, שלפעמים נעשו במשותף, עוסקים במידה רבה בחלוקת העושר, במערכות המיסוי ובחלק שלהן בשימור ויצירת האי-שוויון בעולם.

"עיקרון ההוגנות הבסיסי אומר שבעלי האמצעים, העשירים מאוד, ישלמו שיעורי מס גבוהים יותר. כלומר, צריכה להיות מידה מינימלית של פרוגרסיביות במיסוי: שהעשירים ישלמו שיעורי מס גבוהים יותר משאר האוכלוסייה", אמר זוקמן בראיון שפורסם במגזין G לפני כשנה וחצי באוקטובר 2019.

"במקרה של ארה"ב, זה לא המצב. למעשה, בשנת 2018, לראשונה, העשירים מאוד שילמו שיעורי מס נמוכים יותר מאשר כל הקבוצות החברתיות האחרות באוכלוסייה... אם ממסים את העושר עצמו, אפשר להפוך את מערכת המס לפרוגרסיבית יותר ולצודקת יותר", הוסיף.

פיקטי, שהוגדר וכנראה בצדק כ"רוק סטאר" של עולם הכלכלה בשל הפופולריות הרבה שמחקריו עבי הכרס זכו להם בשנים האחרונות, ממש מבקש "לקחת" את העושר מהמיליארדרים ולגבות עד כ-90% מס עושר על ההון שלהם. "זה שיש מספר קטן של מיליארדרים שהם סוג של אלוהים, שמרכזים בידיהם את כל הכוח, נראה לי הרבה יותר רדיקלי מההצעה שלי", הוא אמר בראיון למגזין G ב-2020.

אף מדינה בארה"ב לא מנהיגה היום מס על העושר, אבל מעבר לאוקיינוס האטלנטי דווקא יש מדינות שהשיתו מס כזה. בשנת 1996, הטילו 12 מדינות אירופאיות מס על העושר בגבולותיהן. כיום רק בשלוש מתוכן - נורבגיה, ספרד ושוויץ - המס עדיין קיים. בצרפת ובאיטליה קיים מס עושר על נכסי הון ספציפיים, כגון נדל"ן.

כך לדוגמה בנורבגיה גובה מס עושר של 0.85% על מניות של יחידים ששוויים עולה על 1.5 מיליון כתר נורבגי (כ-170 אלף דולר), כאשר 0.7% הולכים לעירייה המקומית ו-0.15% לממשלה. בספרד מדובר במס פרוגרסיבי שנע בין 0.2% ל-3.75% על מניות של מעל 700 אלף אירו, כאשר השיעורים משתנים במידה ניכרת לפי האזורים האוטונומיים של ספרד.

גידול של 12 טריליון דולר בשנה

בעוד שאמריקאים רבים איבדו את מקומות העבודה ונאנקים תחת עול המגפה, ניתוח של ארגון "אמריקאים למען מיסוי הוגן" (Americans for Tax Fairness) שפורסם השבוע, מראה כי 664 המיליארדרים האמריקאים נהנו מגידול בהיקף ההון שלהם בגובה של כ-1.3 טריליון דולר בתקופת הקורונה ל-4.3 טריליון דולר - זינוק של 44% בתוך פחות משנה מאז 18 במרץ 2020.

4.3 טריליון דולר - העושר הכולל של 664 מיליארדרים הוא כמעט כפול מסך כל העושר שבידי המחצית התחתונה של האוכלוסייה האמריקאית שכוללת 165 מיליון איש - 2.4 טריליון דולר.

"הגידול בעושר של המיליארדרים של וושינגטון במהלך המגפה מטריף את הדעת, זה לא דומה לשום מקום אחר", אמר פרנק קלמנטה, מנהל העמותה Americans for Tax Fairness. "צורכיהן של משפחות עובדות מוושינגטון, הסובלות מנזקי המגפה, הם עמוקים. מס עושר במדינה אפילו לא יתקרב להשוות את פני הדברים, אבל זו התחלה".

הצעות החוק מס' 1406 של בית הנבחרים חוברה בידי חברת בית הנבחרים הדמוקרטית נואל פריים מסיאטל. פריים, העומדת בראש ועדת הכספים של בית הנבחרים, אומרת שהצעת החוק שלה היא חלק ממטרה נרחבת יותר לבנות מחדש את חוקי המס במדינה ולהפחית את הסתמכות וושינגטון על מימון פדרלי בעתות משבר. וושינגטון היא אחת מכמה מדינות בודדות בארצות הברית, שאין בהן מס הכנסה והיא נשענת על מיסוי עקיף ממע"מ, שבאופן יחסי "פוגע" יותר באזרחים ככל שהכנסתם נמוכה יותר.

"משפחה שמרוויחה 24 אלף דולר בשנה או פחות, משלמת מסים גבוהים פי שישה מתוך ההכנסה שלה לעומת משקי הבית העשירים ביותר במדינת וושינגטון", אמרה פריים. "אפילו אם אתה חלק ממעמד הביניים ואתה מרוויח קרוב ל-70 אלף דולר בשנה, אתה עדיין משלם מסים גבוהים פי ארבעה. משקי הבית המרוויחים ביותר במדינה משלמים 3% או פחות במסים מדי שנה".

המיסוי הכי רגרסיבי בארה"ב

מחוקקים דנו בהצעת החוק בפגישה מרחוק של חברי ועדת הכספים של בית הנבחרים במדינה ב-2 בפברואר. פריים הגדירה באותה פגישה את מערכת המיסוי של וושינגטון כ"רגרסיבית ביותר בארה"ב" ואמרה שהמשך גבייה באופן לא מידתי מהאנשים המרוויחים הכי מעט כסף במדינה תהיה צעד "לא מוסרי, לא מקובל, ובכנות, לא בר-קיימא".

"על ידי מיסוי נכסים פיננסיים לא מוחשיים באופן דומה לאופן שבו אנו ממסים נדל"ן, נהפוך את חוקי המס של המדינה להוגנים ושוויוניים", הוסיפה.

יש לציין כי מיסוי כזה אינו פשוט כלל ויש לא מעטים שמטילים ספק בהיתכנות שלו בוושינגטון ובכלל. זאת, בין היתר, בגלל שההון לא יושב בחשבון הבנק של המיליארדרים ומחכה שימסו אותו. כמו כן, אם אכן חוק שכזה יעבור בוושינגטון, סביר שעורכי דין ורואי חשבון רבים יהיו מעורבים ולא מן הנמנע שייעשו תרגילים חשבונאיים כאלה ואחרים כדי להקטין את גובה התשלום.

בנוסף לחברי בית הנבחרים של וושינגטון נרשמו עוד כ-50 איש להעיד בוועדה, כולל תושבים, קבוצות בקהילה ומנהיגים עסקיים.

תמיכה מפתיעה במגזר העסקי

בין התומכים במיסוי המיליארדרים היה גם דן פרייס, מנכ"ל Seattle Gravity Payments, שזכה בשנת 2015 ל-15 דקות של תהילה באור הזרקורים הגלובלי ולכותרות רבות לאחר שהודיע לעובדיו כי הוא מעלה את שכר המינימום השנתי בחברה ל-70 אלף דולר ומוריד את שכרו האישי שעמד על 1.1 מיליון דולר לשנה ל-70 אלף דולר.

המנכ"ל דן פרייס. בעד מיסוי העשירים / צילום: Gravity Payments

בדיון בבית הנבחרים אמר פרייס כי קיים פתרון ברור: "יש לנו גירעון של 3.3 מיליארד דולר שצריך לסגור. יש דרך קלה לסגור אותו. מיליונרים עשירים כמוני משלמים פחות ממה שמשלמים פועלים, אפילו אלה שבקושי סוגרים את החודש. בהתאם מיליארדרים משלמים פחות מסים מפועלים במדינת וושינגטון. איך אפשר שלא לסגור את הפער הזה? למעשה, גם אחרי שנחוקק את מס העושר הזה, המיליארדרים של וושינגטון ישלמו שיעור קטן יותר של מסים לעומת האנשים העובדים במדינה".

ביום ראשון השבוע, צייץ פריים ל-359 אלף עוקביו בטוויטר התייחסות פומבית נוספת לדיון שכבר החל לבעור ברשתות. "אחת ההונאות הגדולות ביותר של הקפיטליזם היא 'הפילנתרופיה'", הוא כתב, "המיליארדר הממוצע תורם 1% מהונו לצדקה מדי שנה - פחות מאשר לא-מיליארדרים. אבל כשאתה תורם 200 דולר אתה לא מקבל מאמרים זוהרים, בית חולים על שמך ומחיקת מס עצומה".

מאוחר יותר אמר פרייס ל"מרקט ווטץ'", כי אחת הביקורות שהוא חוזר ושומע על ההצעה של המחוקקים בוושינגטון היא ש"מיליארדרים בכלל לא צריכים לשלם מסים מכיוון שהם גם ככה כבר תורמים". פרייס תקף את הביקורת ואמר, כי "במציאות, הסכום שהם תורמים הוא חלק קטן ממה שהם היו משלמים אם שיעורי המס שלהם היו דומים לזה של מעמד הפועלים.

מנגד עומד חבר בית הנבחרים הרפובליקאי דרו סטוקסברי, שגם חבר בוועדה השוקלת את הצעת החוק, ואומר שהצעד הוא "רעיון די גרוע", והוסיף שמעבר לנושאים החוקתיים הקשורים בפעולה נגד חלק ממשלמי המסים לעומת אחרים, מיליארדרים יכולים גם פשוט לעשות רילוקיישן ולעזוב את המדינה כדי להימנע מלשלם את המס.

גם בישראל: בצל הקורונה, קריאות למיסוי המגה-עשירים

גם בישראל יש מי שקוראים למערכת מיסוי פרוגרסיבית יותר. לפני כשנה, באפריל 2020, קרא צוות מחקר אקדמי להטיל מס על העושר בישראל כ"צעד חירום", שיאפשר להתמודד עם ההשלכות של מגפת הקורונה על המשק והחברה הישראלית במקרה שהמדינה "תתקשה להמשיך לתמוך במשפחות ובעסקים בעזרת ארגז הכלים הכלכלי הקונבנציונלי", שמשמש אותה בימים כתיקונם.

הצוות שכלל את ד"ר אריה קרמפף מהמכללה האקדמית ת"א-יפו, ד"ר עאמר אבו-קרן מאוני' בן גוריון ואת פרופ' אריה ארנון מאוני' בן גוריון ומכון טרומן באוני' העברית, העריך כי הטלת "מס עושר" בהיקף ראוי, יאפשר לממשלה להמשיך ולתת סיוע לתקופה של שניים עד שישה רבעונים. "עמדתנו היא שמשבר הקורונה הופך את מס העושר לצו השעה", כתבו. "מס עושר יוכל גם למלא את החלל התקציבי וגם לצמצם במידת מה את הפערים החברתיים הגדולים בישראל".

בדוח, הזכיר הצוות, כי בשנים האחרונות כלכלנים בעלי שם כגון תומס פיקטי, גבריאל זוקמן ועמנואל סאאז וכן נבחרי ציבור ברחבי העולם (ברני סנדרס ואליזבת וורן לדוגמה) מקדמים את הרעיון של מיסוי המגה-עשירים.

הכלכלן הצרפתי, תומס פיקטי, ציין בספרו האחרון "קפיטל ואידאולוגיה" שיצא בדיוק לפני שנה, כי למרות ניסיונות חוזרים ונשנים הוא לא הצליח לקבל נתוני עושר ממשרד האוצר הישראלי - דבר שהוביל לכך שישראל לא נכללה בניתוח המקיף שלו.

מי שמכיר את המערכת הכלכלית בישראל לא הופתע מההערה הצדדית של פיקטי. בשונה ממדינות מערביות רבות, בישראל כמעט ואין נתונים מסודרים מטעם המדינה על התפלגות העושר בין משקי הבת - מידע קריטי בעבור מי שרוצה להבין את מבנה החברה בישראל, המבנה החברתי. יד המקרה? כנראה שלא.

אגפי משרד האוצר פרסמו עד כה רק שתי סקירות קצרות בלבד, ב-2017 וב-2018. בדוח האחרון מ-2018 ניתן למצוא נתונים על 400 בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל נכון לשנת 2014. אלה הוגדרו שם כ"מגה-עשירים" עם הכנסה ממוצעת שנתית של 40.6 מיליון שקל. האוצר ציין כי 87% מההכנסה של ה-400 הושגה מרווחי הון, דיבידנדים וריבית.

"חשוב לומר", נכתב לסיכום בדוח, "כי מס על עושר נשען, בין היתר, על רציונל ליברלי ואינו עומד בסתירה לעקרונות של כלכלת השוק... תרחיש זה של מיסוי עשירים אמנם נשמע מרחיק לכת כרגע, אבל חשוב לזכור שלפני כמה חודשים גם סגר כלל-עולמי נשמע כמו תסריט בדיוני".

עוד כתבות

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 השלים יום חמישי ברציפות של ירידות

פרוטוקול הפד חשף כי הבכירים צופים העלאות ריבית נוספות והזהיר מסיכוני החוב והמימון המעגלי בענף ה-AI ● אנבידיה מחקה זינוק מוקדם ועברה לירידות חדות, אך ענקיות הענן עלו לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר ● מחיר הנפט האמריקאי ננעל בשפל של 3 חודשים ● טרגט זינקה לאחר דוחות חזקים, וגלובל-אי וקורנית הישראליות עקפו את התחזיות ● בכירי הפד הגדירו את הביקושים סביב AI כ"מקור מהותי לסיכון אינפלציוני" ● גולדמן זאקס: מימון החוב ל-AI יזנק לכטריליון דולר ב-2027

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט: הרווח ברבעון השלישי ירד ב-20% על רקע הפרשה למיזוג מרכנתיל

הרווח הנקי של דיסקונט ברבעון השלישי של 2026 ירד ל-910 מיליון שקל, בעיקר על רקע עלויות התוכנית למיזוג בנק מרכנתיל ● התשואה להון ירדה ל-10.4%, לעומת 13.7% ברבעון המקביל אשתקד

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

אריאלי קפיטל קיבלה את הצעת הרכש באלרון – השליטה תועבר לבלוגייט של משפחת מלניק

אריאלי EL, קיבלה את הצעת חברת בלוגייט של משפחת מלניק, לרכוש את השליטה בחברה בפרמיה של 100% על מחיר השוק ● העסקה מאפשרת לאריאלי EL לפרוע חוב של 90 מיליון שקל

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל