גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

בזוס יעשה רילוקיישן? התוכנית להטיל מס עושר מאיימת על המיליארדרים של אמריקה

מחוקקים במדינה דנים בהצעת חוק להטיל מס של 1% על הונם של מיליארדרים ● המיליארדים שגרים בוושינגטון, בהם ג'ף בזוס וביל גייטס, שווים יותר מעשירי כל המדינות בארה"ב ● אם החוק יעבור, בזוס לדוגמה ייאלץ לשלם מס בגובה של כ-2 מיליארד דולר וגייטס 1.24 מיליארד

ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Clodagh Kilcoyne
ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Clodagh Kilcoyne

מחוקקים במדינת וושינגטון עושים צעד נועז אל עבר כינון מס עושר על המגה-עשירים שמתגוררים בתחומה. המס המוצע יהיה בגובה של 1% והוא יושת על מיליארדרים בלבד.

אם החוק ייצא לפועל הוא יהיה רלוונטי לכ-100 משקי בית בלבד. ההצעה מגיעה כחלק מהמאמץ לעדכן את מערכת המיסוי המיושנת בוושינגטון, ולהעלות הכנסות עקב הפגיעה הכלכלית של מגפת הקורונה. לפי מחלקת הגבייה במדינה, במסגרת המס החדש תוכל וושינגטון לקבל 2.25 מיליארד דולר ב-2023 ו-2.5 מיליארד דולר ב-2024.

על פי נתונים עדכניים בדירוג עשירי ארה"ב של מגזין "פורבס", שווי הנטו של 13 מיליארדרים מוושינגטון עלה בכ-156 מיליארד דולר מאז שפרצה המגפה לפני כשנה. זאת בעוד שאלפי עסקים בוושינגטון נסגרו לצמיתות ומאות אלפי עובדים נרשמו לקבל דמי אבטלה.

על פי מחלקת הגבייה בוושינגטון, בערך 100 מתושבי המדינה הם בעלי הון של יותר ממיליארד דולר. בממוצע המיליארדרים במדינת וושינגטון עשירים יותר מהממוצע בכל אחת מהמדינות האחרות של ארה"ב, וזאת במידה רבה מאחר שוושינגטון היא ביתם של כמה מהאנשים העשירים בעולם, כולל ביל גייטס, מקנזי סקוט והגרוש שלה ג'ף בזוס, הווארד שולץ וסטיב באלמר.

בזוס, לדוגמה, שעל פי "פורבס" שווה כיום 189 מיליארד דולר, עשוי לשלם מס בגובה של 1.89 מיליארד דולר. ביל גייטס שהונו מוערך בכ-124 מיליארד דולר, עלול להעביר למדינה 1.24 מיליארד דולר וכך הלאה.

רויטרס - Orlando Ramirez    AP - John Loche, Evan Agostini

לפחות המיליארד הראשון פטור ממס

במסגרת הצעת החוק, מס של 1% יוטל על נכסים פיננסיים, כולל כסף מזומן, אופציות נסחרות, חוזים עתידיים, מניות ואיגרות חוב - אך לא על הכנסה. מיליארד הדולר הראשונים יהיו פטורים מתשלום המס שיוטל על כל תושב וושינגטון - בין אם הון זה ממוקם בתוך המדינה או בכול מקום אחר ברחבי העולם.

המאמצים בוושינגטון נעשים במקביל לדיונים על מס עושר, שמתקיימים גם ברמה הלאומית. סנאטורים כגון אליזבת וורן וברני סנדרס הציעו מיסי עושר. רק באחרונה קראה וורן, בתור חברה חדשה בוועדת הכספים של הסנאט, להחיל מס שכזה.

הצעות למיסוי עשירים לרוב זוכות לפופולריות בקרב הציבור הרחב, ובאחרונה גם בקרב חלק מהמצביעים של המפלגה הרפובליקאית, שמתנגדת נחרצות למס על עושר.

וורן וסנדרס לא לבד. בשנים האחרונות הצטרפו כמה כלכלנים בעלי שם, שחלקם קנו את שמם הודות לרעיונות אלה, לחוד החנית שקורא לשינוי שיטת המיסוי כך שבאופן מובנה תפעל לביטול האי שוויון ולהקטנת הפערים, שרק גדלים והולכים בעשורים האחרונים. בין הכלכלנים הבולטים שקוראים למיסוי המגה-עשירים אפשר למנות את תומס פיקטי, גבריאל זוקמן ועמנואל סאאז - שלושתם צרפתים.

עיקרון ההוגנות הבסיסי - העשירים ישלמו יותר

פיקטי וזוקמן רואיינו ב"גלובס" בשנים האחרונות על ידי אורי פסובסקי. המחקרים של כולם, שלפעמים נעשו במשותף, עוסקים במידה רבה בחלוקת העושר, במערכות המיסוי ובחלק שלהן בשימור ויצירת האי-שוויון בעולם.

"עיקרון ההוגנות הבסיסי אומר שבעלי האמצעים, העשירים מאוד, ישלמו שיעורי מס גבוהים יותר. כלומר, צריכה להיות מידה מינימלית של פרוגרסיביות במיסוי: שהעשירים ישלמו שיעורי מס גבוהים יותר משאר האוכלוסייה", אמר זוקמן בראיון שפורסם במגזין G לפני כשנה וחצי באוקטובר 2019.

"במקרה של ארה"ב, זה לא המצב. למעשה, בשנת 2018, לראשונה, העשירים מאוד שילמו שיעורי מס נמוכים יותר מאשר כל הקבוצות החברתיות האחרות באוכלוסייה... אם ממסים את העושר עצמו, אפשר להפוך את מערכת המס לפרוגרסיבית יותר ולצודקת יותר", הוסיף.

פיקטי, שהוגדר וכנראה בצדק כ"רוק סטאר" של עולם הכלכלה בשל הפופולריות הרבה שמחקריו עבי הכרס זכו להם בשנים האחרונות, ממש מבקש "לקחת" את העושר מהמיליארדרים ולגבות עד כ-90% מס עושר על ההון שלהם. "זה שיש מספר קטן של מיליארדרים שהם סוג של אלוהים, שמרכזים בידיהם את כל הכוח, נראה לי הרבה יותר רדיקלי מההצעה שלי", הוא אמר בראיון למגזין G ב-2020.

אף מדינה בארה"ב לא מנהיגה היום מס על העושר, אבל מעבר לאוקיינוס האטלנטי דווקא יש מדינות שהשיתו מס כזה. בשנת 1996, הטילו 12 מדינות אירופאיות מס על העושר בגבולותיהן. כיום רק בשלוש מתוכן - נורבגיה, ספרד ושוויץ - המס עדיין קיים. בצרפת ובאיטליה קיים מס עושר על נכסי הון ספציפיים, כגון נדל"ן.

כך לדוגמה בנורבגיה גובה מס עושר של 0.85% על מניות של יחידים ששוויים עולה על 1.5 מיליון כתר נורבגי (כ-170 אלף דולר), כאשר 0.7% הולכים לעירייה המקומית ו-0.15% לממשלה. בספרד מדובר במס פרוגרסיבי שנע בין 0.2% ל-3.75% על מניות של מעל 700 אלף אירו, כאשר השיעורים משתנים במידה ניכרת לפי האזורים האוטונומיים של ספרד.

גידול של 12 טריליון דולר בשנה

בעוד שאמריקאים רבים איבדו את מקומות העבודה ונאנקים תחת עול המגפה, ניתוח של ארגון "אמריקאים למען מיסוי הוגן" (Americans for Tax Fairness) שפורסם השבוע, מראה כי 664 המיליארדרים האמריקאים נהנו מגידול בהיקף ההון שלהם בגובה של כ-1.3 טריליון דולר בתקופת הקורונה ל-4.3 טריליון דולר - זינוק של 44% בתוך פחות משנה מאז 18 במרץ 2020.

4.3 טריליון דולר - העושר הכולל של 664 מיליארדרים הוא כמעט כפול מסך כל העושר שבידי המחצית התחתונה של האוכלוסייה האמריקאית שכוללת 165 מיליון איש - 2.4 טריליון דולר.

"הגידול בעושר של המיליארדרים של וושינגטון במהלך המגפה מטריף את הדעת, זה לא דומה לשום מקום אחר", אמר פרנק קלמנטה, מנהל העמותה Americans for Tax Fairness. "צורכיהן של משפחות עובדות מוושינגטון, הסובלות מנזקי המגפה, הם עמוקים. מס עושר במדינה אפילו לא יתקרב להשוות את פני הדברים, אבל זו התחלה".

הצעות החוק מס' 1406 של בית הנבחרים חוברה בידי חברת בית הנבחרים הדמוקרטית נואל פריים מסיאטל. פריים, העומדת בראש ועדת הכספים של בית הנבחרים, אומרת שהצעת החוק שלה היא חלק ממטרה נרחבת יותר לבנות מחדש את חוקי המס במדינה ולהפחית את הסתמכות וושינגטון על מימון פדרלי בעתות משבר. וושינגטון היא אחת מכמה מדינות בודדות בארצות הברית, שאין בהן מס הכנסה והיא נשענת על מיסוי עקיף ממע"מ, שבאופן יחסי "פוגע" יותר באזרחים ככל שהכנסתם נמוכה יותר.

"משפחה שמרוויחה 24 אלף דולר בשנה או פחות, משלמת מסים גבוהים פי שישה מתוך ההכנסה שלה לעומת משקי הבית העשירים ביותר במדינת וושינגטון", אמרה פריים. "אפילו אם אתה חלק ממעמד הביניים ואתה מרוויח קרוב ל-70 אלף דולר בשנה, אתה עדיין משלם מסים גבוהים פי ארבעה. משקי הבית המרוויחים ביותר במדינה משלמים 3% או פחות במסים מדי שנה".

המיסוי הכי רגרסיבי בארה"ב

מחוקקים דנו בהצעת החוק בפגישה מרחוק של חברי ועדת הכספים של בית הנבחרים במדינה ב-2 בפברואר. פריים הגדירה באותה פגישה את מערכת המיסוי של וושינגטון כ"רגרסיבית ביותר בארה"ב" ואמרה שהמשך גבייה באופן לא מידתי מהאנשים המרוויחים הכי מעט כסף במדינה תהיה צעד "לא מוסרי, לא מקובל, ובכנות, לא בר-קיימא".

"על ידי מיסוי נכסים פיננסיים לא מוחשיים באופן דומה לאופן שבו אנו ממסים נדל"ן, נהפוך את חוקי המס של המדינה להוגנים ושוויוניים", הוסיפה.

יש לציין כי מיסוי כזה אינו פשוט כלל ויש לא מעטים שמטילים ספק בהיתכנות שלו בוושינגטון ובכלל. זאת, בין היתר, בגלל שההון לא יושב בחשבון הבנק של המיליארדרים ומחכה שימסו אותו. כמו כן, אם אכן חוק שכזה יעבור בוושינגטון, סביר שעורכי דין ורואי חשבון רבים יהיו מעורבים ולא מן הנמנע שייעשו תרגילים חשבונאיים כאלה ואחרים כדי להקטין את גובה התשלום.

בנוסף לחברי בית הנבחרים של וושינגטון נרשמו עוד כ-50 איש להעיד בוועדה, כולל תושבים, קבוצות בקהילה ומנהיגים עסקיים.

תמיכה מפתיעה במגזר העסקי

בין התומכים במיסוי המיליארדרים היה גם דן פרייס, מנכ"ל Seattle Gravity Payments, שזכה בשנת 2015 ל-15 דקות של תהילה באור הזרקורים הגלובלי ולכותרות רבות לאחר שהודיע לעובדיו כי הוא מעלה את שכר המינימום השנתי בחברה ל-70 אלף דולר ומוריד את שכרו האישי שעמד על 1.1 מיליון דולר לשנה ל-70 אלף דולר.

המנכ"ל דן פרייס. בעד מיסוי העשירים / צילום: Gravity Payments

בדיון בבית הנבחרים אמר פרייס כי קיים פתרון ברור: "יש לנו גירעון של 3.3 מיליארד דולר שצריך לסגור. יש דרך קלה לסגור אותו. מיליונרים עשירים כמוני משלמים פחות ממה שמשלמים פועלים, אפילו אלה שבקושי סוגרים את החודש. בהתאם מיליארדרים משלמים פחות מסים מפועלים במדינת וושינגטון. איך אפשר שלא לסגור את הפער הזה? למעשה, גם אחרי שנחוקק את מס העושר הזה, המיליארדרים של וושינגטון ישלמו שיעור קטן יותר של מסים לעומת האנשים העובדים במדינה".

ביום ראשון השבוע, צייץ פריים ל-359 אלף עוקביו בטוויטר התייחסות פומבית נוספת לדיון שכבר החל לבעור ברשתות. "אחת ההונאות הגדולות ביותר של הקפיטליזם היא 'הפילנתרופיה'", הוא כתב, "המיליארדר הממוצע תורם 1% מהונו לצדקה מדי שנה - פחות מאשר לא-מיליארדרים. אבל כשאתה תורם 200 דולר אתה לא מקבל מאמרים זוהרים, בית חולים על שמך ומחיקת מס עצומה".

מאוחר יותר אמר פרייס ל"מרקט ווטץ'", כי אחת הביקורות שהוא חוזר ושומע על ההצעה של המחוקקים בוושינגטון היא ש"מיליארדרים בכלל לא צריכים לשלם מסים מכיוון שהם גם ככה כבר תורמים". פרייס תקף את הביקורת ואמר, כי "במציאות, הסכום שהם תורמים הוא חלק קטן ממה שהם היו משלמים אם שיעורי המס שלהם היו דומים לזה של מעמד הפועלים.

מנגד עומד חבר בית הנבחרים הרפובליקאי דרו סטוקסברי, שגם חבר בוועדה השוקלת את הצעת החוק, ואומר שהצעד הוא "רעיון די גרוע", והוסיף שמעבר לנושאים החוקתיים הקשורים בפעולה נגד חלק ממשלמי המסים לעומת אחרים, מיליארדרים יכולים גם פשוט לעשות רילוקיישן ולעזוב את המדינה כדי להימנע מלשלם את המס.

גם בישראל: בצל הקורונה, קריאות למיסוי המגה-עשירים

גם בישראל יש מי שקוראים למערכת מיסוי פרוגרסיבית יותר. לפני כשנה, באפריל 2020, קרא צוות מחקר אקדמי להטיל מס על העושר בישראל כ"צעד חירום", שיאפשר להתמודד עם ההשלכות של מגפת הקורונה על המשק והחברה הישראלית במקרה שהמדינה "תתקשה להמשיך לתמוך במשפחות ובעסקים בעזרת ארגז הכלים הכלכלי הקונבנציונלי", שמשמש אותה בימים כתיקונם.

הצוות שכלל את ד"ר אריה קרמפף מהמכללה האקדמית ת"א-יפו, ד"ר עאמר אבו-קרן מאוני' בן גוריון ואת פרופ' אריה ארנון מאוני' בן גוריון ומכון טרומן באוני' העברית, העריך כי הטלת "מס עושר" בהיקף ראוי, יאפשר לממשלה להמשיך ולתת סיוע לתקופה של שניים עד שישה רבעונים. "עמדתנו היא שמשבר הקורונה הופך את מס העושר לצו השעה", כתבו. "מס עושר יוכל גם למלא את החלל התקציבי וגם לצמצם במידת מה את הפערים החברתיים הגדולים בישראל".

בדוח, הזכיר הצוות, כי בשנים האחרונות כלכלנים בעלי שם כגון תומס פיקטי, גבריאל זוקמן ועמנואל סאאז וכן נבחרי ציבור ברחבי העולם (ברני סנדרס ואליזבת וורן לדוגמה) מקדמים את הרעיון של מיסוי המגה-עשירים.

הכלכלן הצרפתי, תומס פיקטי, ציין בספרו האחרון "קפיטל ואידאולוגיה" שיצא בדיוק לפני שנה, כי למרות ניסיונות חוזרים ונשנים הוא לא הצליח לקבל נתוני עושר ממשרד האוצר הישראלי - דבר שהוביל לכך שישראל לא נכללה בניתוח המקיף שלו.

מי שמכיר את המערכת הכלכלית בישראל לא הופתע מההערה הצדדית של פיקטי. בשונה ממדינות מערביות רבות, בישראל כמעט ואין נתונים מסודרים מטעם המדינה על התפלגות העושר בין משקי הבת - מידע קריטי בעבור מי שרוצה להבין את מבנה החברה בישראל, המבנה החברתי. יד המקרה? כנראה שלא.

אגפי משרד האוצר פרסמו עד כה רק שתי סקירות קצרות בלבד, ב-2017 וב-2018. בדוח האחרון מ-2018 ניתן למצוא נתונים על 400 בעלי ההכנסות הגבוהות בישראל נכון לשנת 2014. אלה הוגדרו שם כ"מגה-עשירים" עם הכנסה ממוצעת שנתית של 40.6 מיליון שקל. האוצר ציין כי 87% מההכנסה של ה-400 הושגה מרווחי הון, דיבידנדים וריבית.

"חשוב לומר", נכתב לסיכום בדוח, "כי מס על עושר נשען, בין היתר, על רציונל ליברלי ואינו עומד בסתירה לעקרונות של כלכלת השוק... תרחיש זה של מיסוי עשירים אמנם נשמע מרחיק לכת כרגע, אבל חשוב לזכור שלפני כמה חודשים גם סגר כלל-עולמי נשמע כמו תסריט בדיוני".

עוד כתבות

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

מערכת קלע דוד / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

דיווח: מערכת "קלע דוד" עברה שדרוג דרמטי

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו