מדענית רושמת פטנט חדש / אילוסטרציה: Shutterstock, fizkes
על פי סטטיסטיקות של ארגון WIPO (World Intellectual Property Organization) בשנת 2019 פחות מחמישית מהממציאים בבקשות לפטנט בינלאומיות הן נשים. נדרשו 25 שנה להכפיל את מספר הנשים הממציאות מ-9.5% (1995) ל-18.7% (2019) וההשערה היא שבקצב הזה יהיה שוויון מגדרי רק בשנת 2044. נתון נוסף העולה מהדוח של WIPO הוא שסין מובילה באחוז הנשים הממציאות בבקשות לפטנט (32.4%), כאשר ישראל מדורגת במקום השמיני (15%), מיד לאחר ארה"ב (16.5%).
ניתן למצוא נשים ממציאות בתחומים טכנולוגים שונים, כאשר התחומים הבולטים בהמצאות של נשים הם בכימיה, ביוטכנולוגיה ופארמה, בהם הנשים מהוות 60% מהממציאים והממציאות, כאשר המצאות אלה ברובן באות מתוך האקדמיה ולא מהסקטור הפרטי. מנגד, נכון לשנת 2019, רק 22% מהממציאים בתחום התעבורה הם נשים, ועוד פחות בתחום ההנדסה האזרחית (21%).
המודעות לשוויון מגדרי קיים בארגונים רבים. בין היתר, ארגון WIPO הקים אקדמיה ששמה לה למטרה להעצים נשים כמומחיות בתחום הקניין הרוחני, ומאותה מטרה, משרד הפטנטים האמריקאי מפרסם מידי שנה נתונים לגבי מספר הנשים הנמצאות בביצת הפטנטים, כאשר נתונים אלה מראים מגמה ברורה של עליה, אם כי מתונה מאוד.
על אף המספרים הנמוכים, לא ניתן להתעלם מתרומת הנשים לאורך כל השנים, כאשר לעיתים, הגילויים וההמצאות שלהן יוחסו בכלל לגברים.
אחת מהדמויות הראשונות הבולטות הינה מארי קירי. מארי, נולדה בפולין ב-1867 לשם מאריה סקלודובסקה. מאחר והאוניברסיטה בוורשה סירבה לקבל נשים לשורותיה, היגרה לפריס על מנת להשלים שם את לימודיה באוניברסיטת סורבון. הכמיהה שלה להבנת הפיסיקה של חומרים הובילה אותה לגילוי תכונת הרדיואקטיביות ושני יסודות כימיים חדשים ואף להמצאת מכשיר ה X-ray הראשון, אשר הציל חיילים רבים במלחמת העולם הראשונה מקטיעת איברים שלא לצורך. קירי היתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל על גילויה (ובסה"כ לשני פרסי נובל על תרומתה למדע). את דרכה המשיכה ביתה, אירנה, אשר אף היא זכתה בפרס נובל על פיתוח רדיואקטיביות מלאכותית.
השאיפה צריכה להיות שב-2044 נמצא את ידן של הנשים על העליונה
התרומה הנשית באה לידי ביטוי גם במוצרים היום יומיים אותם אנו מכירים וחיים. הרעיון למדיח הכלים הראשון נולד בתחילת המאה ה 19 כאשר ג'וזפין קוקרן, אמריקאית עשירה, מאסה במשרתים שלה אשר שברו את כלי החרסינה שלה בעת שטיפתם. לאחר מות בעלה, אשר השאיר אותה בחובות ענק, החליטה ג'וזפין לפתח את חלומה וכך נולדה מכונת הכלים הראשונה על שמה. לימים, ג'וזפין רשמה פטנט על מכונת הכלים (US 355,139) והמפעל על שמה אשר היה למוביל בייצור מכשירי מטבח, הפך לימים להיות המותג המוכר KitchenAid.
באותם שנים לערך, עדה לאבלייס מתמטיקאית אנגליה, הבינה שעל מנת שהמחשב הראשון יבצע חישובים מדויקים, עליו לעבוד על פי נוהל וכך הפכה למתכנתת המחשבים הראשונה בעולם, וכל זאת כבר במחצית הראשונה של ה מאה ה19 ולממציאת הדגם הראשון של מחשב אנליטי.
המצאה נוספת המהווה חלק בלתי נפרד מחיינו הינה החזייה, עבור אמצאה זאת הוענק לקארס קרוסבי פטנט בארה"ב בשנת 1914. על המצאתה אמרה "אינני יכולה לצפות שהחזייה תתפוס מקום בהיסטוריה כמו ספינת קיטור, אולם זו המצאתי". אם רק הייתה יכולה להסתכל לעבר העתיד ולהבין את השפעתה.
מקום של כבוד ניתן למצוא גם לממציאות ישראליות ביניהן פרופ' עדה יונת, אשר קיבלה פרס נובל על פענוח מבנה הריבוזום, וזאת על אף הספקנות הרבה שהייתה לעמיתיה למחקר בעבודתה, פרופ' רות ארנון, אשר המציאה את הקופקסון, תרופה לטיפול בטרשת נפוצה, ואף את ד"ר קירה רדינסקי שהתפרסמה לאחרונה כמי שפתיחה יכולות לניבוי העתיד, בפרט בהקשר לניבוי מוקדי התפרצות מגפת הקורונה.
האימפקט הנשי ללא ספק צובר תאוצה, והכוח המניע הוא בעיקר אצל הנשים הרבות הנלחמות על מקומן בחברה, אם באופן פרטי ואם באמצעות הקהילות הרבות הפעילות בכיוון זה. השאיפה צריכה להיות ש-2044, המועד החזוי לשוויון מגדרי בהגשת בקשות לפטנט, נמצא את ידן של הנשים על העליונה. על מנת שחזון זה יתממש, עלינו להמשיך להאמין בכוחנו, לא לוותר על נוכחותנו, ולא לפחד להילחם על מקומנו השוויוני בחברה.
הכותבת היא עורכת פטנטים ושותפה בכירה בקבוצת ריינהולד כהן, מומחית לקניין רוחני