גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מה אנחנו בכלל מתווכחים בעצם כשאנחנו מתווכחים על מערכת המשפט?

הוויכוח על טיב עבודתה של מערכת המשפט הוא כה אמוציונלי, אישי, שבטי וחריף, עד שלפעמים נדמה שאנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב מה למעשה עומד בבסיסה של המחלוקת? ● בניסיון לחזור לשאלת היסוד, גלובס פנה למומחי משפט ופוליטיקאים בולטים

בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור
בית המשפט העליון / צילום: אוריה תדמור

אחד הוויכוחים הבוערים בחברה הישראלית הוא סביב עבודת מערכת המשפט. היועמ"ש, הפרקליטות, השופטים, כולם נמצאים בעין הסערה וכמעט לכל אחד יש עמדה, לרוב דיכוטומית ונחרצת - בעד מערכת המשפט ושימורה כפי שהיא היום, או נגדה ובעד לחולל בה שינויים עמוקים, גם פרסונאליים. העימות מתרחש בטוויטר, בפייסבוק, בתקשורת הממוסדת, בכנסת ובמרחב הציבורי ושותפים בו פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואקדמיה וחלק גדול מהציבור.

o / צילום: כפיר זיו, רפי קוץ, ענבל מרמרי, רמי זרנגר, שלומי יו

הוויכוח על טיב עבודתה של מערכת המשפט הוא כה אמוציונלי, אישי, שבטי וחריף, עד שלפעמים נדמה שאנחנו מתווכחים ומתווכחים בלי לעצור רגע לחשוב מהו בעצם בסיס המחלוקת? על מה אנחנו מתווכחים כשאנחנו מתווכחים על מערכת המשפט? בניסיון לחזור לשאלת היסוד הזו, פניתי לכמה מומחי משפט ופוליטיקאים בולטים בשאלה זהה, איך את.ה מגדיר.ה את המחלוקת סביב עבודתה של מערכת המשפט? הנה התשובות המעניינות והשונות:

פרופסור אמריטוס מנחם (מני) מאוטנר, מגדולי החוקרים באקדמיה בתחום המשפט, אומר כי המחלוקת היסודית שעומדת בבסיס של כמעט הכול בחיינו (וגם סביב עבודת מערכת המשפט, ח"מ) היא בין לאומיים לבין ליברלים. לדבריו, "הלאומיים מוכנים לוותר על עקרונותיו של המשפט הליברלי של המדינה, ובלבד שיתאפשר להם לקדם את היעדים הלאומיים שלהם. היעד העליון שלהם מזה חמישה עשורים הוא המשך ההחזקה בשטחי יהודה ושומרון, כדי לבסס בהם את ההתנחלויות. הליברלים מקדשים דבר אחר לגמרי: הזכויות הליברליות וההומניסטיות של בני האדם. הם לא רק מוכנים לוותר על היעדים הלאומיים האמורים; הם מבינים היטב שקידום היעדים הלאומיים חותר תחת החירויות הליברליות".

מידת ההתערבות

פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד שי ניצן, מגדיר את בסיס המחלוקת באופן שונה ומצומצם יותר: "עיקר הוויכוח מתמקד בשאלה עד כמה השופטים צריכים להתערב במעשי הממשלה והכנסת במישור המינהלי". לדבריו, "בעצם זה ויכוח בין גישה שמרנית מאוד שטוענת: אתם פקידים, אתם לא נבחרתם אתם לא יכולים להגיד לממשלה מה לעשות למעט כאשר מדובר בפגיעה בוטה בזכויות פרט מסוים ואל תתערבו לנו בשאלות של מדיניות כמו מיגון בתים בעוטף עזה או גיוס בחורי ישיבה. לעומת זאת, גישת השופטים היא שכאשר הממשלה פועלת בחוסר סמכות או באופן שסותר חוק - חובתנו להתערב". ניצן מציין ש"גם שופטים שמרנים יחסית כמרים נאור, אשר גרוניס ויורם דנציגר חושבים שצריך להתערב".

שר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה, מראשי המבקרים של מערכת המשפט, הפנה אותנו לנאום שבו אמר, בין היתר, כי: "השאלה היא 'מי הוא האדון?' אנחנו סברנו לתומנו שהריבון בדמוקרטיה הוא הציבור אבל מכיוון שלא כל הציבור יכול לשבת בפרלמנט ולחוקק חוקים, הוא בוחר נציגים שיעשו זאת עבורו, חברי הכנסת והשרים. גילינו שלא היא". אוחנה מכוון לכך שהעימות הוא בשאלת היסוד, מי הריבון? מי שולט. לשיטתו, המשפטנים השתלטו על מוקדי הכוח, ויש להחזירו לנבחרי הציבור.

עניין סוציולוגי במהותו

מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, עו"ד אמי פלמור, השיבה באופן שונה. פלמור אומרת ש"הוויכוח המהותי מתקיים בתוך קבוצה מאוד קטנה, אליטיסטית". לדבריה, רוב הציבור לא שותף לוויכוח על הנושאים ה״גדולים", כגון סמכויות בית המשפט העליון, פסקת התגברות וכו׳.

פלמור אומרת ש"החוויה ה'רחבה' (של המחלוקת, ח"מ) היא הזדהות (של הציבור) עם העוול הפרסונלי מידו של הממסד המשפטי. בין אם כתוצאה של חוויה אישית, אנשים שמצאו את עצמם או את בני משפחתם בבית משפט לתעבורה/בית הדין לעבודה/בהליך אזרחי או הכי גרוע- פלילי, וחוו את המערכת כמנוכרת, שטחית, איטית (עינוי דין פשוטו כמשמעו) או מהזדהות רגשית עם דמות ציבורית הקרובה לליבם שמתווכת את העוולות הנגרמות לה (השר אריה דרעי בשנות ה-90, ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים האחרונות)".

ובמלים אחרות, פלמור מזהה את המחלוקת כעניין שהוא הרבה פחות עקרוני והרבה יותר אישי ואמוציונלי. היא סבורה כי עיקר המחלוקת הוא עקב חוויות אישיות קשות של הציבור, או עקב הזדהות עם טענות של מנהיגים פוליטיים לעוול שגורמת להם המערכת. בנקודה הזאת צריך לומר שאין שום ספק שחקירותיו ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והביקורת החריפה, הבוטה ולעתים השקרית של נתניהו על היועמ"ש ועל הפרקליטות, החריפו את המחלוקת שעליה אנחנו מדברים והעצימו מאוד את הניכור וחוסר האמון של חלקים בציבור כלפי מערכת המשפט.

יפעת ביטון, פרופסור למשפטים ונשיאת המכללה האקדמית "אחווה", אומרת ש"המחלוקת היא על התפיסה הערכית של ליברליזם כחזות 'הטוב', וערכים מסורתיים יותר כחזות 'הרע'". זוהי תשובה שדומה לאלו של מאוטנר וגלאון. ואולם, קצת בדומה לפלמור, גם המבט של ביטון על הסוגיה הוא הרבה יותר סוציולוגי. לדבריה, "לזה תוסיף את 'שופטים לבנים, נאשמים שחורים', ואתה מקבל כאן מאבק פוליטי לגמרי. זה יסוד מרכזי של שאלת הלגיטימציה והאמון הציבורי בעיניי כיום". ביטון מכוונת לתפיסה (לאו דווקא נכונה) שהתפשטה במקומותינו לפיה השופטים שייכים לאיזושהי אליטה אשכנזית, לבנה, ישנה, שמקימה עליהם לא מעט שונאים שאינם שייכים לאותו מחנה.

בג"ץ או גם מעבר לו?

התשובה של יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, דומה במידת מה לתשובה שנתן פרופ' מאוטנר אך היא פוליטית יותר. גלאון אומרת ש"יש קבוצה בחברה הישראלית, ששמה לה למטרה להכחיד כל זכר לליברליות, ובעיקר לתפיסה שדמוקרטיה היא שיטת המשטר הרצויה בישראל". לדבריה, "עם כל הביקורת על התנהלות בג"ץ במה שקשור להגנה על זכויות האדם בשטחים, בג"ץ נותר המעוז האחרון להגנה על שלטון החוק וזכויות האדם מפני כנסת וממשלה מתלהמת".

גלאון אומרת, כי "בג"ץ הוקם כמנגנון לריסון הרוב, כאשר זה חוצה את הקווים האדומים שהוא עצמו קבע, עכשיו מציעים שרים וחברי כנסת לסלק את חגורת הבטיחות הזאת. הפלורליזם מאיים על האנשים האלו. הקביעה, שכל בני האדם שווים, מנוגדת ניגוד חריף לתפיסת העליונות הגזעית היהודית. הטענה שיהודים וערבים יכולים לחיות בשלום, זה בצד זה, היא דבר כפירה בציווי הגירוש והרדיפה, שעל פיו הם חיים".

ואילו שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, השיבה שהמחלוקת היא "על הסמכויות של בג"ץ, על אופן השימוש של הפרקליטות בכוח שלה, ועל מידת ההתערבות של היועצים המשפטיים לממשלה". כלומר, בשונה מניצן למשל, או גלאון, שלתפיסתם העימות הוא בעיקר סביב סמכויות בג"ץ, שקד רואה במחלוקת כרחבה יותר וכוללת גם את עבודתה של מערכת התביעה. זו שניצן הגיע ממנה.

השונות באופן שבו רואים מאוטנר, ניצן, ביטון, אוחנה, פלמור, גלאון ושקד את בסיס המחלוקת סביב עבודת מערכת המשפט, היא לא מקרית והיא כמובן הגיונית ולגיטימית. השאלה היא, מה עושים עם זה? נדמה לי שכדי שהוויכוח הציבורי הסוער בין מבקרי מערכת המשפט ושונאיה ששואפים להחליש את כוחה, לבין מי שמגן עליה ומבקש לשמר אותה כפי שהיא היום, יהיה מועיל ופרודוקטיבי, ראוי קודם כל לנסות להגיע להסכמה על השאלה - על מה בעצם אנחנו מתווכחים?

עוד כתבות

מפעל של GM בדטרויט / צילום: Reuters, Eric Seals/Detroit Free Press/TNS

המחסור בצ'יפים בתעשיית הרכב ממשיך להתרחב והאור עוד לא נראה באופק

בתעשיית הרכב מעריכים כי המחסור במוליכים למחצה יעלה ליצרנים באובדן הכנסות של כ-61 מיליארד דולר ב-2021 ● וגם: דגמים חדשים של טויוטה ויונדאי נחתו בישראל

רשת פליינג טייגר בקופנהגן / צילום: שני מוזס

בחסות פוקס: הרשת הדנית Flying Tiger עושה עלייה לישראל

קבוצת האופנה שבשליטת הראל ויזל מרחיבה את הפורטפוליו שלה, וחתמה על הסכם עקרונות עם בעלי המותג, חברת זברה, במסגרתו היא תקבל זיכיון בלעדי להפעלת רשת חנויות של המותג בישראל ואתר אונליין

בר 51 / צילום: בר 51

ביקורת מסעדה: בר 51 - יש מקומות ששווה להוריד בשבילם את המסכה

חיליק גורפינקל חוגג עשור כמבקר המסעדות שלנו, ואיזה עשור זה היה ● ולמרות שכבר פחות בא לו לצאת (כי הגיל וקורונה), ב"בר 51" היה לו כיף וטעים (ויקר)

אמיר ברמלי - רוביקון ביזנס גרופ / צילום: תמר מצפי

הפרקליטות מערערת על עונשו של אמיר ברמלי: 10 שנות המאסר - "עונש מקל"

אמיר ברמלי הורשע בהונאת משקיעים ובגניבת כספים בהיקף של 340 מיליון שקל, ונידון ל-10 שנים בכלא ● הפרקליטות: "העבירות שביצע מצויות ברף החומרה העליון בסוג זה של עבריינות, והעונש שנגזר עליו הוא מקל על רקע הענישה הנוהגת בתיקים מסוג זה"

עומרי רשף / צילום: שרה ליימן

"בסגרים המחזור נפגע ב-100%. נכון שחזרנו בבום ולעומס משמעותי, אבל זה לא מפצה על הזמן שהיינו סגורים"

עומרי רשף (33) נשוי ואב לשלושה, גבעתיים ● בעל מספרת "עומרי רשף" בת"א ● "אנשים ממש חיכו לפתיחת ענף הטיפוח והיופי, כי זה עושה להם טוב לנפש" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

נגיף הקורונה / צילום: שאטרסטוק

יעיל אבל פחות: יותר מחוסנים חלו בווריאנט הקורונה הזה

מחקר של הכללית ואוניברסיטת תל אביב בחן לראשונה במציאות את היעילות של חיסון הקורונה של פייזר נגד הזן הדרום אפריקאי ● במחקר נבדקו מטופלים שחלו 14 יום אחרי מנת החיסון הראשונה, ועדין לא ברור האם היעילות נגד הזן פחותה גם אחרי המנה השנייה

עופרה שטראוס ואהוד ברק / צילום: שי יחזקאל, כדיה לוי

קווים לדמותו של שיאן שכר בבורסה: גבר עם תגמול הוני גבוה שלא תמיד קשור לביצועים

גם משבר הקורונה לא עצר את עליית שכר המנהלים הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה, שרשם ב-2020 עלייה בשיעור דו-ספרתי - לרמה של יותר ממיליארד שקל ל-100 מנהלים ● רק שתי מנהלות השתלבו ברשימה הגברית, שבה בולט היקף התגמולים ההוניים שניתן לבכירים

ד”ר קריסטה סוור / צילום: מיקרוסופט

כך מתכננת מיקרוסופט לכבוש את שוק המיחשוב הקוונטי

בזמן ש-IBM וגוגל עומלות על בנייתם של מחשבים קוונטיים, מיקרוסופט כבר מתכננת את המערכות שיתקשרו איתם ● ד"ר קריסטה סוור, מנהלת תחום הקוונטים במיקרוסופט העולמית, מספרת בראיון לגלובס כיצד החברה מתכננת להפוך למובילה בשוק הקוונטים ולהציל חלקים מהפלנטה שלנו

אילוסטרציית הטכנולוגיה של אוטוטוקס Autotalks / צילום: אוטוטוקס, יח"צ

חברת האוטוטק מכפר נטר בדרך לוול סטריט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר

אוטוטוקס המפתחת פתרונות חכמים לתקשורת בין כלי רכב במגעים לכניסה לנאסד"ק באמצעות מיזוג SPAC ● בענף מעריכים כי המיזוג יתבצע לפי שווי של כ-1.5 עד 2 מיליארד דולר

חנות של רשת פליינג טייגר בקופנהגן. בעיגול: הראל ויזל / צילום: דימה טליאנסקי, shutterstock

האתגר של ויזל: לשחזר את חוויית הקנייה והמחירים ברשת פלייניג טייגר

קבוצת פוקס חתמה על הסכם במסגרתו תקבל זיכיון בלעדי להפעיל בישראל חנויות ואתר אונליין של הרשת הדנית Flying Tiger ● בעלי הקבוצה הראל ויזל מרחיב אותה שוב בזיכיונות ושותפויות, ולא באמצעות רכישות, בעזרת מותג שהישראלים אוהבים מחו"ל

ניו יורק. היחלשות הדולר הציבה את העיר במקום טוב באמצע הטבלה / צילום: Shutterstock, Sean Pavone

מדד האינפלציה של העשירים: איפה הכי משתלם לנהל סגנון חיים יקר?

דוח "העושר וסגנון החיים" של בנק ניהול ההון יוליוס בר לשנת 2021 מדרג היכן הכי "זול" לחיות ברמת חיים גבוהה ● ניו יורק, ונקובר, טוקיו, שנגחאי או יוהנסבורג - איפה הכי משתלם לעשירון העליון לגור?

אפליקציית קלאבהאוס / צילום: Shutterstock, Boumen Japet

קלאבהאוס מצטרפת למועדון: מידע על 1.3 מיליון משתמשים הודלף לרשת

כמה ימים לאחר אירועי דליפת המידע של פייסבוק ולינקדאין, גם הרשת החברתית הצעירה חוטפת ● חוששים שנפגעתם? כך תוכלו לבדוק

ג'ו ביידן משתתף  בהפגנת איגוד עובדי שירותי המזון בלאס וגאס במהלך הקמפיין לנשיאות, פברואר 2020 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

להתראות רייגן, שלום ביידן: מה עומד מאחורי תוכנית הענק של הממשל האמריקאי?

עוד לא עברו 100 ימים מאז שנכנס לבית הלבן, וג'ו ביידן כבר הציג תוכניות ענק בעלות חסרת תקדים של 4.2 טריליון דולר, ויש עוד בדרך ● מאחורי הגישה השאפתנית של הנשיא אפשר לזהות גם שינוי תפיסתי מהגישה שרייגן היה מייצגה הבולט: הממשלה יכולה לשחק תפקיד גדול יותר בכלכלה

מתקן להעשרת אורניום בנתנז / צילום: Reuters, Raheb Homavandi

איראן: תקלה ברשת החשמל במתקן העשרת האורניום בנתנז

בראיון אמר דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן כי לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה מהתקלה, וכי האירוע נמצא בחקירה ● בעבר יוחסו "תקלות" כאלה במתקנים אחרים של איראן למתקפות סייבר חיצוניות, ויתכן כי כך גם הפעם

הבניין בהדר יוסף בתל אביב / צילום: אקרמן בית מכירות נדל"ן

שלוש דירות נמכרו בתוך שנה בבניין אחד בהדר יוסף בתל אביב. איך נראו המחירים

שתיים מהדירות נמכרו בתוך חודש אחד. מדובר בבניין בשכונת הדר יוסף שעבר תמ"א 38 מסוג חיזוק ותוספת ● בכמה נמכר פנטהאוז באם המושבות ועוד עסקאות יד שנייה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ארגו פרופרטיז יוצאת להנפקה: תנסה לגייס כ-300 מיליון שקל

ההנפקה - לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל לפני הכסף ● ארגו, שהחלה את פעילותה בשנת 2018, עוסקת ברכישה, השכרה, ניהול והשבחה של מבני מגורים בערים לייפציג, דרזדן ומגדבורג שבמזרח גרמניה

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

לראשונה: ניתן להגיש באופן מלא דוח שנתי למס הכנסה דרך האינטרנט בלבד

המערכת החדשה מייתרת את הצורך להגיש פיזית את הדוח עם המסמכים המצורפים במשרדי השומה, וצפויה לחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה וכן עשרות מיליוני שקלים נוספים למייצגים

סניף של קרדיט סוויס. הבנק ייבדק על ידי הרגולטור השווייצרי / צילום: Shutterstock

קרדיט סוויס מסתבכת, והרעות החולות של 2008 חוזרות לתיקי המשקיעים

הבנק פושט הרגל הבטיח תשואה למשקיעים, שרצו לחמוק מהריבית השלילית באירופה ● קרדיט סוויס מצידו ביצע מהלך שנשמע מוכר מהמשבר הפיננסי הגדול, שהוא היה אחד מכוכביו: מכר ללקוחות אג”ח בסיכון נמוך, שלמעשה נשען על אריזה מחדש של הלוואות בסיכון גבוה של גרינסיל

פז אסרף / צילום: איל יצהר

הצעיר שמשקיע בבאר שבע ובדרום קרוליינה: “אחזיק בנכס עד הפנסיה”

פז אסרף החל את דרכו כמשקיע עם דירה קטנה בבאר שבע, ובשנתיים האחרונות משקיע רק בארה"ב: "יש שם יציבות, שקיפות ותשואות שאי אפשר למצוא כאן" האזינו לפודקאסט

הדמיית התוכנית בין קיסריה לג'סר א זרקא / הדמיה: LUMO  ורד שמאי

על חוף הים בג'סר א זרקא תיבנה השכונה הכי משתלמת של מחיר למשתכן: כמה תעלה דירה ומי (כנראה) יישאר בחוץ?

תוכנית חדשה לבניית מאות יחידות דיור ביישוב ג’סר א זרקא, על חוף הים, כוללת אמנם דירות מוזלות במסגרת מחיר למשתכן, אולם רוב הדירות יימכרו במחירי שוק חופשי, ורוב הסיכויים שיהפכו לבתי נופש ליהודים