גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מה מבוססות הכרעותיהם של שופטי העליון?

בפרק השני של הסדרה "שופטים בשר ודם" עומדים שופטי העליון על כך שאין קשר בין העמדות האידאולוגיות שלהם לפסיקה שיוצאת תחת ידם ● לא רק שהטענה הזו מנוגדת לאינטואיציה של רובנו, היא נבחנה בעבר בקרב שופטים אמריקאים ונמצאה שגויה ● האם המקרה הישראלי שונה?

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף

התלבטתי אם להקדיש טור נוסף לבדיקת הטענות המופיעות בסדרת המציאות האלטרנטיבית "שופטים בשר ודם". מצד אחד מדובר במתנה שלא מפסיקה לתת. מצד שני יש לי עוד כמה דברים לעשות לפני שאהפוך לגיא זהר במשרה מלאה. מצד שלישי מה שקורה שם על המסך של ערוץ 11 הוא באמת ברמת הבלתי נתפס.

ומכיוון שהעורכת טרם אמרה לי שאני נהיה טיפה אובססיבי לנושא, ובוא נניח לזה, ולדעתי מזמן לא כתבת משהו בנושא אחר, וחבל להינעל סתם ככה, ואתה יודע שאם נגמרו לך הרעיונות לטורים ממש לא אכפת לי שתיקח שבוע חופש להתרעננות, וכולם עושים את זה, ובטח בתקופת הקורונה, וממתי בכלל הטור הזה הפך לביקורת טלוויזיה - החלטתי שהדבר הכי נכון יהיה להקדיש גם את הטור הזה לעיסוק בסדרה. והפעם כדי לבחון את הפרק השני ששודר השבוע.

השופט זמיר מודה במקצת

בפרק הקודם הלכו השופטים בקטן. הם ביקשו לשכנע שבית המשפט העליון בישראל, שנחשב לגדול האקטיביסטים בעולם, הוא למעשה אחד מבתי המשפט המאופקים ביותר. הפעם הם הרשו לעצמם ללכת קצת יותר בגדול. אחת הטענות המרכזיות בפרק ששודר השבוע הייתה שפסיקת השופטים אינה מושפעת כהוא זה מעמדותיהם האישיות. אחד אחרי השני הסבירו השופטים לנפתלי גליקסברג, יוצר הסדרה, שהכל נובע מלשון החוק ומהערכים שהמחוקק הכניס בו. שום רכיב מהאישיות של השופטים אינו בא לידי ביטוי בפסיקה.

הטענה הזו כל כך שיכנעה את גליקסברג, ואף שימחה אותו, שנפשי ממש יצאה אליו ברגע מכמיר הלב שבו השופט צבי טל הודיע לו שמדובר באגדה ולא יותר מכך. הכרעותיהם של שופטי העליון מבוססות, כך קבע טל, על עמדותיהם האישיות ועל החינוך שאותו ספגו בבית. גליקסברג לא ידע את נפשו. "אתה אומר פה משהו מאוד רדיקלי", הוא הטיח בטל, "השאלות שנידונות... אינן שאלות משפטיות אלא ערכיות"? טל לא הבין מה הלה רוצה מחייו. הוא עושה סדרה על בית המשפט העליון ועדיין לא הבין את התובנה הכל כך בסיסית הזו?

אלא שאז הלך גליקסברג לראיין את השופט יצחק זמיר והטענה להפרדה מוחלטת בין הפסיקה לבין עמדותיהם האישיות של השופטים זכתה אצלו לכוכבית קטנה. זמיר הודה כי ישנם נושאים בהם משחקים אמונתו של השופט "ומבנה האישיות שלו" תפקיד, אלא שלטענתו כל העניין הזה מוגבל לתחום משפטי מסוים מאוד. זמיר הסביר לגליקסברג ש"תחום הדת והמדינה הוא תחום יחיד ומיוחד במינו שבו להשקפת העולם של שופט יכולה להיות השפעה בנושאי משפט".

גליקסברג צריך היה לשאול כאן - מכיוון שהוא לא עשה זאת אני אעשה זאת - מה בעצם כל כך מיוחד, לשיטתו של זמיר, בתחום הדת והמדינה? מדוע רק ביחס אליו לאישיותו של השופט ולתפיסת עולמו עשויה להיות השפעה על הפסיקה? הרי או שלאידאולוגיה של השופט יש השפעה על הפסיקה של השופטים, ואז זה יכול לקרות בהרבה מאוד נושאים, או שאין לה. או שפסיקתו של שופט היא תבנית נוף מולדתו או שיש איזה מנגנון קסמים שהופך את השופטים, בשבתם בדין, לאלגוריתם משפטי. למכונה שזורקים אליה עובדות, ובתהליך המתנהל ללא מגע יד אדם, או השפעה אישיותית, מופק פסק הדין.

נדמה לי שה"הודאה במקצת" של זמיר היא הודאה טקטית הקשורה למחקר שערכה בשנים האחרונות פרופסור וינשל-מרגל מהאוניברסיטה העברית, וזכה לפרסום רב. וינשל-מרגל ייסדה וניהלה בעברה את מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט, ובספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי" הציגה ניתוח סטטיסטי של החלטות שופטי העליון.

ממצא לא בלתי חשוב המופיע בספרה הוא שבעתירות בענייני דת ומדינה, במקרים בהם נחלקו שופטי העליון לדעת רוב ודעת מיעוט, השופטים הדתיים נטו לתמוך בצד הדתי. וכשאני אומר "נטו לתמוך" אני מתכוון שזה קרה, לפי וינשל-מרגל, במאה אחוז מהמקרים. לא פחות מכך. הממצא הזה מקשה מאוד על הטענה שאידאולוגיה אישית של שופט אינה משפיעה על פסיקתו. אלא שבמקום שזמיר, שכנראה מכיר את המחקר, יודה שהקשרים האלה עשויים להתקיים בשלל נושאים, הוא בוחר להודות שהם מתקיימים, אבל רק ביחס לתחום היחיד שלהכחיש בו את אותם הקשרים יציב אותו בהתנגשות עם המחקר המפורסם.

אחת הנקודות המדהימות בפרק היא שבניגוד לזמיר, ברק לא מוכן להודות אפילו בחריג הזה. כשגליקסברג שואל אותו, בהקשר לפסיקתו בענייני דת ומדינה האם זו לא פגעה באמונם של החרדים בבית המשפט, מסביר לו ברק שאמון החרדים בבית המשפט הוא האמון שלהם ביושרתו של השופט. ועל מה מבוסס אמון זה ביושרתו? ברק מסביר שהוא מבוסס על הבנה שאומרת שכשהשופט יושב בדין "לא את עצמו ואת השקפותיו הפוליטיות הוא מכניס, אלא את המשפט הוא מכניס".

בינתיים, בכתריאליבקה הקטנה

מה שמדהים בכל הדיון הזה היא הפרובינציאליות. לא מצד השופטים שמבקשים לשכנע אותנו בטענה המוזרה, שלפיה הם מסוגלים לנתק את עצמם מתפיסת עולמם. הם הרי שחקנים במשחק הפוליטי שמתנהל מזה שנים בין המערכת המשפטית לנבחרי הציבור והם מבקשים לשכנע אותנו שהמשחק שלהם פיירי. שכשהם מתערבים בהחלטת ממשלה או פוסלים חוק הם עושים זאת מתוך שיקול מקצועי, ולא חלילה בכדי לכפות את עמדתם האידאולוגית. אליהם ודאי שאין לי שום טענה. הפרובינציאליות כאן מתגלה בכך שמבחינת נפתלי גליקסברג יש פה בכלל שאלה. שהדברים הפשוטים של השופט טל נחשבים "רדיקליים".

הפרובינציאליות משתקפת בכך שבעולם של "שופטים בשר ודם" טל הוא החריג וברק וזמיר הם המיינסטרים. הרי כשיוצאים החוצה, לעולם הרחב, מבינים שהספרות המקצועית גדושה מהוכחות על גבי הוכחות לכך שטל צודק וברק וזמיר טועים לחלוטין. ודאי שהשופטים מושפעים מתפיסותיהם הערכיות והפוליטיות. וודאי שזה קורה בשלל נושאים.

אחד המחקרים הגדולים שנעשה בתחום הזה פורסם בספר  "The Behavior of Federal Judges" בשנת 2013. במסגרתו, שלושה פרופסורים אמריקאים, מן המוערכים ביותר בתחום חקר התנהגות שופטים (לי אפשטיין, וויליאם לנדס וריצ'ארד פוזנר), בחנו את החלטותיהם של שופטים פדראליים בערכאות שונות, לאורך השנים 1937-2009.

המסקנה המרכזית שלו זהה לאינטואיציה שאני מאמין קיימת כמעט אצל כולנו: בתחומים רבים קיימים קשרים ברורים בין האידאולוגיה של השופט לתוצאות הפסיקה שלו. כך למשל, שופט שנבחר על ידי נשיא רפובליקני (וממילא ניתן להניח לגביו שהוא שמרן בדעותיו) ייטה לפסוק באופן שמרני, וזאת הרבה יותר מחברו לכס השיפוט שנבחר בתקופת נשיא דמוקרטי. אגב, לטובת הקורא זמיר, המחקר העצום הזה מגלה שהקשרים שבין האידאולוגיה של השופט לתוצאות הפסיקה שלו מתקיימים בנושאים רבים, ובפירוש לא רק בתיקי דת ומדינה. מי היה מאמין.

אבל אנחנו לא באמריקה. אצלנו, בכתריאליבקה הקטנה האנשים עשויים מחומרים אחרים. זאת אומרת, האזרחים הרגילים עשויים מאותם החומרים של האמריקאים הרגילים, אבל השופטים שלנו כנראה בנויים לגמרי אחרת מהמקבילים האמריקאים שלהם. אצלנו תפיסת העולם של השופט לא מעלה ולא מורידה. ומי שטוען אחרת הוא הרדיקלי. המסקנה הזו נשמעת כל כך הגיונית שאולי שווה לעשות עליה איזה פרק בסדרה בתאגיד השידור הציבורי. ומי ישלם על פרק מוזר כזה? טוב ששאלתם. אתם, כמובן.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

הסיפורים והסכסוכים שחושפים את החורים במתווה לפיצוי המפונים מביתם

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

טראמפ: ישראל הסכימה לתנאים להפסקת אש ל-60 יום בעזה

קטאר ומצרים יעבירו את ההסכם לחמאס; טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● שגריר ארה"ב מאיים: אולי מפציצי ה-B2 צריכים לבקר בתימן ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום