גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על מה מבוססות הכרעותיהם של שופטי העליון?

בפרק השני של הסדרה "שופטים בשר ודם" עומדים שופטי העליון על כך שאין קשר בין העמדות האידאולוגיות שלהם לפסיקה שיוצאת תחת ידם ● לא רק שהטענה הזו מנוגדת לאינטואיציה של רובנו, היא נבחנה בעבר בקרב שופטים אמריקאים ונמצאה שגויה ● האם המקרה הישראלי שונה?

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף
נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק / צילום: שלומי יוסף

התלבטתי אם להקדיש טור נוסף לבדיקת הטענות המופיעות בסדרת המציאות האלטרנטיבית "שופטים בשר ודם". מצד אחד מדובר במתנה שלא מפסיקה לתת. מצד שני יש לי עוד כמה דברים לעשות לפני שאהפוך לגיא זהר במשרה מלאה. מצד שלישי מה שקורה שם על המסך של ערוץ 11 הוא באמת ברמת הבלתי נתפס.

ומכיוון שהעורכת טרם אמרה לי שאני נהיה טיפה אובססיבי לנושא, ובוא נניח לזה, ולדעתי מזמן לא כתבת משהו בנושא אחר, וחבל להינעל סתם ככה, ואתה יודע שאם נגמרו לך הרעיונות לטורים ממש לא אכפת לי שתיקח שבוע חופש להתרעננות, וכולם עושים את זה, ובטח בתקופת הקורונה, וממתי בכלל הטור הזה הפך לביקורת טלוויזיה - החלטתי שהדבר הכי נכון יהיה להקדיש גם את הטור הזה לעיסוק בסדרה. והפעם כדי לבחון את הפרק השני ששודר השבוע.

השופט זמיר מודה במקצת

בפרק הקודם הלכו השופטים בקטן. הם ביקשו לשכנע שבית המשפט העליון בישראל, שנחשב לגדול האקטיביסטים בעולם, הוא למעשה אחד מבתי המשפט המאופקים ביותר. הפעם הם הרשו לעצמם ללכת קצת יותר בגדול. אחת הטענות המרכזיות בפרק ששודר השבוע הייתה שפסיקת השופטים אינה מושפעת כהוא זה מעמדותיהם האישיות. אחד אחרי השני הסבירו השופטים לנפתלי גליקסברג, יוצר הסדרה, שהכל נובע מלשון החוק ומהערכים שהמחוקק הכניס בו. שום רכיב מהאישיות של השופטים אינו בא לידי ביטוי בפסיקה.

הטענה הזו כל כך שיכנעה את גליקסברג, ואף שימחה אותו, שנפשי ממש יצאה אליו ברגע מכמיר הלב שבו השופט צבי טל הודיע לו שמדובר באגדה ולא יותר מכך. הכרעותיהם של שופטי העליון מבוססות, כך קבע טל, על עמדותיהם האישיות ועל החינוך שאותו ספגו בבית. גליקסברג לא ידע את נפשו. "אתה אומר פה משהו מאוד רדיקלי", הוא הטיח בטל, "השאלות שנידונות... אינן שאלות משפטיות אלא ערכיות"? טל לא הבין מה הלה רוצה מחייו. הוא עושה סדרה על בית המשפט העליון ועדיין לא הבין את התובנה הכל כך בסיסית הזו?

אלא שאז הלך גליקסברג לראיין את השופט יצחק זמיר והטענה להפרדה מוחלטת בין הפסיקה לבין עמדותיהם האישיות של השופטים זכתה אצלו לכוכבית קטנה. זמיר הודה כי ישנם נושאים בהם משחקים אמונתו של השופט "ומבנה האישיות שלו" תפקיד, אלא שלטענתו כל העניין הזה מוגבל לתחום משפטי מסוים מאוד. זמיר הסביר לגליקסברג ש"תחום הדת והמדינה הוא תחום יחיד ומיוחד במינו שבו להשקפת העולם של שופט יכולה להיות השפעה בנושאי משפט".

גליקסברג צריך היה לשאול כאן - מכיוון שהוא לא עשה זאת אני אעשה זאת - מה בעצם כל כך מיוחד, לשיטתו של זמיר, בתחום הדת והמדינה? מדוע רק ביחס אליו לאישיותו של השופט ולתפיסת עולמו עשויה להיות השפעה על הפסיקה? הרי או שלאידאולוגיה של השופט יש השפעה על הפסיקה של השופטים, ואז זה יכול לקרות בהרבה מאוד נושאים, או שאין לה. או שפסיקתו של שופט היא תבנית נוף מולדתו או שיש איזה מנגנון קסמים שהופך את השופטים, בשבתם בדין, לאלגוריתם משפטי. למכונה שזורקים אליה עובדות, ובתהליך המתנהל ללא מגע יד אדם, או השפעה אישיותית, מופק פסק הדין.

נדמה לי שה"הודאה במקצת" של זמיר היא הודאה טקטית הקשורה למחקר שערכה בשנים האחרונות פרופסור וינשל-מרגל מהאוניברסיטה העברית, וזכה לפרסום רב. וינשל-מרגל ייסדה וניהלה בעברה את מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט, ובספרה "אידאולוגיה וחוק בפסיקת בית המשפט העליון: ניתוח כמותי והשוואתי" הציגה ניתוח סטטיסטי של החלטות שופטי העליון.

ממצא לא בלתי חשוב המופיע בספרה הוא שבעתירות בענייני דת ומדינה, במקרים בהם נחלקו שופטי העליון לדעת רוב ודעת מיעוט, השופטים הדתיים נטו לתמוך בצד הדתי. וכשאני אומר "נטו לתמוך" אני מתכוון שזה קרה, לפי וינשל-מרגל, במאה אחוז מהמקרים. לא פחות מכך. הממצא הזה מקשה מאוד על הטענה שאידאולוגיה אישית של שופט אינה משפיעה על פסיקתו. אלא שבמקום שזמיר, שכנראה מכיר את המחקר, יודה שהקשרים האלה עשויים להתקיים בשלל נושאים, הוא בוחר להודות שהם מתקיימים, אבל רק ביחס לתחום היחיד שלהכחיש בו את אותם הקשרים יציב אותו בהתנגשות עם המחקר המפורסם.

אחת הנקודות המדהימות בפרק היא שבניגוד לזמיר, ברק לא מוכן להודות אפילו בחריג הזה. כשגליקסברג שואל אותו, בהקשר לפסיקתו בענייני דת ומדינה האם זו לא פגעה באמונם של החרדים בבית המשפט, מסביר לו ברק שאמון החרדים בבית המשפט הוא האמון שלהם ביושרתו של השופט. ועל מה מבוסס אמון זה ביושרתו? ברק מסביר שהוא מבוסס על הבנה שאומרת שכשהשופט יושב בדין "לא את עצמו ואת השקפותיו הפוליטיות הוא מכניס, אלא את המשפט הוא מכניס".

בינתיים, בכתריאליבקה הקטנה

מה שמדהים בכל הדיון הזה היא הפרובינציאליות. לא מצד השופטים שמבקשים לשכנע אותנו בטענה המוזרה, שלפיה הם מסוגלים לנתק את עצמם מתפיסת עולמם. הם הרי שחקנים במשחק הפוליטי שמתנהל מזה שנים בין המערכת המשפטית לנבחרי הציבור והם מבקשים לשכנע אותנו שהמשחק שלהם פיירי. שכשהם מתערבים בהחלטת ממשלה או פוסלים חוק הם עושים זאת מתוך שיקול מקצועי, ולא חלילה בכדי לכפות את עמדתם האידאולוגית. אליהם ודאי שאין לי שום טענה. הפרובינציאליות כאן מתגלה בכך שמבחינת נפתלי גליקסברג יש פה בכלל שאלה. שהדברים הפשוטים של השופט טל נחשבים "רדיקליים".

הפרובינציאליות משתקפת בכך שבעולם של "שופטים בשר ודם" טל הוא החריג וברק וזמיר הם המיינסטרים. הרי כשיוצאים החוצה, לעולם הרחב, מבינים שהספרות המקצועית גדושה מהוכחות על גבי הוכחות לכך שטל צודק וברק וזמיר טועים לחלוטין. ודאי שהשופטים מושפעים מתפיסותיהם הערכיות והפוליטיות. וודאי שזה קורה בשלל נושאים.

אחד המחקרים הגדולים שנעשה בתחום הזה פורסם בספר  "The Behavior of Federal Judges" בשנת 2013. במסגרתו, שלושה פרופסורים אמריקאים, מן המוערכים ביותר בתחום חקר התנהגות שופטים (לי אפשטיין, וויליאם לנדס וריצ'ארד פוזנר), בחנו את החלטותיהם של שופטים פדראליים בערכאות שונות, לאורך השנים 1937-2009.

המסקנה המרכזית שלו זהה לאינטואיציה שאני מאמין קיימת כמעט אצל כולנו: בתחומים רבים קיימים קשרים ברורים בין האידאולוגיה של השופט לתוצאות הפסיקה שלו. כך למשל, שופט שנבחר על ידי נשיא רפובליקני (וממילא ניתן להניח לגביו שהוא שמרן בדעותיו) ייטה לפסוק באופן שמרני, וזאת הרבה יותר מחברו לכס השיפוט שנבחר בתקופת נשיא דמוקרטי. אגב, לטובת הקורא זמיר, המחקר העצום הזה מגלה שהקשרים שבין האידאולוגיה של השופט לתוצאות הפסיקה שלו מתקיימים בנושאים רבים, ובפירוש לא רק בתיקי דת ומדינה. מי היה מאמין.

אבל אנחנו לא באמריקה. אצלנו, בכתריאליבקה הקטנה האנשים עשויים מחומרים אחרים. זאת אומרת, האזרחים הרגילים עשויים מאותם החומרים של האמריקאים הרגילים, אבל השופטים שלנו כנראה בנויים לגמרי אחרת מהמקבילים האמריקאים שלהם. אצלנו תפיסת העולם של השופט לא מעלה ולא מורידה. ומי שטוען אחרת הוא הרדיקלי. המסקנה הזו נשמעת כל כך הגיונית שאולי שווה לעשות עליה איזה פרק בסדרה בתאגיד השידור הציבורי. ומי ישלם על פרק מוזר כזה? טוב ששאלתם. אתם, כמובן.

הכותב לומד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטה העברית, מעניק ייעוץ לגופים שונים, לרבות בתחום הבנקאות, ושימש בעברו כיועץ לענייני חקיקה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד

עוד כתבות

נמל אשדוד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כך הופך פקק בנמל ל-2,000 משאיות על הכבישים

אונייה שמובילה 55 אלף טון תירס שמיועדים לאופקים, תעגון בנמל חיפה במקום בנמל אשדוד בשל העומסים בו ● המשמעות: התובלה היבשתית תהיה ארוכה יותר

העיר ברלין / צילום: יואב קרני

תקדים בגרמניה: הממשלה הפדרלית תחייב להטיל עוצר לילי על רוב המדינה

מדובר בצעד תקדימי שלא ננקט עד כה במהלך יותר של שנה של מגפה, המבוצע על רקע התמרדות הולכת וגוברת של מדינות-מחוז בשלטון הפדרלי והתנגדות לצעדים עליהם הוחלט בעבר ● מרקל: "הגיע הזמן שנבצע את השינויים הללו"

תרופה / צילום: שאטרסטוק

תרופה ותיקה לאסתמה עשויה להקל על הטיפול בקורונה לפני האשפוז

מחקר רפואי חדש שנערך בבריטניה מרמז כי טיפול בסטרואיד ותיק בשם budesonide, המשמש היום בעיקר כתרופה לאסתמה, עשוי להקל על הטיפול בקורונה בבית, גם אצל חולים במצב שאינו מצריך אשפוז

ציפי רפאלי  / צילום: אביב חופי

ועדת השחרורים קיצרה את העונש: ציפי רפאלי תשתחרר מהכלא בחודש הבא

ועדת השחרורים אישרה קיצור שליש מעונש המאסר שהוטל על ציפי רפאלי, לאחר שהורשעה יחד עם בתה, הדוגמנית בר רפאלי, בשלל עבירות מס ● עם שחרורה תגיע לסיומה פרשת העלמות המס שיוחסה למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של הדוגמנית בחו"ל בין השנים 2009-2012 וכן העלמת הכנסות והטבות נוספות שקיבלה בישראל

הקרוסאובר החשמלי החדש של מרצדס / צילום: יח"צ

מרצדס מחזירה מלחמה לטסלה ומשיקה את הקרוסאובר החשמלי החדש

משיקה בארץ קרוסאובר חשמלי מתקדם עם טווח של עד 426 ק"מ ב-289 אלף שקל כולל עמדת הטענה

רובע העסקים של אבו דאבי / צילום: Shutterstock, Mo Azizi

סניף תל אביבי ראשון למשרד ההשקעות של אבו דאבי

משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) מרכז גופי השקעה בקנה מידה עצום, מהווה פלטפורמה של תכנון אסטרטגי כלכלי לבירת האמירויות ומשמש כמרכז העצבים העסקי המרכזי של אבו דאבי ● שגריר האמירויות בישראל: "המשרד יסייע לחברות ישראליות לנווט בשוק הכלכלי של האיחוד"

ד"ר אדריכלית חווה ארליך רוגינסקי / צילום: דוברות עיריית פתח תקווה

חווה ארליך, מתכננת מחוז ת"א במינהל התכנון, תסיים את תפקידה ביולי

ארליך, ששימשה בתפקידה כשנתיים: "החלטתי לשנות כיוון ולהתמקד במחקר ובהוראה באקדמיה"

פייסבוק / צילום: Shutterstock

פייסבוק החליטה שלא להסיר תוכן פוגעני? המועצה המפקחת יכולה לחייב אותה

ענקית האינטרנט תצטרך לתת דין וחשבון כעת גם על תוכן פוגעני שלא הוסר ● אם פייסבוק החליטה שלא להסיר פוסט בעייתי, כעת יהיה ניתן לערער למועצה המפקחת עליה ● אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, נציגה ישראלית במועצה

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

שבוע המסחר המקוצר הסתיים: הבורסה המקומית ננעלה כמעט ללא שינוי

הבורסה בתל אביב ננעלה כמעט ללא שינוי במדדים המובילים, והמסחר יתחדש ביום ראשון ● ת"א 35 ננעל בירידה של 0.05% ות"א 125 עלה ב-0.07%

פאינה קירשנבאום דיון בבית משפט / צילום: תמר מצפי

איכות השלטון לפרקליטות: הגישו תביעה אזרחית נגד פאינה קירשנבאום

קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר, הורשעה לאחרונה בעבירות שוחד במסגרת פרשת "ישראל ביתנו" ● התנועה לאיכות השלטון דורשת כי המדינה תגיש בשם הציבור תביעה נגררת נגד קירשנבאום, שתפצה את הציבור על הנזקים שנגרמו לו ממעשיה ותרתיע עברייני שוחד עתידיים

תחנת הכוח בפוקושימה, יפן / צילום: Shutterstock, Santiherllor

יפן אישרה הזרמת כמיליון טון של מים מזוהמים מתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה

ההזרמה תעשה כדי לקדם את הליך פירוק הכור שנחרב בזמן רעידת האדמה והצונאמי בשנת 2011 ● מדינות באזור הודיעו כי הן מתנגדות למהלך

מכולות בחיפה. נתקעו במערב וחסרות בסין / צילום: פאול אורלייב

משבר המכולות והעומסים בנמלים שמרמזים על גל התייקרויות במשק

לצד התייקרות חומרי הגלם נרשמה בשנה האחרונה פגיעה בשרשרת האספקה העולמית בשל מחסור במכולות המשמשות להובלה ימית של סחורות מסין ● לכך מצטרפת בעיה נקודתית בנמלים בישראל ● באופק לא רואים פתרונות, אלא דווקא עליות מחירים לצרכן

בכירי נובוקיור בפתיחת המסחר בנאסד"ק / צילום: Nasdaq OMX

הניסוי של נובוקיור בסרטן הריאות מסתמן כהצלחה: המניה מזנקת ב-50%

נובוקיור הישראלית נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 13 מיליארד דולר ● ועדת ניטור הנתונים העצמאית לניסוי ערכה את ניתוח הביניים המתוכנן של נתוני המחקר, בעקבותיה המליצה על הפחתת המדגם וקיצור משך הניסוי

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. חשש מחנק האשראי התבדה מהר / צילום: רפי קוץ

שאלה של 15 מיליארד שקל: תוכנית האג"ח חברות של בנק ישראל נבלמה. האם בכלל הייתה נחוצה?

ביולי 2020 החליט הבנק המרכזי לרכוש אג"ח של חברות במטרה מוצהרת למנוע משבר אשראי ● בסך הכול נרכשו אג"ח ב-3.5 מיליארד שקל ● האם זה היה צעד נחוץ ומי הרוויח מזה בסופו של דבר? ומדוע נמשכת תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות?

רן גוראון, מנכ"ל בזק בינלאומי, פלאפון ויס / צילום: שלומי יוסף

חודשיים אחרי הוט: גם yes מעלה את מחיר חבילות הספורט

מתחילת מאי ישלמו לקוחות החברה 79.9 שקל על חבילה הכוללת את ארבעת ערוצי הספורט ● זהו העדכון הראשון במחירי החבילה ש-yes מבצעת לאחר כשנה וחצי, וזאת על רקע עלייה מתמשכת של מאות אחוזים במחירי זכויות שידורי הספורט בשנים האחרונות

דירות בבנייה / צילום: רפי קוץ, גלובס

אזורים ודלק ישראל ישתפו פעולה בהקמת מתחמי דירות בארץ

במסגרת ההסכם המתגבש, תאתר דלק הזדמנויות לשינוי ייעוד מקרקעין עליהם ממוקמות תחנות דלק שלה, ותציע אותן לאזורים לצורך הקמת פרויקט

גיורא אלמוגי / צילום: יונתן בלום

או.פי.סי נכנסת לענף הטענת הרכבים החשמליים: רוכשת שליטה בג'ינרג'י

או.פי.סי אנרגיה צפויה להשקיע כ-67 מיליון שקל תמורת 51% ממניות החברה, ולה אופציה להגדיל את אחזקתה ב-Gnrgy ל-100%

דייטינג אונליין. האם פייסבוק תפצח את השיטה? / אילוסטרציה: Shutterstock, Vera Petrunina

חוששים להיפגש בגלל הקורונה? פייסבוק בוחנה שירות ספיד-דייטינג וירטואלי

תקופת הקורונה גרמה לכולם להישאר בבתים, מה שהוביל לירידה בדייטים ומפגשים פיזיים ● ענקית האינטרנט בוחנה כעת אפליקציה חדשה שתעזור לעשות דייטים מהירים ברשת

חתימת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות / צילום: Reuters, תום ברנר

אוטופיה במזרח התיכון? מחקר חדש מגלה שהסכמי אברהם ירחיבו את הכלכלות המעורבות בטריליון דולר בעשור

מזרח תיכון חדש? לפי חוקרי מכון ראנד, ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ואפילו סודאן עומדים להוביל לתוצאות כלכליות אופטימיות במיוחד עבור כל האזור ● עם זאת, המחקר בוחר להתעלם ממלחמות, הפיכות ומשברים כלכליים שעשויים להכות במזרח התיכון

פקק תנועה השבוע בכביש 471 ליד פתח תקוה ? / צילום: גיא ליברמן

זאת לא תחושה: הפקקים חזרו, והם גדולים מבעבר

תחת השפעת הקורונה הציבור נצמד למכוניתו הפרטית ונמנע מתחבורה ציבורית ונסיעות משותפות ● התוצאה: פקקים ארוכים ● הפרויקטים שקודמו בימי הסגרים לא מספיקים כדי לסגור את הפער שנפתח בין התשתיות לבין 100 אלף המכוניות החדשות שעולות על כבישי ישראל מדי שנה