באמצע פברואר הציגה קבוצת רנו את ההפסד השנתי הגדול בתולדותיה, 9.7 מיליארד דולר. החברה ניצבת כיום בפני תוכנית הבראה כואבת בכל האגפים ובעקבות הירידות החדות במנייה שלה גם צצו ועלו ספקולציות כי היא עשויה להוות מטרה למיזוג/רכישה.
ואם לא די בכך, רנו גם ניצבת כיום בפני פוטנציאל לאובדן ייצור של כ-100 אלף מכוניות בשל מחסור קריטי בצ'יפים בתעשיית הרכב, שצפוי להימשך לתוך הרבעון השני. לבוס החדש של החברה, לוקה דה מיאו, לא היו החודש הרבה בשורות אופטימיות למשקיעים לגבי העתיד המיידי: "2021 צפויה להיות שנה קשה בשל אי הוודאות שיוצר משבר הקורונה והמחסור ברכיבים אלקטרוניים".
ומעל כל אלו מרחפת ההחמצה הגדולה של רנו: בתחילת העשור הקודם היא הייתה היצרנית הגדולה הראשונה שפיתחה וייצרה רכב חשמלי עממי בייצור סדרתי (זואי), מכרה כמויות משמעותיות של משפחתיות חשמליות בעולם (ניסן ליף) ושהקימה מערך ייצור עצמאי של סוללות עבורן.
אבל החלטה אסטרטגית שהתקבלה לדחוק את הפיתוחים הללו "למקרר" גורמת לה לפגר כיום אחרי שחקניות צעירות דוגמת טסלה ואפילו ניו, שכל מצמוץ פומבי שלהן על רכב חשמלי מגדיל את שוויין בעשרות מיליארדים.
אז עד שתדביק רנו את הפער בחזית החשמלית, היא צריכה להסתמך על להיטי מכירות מונעי בנזין ומייצרי מזומנים דוגמת הג'יפון "קפצ'ור", שאפילו בשנה הלא פשוטה של 2020 מכר באירופה מעל 178 אלף יחידות.
עיצוב בוגר יותר
חיצונית, הקפצ'ור מאמץ עיצוב יותר בוגר מקודמו. יש לו יציבה רחבה על הכביש, חרטום מאסיבי שמחצין את "הפרצוף" של רכבי הדור החדש של החברה, פרופיל צד שרירי ודינמי עם משטחי שמשות גדולים בדלתות וזנב נאה. ברמת הגימור הגבוהה, עם חישוקים גדולים וצביעה בשני גוונים, הקפצ'ור מצליח להתבלט גם באחת הנישות הצפופות והרוויות בשוק הרכב.
תא הנוסעים מייצג כבר קפיצת מדרגה משמעותית בזכות מערך פיקוד עדכני על טהרת הצגים הדיגיטליים, לפחות בגרסאות האבזור הבכירות. לוח המחוונים דיגיטלי, חד, שופע מידע וניתן להתאמה אישית. במרכז הקונסול ניצב מסך מגע אנכי גדול, אולי כמחווה לטסלה. המסך הזה בהיר ועשיר יותר מהמקביל שלו ברנו מגאן, אם כי נתקלנו במערכות הפעלה עם תגובה זריזה יותר ללחיצה. גרסאות האבזור הבסיסיות מציעות מסך קטן ובסיסי יותר.
שמחנו לגלות שרנו לא נכנעה לתכתיבי האופנה והותירה את השליטה במערכת האקלים בידי מתגים מסורתיים ולא בתפריטי מגע מגושמים, והנדסת האנוש בכללה טובה. פה ושם אפשר למצוא גם ניסיונות לייצר אמירה עיצובית מקורית כמו מכלול ידית ההילוכים שניצב על קונסול "מרחף" שמגיח מתוך עמדת הפיקוד.
איכות החומרים ואיכות הגימור שודרגה, ובגרסה הבכירה מצאנו הרבה משטחי פלסטיק בצבעים תואמים למרכב מסביב לנהג ולנוסעים. המשטחים שרחוקים מטווח המגע המיידי מרגישים יותר נוקשים וזולים.
הנהג והנוסע שלצידו נהנים ממרחב ראש מכובד וראות טובה לפנים, אם כי הראות לאחור מוגבלת ונסמכת על המצלמות והחיישנים. המושב האחורי מתוכנן לאכלס בעיקר שני מבוגרים בקומה ממוצעת. הוא נע על מסילה, וכאשר מסיטים אותו קדימה הבונוס הוא הגדלה משמעותית של נפח תא המטען.
האבזור התקני בגרסאות הבכירות מקיף ונדיב וכולל סט של מערכות בטיחות חכמות, בהן מערכת סיוע להיגוי בעת סטיה מהנתיב, שאותה מיהרנו לכבות בשל נטייתה להטריד ללא הרף על הכבישים הישראלים בעלי הסימונים המעורפלים. יש גם תאורת אווירה, מערכת קול איכותית ועוד.
פלח שוק תחרותי
להנעת הקפצ'ור אחראי מנוע ה-1.3 ליטר טורבו המשותף לרנו ומרצדס (ומופיע בין השאר במרצדס A קלאס, ניסאן קשקאי ושלל דגמים אחרים). הגרסה הבכירה שלו מייצרת הספק של 154 כ"ס ומומנט של 27.5 קג"מ, נתונים שמציבים אותו קרוב לקצה העליון של הקבוצה. ביחד עם משקל עצמי צנוע יחסית של כ-1.26 טון ותיבת הילוכים כפולת מצמדים הוא מייצר ביצועים מכובדים לקבוצה - אפס ל-100 ב-8.6 שניות, יכולת "לבעוט" את הרכב קדימה גם בעליות תלולות עם ארבעה נוסעים ומטען.
השיוט על הכביש במהירויות גבוהות רגוע ושקט, ומי שיבחר במצב התכנות החסכוני של מחשב המנוע ייהנה מצריכת דלק ריאלית של כ-15 ק"מ לליטר במחיר של תגובת דוושה עצלה. מנגד המצב הספורטיבי משחרר את המנוע לחופשי ומחדד את התגובה, אם כי העברת ההילוכים קופצנית בתנאי עצור-סע במהירויות עירוניות.
הגרסה שבה נסענו, עם חישוקי 18 אינץ' וצמיגים בחתך ספורטיבי, הפגינה נוחות נסיעה די קופצנית בעיר וטלטולי מרכב מוחשיים בעת מפגש עם מהמורות קלות ומעלה. ייתכן שבחירה בסט מתון יותר של חישוקים/צמיגים תשפר את המצב.
בשורה התחתונה: הקפצ'ור הוא כלי פנאי עירוני מודרני, מרווח במידה וגרסת הביניים שעולה 133 אלף שקל כוללת רשימת אבזור עדכנית ומכובדת. יש לו מערכת הנעה חזקה וביצועים טובים משמעותית מהממוצע, אם כי הוא לא מספק את נוחות הנסיעה שרבים מצפים ממכוניות צרפתיות. ומעבר לפינה גם ממתין לו פלח שוק סופר תחרותי ואגרסיבי, שכולל כ-14 מתחרות ישרות באותו טווח מחירים. בהחלט אתגר לא פשוט.
חלק מהמתחרות
יונדאי קונה
בטווח מחיר של 127 עד 134 אלף שקל, הקונה ממשיכה להציע יחס כוח-סוס לשקל הגבוה ביותר בפלח בזכות מנוע 1.6 טורבו עם 177 כ"ס. הממדים קטנים יותר משל הקפצ'ור, בסיס הגלגלים מסתפק ב-2.6 מ' ותא המטען ב-361 ליטר. אבל התא מאובזר ובנוי היטב והביצועים הם בליגה של כלי רכב ספורטיביים
סקודה קאמיק 1.5
במחיר שנע בין 131 ל-141 אלף שקל מציעה גרסת ה-1.5 ליטר טורבו של הקאמיק עיצוב פחות אופנתי, אבל ממדים חיצוניים מכובדים, תא נוסעים מרווח ואיזון טוב בין התנהגות לנוחות. המנוע מייצר 150 כ"ס ו-25 קג"מ ובסיוע תיבה כפולת מצמדים מאיץ את הרכב הקל ל-100 קמ"ש ב-8.4 שניות
פיז'ו 2008
בטווח מחירים של 128 עד 144 אלף שקל ל-2008 יש עיצוב חיצוני ייחודי, מערך פיקוד עתידני ושופע היי-טק ואיכות ייצור גבוהה. השלדה נעימה לנהיגה נמרצת, ומנוע 3 צילינדרים 1.2 טורבו מייצר 130 כ"ס ומאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש ב-10.3 שניות. המרחב הפנימי סביר ותא המטען מכובד